חיים חדשים

שיחה 775

התבוללות

שיחה - 06.10.2016- הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

אורן: אנחנו היום רוצים להתבונן ביחד עם הרב לייטמן על ההצטמצמות של העם היהודי בתפוצות. תהליך שקורה ומתרחש, אפילו בקצב די מהיר. נרצה להבין מה קורה פה בעצם?

יעל: אנחנו רוצים לדבר בעיקר על התופעה של נישואי תערובת, שזאת התופעה העיקרית שגורמת היום להצטמצמות האוכלוסייה בעולם. מדברים היום מסטטיסטיקה, שבעוד שלוש מאות שנה יחיה היהודי האחרון בצפון אמריקה.

שלוש מאות?

יעל: זה מה שאומרת הסטטיסטיקה, שבצפון אמריקה עוד שלוש מאות שנה, ימות היהודי האחרון בארצות הברית. אנחנו מדברים היום על נישואי תערובת בסדר גודל של חמישים ושמונה אחוז בארצות הברית, שישים ושלושה אחוז בקנדה. זאת אומרת, אנחנו שאמורים להיות "גוי גדול", הולכים ומתכווצים. יחד עם זה, היהודים שנישאים בנישואי תערובת, עדיין ממשיכים לראות את עצמם כיהודים.

אם בעבר, הם היו עושים את זה מתוך איזו בריחה, התכחשות ליהדות, היום הם ממשיכים לחיות כיהודים גאים, בתוך הסביבה המתבוללת שבתוכה הם חיים. ממשיכים לחגוג חגים יהודיים, ממשיכים לקחת את הילדים לבתי כנסת, לפעמים לבתי ספר יהודיים.

זאת אומרת, יש מאחורי זה, איזו גאווה מאוד גדולה של יהודים, אפילו הסביבה עצמה, זה כבר הפך להיות משהו מאוד טבעי להתחתן עם יהודי בארצות הברית זה סוג של מותג. זאת אומרת, היום מדריכים את הנשים האמריקאיות, איך לתפוס בחור יהודי.

אני דיברתי איתן, הן אומרות שבעל יהודי, הוא טוב. הוא דואג למשפחה, הוא לא שותה, רק דבר אחד יש לו לא כל כך, שיש לו תמיד מאהבת לצידו. כך הן אומרות. אבל באמת יש דאגה למשפחה, ודאגה לשלום בית, ולילדים, זה מאוד מכובד.

יעל: אני רוצה לפתוח בשאלה, מה הבדל בעיניך, בין ההתבוללות שהייתה בעבר, לבין ההתבוללות שקוראת היום בארצות הברית, באירופה, בקנדה?

אני חושב שכל הדברים האלה שאת אומרת, שאלה דברים טובים כאילו, הם לא מתביישים, ושומרים על הכול. אבל אני חושב שכל זה, עוד יותר מסוכן ממה שהיה קודם לעם ישראל, וליהדות ובכלל לקיום שלנו כעם.

יעל: כי?

כי אם זה נעשה כל כך חופשי ופשוט, ואין הבדל, ואין גבולות, זה נקרא שזה הכול בא, מתמוסס ונעלם כל הבדל. וכשנעלם כל הבדל בין יהודי ולא יהודי, זה נקרא שבסופו של דבר, אם בדור אחד עדיין הולכים לבית הכנסת, ועושים איזה קידוש, ומי יודע מה שכן ומה שלא, בדור הבא, זה כבר לא יהיה. אני רואה את זה אצל הרבה קרובים שלי ומכירים שלי, בארצות הברית, בקנדה, אין שום קשר בין יהדות והדור הבא אחרי ההתבוללות, ודור שני, ובשלישי זה כבר בכלל.

לכן אני לא יכול להיות בהתפעלות כמוך ולהגיד שזה טוב, וזה יפה, אלא זה לא טוב. אם אנחנו מדברים לשמור על עם ישראל, אז בהחלט כאן השאלה, מה קורה כאן? אנחנו נמצאים במצב שבכל מקום בעולם עם ישראל עוזב את הדת. כבר לפני מאה שנה זה התחיל, אפילו יותר מזה. זה אפילו מהתקופה של תחילת המאה התשע עשרה, לאט לאט יוצא שאנחנו נעלמים, ברגע שאנחנו עוזבים את הדת.

ולמה זה קרה? כי עם ישראל היה צריך מצד אחד, להתחיל כבר בתיקון שלו הפנימי, הרוחני. ומצד שני, הוא היה צריך כמה שהוא יוצא מהדת, להיכנס לחכמת הקבלה. ואז לחיות לפי החוקים האמיתיים של עם ישראל. אבל זה לא קרה, בעיקר בגלל ההתנגדות לחכמת הקבלה מצד היהדות החרדית.

ובגלל שחכמת הקבלה, בכל זאת, היא לא פשוטה, היא תורת אמת, איך שקוראים לה, תורה אמיתית. היא השיטה שלפיה קם עם ישראל, וגדר את עצמו כעם ישראל מעל קבוצת אנשים, ברשותו של אברהם מהבבלים. ולכן אנחנו כביכול צריכים להיכנס לחכמת הקבלה.

יעל: זה השלב הבא.

זה השלב הבא שכבר עבר, שהוא כבר התחיל עוד בימי האר"י לפי חכמת הקבלה.

יעל: מה זאת אומרת עבר?

עבר, זאת אומרת, שתחילת הכניסה שלנו, מרק יהדות עממית לחכמת הקבלה, היא התחילה בימי האר"י. על זה כתוב בכתבים שלו, וביתר כתבי המקובלים, וגדולי החסידות, והבעל שם טוב תמך בזה, ועל זה הוא עבד. ואנחנו נמצאים כבר במצב שאנחנו מאחרים בכל התהליך הזה.

ולכן אנחנו צריכים כמה שיותר מהר לפרסם את חכמת הקבלה לכל אותם האנשים, שהם עוזבים את היהדות הדתית, וחושבים שהם יכולים להישאר כיהודים ללא דת. זה בלתי אפשרי. זה יכול להיות או יהודי דתי, או יהודי רוחני, ביישום של חכמת הקבלה. לא ניתן להיות במשהו שלישי. ולכן אנחנו רואים שההתבוללות הזאת גורמת להצטמצמות של עם ישראל בכל העולם. כי יוצאים מהדת ולא נכנסים לדת הפנימית, לחכמת הקבלה.

יעל: האם יש איזה שינוי לדעתך, באופן שבו היהודי תופס את עצמו היום ביחס לעבר?

בעבר הוא היה תופס את עצמו כמחויב לתורה ומצוות, מחויב לעם ישראל, מחויב להיות שייך לקהילה. שיעשו לו ברית מילה, בר מצווה, חופה, חיים בכשרות, וחגים, קבורה לפי הדת, וכן הלאה. ואם לא היה שומר פה ושם על איזה מצוות, אז היה בכל זאת חי בתוך הקהילה. היום אין קהילות.

היום זה הכול מעורבב, יש שם כאילו כל מיני מרכזים של יהודים, אבל זו עדיין תרבות שהיא נוחה וטובה, ולכן משתמשים בה, וללא שום קשר לעם.

יעל: מה קרה למחויבות הזאת, לאן היא נעלמה?

היא נעלמה מפני שאנחנו נמצאים בתקופה, שאנחנו צריכים להיכנס להתפתחות הרוחנית שלנו. ולכן אם אנחנו לא מוסיפים בהתפתחות הרוחנית, אז כל התהליך הזה שאנחנו היינו מחזיקים בו, בתהליך הזה בצורת דומם, שלא היו משתנים, שהיו רק מחזיקים בקיום תורה ומצוות, בקיום הקהילה, וכן הלאה.

שזה היה כמו חוק ברזל, וזה העיקר, ושום כלום, עכשיו זה כבר לא עובד. זה הפסיק לעבוד כבר מהמאה השש עשרה, מימי האר"י והלאה, שהעולם התחיל לנוע לקראת ההתפתחות המדעית, התרבותית, החינוכית. התחילו לצאת מימי הביניים, ותקופת ההשכלה, ולכן אנחנו צריכים להבין שאי אפשר להחזיק בזה בצורה כזאת.

זאת אומרת, או שתישאר היהדות החרדית, והיא תישאר רק בגלל שהיא מוחזקת על ידי הזרמת המון כסף לתוכה. ואם לא היהדות החרדית, אז כל היתר פשוט נעלם. אולי עדיין יכול להיזכר יהודי פה ושם, שהוא יהודי, אבל באמת אין לא לזה שום דבר, והוא אפילו לא מוסר את זה לילדים שלו. אולי בקושי שמעו פעם מאבא או מאימא, אבל שמעו בקושי.

אני נפגשתי עם המון אנשים כאלה, שפתאום הם אמרו, "כן, אני יהודי". אני זוכר אפילו שיש לי עוד שם אחד חיים, חוץ מהשם שלו ג'ון או שון. יש כל מיני כאלה. אני אומר מתוך ניסיון. עד כדי כך. יש לנו דוגמה היום עם ראש הנאונאצים בהונגריה, שגילו לו שהוא יהודי. אז הוא עכשיו מכין את המסמכים לבוא לישראל.

ראש נאונאצים בהונגריה, הוא ממש האידאולוג של הנאונאצים, האנטישמי הראשי בהונגריה, הוא גילה שהוא יהודי. ועכשיו הוא עושה עלייה. הוא אמר את זה לפני כולם, כי זה היה בשבילו ממש שוק, איך זה יכול להיות? אבל אנחנו יודעים שזה דבר והיפוכו.

יעל: זה בדיוק מה שמאוד מבלבל כאן בתוך הסיפור הזה. כי יש כאן כמה תהליכים שהם כביכול מושכים לכיוונים שונים. מצד אחד, יש כאן איזה תהליך שאתה מדבר על התמוססות היהדות. שאם אתה לא נשאר דתי, ואתה לא הופך להיות יהודי רוחני, שתכף נדבר מה זה, אז אתה בעצם מתמוסס, והולך אחורה. זאת אומרת, יש איזה תהליך של רגרסיה מצד אחד. ומצד שני, אתה מדבר על כך שיש גם משמעות, אפילו ליהודי הנסתר הזה.

למקום הזה, שאתה מגלה פתאום שאתה יהודי, והוא פתאום מתעורר בתוך האדם, ועושה מהפכה פנימית.

כן. את זה אי אפשר למחוק, אבל הנקודה הזאת שהוא יהודי, היא נכנסת לכזאת תרדמה ונסתרת, שהאדם לא יודע, ולא מרגיש, ולא רואה את זה.

יעל: מה זה הנקודה הזאת?

הוא מזדהה עם הסביבה, ורוצה להיות כמו כולם.

יעל: מה זה הנקודה הזאת?

זו נקודה רוחנית.

יעל: מה זה אומר נקודה רוחנית?

שיש לו תפקיד בעולם, אבל עדיין תפקיד הזה לא ברור לו, והוא לא מרגיש ממנו שום תגובה, שום אי נעימות, כלום.

יעל: ואני מבינה שהדבר הזה יכול פתאום להתעורר?

כן, זה יתעורר, אבל לא היום.

יעל: ומה זה אומר להיות יהודי רוחני?

יהודי רוחני שהוא כבר חוזר למקורות כמו שהיה בזמן אברהם, משה רבנו וכן הלאה. שהוא כבר ממש מגיע להתפתחות רוחנית, שהוא מתחיל להבין ש"תורה" זה המאור המחזיר למוטב. ש"מצוות" זה תיקון הרצון של האדם מעל מנת לקבל, מהאגואיסטי, לאלטרואיסטי, לאהבת הזולת. שתכלית הבריאה זה שכולנו נתחבר בחזרה לרצון אחד, שזה נקרא "נשמת אדם הראשון", "נשמה", וכולי וכולי. ושתיקון כל המצוות, חזרה בתשובה, תיקון המצוות, זה כל הרצונות של האדם שישתמש בהם לטובת הזולת ודרכם לטובת הבורא, על מנת להשפיע. וכל עם ישראל זה להיות "אור לגויים", היעוד שלו, שהוא חייב להראות לכולם איך מתחברים מעל כל ה"פשעים", וכן הלאה. ש"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול של כל התורה", שזה ממש האידיאולוגיה העיקרית שלנו.

אז זה לגמרי לא מזוהה אם יש רק קיום מכני של כל מיני פעולות שעמךָ קורא להם "תורה ומצוות", יש פירוש פנימי שם אנחנו צריכים להיות. וכשאנחנו יצאנו מהפירוש הפנימי הזה לפירוש החיצון, כמו שזה ידוע לנו מקיצור ה"שולחן ערוך", אז אנחנו צריכים לחזור שוב לפירוש הפנימי, זה נקרא "חזרה בתשובה". ואת זה אנחנו צריכים לעשות בזמנים האלה, בימינו. ועם ישראל צריך לעשות את זה, קודם אלו שבכלל יוצאים ובורחים מהיהדות שלהם, אפילו הקטנה שהייתה בהם, ואחר כך גם כל היהדות הדתית, כולם צריכים לחזור להיות "כאיש אחד בלב אחד" ולהיות בזה "אור לגויים". וכל האנושות כולה צריכה לחזור לזה, כמו ש"וכולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם", "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".

יעל: אתה תיארת כאן שני מסלולים. מסלול אחד, בעצם של שדרוג של כל החוויה החיצונית הזאת לאיזו מהות יותר פנימית, שזה ה"יהודי הרוחני" שדיברת עליו. והמסלול השני, זה בעצם מה שקורה היום, שיש איזו רגרסיה, שאתה מתחיל להיטמע בתוך האוכלוסייה הקיימת ולאורך זמן לא נשאר אותו זכר של יהודי דתי, ובעצם הוא הולך ומתמוסס. איזה השלכות יכולות להיות לתהליך הזה לדעתך? עלינו, על המדינה, על עם ישראל, על אמריקה שם יש את הריכוז הכי גדול של היהודים.

שאם אנחנו נשמור על היעוד שלנו?

יעל: גם. אני רוצה את שני הכיוונים. קודם כל אם אנחנו באמת ממשיכים בכיוון שקורה היום.

אם אנחנו ממשיכים בכיוון של היום, אז בסופו של דבר גם כן מדינת ישראל היא לא תהייה קיימת, כי לא תהיה לה שום תמיכה מבחוץ, ואותם היהודים הנסתרים הם יהיו האנטישמיים הכי גדולים והם שיביאו לקריסת מדינת ישראל הנוכחית.

יעל: מה זה ההיפוך הזה?

כמו אותו הראש האנטישמי שהיה בהונגריה, ושאנחנו רואים באמריקה בכל הארגונים האנטי ישראליים שהראשים שלהם יהודים.

יעל: איך באמת מסבירים את התופעה הזאת שחלק מעם ישראל, הופך בדיוק להיות האויב הכי גדול. זאת אומרת, יש איזה היפוך מאוד גדול כאן?

אז זה לא יכול להיות אחרת. היפוך, וודאי. זה מה שקורה איתנו. או שאנחנו נמצאים בגובה או שאנחנו נמצאים בעומק, אחד מהשניים. אנחנו לא יכולים באמצע. יהודי יכול להיות או שהוא ביהדות האמיתית או שהוא אנטישמי. או שנאה או אהבה. הוא לא יכול להיות פושר, באמצע.

יעל: ומה ההשלכה של התהליך הזה על ארצות הברית למשל?

שם היהדות היא נעלמת וזהו. ישארו כמה קבוצות חרדיות שהם נמצאות שם בכל מיני מקומות.

אורן: אני רוצה לשאול קצת מזווית אחרת, למה בזמננו, שהעולם הפך להיות רב תרבותי, כשאנשים מרגישים אנשי העולם הגדול, יוצאים מהגטאות הקטנים האלה של "אני בן דת זה, אני בן דת כזו", אנשים מרגישים רב תרבותיות. יש אפילו אנשים היום שמגדירים את הזהות הדתית שלהם ככפולה, "אני גם כזה וגם כזה". יש הרבה אנשים שמגדירים את עצמם כחסרי זהות דתית בכלל. למה כשכל הגבולות באמת מתמוססים ואדם מרגיש את עצמו כבן אדן וזהו, למה בעידן כזה אתה ממשיך לדבר על המושג הזה של "להיות יהודי", שחשוב להמשיך להיות יהודי, זה עדיין חשוב או שזה מושג שהוא שייך לעבר?

אני לא יודע מה זה יהודי אצלך.

אורן: אמרת "יהודי רוחני".

יהודי רוחני זה מה שקרה לנו כשאברהם אבינו חיבר את אנשי בבל מכל מיני משפחות, חמולות, עמים קטנים שהיו שם, אלו שרצו להתחבר והבינו שתכלית הבריאה היא כדי שכולנו נהייה "כאיש אחד בלב אחד". ואז הוא חיבר ביניהם. ולכן הם קראו לעצמם יהודים, מהמילה "יחוד", חיבור, וזה בעצם כל היסוד של עם ישראל, היסוד האידיאולוגי. וזו בעצם הדת שלנו, זו דת של חיבור. ואז אנחנו, בהשפעה הדדית זה לזה שנקרא "אהבת הבריות", מגיעים גם כן לאהבת הבורא, הכוח הכללי של כל הבריאה, "הכולל", זה סך הכל נקרא בורא. וודאי שאנחנו לא יכולים לברוח מזה, אנחנו צריכים ללמוד טוב איך אנחנו בזה נמצאים היום, האם אנחנו מקיימים את היעוד שלנו. ושאין לנו ברירה, ההיסטוריה היא היום מתקדמת בקצב מאוד מהיר והיא תחייב אותנו בכל זאת לממש את היעוד שלנו. ואם אנחנו מדברים על עם ישראל, על שלום העם והעתיד שלו, אז אין לנו ברירה, אם הוא יקיים את היעוד שלנו, אז יתקיים. ואם לא, אז כוחות הטבע בכל זאת ילחצו עליו ויחייבו אותו לקיים את היעוד שלו בדרך ייסורים.

אורן: אני מנסה להבין את ההגדרות שבהם אתה משתמש, האם חשוב שאדם שחי היום בארצות הברית, יפתח את עצמו להיות אדם רוחני או שחשוב לו להתוודע למה זה להיות יהודי רוחני?

אדם רוחני אני לא יודע מה זה. פילוסוף? אני לא מבין, תן הגדרה. יהדי רוחני זה נקרא שהוא עוסק בחכמת הקבלה, כי זה היסוד של האומה שמלמדת אותנו איך אנחנו צריכים להתחבר בינינו.

אורן: יהודי רוחני זה אדם למדן, עכשיו אמרת שהוא לומד את החכמה הזאת?

לא. הוא לומד איך להתחבר.

אורן: יהודי רוחני זה אדם שלומד איך להתחבר.

כן.

אורן: למי?

ביניהם, עם היהודים האחרים, ולהראות בזה דוגמה לאומות העולם, איך להיות מחוברים.

אורן: להראות דוגמה של מה זה לחיות בחיבור בין אנשים?

כן. והחיבור הזה הוא חיבור מאוד מיוחד, הוא חיבור שנמצא במעמקי הטבע, בעל מנת להשפיע, בלאהוב, בלמעלה מהאגו של כל אחד ואחד, זה העיקר.

יעל: אז למה אתה מצמצם את החיבור הזה רק לבני העם היהודי?

כי הם צריכים לתת דוגמה לכולם. לכן כולם שונאים אותם כי הם לא נותנים דוגמה ולכן מצפים מהם שהם יתנו דוגמה.

אורן: בסוף, במצב הכי טוב שאליו המין האנושי יכול להגיע, בני האדם כולם שווים?

כולם שווים וכולם מחוברים ושלא בסוף זה יהיה באמת כך, כי תכנית הבריאה היא הולכת לשם.

אורן: כולם שווים וכולם מחוברים, זה המקום שאליו אנחנו צריכים להגיע כמין האנושי?

כן.

אורן: אז למה אתה ממשיך להתעקש על המינוח הזה של "יהודי רוחני" שבו אתה מבדל מכלל המין האנושי קבוצה מסוימת ואומר "אתם שונים, אתה צריכים להיות 'יהודים רוחניים'"?

כי הקבוצה הזאת היא קבוצה שהיא קמה כבר לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנה בבבל העתיקה והתחילה לעשות מעצמה, לבנות את עצמה כקבוצה המחוברת נכון לפי חוק הטבע, בלמעלה מהאגו שלהם, והיא הצליחה לזמן מה. ואנחנו, כצאצאים מאותה הקבוצה, נושאים בתוכנו "רשימו", רושם, זאת אומרת "גן הרוחני" מה שנקרא, שהיינו מחוברים יחד ואחר כך התפרקנו, הייתה שבירה בוא נגיד בקשר בינינו, ואנחנו צריכים לכן קודם לחזור לקשר בינינו ואחר כך להראות את הדוגמה של החברה המאוחדת לכל העולם.

אורן: אם היהודים ביניהם לא יגיעו להתקשרות כזאת כמו שאתה אומר, מעל האגו של כל אחד, שכולם שווים וכולם מחוברים, שאר בני האדם לא יוכלו להגיע למקום כזה של קשר?

לא. אבל הם ילחצו על היהודים דרך מלחמות, דרך צרות גדולות, ויחייבו את היהודים להתחבר.

אורן: אז להיות יהודי שכאילו שצרוב בתוך הדי. אן. איי. הפנימי שלך, כמו שאתה קורא לזה ה"גן הרוחני", שאתה קיבלת משימה היסטורית, אתה צריך לתת דוגמה קודם כל בתוך העיגול הקטן שלך עם אחיך היהודים מה זה להיות מחוברים, מה זה להיות שווים למרות כל השוני וחילוקי הדעות, כי הפיילוט הזה שצריך להתקיים בינינו, היהודים, הוא צריך להיות דוגמה לכלל המין האנושי כולו?

כן.

אורן: עכשיו, מה קורה עם יהודי שמתבולל? אתה אומר שצרוב בתוכו גן רוחני שלא נעלם לשום מקום, רוצה או לא רוצה יש לו תפקיד, אף אחד לא שאל אותו בכלל. זה תפקיד היסטורי.

נכון.

אורן: שישים אחוז בארצות הברית ובקנדה מתבוללים, מה קורה עכשיו?

קורה כמו שקרה עם אותו הגבר האנטישמי, ראש האנטישמיות של הונגריה. הונגריה זו המדינה הכי אנטישמית באירופה. והוא הראש של הארגון האנטישמי, פתאום מגלה שהוא יהודי.

אורן: הרבה אחרים לא מגלים פתאום שהם יהודים.

אז לא. אבל הוא דוגמה.

אורן: הם נעלמים? מה קורה איתם?

מה הוא עושה? זה התגלה בו, פתאום התעורר בו, פתאום הוא לא יכול להיות שם, הוא שונא את כל האנטישמים, והוא מגיע לישראל.

אורן: זאת אומרת זה כמו צנחנים במטוס, מתי שהוא מופעל אומרים "עכשיו תורך לקפוץ", פתאום הבן אדם מקבל מבפנים איזה התעוררות וכך כמו מטען חשמלי בשדה מגיע למקום שלו.

באמת, זה הפלא. זה פלא מה שקורה.

אורן: עכשיו אני חייב רגע לברר. אתה היום דיברת הרבה על היהודי החרדי, שעל ידי הכספים ימשיך להיות מתוחזק וכנראה ישרוד, ועל היהודי הרוחני שצריך להתפתח בתוך העם היהודי, ולא דיברת בכלל על היהודי החילוני, למה? אליו כאילו לא התייחסת כקיים.

לא, קודם כל אני לא מתייחס בזלזול ליהודים חרדים, אבל יהודי חילוני בעיני הוא איזה יצור זמני, הוא לא יתקיים הרבה זמן.

אורן: למה?

תראה מה שקורה בארץ גם כן. הם עוזבים את הארץ, הם מתחתנים שם או מביאים לכאן. אני יודע, אני מכיר מה שהיה ברוסיה גם. אם אדם עוזב את הדת החיצון או הדת הפנימי, זאת אומרת או יהדות או חכמת הקבלה, אם הוא עוזב את זה, הוא לא יכול להישאר יהודי. לא. יש לו נטייה. לכן על זה כבר צריכים לדבר בתכנית לחוד, אבל הוא בכלל לא יכול להישאר שייך לעם ישראל בכלל באיזו צורה.

אורן: אם אני רוצה לתת תעודת ביטוח שהנכדים שלי יישארו יהודים, מה אני צריך ללמד אותם? דבר אחד שאני חותם לעצמי שיישארו יהודים.

אתה חייב בכל זאת לעשות מהם יהודים גם דתיים וגם לומדי חכמת הקבלה, גם זה וגם זה. זו היהדות האמיתית, אחד בלי השני לא ילך.

(סוף השיחה)