חיים חדשים

שיחה 731

מתן תורה בהר סיני

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 16.02.06 – אחרי עריכה

אורן: אנחנו נרצה היום לדבר עם הרב לייטמן על מה שקורה עם בני ישראל במדבר סיני, לפני הר סיני, כשהם מקבלים את התורה. נרצה להבין מה זה הדברים האלה ומה אפשר לקחת מזה לחיים שלנו כאן ועכשיו.

ניצה: אנחנו רוצים להתחיל במעמד הר סיני. אנחנו, בני ישראל נמצאים כרגע במעמד הר סיני, מקבלים דרך המנהיג שלהם משה הצעה לכרות ברית עם א-לוהים, עם איזה כוח עליון שהוא כוח מופשט. ואם בני ישראל ישמרו את הברית של א-לוהים, ותיכף נבין מה הם התנאים שאותם הוא מציב, אז הם יהפכו להיות עם סגולה. אז אולי נפתח בשאלה על הברית, ברית היא תמיד בין שני צדדים או יותר, ובדרך כלל היא בין אנשים. ופה יש איזו ברית מיוחדת עם איזה כוח עליון, כוח מופשט. מהו התנאי לכריתת הברית הזאת קודם כל מבחינת הכוח העליון, מהו התנאי שלו?

התנאי שלו? שתחתון ירגיש רע מהטבע שלו האגואיסטי, וירצה באיזו צורה לאזן את הטבע הזה בטוב. זה השלב הראשון.

ניצה: זאת אומרת שהם יגיעו להכרה שהטבע שלנו הוא טבע רע.

רע. הוא לא נותן לנו להתקיים, הוא אוכל אותנו, כוח הרע. זה השלב הראשון מתחילת הדרך שאדם צריך לזוז קצת מתוך שרע לו. ואחר כך מתחיל כבר לחשוב לכיוון שהוא מקבל התעוררות יותר גבוהה, לא שרע לו, אלא הוא שואל "רע לי, טוב לי, זה לא כל כך חשוב אולי, אלא חשוב לָמה אני חי, בשביל מה אני חי".

ניצה: זו כבר השאלה הבאה, התנאי שני.

כן. למה אני חי? בשביל מה אני חי? מה הטעם בחיינו?

ניצה: למה השאלה הזאת כל כך חשובה? למה היא תנאי שני?

כך מתפתח הרצון שבנו, האגו שבנו. ייסורים שסתם רע לי, כך מרגיש אדם בדרגה הנמוכה ביותר, בדרגת החי, כמו חיות. הייסורים שהוא מתחיל לחשוב בשביל מה אני חי, למה אני חי, מה התועלת מהחיים, מה מטרת החיים, אז כאן הוא כבר מתחיל לשאול שאלות אנושיות. בכל זאת אני בן אדם, אני חי ומת, זאת אומרת אני מרגיש את תחילת החיים, את סוף החיים, במה מהות החיים, מה קורה לי, מה יש בזה שאני חי? וכשהוא שואל את זה, אז אין לו תשובה. אנחנו יודעים שאין תשובה, עד היום הזה.

ובמיוחד שמדור לדור האנושות יותר ויותר נשאלת, ולא יודעת לענות על זה. אז יותר ויותר אנשים נמצאים בדיכאון, זה גורם כל מיני תופעות לוואי נגיד כך לחיים שלנו, שאנשים לא יודעים בשביל מה לחיות, בשביל מה להתחתן, בשביל מה להביא ילדים, בשביל מה, בשביל מה, בשביל מה, והם לא יודעים מה לעשות עם עצמם. וזה מביא אכזריות ואת הכל מה שיש בנו. אנחנו עוד לא מבינים עד כמה בתת הכרה דווקא חוסר התשובה הנכונה על מהות החיים, מביא את כל הצרות שבחיים שלנו.

כך זה. הרי מאיפה המלחמות, למה אני מתחתן ומתגרש, ומחפש משהו, וקופץ לאילו מקומות ומחליף עבודות. בקיצור למה אני לא רגוע. למה אני לא מקיים את החיים שלי בצורה נורמלית, רגועה? אני בכל זאת לא מוצא בזה שום דבר. מה אני מחפש כל הזמן? "אני", הכוונה האדם שבעולם. זה מפני שבסופו של דבר אני מחפש את מהות החיים ולא מוצא.

ואני לכן מוכן לייצר כל מיני דברים סביבי, מכדורגל ומכל מיני צורות של בילו, ומה לא. וגם לייצב כל מיני.. כל מה שאנחנו עושים בחיים בעצם. למה אני לא יכול להסתפק באיזה בונגלו, במשהו צנוע ומספיק? לא, אני צריך יותר ויותר. זה הכל כדי שבאיזו צורה נשלים אותו החיסרון שמביאה לי אותה השאלה, בשביל מה אתה חי? מה יש לך בחיים?.

אתה בסך הכל היצור הכי הכי נבזה, כי אף אחד מהחיות הקרובות אלייך אפילו, לא שואל על זה. והם חיים בלי לחשוב, בלי להתעמק בשאלה הזאת, אין בהם את השאלה הזאת. ואתה שואל, ואתה לא יכול לענות, אז בשביל מה אתה חי? כאילו למה אתה חי? חבל על החיים שלך. ובכל זאת אתה חי. זאת אומרת הכוח, האגו שלך, הכוח הגנתי שלך מחזיק אותך בחיים בעל כורחך, ואתה נמצא פשוט מסכן שאתה ממש בעל כורחך חי. נולד כך, וחי כך, ומת כך.

ולכן השאלה הזאת "מה הטעם בחיים", היא משפילה את האדם מאוד. ומה שהוא מחפש בכל הדברים מימי עולם ועד היום, זה איך את השאלה הזאת למחוק. ולכן הוא מוכן לכל דבר. הוא עושה את התחרויות הקפיטליסטיות האלו, של מי יותר עשיר ומי יותר חזק, ומי יותר ומי יותר, ועוד לבנות כל מיני דברים ולעשות כל מיני, מה לא? כי העולם הזה תשעים ותשע אחוז ממה שהוא עושה, הוא עושה דברים מיותרים, רק כדי באיזו צורה להביא את עצמו לתחרותיות, למילוי של אותה השאלה.

ניצה: להרגיש שיש טעם בחיים, אחרת בשביל מה באמת חיים.

כן. ובאמת בכל זאת לא... היום אנחנו הגענו כבר לסמים, לכאלו דברים, אבל גם בהם אנחנו לא נמצא מענה. וודאי. גם הרוגע לא נמצא, למרות שמאוד מחפשים את זה, לפחות להרגיע את עצמו מהשאלה הזאת. ולכן לפי המספרים, אנשים שמשתמשים בסמים, בתרופות הרגעה נגד דיכאון, ולא רק אנחנו, אלא גם ילדים קטנים וגם חיות הבית שמתרשמות מאתנו בזה, אז אנחנו כל הזמן נמצאים בהתגברות גדולה של אותו הכוח השלילי שמתגבר בנו. ואיך לאזן אותו בכוח חיובי, זה כל התורה. פשוט. זה כל התורה. לכן דורנו הוא דווקא מיועד לגילוי התורה.

ניצה: אז נחזור באמת לתנאים. אמרנו התנאי הראשון, שרע לי. התנאי השני, שאני מתחיל לשאול את השאלת מהות החיים, למה אני חי. מה התנאי הבא כדי לקבל את התורה?

כדי לקבל את התורה, אנחנו צריכים כבר למצוא את השיטה איך מקבלים את התורה. ותורה מקבלים רק בתנאי, ואת זה אברהם כבר ייסד לכן הוא נקרא "אב האומה", שאפשר להגיע לזה אך ורק אם אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מוכנים להתחבר. כי אותו הכוח החיובי כשהוא עובד כנגד הכוח השלילי, הוא מתגלה בנו ככוח המחבר בינינו נגד הכוח השלילי שמפריד בינינו. ואנחנו רואים את זה בחיי יום יום שכך פועל האגו שלנו, הכוח השלילי שמפריד, והכוח החיובי שמחבר. וכאן לכן אנחנו מגיעים לפתרון.

ניצה: זאת אומרת שיש נכונות כבר להתחבר, גם אם לא יודעים איך לעשות את זה.

כן.

ניצה: מספיק שיש נכונות להתחבר?

אפילו קטנה.

ניצה: אפילו הכי קטנה.

כן. אנחנו יכולים להתחבר, כמו שמשה כבר קבע. וגם לפני זה אברהם קבע, רק כל אחד בדרגה שלו, כי האגו כל הזמן גובר. שצריכים פשוט להיות מחוברים. לארגן כך קשר בין בני אדם שיושבים וביניהם מדברים על הקשר ביניהם, ורוצים לגלות את הקשר הזה למרות שאין להם שום נטייה לזה, ואפילו ההיפך, נמצאים באגו הגדול שמרחיק ביניהם.

ואם הם עושים מאמצים איך להתקשר ביניהם בכל מיני צורות, בעבודה משותפת, בלימוד משותף על המערכת העליונה, שזה הכי מועיל דרך אגב, על ידי כל מיני צורות של סעודות וריקודים ולא חשוב מה. אבל העיקר להשתדל להתחבר כדי לגלות הכוח החיובי, הכוח שמחבר ביניהם. אז הכוח הזה מתחיל להתגלות. ומתחיל להתגלות בצורה כזאת שהוא בא ומאזן את הכוח השלילי שבהם.

ואז הם מתחילים להיות בעלי שני כוחות מנוגדים, חיובי ושלילי. ואז בין שני הכוחות האלה הם מרגישים את עצמם, אותם האנשים שהלכו על זה להתחבר, כמתעלים מעל המצב שלהם הרגיל. הם מתחילים לראות יותר, להרגיש יותר, להבין יותר. זאת אומרת, אותו כוח החיובי שהם מקבלים שמשפיע עליהם ומאזן את הכוח השלילי, הוא נקרא "תורה". כמו שכתוב "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". מה זאת אומרת "מחזירו למוטב"? מחזיר את הכוח הרע להיות גם חלק מהכוח הטוב. וזה בעצם כל מהות התורה.

ניצה: זאת אומרת מהות התורה היא בעצם השיטה למשיכת אותו הכוח החיובי שנמצא בטבע, כדי לאזן את הכוח השלילי.

כן. והכוח השלילי מלכתחילה, הוא אמנם נראה לנו ככוח אחד, כרצון אחד האגואיסטי, אבל הוא כולל בתוכו תרי"ג רצונות פרטיים. 613 רצונות הפרטיים.

ניצה: שיש בכל אחד ואחד מאיתנו.

וודאי. ולכן, כשאנחנו מושכים את הכוח החיובי בהצטברות בינינו, בהתקשרות בינינו, אז אנחנו מקבלים איזה כוח חיובי שמאזן את הכוחות השליליים האלה, תרי"ג הכוחות השלילים, על ידי תרי"ג האורות הפרטיים האלה. גם מהאור האחד הגדול מגיע לנו תרי"ג אורות, תרי"ג כוחות, שכל אחד מהם מיועד לאזן איזה כוח שלילי. וכך יש לנו תרי"ג רצונות אגואיסטיים, וכנגדם תרי"ג כוחות חיוביים, תרי"ג אורות, שהם סך הכל נקראים "תרי"ג אורות תורה", "תרי"ג אורחין דאורייתא", "תרי"ג אורות של תורה".

ועל ידי האיזון ההדדי כל פעם יותר ויותר, הכוח האגואיסטי גודל, ואנחנו מושכים יותר מהכוח השני, הטוב, עד שאנחנו מאזנים אותם במאה עשרים וחמש מדרגות עד הגובה שכל כוח הרע התגלה, וכל כוח הטוב, האור הגדול התגלה והם ישלימו זה את זה. ואנחנו בעצם נמצאים ביניהם, בשליטה המלאה עליהם.

ניצה: זאת אומרת, משיכת הכוח החיובי היא לא מתרחשת פעם אחת, אם אני מבינה נכון, היא כל פעם מתרחשת באיזו דרגה, המתקן איזה כוח שלילי. ואז עוד פעם, ושוב מתרומם הכוח השלילי, ושוב מושכים את הכוח החיובי. זה איזה תהליך כזה מתמשך.

נכון.

ניצה: בוא נדבר על ההתגלות כמו שהיא מתוארת במתן תורה. יש רגע מאוד מיוחד שבו אחרי שבני ישראל עשו הכנה מאוד מיוחדת, הם עושים תהליך שבו משה אומר להם מה לעשות, מכבסים את השמלות שלהם, והם עומדים בפני הר סיני והם לא מורשים לעלות עליו, הם נשארים למטה, רק משה עולה למעלה.

זה מסמל לנו את כל התכונות שלנו, חוץ מתכונה אחת שנקראת "משה", היא לא יכולה להתעלות מעל האגו שלנו, היא מתנתקת כביכול מכל יתר התכונות האגואיסטיות שלנו והיא נמצאת בפסגת ההר, וכל התכונות האגואיסטיות למטה מוכנות לעשות את עגל הזהב.

ניצה: לכן בעצם לא נותנים להם לטפס למעלה.

רק נקודה או רק ספירה אחת מתוך כל היתר, כן יכולה להיות קשורה לכוח העליון.

ניצה: ואנחנו רואים לפי מה שמספר הסיפור כאן, יש התגלות של עשן וברקים ורעמים ואש.

זה לא תיאור של תופעות הטבע המוכרות לנו.

ניצה: זאת אומרת, זה תיאור פנימי שהאדם עובר?

בתוך האדם, ככה זה עובר, כן. המצב הוא מאוד מיוחד, זה מצב של "גבורות" גדולות, כוחות של התגברות גדולים, כוחות שהם לא כל כך נעימים.

ניצה: כן, זה נשמע ככה, שעם ישראל ממש מפחדים שהם ימותו, הם מתרחקים.

"אנחנו לא נתקרב אתה תלך" וכולי. כן, זה ברור. אז אדם שמגיע לזה עובר איזה שינוי מאוד גדול, פנימי.

ניצה: מה זה המפגש בין שני הכוחות האלה?

כן, זה עובר על האדם כהכרה בכוח העליון שהיא הכרה מאוד מיוחדת. לא הייתי אומר שהיא דרמטית, אבל יש בזה גבורה, יש בזה כוחות גדולים, יש בזה גילוי גדול. לא שזה בא על מי מנוחות, כל כך פשוט. זה מפני שאנחנו כולנו כלולים בפנים מכוח האגו, אז יוצא שהכוח הטוב הזה שמגיע, הוא מתחיל עם כוח הרע הזה למצוא מקום משותף, קשרים משותפים, מיוחדים. אז האדם שעכשיו כולל בתוכו את שני הכוחות האלה, הוא נמצא במצב של קצת מבוכה, בזה שמאבד את השליטה במשהו. זה כקורה. אבל שוב, גם כשמתקדמים למעמד "הר סיני", עוברים כאלו מצבים וכבר מתחילים להיות מוכנים לזה איכשהו. כל הדרך הקודמת היא סך הכל הכנה.

ניצה: זאת אומרת כל מה שקדם עד לאותו רגע זה הכנה?

כן.

ניצה: עם ישראל שמקבל את התורה באותו רגע, מה משתנה במהות שלו, בפנימיות שלו והאם זה משהו שנשאר לתמיד, כי עושה רושם שההתגלות היא רגע מאוד מיוחד שממש שינה משהו אפילו ב-DNA הפנימי, בפנימיות של העם הזה, מה בדיוק קורה שם?

בתוך העם זה מביא אותם לאהבת הזולת. זו התוצאה הכי ברורה, בולטת לעין, מובנת לכולם, ואז כולם מתחילים להרגיש את עצמם השייכים לאותה המערכת. שכל אחד ואחד הוא קרוב לזולת, שכל אחד מרגיש את הרצונות של הזולת ומוכן למלא אותם, שכל אחד לא חושב על עצמו אלא מבין שחיים נכונים הם אם הוא דואג לאחרים וכך כולם על כולם, ולכן ביניהם כתוצאה מהמגמה הזאת שורה האור העליון שממלא אותם ומספק להם הכול.

ניצה: זאת אומרת, אתה בעצם נותן מדד איך אנחנו יודעים שמשכנו את הכוח החיובי, אם אנחנו נמצאים באהבת הזולת.

באהבה בינינו, כן.

ניצה: זאת אומרת, אם אנחנו נמצאים באהבה בינינו סימן שהשתמשנו נכון באור הזה של התורה.

נכון, שהאור השורה בינינו, אותו האור העליון, אותו כוח האהבה, הבורא, אותו הכוח הוא נקרא "בורא".

ניצה: אז עכשיו אני רוצה להבין, "עם סגולה", בני ישראל, מדובר עליהם לא על עמים אחרים, הם עברו את התהליך הזה של התגלות מעמד הר סיני, מה נשאר טבוע בהם? אולי אפילו הייתי אומרת המחויבות, אותה ברית?

אחרי שעברו את מעמד הר סיני, התחילו להיתקן על ידי השיטה הזאת שנקראת "שיטת הקבלה", או "חכמת הקבלה", החכמה איך לקבל את הכוח החיובי ולאזן על ידו את הכוח השלילי, ולהיות כלול משני הכוחות האלה באמצע, ביניהם. לכן אנחנו נקראים "עם סגולה", סגול זה ג' נקודות שאנחנו באמצע, בין שני הכוחות האלו, החיובי והשלילי.

איך אנחנו מתקדמים אחרי זה? מתחילים לתקן את היחסים בינינו, סוף סוף אחרי קבלת התורה, רק אז אנחנו מתחילים לתקן את היצר הרע שלנו. כי את כל הר סיני הזה אנחנו מתקנים ומתקנים אותו, עד שהופכים אותו להר הקודש שעליו אנחנו בונים מקום לגילוי הא-להים שזה נקרא "בית המקדש".

כל הדברים האלה, זה הכול בצורה פנימית שלנו, בקשר בינינו, בין כל העם, איך אנחנו בונים בינינו אהבה עד כדי כך שהיא נעשית כך שמכסה את כל השנאה. תתארי לעצמך אפילו בצורה כזאת, כמו הר של שנאה, שאני מצפה אותו הר בציפוי של אהבה, ואז על פסגת ההר אני בונה את היחס המיוחד בינינו, ממש מכל לב ולב, את הנקודה העליונה שלו, שמזה אני בונה משהו שנקרא "בית המקדש", ושם אנחנו ממש מרגישים את גילוי הבורא.

זה בעצם פסגת התפתחות העם. אבל בזה לא נגמרים ההיסטוריה והתפתחות וכל התהליך.

ניצה: למה?

לא, איפה יתר בבל? רק חלק מבבל הגיע לזה. אנחנו צריכים להבין שכל ההתגלות של הכוח העליון צריכה להתגלות כלפי כל בבל. מה לעשות איתם? הם לא מסוגלים, הם לא רוצים, הם לא רוצים גם עכשיו, הם בינתיים התפזרו על פני כל כדור הארץ. ולכן אותו עם "ישראל" שהגיע לפסגה הזאת ועשה את התיקון שלו בצורה מושלמת, אבל זה רק שלו, זה לא מספיק. הוא צריך עכשיו ללכת ולתקן, יחד, את כל אלו שנקראים עכשיו "אומות העולם", השכנים שלו מבבל לשעבר, הוא חייב לרדת אליהם ותקן אותם, וזה נקרא להיות "אור לגויים".

לכן עם ישראל עובר שבירה, נשבר, שוב חוזר להיות באגו, זה נקרא "חורבן בית המקדש" גם ראשון ואחר כך שני, בהדרגה, ומתפזר בין כל העמים, יוצא לגלות, ונמצא בגלות בין כל העמים אלפיים שנה. ורק בימינו מתחיל בחזרה לשחזר את עצמו, להוציא את עצמו על ידי חכמת הקבלה שגם הייתה בגלות, בהסתרה מהעם, והיא מתגלה עכשיו בתוך העם, והעם מקבל את חכמת הקבלה לאט לאט ומתחיל לתקן את עצמו, ויחד עם זה מתחיל לפזר את השיטה שלו לכל העמים. כי הוא כבר קשור עם כל העמים מתוך אלפיים שנה שהיה ביניהם. ולכן מה שנכנס לתוך העם וחוזר אליו כשיטה שלו, שיטת הקיום המתוקנת שלו, גם נכנס, חודר כך לכל יתר העמים. וכל יתר העמים מתחילים אז להרגיש שעם ישראל הוא מיוחד כי מביא להם כוח החיות, כוח החיים, וכך אנחנו צריכים להביא את כל האנושות לתיקון. וסך הכל יש לזה זמן מוקצב, מהאדם הראשון ועד גמר התיקון של כל העולם שכולם ייתקנו על ידי כוח הטוב, ששת אלפים שנה. היום אנחנו נמצאים ב-5777, זאת אומרת שנשאר לנו עוד קצת זמן, אבל אפשר לקצר, אפשר לסגור את החשבון הזה קודם.

ניצה: יש קשר בין עם ישראל היום לבין אותו עם ישראל שעמד שם במעמד הר סיני?

כן וודאי שיש קשר, אנחנו הצאצאים הרוחניים, בצאצאים הגשמיים אני לא מתחשב, אנחנו הצאצאים הרוחניים של אותו עם. כן וודאי. אותן הרשימות שבנו היום הן שרידים, חלקים מאותם הכלים שנשברו שבהם הם הרגישו והשיגו את הא-לוהות. וכך אנחנו צריכים היום שוב לקבל תורה ולחדש אותה ולהחיות אותה בנו, ואז למסור חלק ממנה גם לכל אומות העולם.

אורן: מה זה בימינו להיות עם סגולה?

עם סגולה זה שאתה מושך את הכוח המחזיר למוטב, לטוב. שיש לך קשר עם האור העליון הזה שנקרא תורה, המאור המחזיר למוטב, ואתה יכול דרכך ללכת להעביר אותו לכל אומות העולם שזה נקרא "להיות אור לגויים", כי הם לא מסוגלים להיות בקשר עם האור העליון, אלא רק דרכך, לכן יש להם תביעה כלפיך שתעשה את זה ואתה צריך להרגיש את ההתחייבות שלך גם כלפי הבורא וגם כלפיהם. נקווה שנמלא את התפקיד הזה.

(סוף השיחה)