חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 325
סליחה
מטרות התכנית:
לייצר תוכן אינטגראלי על ערך סליחה בחיינו.
איך הערכים האלה משפיעים על תפיסת המציאות של האדם - איך הוא רואה את החיים במשקפיים של "סליחה" ושל "נקמה" (איך זה משפיע על תפיסת עולמו, התנהגותו, מחשבותיו ורגשותיו).
לסייע לאנשים להתייחס ולהתמודד עם סליחה ונקמה כדי להיות יותר מאושרים בחיים.
איך להשתמש בסליחה לטובת האדם, לטובת הכלל, ולמערכות היחסים שלנו.
להציג את הערך מכמה זויות בחיינו: אני - המעגלים הקרובים - החברה - העולם.
התייחסות לערכים אלה ביהדות.
זרימת התכנית:
מהי סליחה? מהי נקמה?
היבט שלילי וחיובי לסליחה ונקמה
הסליחה והנקמה בחיינו
סליחה ביהדות
פתיחה:
נושא הסליחה זה נושא קרוב לכל אדם ואדם. כולנו ברמה כזאת או אחרת נפגענו בחיים או פגענו במישהו אחר, או אפילו פגענו בעצמנו. לעתים המצבים הקשים האלה נשמרים בתוכינו כעלבון או כעס וגם יכולים להיות מלווים על ידי רצון לנקום, ולפגוע חזרה במי שפגע בי.
כשמדברים על סליחה כל אחד מתכוון למשהו אחר. יש אנשים שחושבים שלסלוח זה אומר לשכוח, אחרים חושבים שלסלוח זה להבין את הצד השני, למה הוא עשה כך ולא אחרת. ויש כאלה שפשוט דוחקים את העלבון עמוק בפנים, מתעלמים ממנו וקוראים לזה סליחה.
יש סליחה לאדם אחר על כך שפגע בי, ויש סליחה לעצמי - על דברים שבהם אני פגעתי באחרים (נזק כספי, יחס לא טוב, עלבון, פגיעה בכבוד…) ועל טעויות שעשיתי בחיים ופגעו בי (למשל טעות בנהיגה שגרמה לפציעה שלי בתאונת דרכים, טעות עסקית או כלכלית שעשיתי וגרמה לי להפסד). לפעמים אני כועס על עצמי על כך שאפשרתי למישהו לזלזל בי.
מהי סליחה? על מה סולחים ולמי?
מהי סליחה? מהי נקמה?
סליחה הוא תהליך שכלי, רגשי או רוחני שבו חדל אדם מלחוש עלבון או כעס כנגד אדם אחר על מעשה שהוא ראה בו כפגיעה, מחלוקת או שגיאה. לחלופין, סליחה היא הפסקת הדרישה לעונש או פיצוי. ניתן להתייחס למושג סליחה מנקודת מבטו של האדם הסולח, האדם שלו נסלח וכן מנקודת המבט של היחסים שבין הסולח לנסלח. במצבים מסוימים הסליחה ניתנת מבלי לצפות לפיצוי כלשהו וללא תגובה כלשהי מצידו
של הפוגע (כך למשל, אדם עשוי לסלוח, או לבקש מחילה, מאדם אחר אשר הלך כבר לבית עולמו). לעתים, חלק הכרחי מתהליך הסליחה הוא הכרה כלשהי של הפוגע במעשהו, התנצלות, וייתכן אף פיצויים לנפגע, או פשוט בקשת סליחה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%94
אז מה זה באמת לסלוח?
על מה יש לבקש סליחה? (האם על מעשה? על מחשבה? על טעות?)
האם נכון לסלוח בכל מצב? באיזה מקרים נכון לסלוח ובאיזה לא?
מאיפה נובעת יכולת או חוסר יכולת של האדם לסלוח? מה הופך את האדם לסלחן או להיפך לכזה שאוהב לנקום, ששומר טינה ועלבון?
מהי אותה מיומנות או "אותו מרכיב פנימי" שעלינו לפתח בתוכנו, כדי שנוכל לסלוח בקלות?
נקמה:
הנקמה קיימת משחר ההסטוריה. כבר בתנ"ך כתוב "עין תחת ועין ושן תחת שן" כתגובה לגיטימית לפגיעה, אך כ-2000 שנים לאחר מכן הכריז מרטין לותר קינג כי "עין תחת עין" מותירה את שני הצדדים עיוורים.
בחברות עתיקות, סכסוכי דמים ונקמות דם נמשכו לאורך תקופות ארוכות על ידי קבוצות משפחתיות ושבטיות.
בימי הביניים, רוב האנשים לא הסכימו ליישב פגיעה או עלבון עד שלא התבצעה נקמה, או לכל הפחות, קיבלו פיצוי כספי. כך התפתחה שיטה שקבעה ערך כספי כנגד מעשי אלימות שונים, כתחליף לנקמת דם.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%94
נקמה זה רגש מאד חזק שמתעורר באדם כשהמטרה של הנוקם היא לגרום סבל רב לצד השני ובכך להחזיר לו כגמולו, להעניש אותו בחומרה, ולהזהיר אותו. הנקמה מהווה מפגן של כח ומחזירה את הכבוד שנפגע. הנקמה יכולה להתבטא בפגיעה בכסף ורכוש, פגיעה פיסית, קיום יחסי מין מחוץ לנישואין כדי להתנקם בבעל בוגד וכו'. הנקמה יכולה להגיע עד כדי רצח - "נקמת דם".
מאיפה מגיע הדחף העז של האדם לנקום? (להבדיל מלהעניש)
מה האדם משיג על ידי זה?
מה הנזק שיכול להיות מנקמה?
לעיתים הרצון לנקום ולפגוע באחר הוא כל כך חזק, שהאדם מוכן לסבול גם הוא, העיקר שהשני יסבול יותר. (סיפור: זוג שהתגרש, היה ויכוח על חלוקת הכסף. הבעל שרף את כל הכסף כדי לא לתת לאשה).
מה הסיבה לכך שיש באדם כאלה דחפים חזקים והרסניים כלפי אנשים אחרים?
מדוע אנשים בוחרים לנקום ולא לסלוח?
האם ניתן להתגבר על יצר הנקמנות?
האם ניתן להגיע לתחושת הסיפוק שלאחר הנקמה, ללא ביצוע הנקמה עצמה?
ישנו יחס דואלי לנקמה:
נקמה "שלילית" - נקמה אישית כנגד אדם מסויים. נתפסת בדר"כ כפתרון קיצוני פוגעני ומזיק. חוסר שליטה, יציאה מפרופורציות.
נקמה "צודקת" כנגד עוול או אי צדק. נתפסת בצורה חיובית, כתורמת להתפתחות נכונה של החברה והערכים שלה. למשל - נקמה בצורר, בשליט שעשק את העם או הנהיג את העם בכח ואלימות, נקמה בממסד שנתפס כלא הוגן כלפי הציבור (כמו אותו אופנובנק שהפך לגיבור לאומי).
איך יתכן שאת אותה התופעה, את אותו הרגש אנחנו מפרשים פעם אחת כמשהו חיובי ופעם כמשהו שלילי?
נקמה ותרבות
נקמה היא גם עניין של תרבות וסביבה חברתית. מה שנחשב בתרבות אחת כנקמה צודקת, יחשב באחרת כשלילי. למשל: נקמה על רקע כבוד המשפחה - כשאשה במשפחה מקיימת קשר רומנטי מחוץ לנישואין.
או נקמה בעולם הפשע. שם קיימים קודים ברורים באיזה מצבים מותר לנקום ואף צריך לנקום.
בכלל נראה שיש קשר בין נקמה ואהבה, נקמה וכבוד.
מה הקשר בין נקמה לכבוד ולאהבה?
מדוע חברות מסוימות מעצימות את הנקמה?
מדוע יצר הנקמה חזק יותר מהסליחה? או שלא?
נקמה קולקטיבית : מחקרים מצביעים על כך שקולקטיבים יטו לחפש נקמה יותר מיחידים.
מחקרים שנערכו לאחרונה בתחום הפסיכולוגיה החברתית מצביעים על תופעת 'פרדוקס הנקמה': מרבית האנשים אשר נשאלים על מניעיהם לנקמה מצביעים על רצון לתחושת קטרזיס, אך בפועל מימוש הנקמה מביא דווקא לתחושות שליליות.
מה הסיבה לכך?
תפקיד הנקמה בחברה:
בחברות מסוימות מאמינים כי נזק הנקמה צריך להיות גדול מהעוולה המקורית, כפעולת ענישה.
בכל הדתות העיקריות ניתן למצוא מנגנונים של פיוס ופשרה בריב וויכוח, ושל הגבלת הנקמה,
זאת על ידי יצירת משמעות של צדק שמימי, המחליף את מערכות הצדק הפגומות של המין האנושי.
הפילוסופית מרתה נוסבאום טוענת שההבנה האנושית שחיי האדם שבירים, ניתנים לפגיעה וחילול על ידי אחרים, היא שמביאה לתפיסה שהתרופה היחידה היא תגובת נגד, מכוונת וחמורה באותה מידה. ובכדי לוודא איזון, הנקמה חייבת להיות מדויקת ויחסית לפגיעה המקורית.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%94
הגדרות לנקמה:
נקמה היא מעשה תגמול כנגד אדם או קבוצה של אנשים, כתגובה למעשה עוולה, או למעשה כלשהו הנתפס ככזה. על אף שהיבטים רבים של נקמה מציגים רעיונות של צדק, בדרך כלל יש לה מטרות פוגעניות ומזיקות, ולא בהכרח הולמות וראויות. בזמן שהצדק גורר פעולות הנתמכות על ידי מערכת אתית וחוקית, הנקמה מתבצעת, בדרך כלל, על ידי יחידים או קבוצות הפועלים מחוץ למסגרת החוק. מטרת הנקמה היא לכפות על מושאה סבל הדומה לזה שגרם מלכתחילה ולעתים להרתיע מעשיית עוול.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%94
הגדרה מילונית לנקמה: ענישה מתוך דחף פנימי לצער אדם על שגרם נזק או עלבון, נקם, גמול על מעשה רע
היבט שלילי וחיובי לסליחה ונקמה בחיינו
סליחה ויתרונות בריאותיים: מחקרים רבים מצאו שלסליחה יש השפעה חיובית על היבטים רבים בחיינו :
ברמה הבריאותית: ירידה בלחץ דם, ברמת כולסטרול וקצב לב, איכות שינה משופרת.
מבחינה חברתית: מקיימים יחסים טובים יותר.
מבחינה רגשית: ירידה ברמת הדכאון, החרדה והכעס, עליה בתחושת אושר ואופטימיות. ובאופן כללי נהנים מרווחה גבוהה יותר.
http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=17782
זה ברור שלאדם סלחן יהיו יחסים יותר טובים עם אנשים, פחות מחיצות של טינה, ולאנשים יהיה קל ונעים להיות איתו. אך מה יש בסליחה שמשפיע בצורה כל כך גורפת על כל כך הרבה הבטים בחיים? על הצד הפיזי, על ההרגשה, על המצב החברתי. זה נשמע כמו פטנט לחיים טובים.
איך הסליחה פועלת? מה יש בה שמשפיע כל כך על האדם בכל היבטי חייו? בבריאות, במצב הרוח …
למה כדאי לסלוח? מה קורה לאדם כשהוא לא סולח? איך זה משפיע עליו ועל החיים שלו?
מה הקשר בין סליחה לכל התופעות השליליות שאדם חווה כשהוא לא סולח?
קיימת גישה שטוענת ש"סליחה = שליחה". הסליחה היא שחרור ממועקה רגשית, מחסומים פנימיים. אנשים שאינם סולחים נשארים עם המועקה והמחסומים וחווים סבל.
מה דעתך על הגישה הזאת?
איך הסליחה כערך תורמת להתפתחות האדם והחברה?
כל מה שלא סלחת עליו, עדיין קיים בתוכך. כל מה שאתה סולח עליו, אתה משחרר אותו, אתה נותן לו ללכת.
סליחה היא כמו שליחה. שליחה החוצה של מחסומים רגשיים, נטרול של אנרגיה שלילית, אתה שולח את מה שתקוע, אתה משחרר אותו.
מה שלא סלחת עליו, הוא משהו "שתקוע" בתוכך, והוא מושך אליך אנרגיה דומה של תקיעות, של התנגדות, של כעס וכו… כל מה שלא סלחת עליו, משמש כמגנט פנימי שמושך שליליות לחייך.
הרבה פעמים אנשים אינם מודעים שמקור הסבל שלהם הוא השאריות של הכעס כתוצאה מהדברים שהם עדיין לא סלחו עליהם בתוך תודעתם.
http://www.hasod.co.il/articles/The_Law_of_Forgiveness.htm
לא לסלוח
האם יש משהו טוב גם "בלא לסלוח" ?
האם יש מצבים בהם לא כדאי או לא נכון לסלוח ?
איך אדם יכול לסלוח במצבים קשים של אלימות, אונס, הרג...?
מה התפקיד בחיינו של כל הדברים הנוראים האלה שכל כך קשה לסלוח עליהם? החיים היו הרבה יותר טובים בלי כל זה.
מהו לדעתך תפקיד הנקמה בחברה שלנו ? איך היא יכולה לתרום להתפתחות האדם והאנושות ?
מחקר חדש קובע: הגישה העתיקה של "עין תחת עין ושן תחת שן" בכלל לא משתלמת - נפשית או כלכלית: אנשים ששומרים טינה ומחפשים נקמה הם לרוב פחות שמחים, בודדים, מובטלים והרבה פחות מוצלחים גם כלכלית.
השכירים שומרי הטינה לא מרוצים ממצבם המקצועי, מתמרמרים מעבודה מאומצת, ויש להם מעט חברים. מסתבר כי אנשים שמוותרים על תחושת הנקמה הם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר - וגם מרוויחים יותר כסף בתלוש המשכורת.
http://www.mako.co.il/spirituality-popular_culture/Article-cd79af53f7d3021004.htm
הצד השלילי והחיובי של הנקמה:
מחקר חדש מגלה שמערכות יחסים, שמדרדרות לכדי נקמה וגרימת סבל לבני הזוג, דווקא יכולות להועיל להן.
מעט מחקרים בחנו עד כה נקמה בזירה הרומנטית. בתחומים אחרים, נמצא כי היא עלולה להשפיע באופן שלילי ובלתי הפיך על יחסים, אפילו אם האקט הנקמני עצמו לא היה חמור. כמו-כן, נקמה עלולה להוביל לפעולת תגמול שמביאה לסחרור של פעולות נקם.
עם זאת, אותם מחקרים טוענים כי לנקמה לעיתים יש גם ערך חיובי. בין היתר, היא עשויה להעביר מסרים חשובים לגבי התנהגות שאיננה נסבלת ולשמש כגורם הרתעה מפני עבירות נוספות בקשר, באופן שבסופו של דבר משמש לשמר את מערכת היחסים.
יש הטוענים כי נקמה אפילו מגבירה את האמפתיה בין אנשים, בכך שהיא מעניקה לאחד הצדדים טעימה מן הכאב ואי-הנוחות שהשית על השני, באופן שמקל עליו להבין את השפעתם. כמו-כן, טוענים חוקרי התחום, כי לעיתים נקמה מאפשרת ליצור שוויון ביחסים שהשוויון בהם הופר.
מחקרי נקמה בסביבה העסקית מצאו כי יש לה גם השפעה חיובית כללית מפתיעה על מקום העבודה כולו. היא משיבה תחושה של צדק ומעודדת עובדים שמרגישים חלשים לעמוד יותר על שלהם.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000647741
מחקר: גברים הם הנוקמים הטבעיים יותר.
מחקר שבוצע באמצעות MRI (התבוננות בשינויים הפיסיולוגיים המתרחשים במוח), מראה שבאופן כללי נשים אמפתיות יותר מגברים, בעוד שגברים נהנים מאוד לצפות במעשה נקמה. כש"אנשים רעים" מקבלים עונש גברים מחייכים, אבל נשים לא.
הגברים "ביטאו יותר רצון לנקמה ונראו מסופקים כשאנשים לא הוגנים קיבלו את מה שהנבדקים ראו כעונש פיסי ראוי". אולם במקום להוקיע את הדחף הגברי לנקמה, סינגר טוענת כי יש לו תפקיד חברתי חשוב: "לסוג זה של התנהגות היה ככל הנראה תפקיד קריטי בהתפתחות החברה, כי לרוב בני האדם בקבוצה יש מוטיבציה להעניש את אלה שרימו את האחרים".
הסליחה והנקמה בחיינו
סליחה במערכות יחסים
אם אני לא יכול לסלוח למישהו על משהו כי הוא ממש פגע בי, ואני גם לא רוצה כי "לא מגיע לו".
האם חשוב שאני אסלח לו?
מה יכול לשכנע אותי להסכים לסלוח? מה יכול לעזור לי לסלוח?
איך אני יכול לגרום לאדם אחר שיסלח לי? מה אני יכול לעשות? כשמישהו לא סולח לי, זה יוצר מחסום בינינו והרגשה לא נעימה.
הנקמה יכולה להשפיע באופן שלילי ובלתי הפיך על יחסים (גם אם אקט הנקם לא היה חמור). ועלולה להוביל לשרשרת של פעולות נקם.
מה יש בנקמה שיכול לערער כל כך מערכות יחסים, ולגרום למצב בלתי הפיך?
איך אפשר להמנע משרשרת של מעשי נקם?
תהליך הסליחה
גם אחרי שמבקשים מאדם סליחה, לא קל לו לסלוח. זה תהליך רגשי לא פשוט. תהליך שבו על האדם לוותר על תחושת הפגיעות והעלבון, להרוס את המחיצה שיצר מול "הפוגע" ולהתחיל לפתוח את הלב.
מה הוא המנגנון/התהליך של הסליחה? מה התהליך שעל האדם לעבור כדי לסלוח לאדם שפגע בו?
הערה: יש כל מיני שיטות - לכתוב מכתב שמפרט את תחושות הכעס, הפחד וצער שחווינו מהאדם. ואחכ להשמיד אותו, להגיד לאדם שסלחנו… בכולן את הסליחה בסופו של דבר האדם עושה בתהליך פנימי שלו עם עצמו.
מה עלי לעשות כדי לסלוח לעצמי?
איך אפשר לוותר על תחושת הפגיעות שהאדם חווה? (כעס, כאב, צער, פחד, עלבון …)
איך לפתוח שוב את הלב?
יש גישה שטוענת שכדי לסלוח ולשחרר איזה כאב, צריכים לחוות אותו. האם באמת נחוץ לחוות את אותו הכאב כדי לסלוח?
האם כשאדם סולח למישהו על משהו קשה שהוא עשה לו, זה משחרר אותו מהשפעה של אותו מקרה שעליו סלח ומפסיק להפעיל אותו בחיי היום יום?
הפחד להפגע: לצד הקושי הרגשי שבתהליך הסליחה, הסרת המחיצות ופתיחת הלב, קיים הפחד להפגע שוב.
למה אנחנו כל כך מפחדים להפגע מאנשים אחרים? למה זה כל כך כואב?
השלב הראשון - ההשלמה: עוד לפני הסליחה, הוא שלב הכרחי, שאני מכנה אותו שלב ההשלמה. בשלב הזה, אנו נכנסים מרצוננו החופשי פנימה, עמוק לתוך הפצעים "השריטות" והכאבים, שעד היום העדפנו להדחיק, ונותנים להם "מקום", כלומר מאפשרים לעצמנו, ולו לזמן קצר, לחוות אותם שוב.
את השלב הזה אני ממליצה לעשות, דרך כתיבה של "מכתב השלמה" שבו אנו כותבים לאדם שפגע בנו מכתב, שלעולם לא נשלח אליו. במכתב הזה נפרוק את כל הרגשות השליליים הטעונים שיש לנו כלפיו, ובעיקר 3 סוגי רגשות בסיסיים…. (יעל: כעס, פחד, וצער)
השלב השני - הוא הסליחה. הרעיון המרכזי שמאחורי הסליחה הוא לשחרר ולנקות את הכאבים הרגשיים הפנימיים שלנו, כדי שנוכל להמשיך הלאה בחיינו, ונחווה ריפוי.
אחת הטענות שאני שומעת מאנשים בהרצאות והסדנאות שלי היא "למה שאני אסלח לו/ה, הוא זה שפגע בי, ולא מגיעה לו סליחה". אני יכולה להבין מהיכן זה מגיע, אך חשוב לי להבהיר באופן הכי נחרץ שהסליחה היא לא עבור האדם האחר, אלא עבורנו, קודם כל.
הדבר השני שחשוב לי להדגיש בנושא הסליחה, היא שכדי שהריפוי יתרחש, הסליחה צריכה להיות אמיתית, מבפנים. כלומר זה לא מספיק רק לומר אני סולח/ת, כי אם לא באמת מתכוונים ומרגישים אותה, המפתח לא באמת יעבוד עבורכם.
…. זה שאנחנו סולחים, זה לא אומר שאנו נותנים לגיטימציה למעשה של האדם הפוגע. אפשר לסלוח ממקום של חמלה והבנה שגם אנחנו וגם הפוגעים, עשינו את הטוב ביותר שיכולנו לעשות, באותו הזמן.
אם אתם אמיצים במיוחד, והאדם חי, אפשר לצלצל אליו ולומר לו שסלחתם והמשכתם הלאה, אך, כאמור, לא חייבים. במידה שהסליחה שלכם באמת כנה ומהלב- תחוו תחושה נפלאה של ריפוי בכל הרמות, הפיזית, הרגשית, המנטלית והרוחנית.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4285333,00.html
לסלוח לעצמי:
אנשים עושים כל מיני דברים בחייהם שאחר כך הם מצטערים על זה. הרבה פעמים תחושת האשמה, בושה, כעס על עצמם על זה שהם עשו או לא עשו משהו, מלווים אותם שנים רבות.
מה אתה יכול להגיד לאנשים במצבים האלה?
האם אדם צריך לסלוח לעצמו בכל מצב? האם יש מצבים בהם הוא לא צריך לסלוח לעצמו?
מה יכול לעזור לאדם לסלוח לעצמו?
מה דומה ומה שונה בין לסלוח לעצמי ולסלוח למישהו אחר?
סליחה בין העמים:
לכולנו מוכרת המציאות שבה עם נלחם בעם, מדינה במדינה. באזורנו המתיחות הבטחונית היא עניין יומיומי, וכרוכה בפצועים, הרוגים והרבה כאב ל-2 הצדדים.
איך עם יכול לסלוח לעם אחר שפגע בו, הרג את בני עמו, או כבש אותו?
איך אפשר יהיה לקרב בין העמים (לשתף פעולה) אחרי מה שקרה?
האם קיים תהליך סליחה בין עמים ומדינות? ואיך זה עובד?
חינוך לערך של סליחה:
איך לחנך ילד לערך של סליחה?
איך לחנך אדם לערך של סליחה?
הסליחה ביהדות
ביהדות עניין הסליחה, המחילה והפיוס מוזכרים בתנ"ך, בסידור, בתפילת שמע.
חודש אלול הוא חודש הסליחות, נוהגים לקרוא בו קטעי תפילה שחוזרת בהם הבקשה לסליחה ולמחילה.
מה החשיבות ומשמעות הסליחה והמחילה ביהדות?
חובה לסלוח
ביהדות, אם פגע אדם באחר אולם אחר הביע חרטה כנה לנפגע וניסה לתקן את העוול שגרם, קיימת חובה דתית על הנפגע לסלוח ולהתפייס בלב שלם ובנפש חפצה, אפילו אם פגע בו במידה רבה. אדם שלא מוכן להתפייבמס נחשב לאכזרי.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%94
מדוע ביהדות חובה על הנפגע לסלוח ולהתפייס? ומדוע אין זה כך בעמים אחרים?
איך ניתן לחייב אדם לסלוח?
לפי שאסור לאדם שיהיה אכזרי ולא יתפייס, אלא יהיה נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלבב שלם ובנפש חפצה; ואפילו הצר לו הרבה וחטא לו הרבה, לא ייקום וייטור. וזה הוא דרכם של זרע ישראל, וליבם הנכון. אבל הגויים ערלי לב אינן כן, אלא "ועברתו שמרה נצח" (עמוס א,יא); וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו לישראל, "והגבעונים לא מבני ישראל המה" (שמואל ב כא,ב).
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%94
"הריני מוחל לכל מי שהכעיס והקניט אותי או שחטא כנגדי בין בגופי בין בממוני בין בכבודי בין בכל אשר לי בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד בין בדבור בין במעשה. ולא יענש שום אדם בסבתי" (תפילת קריאת שמע שעל המיטה)
http://1800550.com/judaism/kriatshma/ashkenaz.html
יום כיפור
יום הכיפורים: חל בי' בתשרי, הוא היום הקדוש ביותר בשנה, יום סליחה וכפרה על חטאים שבין אדם למקום
ביום זה צמים כדי לכפר על החטאים ועל עבירות שבין אדם לחברו. חייב האדם לבקש מחילה מחברו ורק אחר כך מאלוהיו.
http://www.slicha.com/special.asp
מה מיוחד ביום כיפור שדווקא אז מבקשים סליחה?
למה החשיבות של לבקש סליחה מחברו יותר גבוהה מאשר לבקש סליחה מאלוקים?
סליחה אלוהית ואנושית
ביהדות אדם אינו יכול לקבל מחילה מן האל על חטאים שחטא כלפי חבריו. אדם יכול לקבל מחילה מן האל רק על חטאים שחטא כלפי האל.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%94
אלוהים הוא מעל האדם, מדוע הוא לא יכול לסלוח על חטאים בדרגת האדם?
האם כשאנחנו מבקשים סליחה מאלוהים הוא תמיד סולח לנו?
מה הכוונה שאלוהים סולח? איך זה בא לידי ביטוי?
מה קורה כשאדם מבקש סליחה מחברו רק בגלל שזה יום כיפור ולא בגלל שהוא רוצה ובאמת אכפת לו?
בין התורות הדתיות והפילוסופיות השונות יש המדגישות יותר את הצורך של האדם לבקש ולקבל סליחה על חטאיו מישות עליונה, לעומת זאת תורות אחרות שמות דגש רב יותר על הצורך לסלוח איש לרעהו, קיימות אף גישות שאינן מבחינות בין סליחה אנושית לאלוהית.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%94
מה ההבדל העיקרי בין סליחה אנושית לאלוהית?
הנקמה ביהדות:
הנקמה ביהדות אסורה כנקמת היחיד מרעהו, על פי הפסוק "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ" (ויקרא י"ט י"ח). לא רק הנקמה לגמול רעה תחת רעה במעשה ממשי אסורה, אלא גם הנטירה לנטור לאדם מישראל איבה בלב אף היא אסורה.
הרמב"ם מנמק את איסור הנטירה - שהיא זכירת העוול שנעשה לו, מפני שהתורה חששה שהנטירה תוביל לנקמה, ולכן אף שנעשה לאדם עוול הוא מצווה לשכוח ממנו. לפרשנותו של הרמב"ם זוהי הדרך הנכונה שבה יכולה להתקיים החברה האנושית (שם).
רבי שלמה גנצפריד בקיצור שולחן ערוך, נותן עצה טובה למי שבוער בו יצר הנקמה: "אם תרצה להנקם מאויבך תוסיף מעלות טובות ותלך בדרכי ישרים, ובזה ממילא תנקם משונאך, כי הוא יצטער על מדותיך, ויתאבל בשמעו שמעך הטוב. אבל אם תעשה מעשים מכוערים, אז ישמח שונאך על קלונך וחרפתך. והנה הוא מתנקם בך". http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%94
מדוע ביהדות חל איסור לנקום ולנטור לבני עמך בלבד ולא לכל העולם ?