יהודים, זה טוב לעולם? אם כן, למה שונאים אותנו? אם לא, למה אף פעם לא מצליחים לכלותינו? וישראלים, זה טוב לעולם? אם כן, למה באו"ם כולם נגדנו? אם לא, למה כולם מחכים בתור לחידושים וההמצאות שלנו? ואחרון אחרון חביב: האם יש סיכוי שבעולם יבינו אי פעם את הצד שלנו בסכסוך הישראלי-ערבי? הבה ונצלול יחד אל שורשי האנטישמיות והאנטי ישראליות, בתקווה למצוא תשובות טובות.
נתבונן בעם ישראל. על כל שני יהודים יש שלוש דעות. כל כך הרבה גוונים, כל כך הרבה התנגשויות. בכל אחד יש משהו שונה מאוד מהאחרים, ועם זאת יש מכנה משותף שקושר בין כולנו. איכשהו, תמיד נותר בינינו קשר, מעל כל המרחקים והגבולות. עמים מפוארים קמו ונפלו, ואנחנו עדיין כאן, למרות הכול. יכול להיות שהיינו שמחים להתנתק, אבל איזשהו כוח נעלם כמו קושר אותנו יחד. לא נותן לנו לברוח מהעם הזה. איך זה קורה?
נחזור 3800 שנה אחורה, לאברהם אבינו. באותם ימים הציוויליזציה העיקרית התרכזה באזור בבל העתיקה. "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים", נאמר במקרא (בראשית יא, א). כל מיני שבטים, מעין עמים קטנים, חיו שם זה לצד זה, עד שאגו גדול פרץ וסכסך בין כולם. אנשים הפסיקו להבין זה את זה, החלו מאבקים ומלחמות, "חצי העולם שם נפלו בחרב" (פרקי דרבי אליעזר, פרק כד). אברהם חקר את המתרחש סביבו וגילה שזה לא מקרי. הוא גילה שבמערכת הטבע קיים כוח אחד, מאחד ומחבר, שמפתח את החיים בחיבור בין ניגודים. כדי לגלות אותו קיימת שיטה המבוססת על חיבור מיוחד בין בני אדם מנוגדים, למרות כל השוני וחילוקי הדעות. זוהי חכמת הקבלה, אשר מוגדרת כפנימיות התורה.
אברהם הבין שהתנגשויות בין בני אדם הם חלק מההתפתחות שלנו, אבל צריך לדעת איך לעבוד איתן נכון. הוא פרסם את שיטתו ברבים והזמין את כולם לנסות ליישם אותה. התקבצו סביבו אנשים מכל הסוגים. "אברהם היה מגייר את האנשים ושרה את הנשים", כפי שאמרו חז"ל. נציגים נבחרים מכל העמים למדו מאברהם איך להתחבר מעל כל ההבדלים שביניהם. איך להשיג כוח שגדול יותר מהאגו של כל אחד ואחד ושל כולם גם יחד, ולבנות חברה של "ואהבת לרעך כמוך".
אבל המגמה הזו לא מצאה חן בעיני השלטונות. הם העדיפו לעבוד בשיטת הפרד ומשול, ועודדו את הפירוד והמלחמות. מאז ועד היום נחלקה האנושות לשני חלקים עיקריים: אלה שהלכו אחרי האידיאה של אברהם איש החסד והפכו לעם ישראל, ויתר בני האדם שהלכו כל אחד אחרי האגו שלו ונפוצו לכל עבר על פני כדור הארץ. מהם נבנו שבעים אומות העולם הבסיסיות.
מאז כל אומות העולם מצביעות עלינו ואומרות: הם לא כמונו, הם שונים, הם יהודים! אנשים מרגישים שיש בנו משהו מיוחד שאין להם. מבלי שיבינו מה מניע אותם, יש בהם תביעה פנימית כלפינו: למדו אותנו את הסוד שלכם. איך הצלחתם ליצור חיבור כל כך חזק שמחזיק אתכם בכל המצבים? איך אתם כל כך מוצלחים? גם אנחנו רוצים!
בו בזמן, אנחנו עצמנו אפילו לא יודעים מה כל כך מיוחד בנו. זה נובע מכך שלפני אלפיים שנה פרצה בינינו שנאת חינם והחריבה את הרוחניות שבנו. הפסקנו להיות מחוברים מעל כל השוני. אמנם שנאתן של האומות אלינו החזיקה אותנו יחד, אבל הקשר הפנימי אבד. החום, האהבה. רק יחידי סגולה המשיכו לעסוק בשיטתו של אברהם, בחכמת הקבלה, תיקנו בעזרתה את היחסים ביניהם והרגישו את כוח החיבור שממלא את כל הטבע.
כיום העולם נעשה כפר גלובלי קטן שמלא בשנאה וסכסוכים. מלא במשברים. מה לא עשינו כדי לנסות להתחבר, הקמנו את האו"ם, חתמנו על הסכמים, שום דבר לא עוזר. השנאה רק הולכת וגוברת והעולם מידרדר. אם לא מרוץ החימוש המטורף, היינו יכולים לבנות גן עדן. אבל בינתיים, חצי עולם גווע מרעב, חצי עולם לא יודע מה לעשות עם עודף הכסף. אם היינו מחוברים נכון, הכול היה מתפזר בין כולם והשפע היה נחלת כל באי עולם. כל הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איך להתחבר.
במצב כזה, התביעה לסוד החיבור זועקת מלב לבה של האנושות ומופנית כלפינו, עם ישראל. לכן אנחנו נמצאים כל הזמן על הכוונת, וככל שהעולם מתפתח שנאת היהודים מתגברת. השנאה הפנימית אלינו רק מחליפה לבושים, מפני שהיא באה ללחוץ עלינו לפתור את בעיית האנטישמיות מן השורש. תולים זאת בתירוצים פוליטיים שונים, ביחס שלנו אל הפלשתינאים, אבל השורש לשנאה לא משתנה. אין טעם לשגות באשליות, העולם לא יוכל להבין את הצד שלנו בסכסוך כי השנאה שבלב מעוורת אותם. היא לא מאפשרת להם לראות טוב ליהודים. גם אם ניתן את כל המדינה לפלשתינאים השנאה הזו לא תיפסק, כי יכולה להיות לה רק תרופה אחת, אשר קשורה לאיכות יחסים בינינו, היהודים.
לכן אין טעם להתלהב מכך שהעולם רוצה להיות בקשר עם מדינת ישראל, לרכוש מאתנו כל מיני פיתוחים והמצאות. הם עושים זאת מאינטרסים צרים ותו לא. מה שכן כדאי הוא שנבין למה שונאים אותנו ומה באמת דורשים מאתנו כולם. כדאי שנלמד מחדש את שיטת החיבור של אברהם, ניישם אותה בינינו ונעביר אותה הלאה לעולם. זו המשמעות של "אור לגויים", זהו תפקידנו בפאזל האנושי. וכשננפיק את החיבור לכל העולם, רק אז תיפסק השנאה כלפינו ותתחלף באהדה ובתמיכה.
העולם לא זקוק לשום דבר מלבד שיטה לקשר טוב בין כולם. אנחנו חיים בעידן שבו הטכנולוגיה תפתור אותנו בקרוב מהצורך לעבוד בידיים, ומכונות יעשו הכול עבורנו. הכול יהיה בשפע בעולם, מלבד יחסים נכונים בין בני אדם. כל עבודתנו תהיה ללמוד להתחבר נכון, ללמוד לחיות כמו משפחה אחת. איפה יתבצע הפיילוט? בעם היחיד שכולל בתוכו את כל אומות העולם, ונושא בקרבו את השיטה האולטימטיבית לחיבור. מיוצר בישראל בגאווה. שיהיה לנו בהצלחה.
"כנגד שבעים אומות שבעולם, הם היו אומה אחת כנגד כולם" (ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת שמות, סה).
"ישראל היא תמצית ההוויה כולה... ואין לך תנועה בעולם, בכל העמים כולם, שלא תמצא דוגמתה בישראל". "האומה שהאוניברסליות הגמורה טמונה בעומק נשמתה" (הראי"ה קוק, אורות).
"עובדה היא שישראל שנואים מכל האומות, אם מטעם דת, אם מטעם גזע, אם מטעם קפיטליזם, אם מטעם קומוניזם, אם מטעם קוסמופוליטים וכולי. כי השנאה קודמת לכל הטעמים, אלא שכל אחד פותר שנאתו לפי הפסיכולוגיה שלו" (בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, "כתבי הדור האחרון").
"בן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו... והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש א-לוה אחד לכל העולם... וכיון שהיו העם מתקבצים לו ושואלים לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בליבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים. והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומחזיר. ויצחק הודיעו ליעקב ומינהו ללמד, וישב מלמד ומחזיר כל הנלווים אליו... והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקוב ובנלווים עליהם, ונעשתה בעולם אומה שהיא יודעת את ה'" (הרמב"ם, תחילת הלכות עבודה זרה).
"'לֶךְ-לְךָ מארצך', היינו מהרצון שלך... שהוא בחינת אהבה עצמית. לכן נאמר לאברהם, שיֵצֵא מאהבה עצמית" (הרב"ש – הרב ברוך שלום אשלג, מאמר "לך לך מארצך").
"גמילות חסדים לא היה נמצא כמו באברהם, והבאת שלום שבין אדם לחברו, שהרי היה אב המון גויים, מפני זה הוא מאחד ועושה שלום בין כל הנבראים" (המהר"ל מפראג, גבורות השם, פרק ו).
"כשיתרומם ישראל על פי סגולתו האמיתית הפנימית... ליתן לכל העולם כולו צורה חדשה ומתוקנת, אז לא ישראל בלבד יתרומם כי אם כל העולם כולו... אז תחל תקופה חדשה שאין בה שום תערובות של זוהמת הרע, הרשעה וההתקוממות לא תפעול עליה מאומה, הכעס והעצב לא יוכל לשלוט בקרבה, ודאגה על שיווי המשקל של העולם לא יוכל לעלות על לב. אז יבטל כוח הזרוע מעיקרו, והחרב תאבד את עיקר חשיבותה ותיהפך לגנאי גמור" (הראי"ה קוק, עין איה, שבת ב, ירושלים תש"ס, עמ' 99-98).
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 838, אנטישמיות ואנטי ישראליות - bit.ly/2nevLsf