חיים חדשים

תכנית 974

האם האדם שולט בטבע?

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 06.3.2018 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על ההתערבות שלנו, המין האנושי, בני האדם בטבע, והאפשרות שלנו לשלוט במה שקורה בו. יהיו פה דברים מרתקים. ננסה להבין מהם הכוחות ההטבע נותן לנו כמין האנושי בתוכו, ולאן אנחנו יכולים לקחת אותם?

יעל: אז אם נתחיל מימים ימימה, בזמנו האדם הקדמון היה חלק אינטגראלי מהטבע. זאת אומרת, כל החיים שלו היו תלויים בהתנהלות של הטבע והוא התאים את עצמו.

לפני כעשרת אלפים שנה בן האדם למד לביית את החיטה ומאותו רגע חלה נקודת מפנה בחייו. במקום לרוץ ולחפש אוכל, הוא בעצם יכול היה לגדל לעצמו את האוכל, ומאז היכולת שלו לנהל את הטבע, לעשות מניפולציות על הטבע, להרגיש שהוא שולט על הטבע הלכו וגדלו.

וזה אומר בחקלאות. הוא למד איך להתמודד עם מזיקים, איך לטייב את האדמה, למרות שאולי כל המזון האורגני כבר נעלם ממנה. הוא למד איך להתאים מזונות שונים למקומות שונים. הוא למד איך לפתח מדע, איך לפתח רפואה, איך להגדיל את תוחלת החיים. הוא כרת יערות, הוא חרש, הוא זבל, הוא יצר הרבה מאד שינויים אקולוגיים, בריאותיים.

וכולנו היום חיים בעצם את אותם מקומות שבזמנו אנשים חשבו שרק א-לוהים יכול לעשות. היום כבר בן האדם מרגיש, או מסוגל לעשות אותם דברים שבזמנו היו כביכול איזה פלא הבריאה.

יחד עם זה, היום רמת ההתערבות של האדם הגיעה לרמה כזאת שהמנגנונים של בקרה טבעית כבר הולכים וקורסים, והרבה מאד מערכות ביולוגיות מתחילות לאבד את האיזון שלהן. ואנחנו נמצאים ממש לפני הכחדה המונית של בעלי חיים, של צמחיה. זה מה שאומרים חלק מהחוקרים.

הרבה מאד פיתוחים גם נעשו בתחום הגנטיקה. ממש התערבויות בנושא של חיים ומוות. הוצאתי איזו תמצית מהאינטרנט. אישה ילדה תינוקת לאחר השתלת רחם. מדענים שיבטו קופים בפעם הראשונה באותה טכנולוגיה של דולי. זה ממש מהשנה, מהחודש שעבר. יש מדע חדש שנקרא "אפיגנטיקה" שמאפשר לשלוט בחוקי התורשה. שבעצם ממפה לא רק את הגן עצמו, אלא את כל המערכת שמשפיעה איך אותה תכונה או יכולת יכולים לבוא לידי ביטוי. ברברה סטרייסנד שיבטה השנה את הכלבה שלה שמתה, ויצרה ממש שני גורים זהים. ואנחנו יודעים שגם אותה תעשייה של שיבוטים הולכת ותופסת תאוצה, בעיקר באמת בחיות מחמד, אבל לא רק. וכמובן שברקע מרחפת גם השאלה, האם אפשר לשבט בני אדם? אנחנו נגיע לזה גם בהמשך התכנית.

אני רוצה להתחיל בזה שבעצם האדם עם ההיסטוריה פיתח יכולות מאד מרשימות לשנות את הטבע, לפי הרצונות שלו, בהתאם לצרכים שלו. כמו שאמרנו, חקלאות, רפואה, תוחלת חיים, תהליכים רפואיים פורצי דרך של השתלות וכולי. ואני רוצה לפתוח בשאלה, האם האדם ניצח את הטבע?

למה ניצח?

יעל: יש הרגשה שהיום האדם שולט בטבע. אם בעבר הטבע הוא זה ששלט באדם, והאדם היה צריך להתאים את עצמו לטבע, אז היום ההרגשה היא יותר ויותר שהאדם משתלט על הטבע, וההרגשה היא שאנחנו מנצחים אותו, מצליחים להבין איך הוא עובד ולנהל אותו.

כל השאלות האלה הן שאלות פילוסופיות. כי זה לא יעזור לנו. אנחנו בזה לא נשנה את המציאות. את המציאות לא ניתן לשנות. האדם הוא חיה אגואיסטית, מאד אגואיסטית, ולכן, כל מה שהוא מסוגל לעשות עם עצמו, עם אחרים, נגד, בעד, לא חשוב איך שהאגו מנווט אותו, מכוון אותו, כך הוא יעשה.

ולכן, כל הדיבורים האלה להגביל, להגדיל, להקטין את ההשפעה הרעה, הטובה של האדם על הסביבה אלה רק דיבורים. יחד עם זה, אנחנו עושים מה שאנחנו מחויבים על ידי האגו שלנו, ואנחנו נעשה את זה.

אורן: בואו ניקח רגע דוגמה קונקרטית, נניח אישה שנולדה בלי רחם, ברפואה הצליחו להגיע למצב ששותלים לה רחם, ובתוך הרחם המושתלת מתהווה עובר שהוא נולד כילד בריא.

כן.

אורן: כל הסיפור הזה, מתחילתו ועד סופו, ממנו למשל אני גוזר את השאלה, האם האדם יותר חזק מהטבע? הטבע יצר אישה בלי רחם. בא האדם והצליח לשתול בה רחם שתעבוד כמו רחם.

אני לא יודע. אני יודע שאם הייתי קופץ מעץ בגובה עשרים אמה אז הייתי מתרסק.

אם אני לוקח איזה חבל או איזה עלה מיוחד כמו קופים וקופץ, אז אני לא מרסק. אני מנצח בזה את הטבע או לא?

אורן: זו שאלה.

זו לא שאלה. זה פשוט האדם והטבע. הקופים גם כן כך מנצלים את הטבע.

אורן: זאת אומרת, בעיניך המושג לנצח הוא בכלל לא רלוונטי. אין פה מנצח או מנוצח.

לא.

אורן: או חכם יותר או חכם פחות.

לא, אנחנו חלקים מהטבע ואנחנו פועלים בתוכו.

יעל: האדם אבל מרגיש שכן יש לו יכולת לשנות את המציאות. בין אם הוא קושר חבל לעץ ואז הוא לא מתרסק למעלה למטה, או בין אם הוא יוצר בהמשך כל מיני פיתוחים. יש כאן כן הרגשה שהוא משנה משהו. כי אם אתה קושר חבל לעץ, אז אתה לא משנה את העץ. אתה בסך הכול נוחת אולי בצורה יותר רכה. כאן ממש יש שתילה של איברים. משהו שהטבע אמר, או כביכול "את לא תוכלי ללדת". זאת הייתה תכנית הטבע המקורית. וכאן נכנסה ההתערבות האנושית, ובעצם מייצרת את האפשרות שזה כן יקרה.

מצד שני, הטבע כן נותן לבן אדם לעשות כך.

אורן: מה פירוש המילה "נותן"?

אנחנו התפתחנו על ידי הטבע, בתוך הטבע, עד כדי כך שאנחנו יכולים עכשיו להיות יותר מהמקרים הטבעיים שאנחנו מקבלים, או שמתרחשים לפנינו.

יעל: איזה רכיב יש באדם שמאפשר לו לעשות את כל הפיתוחים האלה?

הוא לומד. הוא לומד מהטבע. יש לו שכל ורגש אמנותי ממש, שהוא לומד מהטבע כל מיני דברים. ואז הוא לוקח מהטבע דוגמאות ועושה מזה משהו משלו. המחשב זה לא אותו דבר? כל המכונות זה לא אותו דבר? כל דבר שאנחנו בנינו, אנחנו בנינו מפני שראינו בטבע כאלה דוגמאות ועשינו כדוגמה בעצמנו.

יעל: אז יש לו את היכולת ללמוד ולבנות משהו יותר משוכלל בהתאם לצורך.

לא יותר משוכלל, אבל לעשות איזה דימוי.

יעל: איזה דימוי של מערכות טבעיות בלבד, אתה אומר.

כן. יש הרבה דברים כאלה. לב מלאכותי, כליות, ריאות. אנחנו משתמשים בזה. זה עדיין לא כל כך מושלם, אבל זה יהיה.

יעל: יש לו אפשרות לעשות משהו שהוא לא ראה לפני כן?

לא. מאיפה הוא ידע? מה זאת אומרת?

יעל: אמרת, שבן אדם מסתכל על הטבע, הוא לומד ומתוך זה הוא בעצם מחקה התנהגויות טבעיות.

רק מתוך זה.

יעל: והוא מייצר משהו כדוגמת הטבע, כמו שאמרת, רחם טבעי, לב. יש היום תהליכים של מדבור, גם כל מיני תהליכים גיאוגרפיים שאנחנו מנסים ליצור. מזג אוויר שמנסים ליצור וכולי. אבל יש לו את היכולת גם ליצור משהו חדש?

מה זה חדש?

יעל: שהוא לא ראה.

מאיפה הוא יודע? הוא צריך לראות דוגמה. אנחנו בסך הכול לומדים מהמקום בו אנחנו קיימים.

יעל: מנורה למשל, או גלגל.

הכול נמצא בטבע. אנחנו לא יכולים לייצר שום דבר שלא מגיע למוח. ולמוח מגיע מה שאנחנו רואים מסביב.

יעל: למה ניתנה לבן אדם היכולת הזאת כביכול לעצב את הטבע, לשנות אותו, לשפר אותו?

זו ההתפתחות המוחית שלנו. שאנחנו על ידי האגו שלנו רוצים להיטיב כל הזמן לעצמנו יותר ויותר, ולכן אנחנו מפתחים כוחות כאלה.

יעל: אבל למה בכלל יש תופעה שהאדם מתערב בטבע או בבריאה?

הוא לא מתערב. מה זאת אומרת, מתערב? אני לא מסתכל על זה. אני לא אופורטוניסט. אני לא שם את עצמנו הפוכים מהטבע, נגדו, שאני נלחם בו או שאני עושה משהו. זה נעשה לפני עשרת אלפים שנה, כשהתחילו החקלאים הראשונים לזרוע זרעים. אז תגידי לי שזה ניצחון של האדם על הטבע, שהוא כבר לא צריך ללכת לחפש אוכל, אלא באמת הוא יודע מתי לזרוע, ואיך, ועל ידי מה. הוא צריך עכשיו חיות, שור, חמור וכן הלאה. צריך המון כלים חקלאיים. אז מה, זה הניצחון.

האדם כשהוא מתפתח יותר מדרגת בהמה, הוא מתפתח דווקא בצורה כזאת שהוא לא רוצה להיות תלוי בדרגה הקודמת. כך כל מין ומין, כל רמה ורמה.

יעל: מהצד של האדם אני מבינה את זה, שיש לו כל הזמן רצון לשפר.

הצומח לא מנצח את הדומם? והחי לא מנצח את הצומח? והאדם מנצח את החי. והחי עצמו, שהוא בעצמו, גופו שייך לדרגת החי. הכול לפי אותה תבנית.

יעל: אתה אומר, שכל דרגה בעצם מנצלת, או משתמשת בדרגה שנמצאת לפניה.

אני לא רואה בזה שום דבר נגד. זה ההפך, המשך של האבולוציה שלנו.

יעל: את זה אני רוצה שתסביר. כביכול נראה שהאדם כאן מתערב בסדרים של הטבע. ואני מדברת מהצד של הטבע.

לזה הוא נולד.

יעל: למה הטבע נותן לו את זה?

כי לזה הוא נולד, לזה הא קיים.

יעל: אתה יכול להסביר את זה יותר?

למה הטבע פיתח לנו כוח שכלי שאנחנו התחלנו לזרוע זרעים? למה? אף אחד לא עושה את זה. החיות הן פועלות בצורה אינסטינקטיבית. כאן אין אינסטינקט, כאן השכל ניתן לאדם לחשוב איך הוא יכול לספק לעצמו מזון, שלא יהיה תלוי במה שהוא ימצא. אלא הוא רוצה מראש לקבוע איך זה יהיה, מתי זה יהיה, באיזו כמות וכן הלאה.

יעל: אז יש הבדל בין רמות, האופן שבו האדם בעצם משתמש או ממציא דברים חדשים.

שזו דרגת האדם.

יעל: לבין דרגות נמוכות יותר, שגם הן כל דרגה בעצם משתלטת על הדרגה שמתחתיה, או מנצלת את הדרגה, או משתמשת בדרגה.

כך אנחנו מתפתחים.

יעל: זה חלק מתפקיד האדם בעצם לשנות את הטבע?

ודאי. ללא ספק. אלא בשביל מה קיבלנו כאלה יכולות ורצון?

יעל: כי לפעמים זה נראה שכביכול כל הפגמים שנוצרו בטבע האדם כביכול בא ומתקן. גם כל עולם הרפואה בנויה על זה כביכול. זאת אומרת הטבע יצר איזו מחלה אצלי, ואז האדם עצמו הוא זה כביכול שמתקן את הטבע.

נכון.

יעל: אז בשביל מה בכלל לקלקל אם אחר כך מתקנים? זאת אומרת, כל המערכת הזאת.

כדי לפתח את האדם.

יעל: אז חלק מתהליך ההתפתחות של האדם הוא בעצם בא לידי ביטוי ביכולת שלו לשפר את הדברים.

כדי לפתח את האדם.

אורן: מה מתפתח באדם בתהליך הזה?

רגש ושכל. הכרה עצמית, הכרת הטבע. זה מביא אותו לשאלות גדולות, איך הוא יכול באמת להבין איפה הוא חי, בשביל מה ולמה.

אורן: האם בהתפתחות הזאת אפשר לומר שבזווית מסוימת, נאמר היום, כמו שנתנו דוגמה קודם עם אישה שנולדה בלי רחם ואנחנו מצליחים לשתול בה רחם שמולידה ילדים בריאים. האם במצב כזה אפשר לומר שהאדם לאט לאט מסגל לעצמו כוחות כמו של א-לוהים ממש?

אני לא יודע מה זה א-לוהים שאתה אומר, המילה הזאת בשבילי לא אומרת כלום.

אורן: הטבע באבולוציה שלו פיתח את בני האדם והוא פיתח את הנקבה כיצור שיצר בה רחם שיכולה להוליד חיים.

זה בכל חיה.

אורן: להבדיל מכל חיה, במין האנושי פתאום יש אישה שנולדה עם פגם מולד, אין לה רחם, הטבע התבלבל, לא יודע מה קרה לו שם, משהו התפקשש.

אל תגיד כך כאילו שאתה יודע את הכוונות.

אורן: עזוב כוונות, יש משהו מקולקל, משהו פגום, בא בן אדם, מתקן. זאת אומרת האדם רוכש פה כוחות שהם כמו הכוחות של הטבע. באישה נורמלית הטבע יצר את הרחם, באישה שנולדה בלי רחם האדם יוצר את הרחם.

כן, מה יש?

אורן: אין כלום, נפלא, אני רק שואל.

נניח שיש לי שדה והשדה הזה יבש, ואם אני מביא צינור מים ומשקה את השדה, אז גם אני עושה משהו נגד הטבע, דברים נפלאים, זה לא צריך להיות ככה, מִדבר הפך לגן.

אורן: אני רואה שאתה כל הזמן נותן לי דוגמאות מלפני עשרת אלפים שנה, זאת אומרת אתה לא מתפעל כל כך מההישגים של היום. אני נגיד מאוד מתפעל. אתה לא מתפעל, למה?

אני רואה בזה התפתחות טבעית ולא משייך לזה משהו א-לוהי.

יעל: מה היא אותה התפתחות? אם אתה יכול להגיד עליה כמה מילים. בשבילנו זה מהפך דרמטי, יש הבדל גדול בין להשקות חיטה, שאני מסכימה איתך שגם זה מהפך מאוד גדול אולי בזמנו.

זה נגד הטבע, נתתי דוגמה.

יעל: לבין זה שהיום משתילים איברים, יש היום אפשרות אפילו לשבט בעלי חיים, שהדברים הם כבר ממש בהתערבות.

זה גוף חי, גוף חי שהוא כך עושה וככה חי, מתקדם.

יעל: אז אם אני רוצה לסכם מה המטרה שהאדם מתקן את הטבע או משפר את הטבע, מה המטרה של כל התהליך הזה?

המטרה להביא את האדם למצב לאט לאט שהוא שולט אומנם בכל מיני מצבים כאלה, אבל מצד שני הוא שואל בשביל מה? תמיד מה שאדם עושה הוא שואל למה? בשביל מה? מהי הסיבה? מה זה נותן לי? האגו שלו בכל זאת שואל מה זה נותן לי? אז אני אחיה עוד עשר, עשרים שנה, אז אני אוליד את הצאצאים שלי, ומה הלאה? ואז הוא מתחיל לשאול שאלות מהותיות ובאמת רואה שעליהם אין לו תשובה.

יעל: אז כשאתה אומר שהשכל והלב שלו מתפתחים, אתה אומר שגם רמת השאלות שלו הולכת ונעשית יותר ויותר עמוקה.

כאלו שהוא לא יכול לענות עליהן, שבדרגת החי שהוא קיים הוא לא יכול עליהן לענות.

יעל: ולמה זה חשוב שיתפתחו כאלה שאלות באדם?

שהוא יתעלה יותר להתפתחות למעלה מדרגת החי. שהאדם בעולם הזה נקרא שנמצא בדרגת החי.

יעל: תסביר לי את הקשר בין זה שבן אדם שואל שאלות לבין ההתפתחות שלו.

אף חיה לא שואלת בשביל מה אני חיה. ואדם, אחרי שהוא מתפתח בדרגות גבוהות, שבאמת יודע פחות או יותר לשלוט על החיים שלו, איך לחיות, באיזו צורה, לא בצורה נצחית, אבל די משמעותית, שכבר לא זקוק כל הזמן לדאוג לחיי יום יום, להישרדות, שלא ימות מרעב ומקור, הוא שואל בשביל מה אני חי. דווקא בזמן שיש לו כל הדברים הטובים, שכביכול בדרגת החי הוא מסופק, אז הוא מתחיל לשאול על דרגת האדם, בשביל מה, למה? וכאן אין לו כבר תשובה והוא נכנס כבר לשאלות שחייב לעמוד, לענות עליהן. כי השאלות האלה מוחקות לו את כל הקיום, כל החיים. "בשביל מה לי להשתיל את הרחם, להוליד ילדים, לחיות, להמציא משהו, בשביל מה אם אני לא יודע בשביל מה כל זה".

אורן: אמרת קודם, האדם לומד מהטבע, מתבונן בטבע.

כל ההשכלה שלנו היא השכלה מהטבע.

אורן: כשאנחנו מתבוננים בטבע ולומדים ועושים כל מיני דברים, ונתתי לך פה היום דוגמאות משיא ההתפתחות של המדע, למשל להשתיל רחם באישה ושהיא תתפקד נורמאלי ותוליד ילדים, ואני רואה שאתה לא מתלהב כל כך. האם יש דברים באופק שאנחנו הולכים להתבונן בטבע, ללמוד אותם, לעשות שהם יהיו משהו שבעינייך יחשב משהו מלהיב, משהו מסעיר, משהו מתקדם?

אני לא מתאר את זה בדרגה הגשמית, בדרגה הבהמית מה אנחנו יכולים לעשות. אז נחייה כמה שנים שנרצה, מה הלאה? זה יהיה קללה, לא ברכה.

יעל: לאדם יש הרגשה שממש יש בו חלקים מא-לוהים.

ואת מכירה את הא-לוהים ואת אומרת שיש בנו את זה. אני לא מכיר אותו ולא מזהה בי שום דבר ממנו.

יעל: הכוונה בבריאה. זה מתחיל מזה שבאמת גם ברמה הכי בסיסית, שמביאים עוד ילד לעולם.

מה זה עוד ילד בעולם. אני לא מבין. זה דבר הכי פרימיטיבי, חי. בכל דרגות החיים, אפילו בזרעים, לא חשוב איפה, יש לך את ההמשך.

יעל: מכאן השאלה, האם בכל יצור חי, ובטח ובטח באדם, יש איזה חלק א-לוהי שיודע לברוא דברים מחדש?

למה זה א-לוהי, אני לא מבין למה את אומרת דבר כזה. זה הטבע וזהו. למה זה א-לוהי? זאת אומרת שיש כוח בעולם שהוא מוליד, יוצר, בונה, בורא, ואז יש את זה גם בדומם, גם בצומח, גם בחי וגם בבני אדם. כן יש.

יעל: אתה אומר, כשאנחנו מתייחסים לא-לוהים אנחנו מתייחסים למישהו שבעצם ברא יש מאין, שהוא זה שברא את הטבע, את העולם. נתייחס לטבע, לא לא-לוהים, שברא את כל מה שיש לנו כאן, היכולת הזאת לברוא דברים קיימת בתוכנו?

זה לא בריאה, זה התחקות אחרי הטבע.

יעל: מה זו בריאה?

בריאה זה בר, זה משהו חדש שלא היה, לגמרי לא היה בשום צורה, אבל אם אנחנו נכנסים לזיווג בין זכר לנקבה ומולידים מישהו, זה נקרא שאנחנו חלק מהבורא, שאנחנו בוראים כאן מישהו, או שזה נעשה כמו אצל חיות או זרעים. אני לא מבין על מה אנחנו מדברים.

יעל: הרצון הזה של הבן אדם לברוא דברים חדשים, לפתח, להשאיר איזה חותם, להידמות לא-לוהים, מבחינתו זה נחשב.

אני לא רוצה לשמוע מילה הזאת "להידמות לא-לוהים". אדם לא יודע מי זה ואין לו למה להידמות בשביל לדבר על זה בכלל. זה לגמרי לא שייך למדע ולחכמה ולחיים שלנו. ואפילו אם אנחנו מדברים בחכמת הקבלה, שם זה עניין של נשמה שאדם לא יודע ולא מבין בזה. לא. אין בחיים שלנו שום דבר שאפשר להגיד [עליו] "זה דומה לא-לוהים".

יעל: מי זה א-לוהים?

אני לא יודע, לא מכיר אותו.

אורן: בדקות הראשונות של התוכנית אמרת שהטבע נותן לאדם לפתח את השכל והרגש שלו. ואני רוצה שתסביר לי את המילה הזאת "נותן". מה זאת אומרת שהטבע נותן?

מפתח בנו. אנחנו באנו כולנו מהדומם, התפתחנו לצומח, לחי, למדבר, ואנחנו כל הזמן גם עכשיו מתפתחים בדרגת המדבר, בדרגת האדם בעולם הזה. וההבדל בינינו לבין הקופים, אפילו אם אנחנו מתפתחים בכל דור ודור, בכל כמה עשרות שנים אנחנו ממש נראים אחרת לגמרי.

אורן: יש גבול להתפתחות של האדם, יהיה לה גבול?

להתפתחות הזאת לא. מה זה גבול? אנחנו מתפתחים, אנחנו נפתח עוד ועוד דברים. אלא אם אנחנו מדברים לפי חכמת הקבלה, שם יש לנו אפשרות להתפתח, אבל זה משהו אחר לגמרי, זה לא צורה הטבעית, לא בהתפתחות הטבעית.

אורן: אלא, איזו התפתחות?

זה שאנחנו מתחילים להרגיש בנו חיסרון נוסף שהוא חלק א-לוה ממעל ולא בצורה טבעית, שהחיסרון הזה הוא להגיע לתכונת ההשפעה.

אורן: מהי תכונת ההשפעה?

תכונת ההשפעה זה בִמקום שאני כל הזמן ארצה להיות כמקבל ולהרוויח ולהצליח על חשבון כל אחד ואחד, במקום זה אני מתחיל לחשוב איך אני יכול להיות הנותן, ההפוך ממנו. ואז בזה אני רוכש גישה אחרת לחיים, לבני אדם, לכולם.

אורן: אתה אומר כך, כל היכולות השכליות שמתפתחות היום באדם ובאות לידי ביטוי בגנטיקה, ברפואה, באלף ואחד תחומי חיים, הם לא מפתיעים.

הם התחקות אחרי הטבע.

אורן: אנחנו מתבוננים בטבע ומחקים את מה שאנחנו רואים.

בלבד. אדם לא יכול בכלל לעשות שום דבר ללא דוגמה שהוא רואה בטבע.

אורן: ומכאן באים כל הפיתוחים וכל ההמצאות שלנו.

כן.

אורן: ואתה אומר זה יכול להיות שילך ויתפתח ונהייה יותר חכמים ונמציא עוד ועוד דברים, אבל מעבר לכל זה יש בכלל התפתחות במישור שונה, שהוא מישור היחס של האדם לכל מה שמחוץ לו שצריך להתהפך מיחס של יצור שמקבל וסופג פנימה לתוכו, ליחס של יצור שנמצא כמו שאמרת בהשפעה, בהוצאה מתוכו החוצה. ההתפתחות הזו היא רמה אחרת של התפתחות בהשוואה להתפתחות ביכולות שלנו?

לגמרי מנותקת מכל ההתפתחות הקודמת.

אורן: ולאן היא צריכה להביא אותנו?

היא צריכה להביא אותנו ללידת יצור חדש.

(סוף התכנית)