ארבעת המינים

ארבעת המינים

פרק 442|5 אוק׳ 2014
תיוגים:

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 441-442

חגי תשרי- חיפוש אחר הבורא, ארבעת המינים

מטרות:

בסדרת תכניות החגים הבאה נרצה לנתח כל חג וחג בצורה שיטתית. נרצה להתרכז ב-3 תדרים עיקריים:

  • תדר חברתי - עד כמה אנחנו כעם וחברה מימשנו את עצמנו בשנה החולפת, כל חג יעזור לנו לעשות בדיקה וחשבון נפש עד כמה אנחנו כעם וחברה ישראלית מימשנו ביננו את החיבור והתקרבנו אל עבר התפקיד שלנו.

  • תדר קבלי - המשמעות של החגים, סמלים ומנהגים.

  • מי אתה עם ישראל? - ההיסטוריה של החג ומנהגיו, ומשמעותו ביחס לתהליך התהוותנו כעם, וההשלכות של זה לגבי תפקידנו כעת…

זרימת התוכנית:

  • ארבעת המינים (מה ניתן ללמוד על עם ישראל באמצעותם?)

  • שלוש הרגלים

  • שמחת בית השואבה

  • סוכת שלום

  • הושענא רבה

פתיחה:

בתוכניות הקודמות הסברת לנו על התהליך הפנימי שאדם עובר בחג הסוכות כחלק (כתחנה) מהדרך להפיכתו לאדם הפועל מתוך הערך של "ואהבת לרעך כמוך", על תהלייך בניית הסוכה שבלב, והיום נרצה להמשיך לשוחח איתך על חג הסוכות אך מתוך זווית התבוננות אחרת קצת, נרצה להבין מי עם ישראל דרך 4 המינים, נברר גם מה מיוחד בשלוש הרגלים שחג הסוכות הוא אחד מהם, מהי היא אותה מצווה של עלייה לירושלים, לבית המקדש, ומהי הרלוונטיות של מנהג זה לימינו, וגם על מצוות השמחה בחג הזה….

אז אני אתחיל במשל הידוע שנהוג לספר על ארבעת המינים, כמשל לעם ישראל….

משל לעם ישראל

  • אתרוג – בעל טעם ובעל ריח – מסמל אנשים הלומדים תורה (טעם) ועוסקים במעשים טובים (ריח).

  • לולב בעל טעם (התמר) וחסר ריח – מסמל אנשים שלומדים תורה ובעלי ידע נרחב, אך מעשיהם אינם טובים.

  • הדס – חסרת טעם ובעלת ריח – מסמלת אנשים שלא לומדים תורה, אך מעשיהם טובים.

  • ערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.

אגידת ארבעת המינים מסמלת את האחדות בין כל הסוגים בעם ישראל.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D

  • מה ניתן ללמוד על עם ישראל מתוך המשל הזה?

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D

בחג הסוכות, מצווה ליטול את ארבעת המינים[7]. נטילת ארבעת המינים, או נטילת לולב, כפי שהמצווה מכונה בלשון חז"ל, היא לקיחת ארבעה מיני צמחים:לולב (השדרה המרכזית של הדקל), אתרוג (ממשפחת פירות ההדר), שלושה הדסים ושתי ערבות (ערבי נחל), ונענועם בכל יום מימי החג, חוץ מיום השבת. במקרא כתוב בפירוש רק לגבי הלולב ("כפות תמרים") והערבה ("ערבי נחל") ואילו לגבי האתרוג ("פרי עץ הדר") וההדס ("ענף עץ עבות") המקרא כותב באופן עמום, ומהות הפרי התפרשה על ידי חכמי תורה שבעל פה.

כאמור בספר ויקרא: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים"

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA

  • מה מסמלים ארבעת המינים?

  • מה מסמל כל אחד מהמינים?

  • לקיחת ארבעת המינים באגודה אחת מסמלת את הצורך בחיבור כל חלקי עם ישראל, באחדותו, מדוע חשוב לציין את חשיבותו של אחדות עם ישראל?

  • מה המשמעות של אחדות זאת?

ארבעת המינים כאושפיזין:

בספר הזוהר מובאת פרשנות קבלית לארבעת המינים, לפיה הם משל לאושפיזין ולשבע הספירות‏:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D

אושפיזין

רבים נוהגים להזמין באופן סמלי לסוכתם את אחד משבעת האושפיזין ("אורחים") - אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד - לפי הסדר, בכל אחד מימי החג. כהרחבה למנהג זה, נוהגים גם לפתוח את הסוכה לאורחים רבים מכל גוני העם - מכרים וזרים, עניים ועשירים, צדיקים ופושעים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA

  • מדוע חשוב להזמין ולהתארח בסוכה?

  • למה האתרוג כל כך חשוב?  מה "הסגולה"?

  • מה משמעות המושג אושפיזין?

נענוע:

נענוע הלולב עם שאר המינים הוא מעיקר המצווה. הנענוע מתבצע כשהאדם עומד, וסדרו "מוליך ומביא מעלה ומוריד"‏[7]; כלומר, הנעת הלולב קדימה והחזרתו לכיוון הנוטל, הנפת הלולב למעלה והחזרתו לכיוון הנוטל. סדר זה של נענוע נפסק להלכה על ידי הרמב"ם במשנה תורה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D

שלוש הרגלים

{שָׁלשׁ רְגָלִים הוא כינוי לשלושה חגים מקראיים, בהם הצטווה עם ישראל לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים ולהביא תרומה מתבואתם ופירותיהם. חגים אלה הם פסח, שבועות וסוכות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D  }

  • מה משמעות שלשת הרגלים?

  • מה משמעות סוכות בשלושת הרגלים להבדיל משני הרגלים האחרים?

  • כיום אין בית מקדש אז לאן עולים בחג הסוכות?

  • בימינו לא מקיימים את הרגלים יותר אבל  אם היינו מחדשים את המנהג הזה - איך היית רואה את העלייה לירושלים?

  • כשהיו עולים לבית המקדש היו מתחברים עם תושבי ירושלים שאירחו באהבה את העולים לרגל...היום אין בית מקדש ואין חיבור. מה השתנה? ואיך משנים?

  • מדוע יש להביא תרומה מתבואתם ופירותיהם. האם זה רק כדי לדאוג לכלכלתם של העובדים בבית המקדש, או שיש לזה גם משמעות רוחנית?

  • מה המשמעות של "בית המקדש"? מה תפקיד בית המקדש ומה הוא מסמל?

  • במה שונים החיים שלנו היום ללא בית מקדש מחיים  בתקופות שבהן היה בית מקדש?

  • מדוע קיימת כמיהה לאורך כל הדורות לבית מקדש?

לחג הסוכות במקרא שני טעמים: מחד זהו חג חקלאי החוגג את עונת האסיף ואחת משלוש הרגלים בשנה, ומאידך מדובר בחג לאומי המציין את המאורע ההיסטורי של הושבת בני ישראל בסוכות בנדודיהם במדבר. הפרשנים נחלקו לגבי סוכות אלו: יש שהסבירו שהסוכות שהושיב הקב"ה את ישראל בצאתם ממצרים, היו סוכות של ממש (אבן עזרא, רשב"ם), והיו שטענו שהסוכות היו ענני הכבוד האלוהיים שהיו סכוכים על ישראל במדבר (אונקלוס, רש"י, רמב"ן).

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA

שמחת בית השואבה

בזמן שהיה קיים בית המקדש היו נוהגים לנסך מים על המזבח בכל ימי חג הסוכות, כהודאה ובקשה על ירידת הגשם. טקס הניסוך היה מלווה בחגיגה גדולה שבה היו רוקדים ומנגנים בכל מיני כלים מוזיקליים. בתלמוד מסופר ששמחת בית השואבה הייתה גדולה מאוד, עד כדי כך שנאמר: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו." כיום נוהגים לקיים ערבי ניגון וריקוד בלילות של חג הסוכות, כזכר לשמחת בית השואבה המקורית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA

  • מדוע חשוב להיות בשמחה?

  • מהי שמחת בית השואבה, במה היא כל כך מיוחדת?

ושמחת בחגך והיית אך שמח:

חג הסוכות נחשב לחג שמח במיוחד, מכיוון שנאמרה בו מצווה מיוחדת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", ובלשון חז"ל "חג" סתם הוא חג סוכות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA

  • מדוע חג סוכות שמח במיוחד?

סוכת שלום

  • מהי סוכת שלום?

  • כיצד מסמל חג הסוכות  את שלבי התפתחותינו כעם?

הושענא רבה

ביום האחרון של חול המועד סוכות נוהגים להרבות בבקשות ה"הושענות", ועל כן הוא נקרא "הושענא רבה". כמו כן, מקיימים בו מנהג נוסף לזכר מצוות ערבה במקדש, והוא "חיבוט ערבה" - אוגדים יחד חמישה ענפי ערבה, וחובטים אותם על הקרקע. יש מסבירים שהושענא רבה הוא היום האחרון שבו ניתן לתקן את מה שנגזר על האדם בראש השנה ויום כיפור, ורצונו להראות לריבונו של עולם כי בשל החרטה על מעשיו הרעים, נפשו חבוטה כמו ענפי הערבה. מסיבה זו יש הנוהגים להישאר ערים כל ליל הושענא רבה - כלומר הלילה שלפני הושענא רבה - ולהקדישו ללימוד תורה (בדומה לליל חג השבועות).

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA

  • מה זה הושענה רבה?

  • ממה אנחנו מבקשים להיוושע?