מחלות מדבקות, וירוסים, חיידקים

מחלות מדבקות, וירוסים, חיידקים

פרק 81|10 אוק׳ 2012
תיוגים:
תיוגים:

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 81

מחלות מדבקות, וירוסים, חיידקים

פתיחה:
מחלה מדבקת: מחלה בה הנגיף הגורם למחלה יכול לעבור מן האדם החולה אל האדם שאינו חולה באותה המחלה באמצעות מגערוק וכד'

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%AA

מחלה מדבקת (Infectious disease, contagious disease, transmissible disease)

מחלות הנגרמות על ידי מיקרואורגניזמים מחוללי מחלה, לרבות חיידקים, נגיפים, טפילים ופטריות ואשר מועברות מאדם לאדם ישירות או בעקיפין. מחלות מדבקות מסוימות אף מועברות מבעלי חיים לבני אדם.

דרכי ההדבקה במחלות אלה מגוונות וכוללות מגע גופני, צריכת מזון מזוהם, מגע עם נוזלי גוף מזוהמים, מגע עם חפצים מזוהמים, שאיפת אוויר המזוהם ברסס המכיל נגיפים ומגע עם בעל חיים המשמש נשא של מחולל מחלה. יכולת ההדבקה של מחולל המחלה נקבעת על ידי יכולתו לחדור, לשרוד ולהתרבות בגוף.

http://www.maccabi4u.co.il/19121-he/Maccabi.aspx

מחלות מדבקות יכולות לעבור מיצור ליצור במגע ישיר או דרך גורם שלישי (יצור אחר או מדיום כלשהו). מחלת האיידס, למשל, עוברת רק במגע ישיר; מחלת המלריה מועברת דרך יתושים; מחלות רבות של מערכת העיכולעוברות דרך מזונות ומקורות מים.

רמת ההדבקה תלויה גם ביכולתו של הטפיל לשרוד מחוץ לגוף; נגיף ה-HIV, למשל, הגורם למחלת האיידס, לא מסוגל לשרוד מחוץ לגוף יותר מכרבע שעה; הסיכוי להדבקה, אם כן, שלא במגע ישיר, הינו מזערי.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%94

רקע על מחלות זיהומיות:

http://www.pain-free.co.il/?p=996

מחלות זיהומיות היוו בעיה רפואית קשה לכל אורך ההיסטוריה. כבר בימי קדם ניתן למצוא ראיות לשימוש במגוון של תמציות צמחים וחומרים אחרים בניסיון לטפל במחלות אלו. במשך אלפי שנים, המין האנושי לא הצליח למצוא פתרון מוצלח לכל אותם מזהמים, ומגיפות של מחלות זיהומיות גדעו את חייהם של מיליוני אנשים. גילוי האנטיביוטיקה הביא למהפכה אדירה ברפואה, ואפשר לטפל בחיידקים. מאמר זה מביא סקירה קצרה של התהליכים שהביאו לפיתוחה של אנטיביוטיקה זו.

ראשית הדרך – גילוי מיקרואורגניזמים
עד למאה ה-17, הקהילה המדעית לא הצליחה להוכיח את קיומם של מיקרואורגניזמים, וביניהם חיידקים. רק המצאת המיקרוסקופ בתקופה זו, אפשרה לחזות בפעם הראשונה בקיומם של יצורים אלו. הראשון שתיאר חיידקים היה מדען הולנדי בשם לבנהוק. המדענים החשובים ביותר בתורת המיקרוביולוגיה הרפואית, הם ללא ספק לואי פסטר ורוברט קוך. שני מדענים אלו ביצעו עבודות מדהימות ומעמיקות בחקר החיידקים והמחלות הזיהומיות, וקידמו את הרפואה בצורה בלתי ניתנת לשיעור. גילוי החיידקים כגורמי המחלות, היה שלב הכרחי בפיתוח אנטיביוטיקה כתרופה, מכיוון שהוא אפשר לקהילה הרפואית להבין עם מה עליה להתמודד...

מאז פותחו עוד סוגים רבים של אנטיביוטיקה, וטיפול רפואי זה נמצא בשימוש רחב ביותר, ומהווה חלק אינטגראלי ברפואה המודרנית.

http://nc-discovery.wikispaces.com/%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99+%D7%91.-+%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A4.+-+%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94

  • מה זה אומר שמחלה מדבקת? מה עובר בין אדם לאדם? האם החיידקים או

שמשהו אחר מדבק? מה בדיוק מדבק מאדם לאדם?

לפי הגדרה של מחלות מדבקות:

"דרכי ההדבקה במחלות אלה מגוונות וכוללות מגע גופני, צריכת מזון מזוהם, מגע עם נוזלי גוף מזוהמים, מגע עם חפצים מזוהמים, שאיפת אוויר המזוהם ברסס המכיל נגיפים ומגע עם בעל חיים המשמש נשא של מחולל מחלה. יכולת ההדבקה של מחולל המחלה נקבעת על ידי יכולתו לחדור, לשרוד ולהתרבות בגוף."

http://www.maccabi4u.co.il/19121-he/Maccabi.aspx

יש כל מיני תופעות שהן לא מחלות אבל הן "מדבקות".

צחוק מדבק, אושר מדבק, דיכאון מדבק, פיהוק מדבק... בטח יש עוד.

איך זה עובד? מה זה אומר עלינו בני האדם, על מערכת הקשר בינינו? במה אנחנו עוד יכולים להדביק אחד את השני? איך אפשר להשתמש בתופעה הזאת באופן חיובי?

קישורים למחקרים/כתבות בנושא:

צחוק מדבק

אושר מדבק 1

אושר מדבק

פיהוק מדבק

אלימות כמחלה מדבקת

האובדנות מדבקת

  • המחלות הזיהומיות ובכללן מחלות המין מעורבת בהם ההתנהגות האנושית, האם שינוי באורחות חיינו במשך השנים תרם בהכרח להפצת המחלות (כפר גלובלי-מטוסים, מתירנות מינית, חוסר אכפתיות מאחרים שידבקו)?

  • ישנן צורות רבות של חיים שחיות איתנו בצורה סימביוטית- כלומר משתפים פעולה. כגון חיידקי המעיים שלנו שעוזרים לנו בעיכול ובתמורה הגוף שלנו מספק להם חומרי מזון וחיים. מדוע קיימים גם חיידקים "רעים"? אם הכל שואף להרמוניה ואיזון? מדוע הם חיים על חשבוננו, בצורה טפילית, שעלולה להרוג אותנו? כשלפעמים זה או אנחנו או הם

  • למה ילדים נדבקים במחלות כל כך הרבה? בעיקר בשנים הראשונות לחייהם, נגיד עד גיל 3, הם כל הזמן חולים. האם זה חלק הכרחי בהתפתחות של מערכות בגוף/של מערכת החיסון? האם יש לזה עוד סיבות?

  • החיסונים חוללו מהפכה במלחמה במחלות מדבקות. היום יש פתאום חזרה אחורה. היום יש ביקורת מאוד חריפה על החיסונים. יש שאומרים שזו תעשייה של כסף ושליטה ושהיא לא באמת נחוצה, שברמת הטכנולוגיה, היגיינה, רפואה שקיימת היום המחלות שמחסנים את הילדים נגדן גם ככה לא היו תוקפות, הגוף היה יכול להתמודד איתן די בקלות. נאמר גם שהחיסונים לא באמת עובדים בצורה נכונה על הגוף, לא מפעילים את המערכת החיסונית להתמודד בצורה נכונה. הדעות מאוד חלוקות בנושא

יש מחלות ששיתוף פעולה הביא להכחדתן: דוגמא לתהליך גלובלי שהביא להכחדת מחלת האבעבועות השחורות:

"כתבתי על המחלה בלשון עבר כי המחלה הזו אינה קיימת יותר בטבע. זו המחלה הראשונה שהוכחדה בשיתוף פעולה בינלאומי בניהולו של ארגון הבריאות העולמי. בשנת 1967, כאשר מספר הנפגעים השנתי מהמחלה היה כ-15 מיליון איש, הכריז הארגון "מלחמה" על המחלה.
עשרות צוותים רפואיים הועמדו בכוננות לכל מקרה מחלה שידווח בכל מקום בעולם. צוותים אלה הגיעו לכל מקום ודאגו לבודד את החולים ולחסן את כל אלה שהיו במגע קרוב עמם. המקרה האחרון הטבעי דווח בסומליה בשנת 1977. שני מקרים נוספים קרו ב-1978 בבריטניה, כשעובדי מעבדה נפגעו ב"תאונת עבודה".

המחלה תחזור במקרה של לוחמה ביולוגית (יש את הנגיף שמור לארה"ב ורוסיה)

http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/virology/variola.htm

חזרה של מחלות בעקבות אופנה של התנגדות לחיסונים:

כתבה נגד חיסונים-

http://www.emetaheret.org.il/2009/10/17/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D/

כתבה נגד האופנה להתנגדות לחיסונים:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1298436"בעבר היתה מחלת החזרת למרות הגדרתה כמחלת ילדים,מחלה בעלת פגיעה קשה וסיבוכים רבים. מאז הוכנס החיסון לחזרת כחלק מחיסון ה-MMR ירדה התחלואה בארץ והפכה לזניחה. למרות זאת מגיפות חזרת אינן חזיון נדיר והן מתרחשות כל אימת שאוכלוסיה לא מחוסנת נחשפת לגורם המחולל. הקפדה על משטר החיסונים יכולה למנוע תחלואה ואובדן הניתנים למניעה בקלות.מתקפתו של שלזינגר מופנית גם נגד ההורים החילונים שאינם מחסנים. "הילדים שלהם בסדר כי הם חיים בסביבה רוויית חיסון. אבל אם יהיה אזור או כיס אוכלוסייה שלא מתחסן, או אם אותם הורים ייסעו לעולם השלישי במסגרת השאנטי שלהם עם ילד שלא חוסן, יש סיכוי גבוה מאוד שהילדים שלהם יחטפו שם את כל הדברים האלה ואולי גם ימותו מזה. ההורים צריכים להבין שהמחלות האלו לא מפחידות אותם פשוט מכיוון שהם לא מכירים אותן. המחלות האלו הודברו ברובן כבר לפני 50 שנה. "הם מתנהגים כמו נוסע באונייה שקודח חור בחדר הפרטי שלו. הפעולה שלו מסכנת את כל מי שנמצא על האונייה. כששיעור הלא-מחוסנים מגיע לאזור העשרה אחוזים זה מתחיל להיות מסוכן. החילונים צריכים לראות את ההתפרצות האחרונה של החצבת בירושלים כמודל למה שקורה כשיש כיס אוכלוסייה לא מחוסן. המחלה במקרה כזה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים ובסופו של דבר זולגת לאוכלוסיות אחרות".

ד"ר יחיאל שלזינגר, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שערי צדק בירושלים

הנשק הטוב ביותר שלנו כנגד מחלות זיהומיות הולך ומתערער. החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה- מה שהפך למרוץ חימוש בין החיידקים לאנושות- פיתחנו אנטיביוטיקה והם מפתחים תוך זמן קצר או כמה שנים מנגנון עמידות ואז אנחנו מפתחים אנטיביוטיקה יותר חזקה- והם שוב מפתחים מנגנון עמידות. כיום הגענו למצב שיש חיידקים שאין לנו נגדם שום פתרון כיוון שהם עמידים לכל אנטיביוטיקה קיימת. הפתרונות הספורים שקיימים הינם טוקסיים לאדם.

בנוסף, החיידקים משתפים פעולה ביניהם ומעבירים אחד לשני את הגנים לעמידות לאנטיביוטיקה וגם יוצרים ביניהם מבנים שיתופיים (ביופילם) שגורמים להם לשרוד הרבה יותר טוב.

כיום מנסים כמה שיותר לצמצם את השימוש באנטיביוטיקה ולאתר חולים הנושאים חיידקים עמידים ולבודד אותם משאר החולים. הדבר מעכב בינתים במעט את הסוף הידוע.

  • מה הפתרון? מה אעשה אם אדבק בחיידק שעמיד לכל אנטיביוטיקה? אנשים פוחדים להיכנס לבתי חולים כיוון שיודעים ששם קיימים חיידקים עמידים בשפע וניתן להידבק.

נראה כי הרפואה ניצבת כיום בצומת דרכים בהיסטוריה המהוללת של התרופות האנטיביוטיות, שכה היטיבו בעבר עם האנושות: דרך אחת מובילה לתנופה חדשה, והדרך האחרת - לכניעה בפני העמידות ולניוון. אם כך, אולי לא "קץ האנטיביוטיקה", כגרסת הניוזוויק, אלא "האנטיביוטיקה - לאן?" 

http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/antantib-g.htm

"במשך שנים רבות התייחסו החוקרים לחיידקים כאל יצורים יחידאיים, המתרבים בלא תלות זה בזה. קו מחשבה זה התבסס, בין היתר, על תצפיות שנערכו על חיידקים הגדלים באופן חופשי בתמיסה, מצב שאינו מאפיין את תנאי מחייתם בטבע. ואולם, בשנים האחרונות הסתבר כי החיידקים מתקיימים גם בצורות מורכבות יותר". הצורה נקראת ביופילם.
"התברר כי הביופילמים אינם רק מרבדי חיידקים על גבי משטחים קשיחים, אלא מערכות ביולוגיות מורכבות ודינמיות, והתנהגותו של כל חיידק שונה בתוך הקרום ומחוצה לו. חיידק המצטרף לחיים בקרום משנה את התנהגותו בהתאם; הוא כבר אינו יחידאי ושינויים רבים חלים בו: דופן התא משתנה כך שיתפתחו כוחות תאחיזה בין החיידק לבין המשטח שאליו הוא מחובר, מתרחשת ירידה ברמת הביטוי של חלבונים אשר אינם נדרשים לחיים בקרום (כגון חלבונים האחראים ליכולת התנועה של החיידק), ומנגד - מתרחשת עלייה בביטוי חלבונים אחרים. חלבונים אלה אחראים, למשל, לתקשורת עם החיידקים השכנים וליצירת חומר רב-סוכרי המופרש אל מחוץ לחיידקים, מגן עליהם ומאפשר את בניית הקרום". 

http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/biofilm2-g.htm

תחקיר: 4,000 מתים בשנה בישראל מזיהומים בבתי"ח

30 אלף איש נדבקים מדי שנה בבתי החולים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כ-4,000 מתים מהם. כך עולה מתחקיר של העיתונאית קטי דור מערוץ 1. ד"ר אייל מצר מבית החולים שיבא: "בית חולים היה ונשאר מקום מסוכן, גם אם אתה חייב להיות מאושפז, ברגע שמצבך מאפשר את זה, תברח"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4202290,00.html

התפשטות חיידקים עמידים – אי שטיפת ידיים של הצוות הרפואי

ישנה עדות אפידמיולוגית מוצקה לכך שהחיידקים מועברים בין החולים באמצעות הצוות הרפואי והפרה-רפואי. ידי אנשי הצוות והציוד הרפואי האישי שלהם (סטטוסקופ, מספריים ועוד) מזדהמים בחיידקים בזמן הטיפול בחולים. חוסר הצמדות לנהלים בסיסיים של מניעת זיהומים ובתוכם חיטוי ידיים לפני ואחרי כל מגע עם החולה או עם כל פריט בסביבתו וכן חיטוי הציוד האישי לאחר כל מגע עם החולה, מוביל לכך שאנשי הצוות מעבירים את החיידקים העמידים מחולה לחולה ובכך גורמים להתפשטותם בבית החולים.

http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=441

התפקיד הקריטי של הרופאים במניעה של מחלות מדבקות ואחריות אישית של חולים לא לבוא במגע עם אנשים בריאים.

  • אם הרופאים והחולים יקחו אחריות לא להפיץ את המחלות המדבקות, האם נוכל כך לנצח אותן? בערבות ארצית כזו? האם חינוך והסברה יכול להיות חלק משמעותי בהדיפה של המגפות הללו?

  • בחו"ל, במדינות עשירות שיש להן משאבים, כל אדם עם חיידק עמיד מקבל חדר לבד והתפשטות החיידקים נמנעת. האם שוב הכסף קונה בריאות?

  • כיום יש הרבה מוקדי זיהום שיכולים להשפיע על התפתחות מחלות (זיהום אויר, זיהום מים וכו') והסיכוי למחלות מדבקות גדל. האם זה קשור לכך שבשנים האחרונות יש יותר זיהום? או קשור לגורם אחר שמביא למחלות אלו?

  • למה אדם מסוים ידבק ממחלה מסוימת ואדם אחר לא? האם זה גם ברמת המחשבה שלי או שזה רק עניין של חוזק המערכת החיסונית? יש אנשים שכמעט לא נדבקים במחלות, זה עניין פיזי או פסיכולוגי? נראה שיש אנשים שלא מפחדים לחטוף מחלות ובאמת הם אנשים בריאים, עד כמה הפסיכולוגיה שלנו משפיעה על המערכת החיסונית שלנו ועל הבריאות שלנו?

  • מה התפקיד של הרופאים במניעה של מחלות מדבקות?

ידיעה משנת 2009:

מחלה מדבקת חדשה, בעלת תסמינים הזהים למחלת האיידס, מתפשטת באזורים נרחבים בתוך סין.

היא מתפשטת במהירות רבה, במיוחד בתוך משפחות, ומועברת גם דרך הרוק ונוזלי גוף אחרים.

http://flix.tapuz.co.il/v/watch-3270206-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%AA_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9F.html

רבים טוענים שאין מדובר במחלה אלא בפחד מפני המחלה שמועבר ומשפיע על האנשים פסיכולוגית וגורם לתסמינים.

  • האם השפעה פסיכולוגית של פחד ממחלה אכן יכול לעבור בין אנשים ולגרום לתסמינים אמיתיים של מחלה? האם אנשים יכולים להשפיע אחד על השני להיות בריאים או חולים? כיצד המידע הזה עובר בין האנשים? מה זה המידע הזה שעובר בין האנשים שמשפיע (אם לא חיידקים)...

איידס, Acquired Immune Deficiency Syndrome = AIDS .- תסמונת הכשל החיסוני הנרכש – אוסף סימנים קליניים המעידים על כשל במערכת החיסונית. כלומר, מערכת החיסון, שתפקידה להגן על גוף האדם מפני פולשים זרים, כושלת ומפסיקה לתפקד ולהגן על גופנו.

מידע נוסף על איידס :

 http://www.aidsisrael.org.il/info/basics

קליפ מתוכנית של קרסו על האיידס:

 http://www.youtube.com/watch?v=P7sYxKqZqCQ&feature=related

  • מדוע מחלת האיידס, שהיא מתפשטת ברמה עולמית בעיקר החל משנות ה-80, כל כך נפוצה היום?

מידע על ההסטוריה:

http://www.aidsisrael.org.il/info/history_begining

  • האם ניתן למנוע את ההתפשטות?

לקראת יום האיידס הבינלאומי שחל ב 1.12 ערכו במסגרת סדנת ספוט של המכללה למנהל

(http://sadnatspot.co.il/) פעילות הסברתית חברתית בנוגע להעלות המודעות להידבקות באיידס שהולכת

ומתגברת בזמן האחרון.
לפעילות גיסו 150 בני נוער , בשיתוף הוועד למלחמה באיידס וחברת דורקס- בארוע קיבלו בני הנוער חומרי הסברה

מהועד למלחמה באיידס, קונדומים מחברת דורקס , סטיקרים וקובית דומינו אתם הם בנו מבנה בצורה של הסמל של

הסרט של הוועד למלחמה באיידס. צפו בוידאו ותתרשמו.

http://www.youtube.com/watch?v=8bP58FE-e6Y&feature=related

  • כיום קיימת פעילות הסברתית גדולה בנושא האיידס. מה עוד חסר כדי שהמחלה לא תמשיך להתפשט? מה התפקיד של מערכת החינוך והבריאות בדבר?

  • מחלת האיידס היא מחלה שאין לה מרפא! אין לנו טיפול טוב כנגד מחלות ויראליות והאיידס הינו וירוס מיוחד בעל יכולת לעבור מוטציות שמקנות לו חיי אלמוות. ולא מצליחים גם ליצור כנגדו חיסון. כיצד נוכל להתמודד עם המחלה?

  • כיום קיימת פעילות הסברתית גדולה בנושא האיידס. מה חסר כדי שהמחלה לא תמשיך להתפשט?

טרור ביולוגי- מדינות וארגוני טרור רבים מחזיקות נשק ביולוגי (שיטות פיזור מיקרואורגניזמים אלימים כנגד אוכלוסיה). למרות פיתוח הלוחמה הביולוגית, עד היום לא נעשה שימוש בלוחמה ביולוגית ככלי נשק עיקרי במלחמה או בשדה קרב.

  • האם עלינו לחשוש מטרור ביולוגי שיכוון על מדינת ישראל? מה עלינו לעשות?

על לוחמה ביולוגית-

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA

הנשק הביולוגי כה מאיים בשל יעילותו המדהימה ליחידת משקל; עקב הפשטות הטכנית שבהכנתו, האמצעים - המכשור, החומרים והמבנים ה"תמימים"' - הנדרשים לכך והמחיר הכמעט אפסי של כל "יחידת הרג"; עקב הפשטות הטכנית והארגונית של השימוש בו; ועקב הקושי העצום באיתורו והשמדתו, קושי שהוא פועל יוצא של כל התכונות שמנינו. לשם המחשה של יעילותו: אותו מספר אנשים שאפשר להרוג ב-1000 קילוגרמים של רעל העצבים המפחיד סארין, אפשר להרוג בעקבות פיזור של 10 גרמים בלבד של נבגי הגחלת! חיידקי גחלת (anthrax) בכמות שלא תצליח לכסות אף את הנקודה שבסוף משפט זה יכולים לקטול אדם. בכל מבשלת שיכר, יקב, מחלבה ומפעל לייצור תרופות אפשר, בעזרת הציוד הקיים בהם ממילא, לייצר חומרי לחימה ביולוגיים. 

האם יש לישראל יכולת להתגונן מלוחמה ביולוגית? אין תשובה

http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/warbact-g.htm