חיים חדשים

שיחה 701

הסוד שבמגילת אסתר

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- 10.03.16 – אחרי עריכה

אורן: במסגרת השיחות שלנו עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אנחנו רוצים לחדור הפעם אל תוך הסוד שגנוז במגילת אסתר. את מגילת אסתר אנחנו מכירים עוד מגן הילדים, אבל הפעם ננסה להתבונן עליה קצת יותר לעומק ולראות אם יש בה משהו שבאמת יכול לעזור לחיים שלנו כאן ועכשיו.

ניצה: מגילת אסתר זו מגילה שאנחנו נוהגים לקרוא בפורים. היא מגוללת סיפור מאוד מעניין על העם היהודי שעמד לפני השמדה ואיכשהו ברגע האחרון, על ידי כל מיני מהלכים שהתאחדו שם, הוא ניצל. ולא רק שניצל, מרדכי מונָה אפילו למשנה למלך במקום המן הרשע שנתלה על העץ שאותו הכין למרדכי.

התקופה היא תקופה של ממלכת פרס. המלך אחשוורוש, התקופה מיוחדת, היא כנראה אחרי חורבן בית המקדש הראשון. מתרחשת שם עלילה שמתחילה במשתה. המלך אחשוורוש מקיים איזה משתה מאוד ארוך, תקופה מאוד ארוכה, והחגיגה היא לקראת זה שהוא כבר שלוש שנים בממלכה. במשתה שמתרחש נכנסת פתאום עלילה, הסיפור של ושתי. ושתי היא המלכה, והיא מסרבת להופיע ולהציג את יופייה בפני הקהל. אחשוורוש מאוד כועס על העניין, זו השפלה, חוסר כבוד כלפיו. כך מתחילה בעצם המערכה הראשונה בסיפור המיוחד הזה שמלא תככים ומזימות.

נתחיל במערכה הראשונה, בוא ננסה להבין מה המשמעות מאחורי המשתה שקיים אחשוורוש, ומי זה בכלל אחשוורוש?

אחשוורוש מסמל לנו את כל העולם, כי זה באמת המלך של כל העולם דאז. הוא עשה משתה, זאת אומרת הוא רצה להראות שכוונתו לעשות טוב לעולם. אבל פתאום מתגלה שלעשות טוב לעולם, הוא דווקא לא כל כך מסוגל, כי בת זוגו שלידו לא כל כך הולכת יחד עימו.

ניצה: היא לא משתפת פעולה.

כן. הוא כבר נמצא כאן בבעיה. כי מלך ללא מלכה שנמצאת ממש לידו, הוא לא מלך במלוא מובן המילה. מלכה זו מלכוּת. המלך פועל במלכות, היא מסמלת כביכול את כל העם, את כל המדינה, את כל 127 המדינות, את כל העולם שהוא ששולט בו. וכאן המלכה מסמלת את חוסר שליטה שלו בכל העולם. לכן זו לא סתם איזו מין תקלה ביחסים בין בעל ואישה, זה מסמל לנו תקלה של הכוח העליון שעדיין לא מסוגל לשלוט בנבראים. יש בעיה עם הנבראים, צריכים לתקן אותם ולהתאים אותם לאותו כוח עליון. זה תחילת הסיפור.

זאת אומרת, תחילת הסיפור של מגילת אסתר הוא בזה שמתגלה תקלה, חוסר קשר של הבורא עם הנבראים.

ניצה: אחשוורוש מייצג פה בעצם את הבורא.

כן, וושתי מייצגת את כל הנבראים. ואז הבורא צריך לעשות משהו, לטפל בנבראים.

ניצה: הוא צריך לקחת איזו החלטה והוא נעזר ביועצים. היועצים אומרים לו אין ברירה, אתה חייב לגרש את ושתי ואנחנו נמצא מלכה אחרת, חדשה. ואכן המערכה השנייה עוסקת בחיפוש אחר הנערות היפות מכל הממלכה. הן מגיעות לפניו, וכך מגיעה בעצם בחורה יהודייה יתומה, כשבן דודה מרדכי נמצא בחצר המלך. היא יפת תואר, היא מובאת בפני המלך והיא מקסימה את כולם. היא גורמת גם למלך לרצות בה, ואכן הוא בוחר בה להיות המלכה. מה מיוחד באסתר, מה יש בה שהקסים כל כך את כולם?

המיוחד באסתר זה שהיא נמצאת בצניעות. לכן שמה אסתר, היא מסתתרת, היא לא מתגאה. היא לא גאוותנית כמו ושתי, היא לא מראה את עצמה, וזה מאוד מוצא חן בעיני המלך, כי היא מסוגלת ומוכנה ללכת עם המלך ולקיים את כל מה שהמלך רוצה.

השאלה מה המלך רוצה? וכאן אנחנו צריכים להגיע כבר לדברים מיוחדים. כן, המלך שולט על המציאות, על כל העולם, רק העניין איך העולם הזה הולך להיות מותאם להשפעת המלך. כי לפי התוכנית הכללית ולפי מטרת התוכנית הכללית של התפתחות העולם, העולם צריך להגיע למצב שהוא יהיה מזוהה לגמרי עם המלך, שהמלך והעולם יגיעו ביניהם לחיבור השלם.

ניצה: יש כאן דבר מאוד מעניין, כי למעשה אסתר לא מגלה למלך שהיא יהודייה.

כן.

ניצה: מרדכי אמר לה אל תספרי את העובדה הזאת. מה המשמעות בזה שהיא לא מגלה שהיא יהודייה, מה זה אומר?

עם ישראל נתפס כעם מיוחד שמפוזר בכל 127 המדינות של המלך אחשוורוש, והוא לא רוצה להתחבר. זה עם לא כל כך יפה, לא כל כך נעים, הוא עם מוזר. לכל יתר העמים יש איחוד, חיבור ביניהם, עזרה הדדית, משהו, ואילו עם ישראל לא נמצא בצורה כזאת. כל אחד נמצא שם בפני עצמו, כל אחד עם גאווה מאוד גדולה. לעומת כל היתר העמים האחרים, הם מייצגים את הפירוד, לא את החיבור. כי לכל היתר העמים יש תרבות, חינוך, איזו תרבות עממית שנמשכת מדור לדור. לעם ישראל יש אומנם את כל הדברים האלה, אבל הם לא קושרים את העם למנגנון אחד. אך ורק אם מתגלה שנאה כלפי עם ישראל, אז העם מתחיל להרגיש שהוא שייך למישהו שלוחץ עליו, שמסכן בכלל את קיומו, רק אז היהודים מתחברים ביניהם.

זאת אומרת, האופי של העם הוא אופי מאוד לא טוב, לכן הוא נקרא "עם קשה עורף". כי האנשים לא מתחברים ביניהם ולא דואגים שהחיבור יימשך מדור לדור, לכן יוצא גם שהעם הזה די שנוא על כולם, הוא לא מכובד בעיני כל יתר העמים.

ניצה: זאת בעצם הסיבה שמרדכי המליץ לאסתר לא לספר למלך שהיא יהודייה.

כן.

ניצה: באותה מערכה מרדכי נמצא בחצר המלך והוא מגלה שיש שניים שזוממים לרצוח את המלך, בגתן ותרש.

כן.

ניצה: מה המשמעות של רצח המלך?

שרוצים להביא שליטה חדשה על כל העולם. לא כשליטת אחשוורוש, כי הוא מלך טוב, הוא שולט בטוב, הוא משתדל שבכל 127 המדינות יהיה חיבור. אומנם החיבור הזה לא כל כך יוצא. הוא כביכול לא יודע, הוא כאילו לא יודע שהחיבור הזה יכול להתבצע רק על ידי היהודים, לכן יוצא שבגתן ותרש שרוצים להרוג את המלך מעוררים בזה את כוח מרדכי והוא מתחיל לגלות את עצמו. כי אם הוא לא יגלה את עצמו ושהוא שייך דווקא ליהודים, שהוא שייך לאיחוד, שייך לאותו תפקיד שעם ישראל חייב לבצע, אז זה באמת כעין הריגת המלך. יש סכנה שכל העולם ילך רק לפי הכוח הרע ולא לפי הכוח הטוב. אבל בסופו של דבר, אנחנו נראה אחר כך, שבגתן ותרש לא מעוררים את אחשוורוש אלא את מרדכי והמן, את שני הכוחות המנוגדים. בקיצור הם "מדליקים" את כל העניין הזה כדי שיתחילו לברר בשביל מה העולם קיים ואיך העולם מגיע לתיקון.

ניצה: מרדכי מספר את העניין הזה לאסתר, ואסתר הולכת ומספרת למלך.

ואז הורגים אותם, והמלך שוכח.

ניצה: כן, המלך שוכח בכלל שזה היה, זה כאילו עבר.

הוא שוכח גם מאסתר, גם ממרדכי וגם מבגתן ותרש, בקיצור הכול עבר.

ניצה: הכל עבר ובשלב הזה המלך ממנה פתאום את המן.

לא פתאום, זה כאילו תוצאה מזה שמרדכי הציל את חייו.

ניצה: זה מעניין. זה נכון, לא ברור איך זה קרה, לכאורה המלך היה אמור לתת למרדכי.

לתת לו איזה פרס.

ניצה: כן. ובמקום זה הוא שכח והעלה דווקא את המן.

כן. אני לא חושב ששכח, אחר כך מתגלה למה המלך מעלה את המן במקום את מרדכי. אי אפשר לעלות את מדרכי מפני שמרדכי לא רוצה כלום, הוא יושב בשער המלך, הוא צדיק, צנוע, לא דורש שום דבר. ואז המלך חשב מה לעשות, איך לעורר אותו, זאת אומרת, איך אני יכול לתת למרדכי משהו, הרי הוא לא רוצה כלום. לכן אני אעלה את המן לאיזה תפקיד יותר גבוה, והרי המן תמיד נגד מרדכי, ואז הוא "יחמם", יזרז, ידקור את מרדכי כך שמרדכי יהיה חייב לעלות יותר גבוה מזה שהוא יושב שם בשער המלך ולא רוצה כלום. מרדכי יהיה חייב לעלות ולהתחיל לתפקד. זאת אומרת, המלך נעשה כאן יותר חשוב ויותר חכם גם מהמן וגם ממרדכי, כי הוא מתחיל לסובב את העניינים. אחרי שהתגלתה המלכות הלא מתוקנת ובמקום ושתי נכנסה עכשיו אסתר, גם אסתר נמצאת ב"הסתרה".

ניצה: מה זאת אומרת שהיא נמצאת בהסתרה?

גם היא לא דורשת דבר, שום דבר. זאת אומרת היא מוכנה לעשות את כל מה שהמלך רוצה, זה בניגוד לושתי. זאת אומרת הם לא מעוררים בעצמם שום פעולה שהמלך רוצה לראות מהם, מהם הכוונה לא ממרדכי, לא מאסתר, לא מהיהודים ולא מכל העם. המלך רוצה בירור, הוא רוצה שהעם ירגיש את השליטה שלו, יגלה את השליטה שלו, יהיה מזוהה עימו, וזה לא קורה. ודווקא בזה שזה לא קורה, אשם מרדכי הצדיק.

ניצה: זה דבר מאוד מעניין, כי לכאורה המלך בוחר באסתר, זאת אומרת מזהה שיש שם פוטנציאל למשהו מאוד יפה. אבל הפוטנציאל הזה לא בא באמת לידי מימוש, לא אצל אסתר וגם לא אצל מרדכי, ובכלל בעם היהודי, זה מוצנע בפנים.

כן, כל כבודה של בת מלך פנימה.

ניצה: ולא שום דבר כלפי חוץ. יש פה נקודה מעניינת, שאמנם כמו שאתה מספר, מרדכי אולי לא רוצה לעשות שום דבר, אבל כשהיה צריך להשתחוות להמן, את זה הוא כבר לא הסכים לעשות.

כן.

ניצה: למה?

כי לפי הטבע אלה שני כוחות מנוגדים. לזה הוא לא מסוגל. זה לפי הטבע המנוגד להמן, לכן הוא לא יכול. להשתחוות זה נקרא לקבל שליטה. ולקבל שליטת המן הוא לא יכול. הוא היחידי בכל ממלכת אחשוורוש שלא יכול להשתחוות להמן.

ניצה: זאת אומרת, הוא לא רוצה לשלוט אבל גם לא מוכן שמישהו אחר ישלוט בו.

זה הטבע שלו, זה התפקיד שלו, זו הדרגה שלו. ולכן הוא לא מסוגל אחרת, מצד אחד. אבל מצד שני, באמת הוא לא רוצה שום דבר. אז איך לעורר אותו? דווקא את "המן" אנחנו צריכים, המלך צריך את המן כדי לעורר את מרדכי. ולכן זה מה שהוא עושה. אחרי שמרדכי עשה לו כזאת טובה, הציל את המלך, המלך מעלה את המן, כי דרך המן הוא רוצה לעורר את מרדכי.

זו באמת הפעולה שלו, ואנחנו רואים את זה. כשהוא שואל את המן, מה המלך צריך לעשות לאיש אשר החפץ ביקרו, המן אומר, לתת לו את הכול ולהושיב אותו על הסוס ואז המלך אמר, תעשה את זה למרדכי. אנחנו אמנם קופצים קדימה בסיפור, אבל אמנם שהמלך בעצם נסתר עם כל התפקיד שלו ובכל היוזמות שלו, אבל הוא לאט לאט מראה את התהליך שהוא מקיים בתוך הממלכה.

ניצה: עכשיו אמרת שגם המלך הוא נסתר, זאת אומרת כשאנחנו קוראים זה נראה כאילו המלך הוא חסר אופי כזה, לא שמים לב שהוא בעצם מוביל פה איזה מהלכים.

הוא מוביל את הכל.

ניצה: הוא מוביל את הכל, אבל בצורה באמת נסתרת.

כן, הוא רק משחק עם כל היועצים האלה.

ניצה: באופן כלשהו דברים קורים במקרה.

כן.

ניצה: אז באמת בשלב הזה, אחרי שמרדכי לא מסכים להשתחוות בפני המן, המן מאוד כועס ומבקש להשמיד לא רק את מרדכי היהודי, אלא בכלל את כל העם היהודי, זה כאילו את כולם.

לא, הוא התייעץ עם זרש אשתו ושס"ה יועציו ועשרת בניו, ואז הוא מגיע למצב שהוא מחליט שאין ברירה, חייבים להשמיד כאן את כל היהודים, ואת מרדכי במיוחד, לתלות אותו על העץ, חמישים אמה, כל הסיפור מאוד מורכב. אבל זה מה שקורה. ואז כידוע הוא מגיע עם זה לאחשוורוש, ואחשוורוש אומר כן, בבקשה, הכול נמצא בידך.

ניצה: תקבע תאריך.

ואני נותן לך את המכתב שלי.

ניצה: את החותמת.

עם פתשגן הכתב, עם כל הדברים, ואתה תתחיל. רק לא כתוב בדיוק מי צריך להרוג את מי. זה כתוב בצד, בתוספת שלמה שהמלך כתב. ואז, באגרות השניות, שם כתוב שזה יהודים.

ניצה: כן, זה קרה אחר כך כאילו. בשלב הזה בעצם כשאנחנו קוראים את המגילה, מבינים שהמצב שלנו, של עם ישראל, עומד להיות רע, שנייה לפני השמדה. עוד רגע זה הסוף שלנו.

נכון.

ניצה: וגם יש ממש תאריך, י"ג באדר, וזה כנראה נתלה בחוצות הממלכה וכולם יודעים על זה, כבר אין סודות. כולם יודעים שהולכים להרוג את היהודים. זה השלב שבו מרדכי פתאום מתעורר, הוא נזעק, והוא לובש שק ושם עפר על ראשו.

וצועק.

ניצה: צועק ומתאבל, ולמי הוא פונה?

לאסתר. ואסתר אומרת "אנחנו צריכים לצום. אנחנו צריכים להתפלל, אנחנו צריכים להתחבר" כי אסתר בכל זאת היא לא כמו שמרדכי.

ניצה: מה ההבדל בין אסתר ומרדכי פה?

מרדכי הוא תכונת ההשפעה, אמונה. זו תכונה שאין לה שום קשר לאגו האדם, של האדם. ואסתר בכל זאת כן. ולכן היא אומרת, אם אנחנו צריכים להשפיע על הכוח העליון, על הבורא ולהצליח, אנחנו יכולים למצוא את הדרך רק דרך זה שאנחנו עכשיו ניכנס לג' ימים, שזה ג' קווים שעליהם לומדים בחכמת הקבלה. ואם אנחנו נעשה כך, אז אנחנו קודם כל נתעלה מעל האגו שלנו, כי זה שאנחנו לא אוכלים ושותים, אנחנו בזה מתרוממים מעל הרצון לקבל שלנו, מעל האגו שלנו אנחנו מתרוממים וגם כן אנחנו מתפללים.

וזה מחבר אותנו יחד, מפני שזו פעולה כללית, עממית. אז צריכים לתת פקודות לכל 127 מדינות בהן מפוזר עם ישראל, וזו קודם כל הבעיה שלו, שהוא מפוזר. זה לא מקום גיאוגרפי בו הוא מפוזר בכל הממלכה של אחשוורוש, אלא שהוא מפוזר, הכוונה נמצא ברצונות ובתרבויות זרות, ובהתקשרויות עם כל מי שנמצא שם. זאת אומרת הוא לא שייך ליהודית, ליהודים, לחיבור ביניהם. הוא ממש נמצא בגלות, הולך לאיבוד.

ניצה: זה כאילו פיזור מחשבתי.

לגמרי. לא מחשבתי, זה פיסי, מחשבתי, רצוני, מטרתי. אין שום דבר, פשוט התבוללות כללית וטוטאלית. אבל אם אנחנו שוכחים את הכל ומוכנים להתבולל, אז יש אנשים "טובים" "יפים" בעולם, שהם לא שוכחים שאנחנו יהודים, והם הולכים לכל מיני מקורות ומוציאים תעודות, מיהו יהודי ומי לא, ואז הם מוכנים להרוג אותנו באותו יום המיועד שקבעו לעצמם, הם מוכנים לעשות את זה.

אני זוכר שזה היה ככה ברוסיה, אבא שלי סיפר לי, שהחבר שלו שעבד בק.ג.ב אמר לו "בעוד כמה ימים אנחנו נכניס את כולכם לקרונות ונשלח לסיביר, למקום שמגיעות אליו המון רכבות, עם מיליוני אנשים מכל רוסיה, לאיזה מקום באמצע סיביר, באמצע היער, ונזרוק אתכם לשם. מה ואיך שאתם מסוגלים לעשות, לחיות ולקיים את עצמכם, תעשו. ואם לא, אז לא".

זה ממש היה צריך לקרות, נניח שבוע אחרי, הוא הגיע הביתה וסיפר ויומיים לפני התאריך מת סטאלין, וזה הפסיק. אבל הכל היה מוכן. ואנשים לא ידעו שזה מה שמכינים להם.

ניצה: שזו היתה התכנית.

כן. אז כך גם היהודים, זה חוזר על עצמו בהיסטוריה.

ניצה: המוטיבים האלה של האיום שעוד מעט הורגים אתכם, כאילו מוטיב שחוזר לאורך כל ההיסטוריה.

כן. וזה מה שקורה שם עם היהודים בממלכת אחשוורוש. והם מתפללים וצמים ומתחילים להבין שהם יהודים, בגלל שהמן בתפקיד ובפקודה שלו מזכיר להם את זה, זה קורה בדרך רעה אם לא רוצים לזכור את זה בדרך הטובה.

ניצה: מה קורה לעם היהודי שפתאום צם ומתאחד במשך שלושה ימים? איזה תהליך הוא עובר?

בכל זאת חוזר לסורו ושואל "מי אנחנו, מה אנחנו, בשביל מה אנחנו, למה אנחנו מיוחדים, האם יש לנו גם כוח עליון שדואג לנו? או שהדאגה שלו היא מזה שרוצים להשמיד אותו? או שאנחנו לא בסדר ולכן רוצים להשמיד אותנו לפי פקודת הכוח העליון?" זאת אומרת, כל חשבונות הנפש מתעוררים והיהודים מתחילים לחשוב מה הייעוד שלהם.

ואז, כשהם מתחילים להבין את זה, וזה קורה רק בעת צרה, כי אחרת אנחנו עם קשה עורף, לא מסוגלים לזה, ואז מתעוררים. ומתעוררים עד כדי כך שמתגלות האגרות השניות שבהן כתוב שניתן ליהודים כוח, אחרי שהם עשו את התשובה הזאת, לקום ולהורג את כל השונאים שלהם. וזה מה שנעשה. ועל ידי זה אנחנו מגיעים לפורים.

אנחנו רק צריכים להבין שהרגו את הרע שבהם ולא את מי שבסביבה. לא הורגים בני אדם, הורגים את הרע שבכל אחד ואחד שמנתק את כל העם זה מזה. שהגיעו ל"ואהבת לרעך כמוך" על ידי זה שהרגו את כל השנאה שהיתה ביניהם. וכך תיקנו את עצמם והגיעו לתיקון השלם, שאת זה הפורים מסמל.

אורן: במשפט אחד מהו התיקון השלם?

החיבור השלם.

אורן: בין מי למי?

בין כל היהודים ואז מתחברים אליהם כל יתר העמים, שמבינים למה הם שנאו את היהודים. בגלל שהיהודים לא הביאו אותם לחיבור, ועקב כך כולם, כל האנושות, סבלה. עכשיו מובן להם מה התפקיד של היהודים, ואז הם עוזרים להם להגיע לתיקון הכללי, לכל החיבור הכללי של כל בני האדם, כמו שכתוב בתורה.

אורן: איך זה קשור לכך שהמלך רוצה להיות בקשר טוב עם העולם, לאחשוורוש, שלא היה לו קשר טוב עם העולם?

כל התכנית של המלך היא בסופו של דבר לחייב את היהודים להתחבר ביניהם, כי אז כל העולם סביבם גם מתחבר.

אורן: וזה נקרא קשר טוב בין הבורא לנבראים?

כן.

(סוף השיחה)