את ה"כישלון" אנחנו פוגשים הרבה מאוד פעמים בחיים ויחד עם זה, למרות שהוא חלק מאוד טבעי מהחיים שלנו, אנחנו כל פעם מופתעים מחדש שנכשלנו. יש איזה חוסר איזון ביחס שלנו, בין היחס שלנו להצלחה לבין היחס שלנו לכישלון, למרות ששניהם טבעיים לחלוטין ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: איך חכמת הקבלה מתייחסת לתופעה של האכזבה מכישלון, למרות שזה חלק טבעי בהתפתחות של כל אדם? מדוע הפחד מהכישלון קיים באדם באופן תמידי? האם כל דבר שיכול במקצת לפגוע בתחושת ההנאה המלאה האופטימלית באדם, הוא כבר מקור לפחד,חשש להפסיד משהו חשוב מבחינתו? נכון להתייחס לכישלון כשיעור או ניסיון שעשוי להוביל אותך להצלחה? האם ניתן לחנך את הילד, איך לברר את המטרה שלו, כשיש הצלחות וכישלונות בדרך? איך האדם יכול לבדוק מתוך הכישלון שלו, אם הוא נמצא בדרך נכונה או לא, ואם דווקא הכישלון הזמני מהווה מקפצה לשלב הבא? איך נכון להתייחס לכישלון של האחר, הילד, הבן/בת זוג וכו'. שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אנו בנויים מרצון ליהנות, לכן כאשר איננו נהנים אנו במבוכה והכישלונות מרגיזים אותנו.

• קיים בנו פחד תמידי מכישלון שמא לא נצליח למלא את הרצון שלנו ליהנות.

• הרצון שלנו לתענוג מתחדש בכל רגע, ולכן כל כישלון מהמם אותנו מחדש.

• כאשר מגדירים מטרת חיים גדולה, כל דבר בדרך אליה נראה כגבעה שחובה לעבור.

• במידה ובחרת מטרה גדולה לחייך, תתייחס לכל מקרה כמצב הכרחי להשגתה, כאבן דרך.

• כישלון מאלץ את האדם לבדוק האם הוא מכוון את עצמו למטרה הנכונה עבורו. (למשל, כישלון במציאת בן זוג או קבלה למשרה נחשקת).

• מקום עבודה איננו מטרה בחיים. צריך להיות לאדם משהו אישי שיאיר את חייו.

• חשוב להעניק לילד הרגשת ביטחון שלמה והרגשת אהבה שלמה, כי זה העיקר בחיינו.