באנושות יש שתי גישות מרכזיות לעניין של זמן ויעילות. בתרבות המערבית. כמו ארצות צפון אמריקה, אירופה, יפן, שם החשיבות של יעילות, צמיחה ותפוקה מירבית מהעבודה, הפכו להיות מאוד מרכזיים, ולכן תפיסת הזמן מקבלת משמעות מאוד חשובה. לעומת זאת בחברות המסורתיות יותר, כמו אמריקה הלטינית, אפריקה, דרום מזרח אסיה, תפיסת הזמן ומושג היעילות והתפוקה המירבית מהעבודה, שונות והן נשענות יותר על לוח הזמן הטבעי. ונראה שיש יותר הרמוניה באורח חייהם ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: איך אפשר להסביר את השוני הגדול בין שתי תפיסות העולם לגבי היעילות בניהול הזמן בשני חלקי האנושות בעולם שלנו? מה הניע ודחף את החברה לקראת המהפכה התעשייתית שהשפיעה גם על התודעה התרבותית, החברתית והכלכלית בתקופה הזו? מה באופי היהודי דוחף ומאיץ את החברה להיות כמה שיותר יעילים? איך נגדיר, מה זה יעילות רוחנית? מהו ההבדל בין יעילות רוחנית , לבין היעילות הגשמית? האם יש קנה מידה אידיאלי לניהול הזמן באופן יעיל, כמו שנראה בטבע? מהי הגישה הנכונה על פי חכמת הקבלה, כדי שנאמץ לעצמנו אורח חיים יעיל, וניהול זמו אופטימלי? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן