סבל - הרגשת חוסר מילוי. מין חללים ריקים, שאם היו מלאים, הייתי מאושר
הרגשת הסבל הכרחית כדי להתקדם כבני אדם ולהתפתח כאנושות
כיום מסתבר שהסבל נובע לא ממחסור חומרי, אלא בעיקר מחוסר יחס בינינו
כל החלומות קרסו. הקומוניסטי, הקפיטליסטי, הדמוקרטי. כולם לא הפסיקו את הסבל
מקורות הסבל מצויים באדם, ביחס שלו לאחרים. כשנתקן את הטבע שלנו, נפסיק לסבול
אם יש לאדם מטרה נעלה, אפילו הסבל בדרך מורגש כתענוג. ואם אין מטרה, הכול סבל
בלי סבל לא יכול להיות אושר, בלי חושך אין אור, כמו מינוס ופלוס
כל חכמת החיים היא לקשור נכון בין הרגשת החוסר להרגשת המילוי, שלא יכבו זו את זו
רעב לאוכל, רעב למין. בלי תיאבון לא יכולה להיות מורגשת הנאה
הנאה ממשפחה גם היא היום לא כל כך מורגשת. צריך לעורר באדם רצון למשפחה
אם היה אפשר לסדר שהתיאבון והמילוי לא יכבו זה את זה, היה פשוט אושר מושלם
גישות מזרחיות אומרות עדיף לא לרצות, פחות תסבול. אבל היום זה לא עוזר לנו
נשים סובלות יותר מגברים מפני שיש להם כוח סבל גדול יותר, הן חזקות הרבה יותר
סבל פרטי, אושר פרטי, גורל
פחד מסבל עתידי, מדברים רעים שעלולים לקרות
הטבע מפתח אותי להכיר בכך שהאגואיזם שלי עושה לי רע
הטבע שלנו הוא להיטיב לעצמנו על חשבון אחרים. לכן כולנו סובלים
הרבה מבינים זאת, אבל אף אחד לא יודע מה אפשר לעשות עם הטבע הרע של האדם
ההתנגדות לשינוי, חוסר הרצון לצאת מאזור הנוחות שלנו
עלינו להקדים תרופה למכה, להסביר שיש דרך לשפר את טבע האדם, בעזרת החברה
תאר לעצמך מצב שכולם אוהבים אותך. אין טוב ממנו. מה עליך לעשות כדי להביא לזה?
אם לא נתקדם לשינוי טבע האדם, בפנינו עתיד קשה
אבל יש מקום לאופטימיות. אם רק נרצה קצת להשתנות, זה יקרה