נשים בעולם החדש
המשפחה
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 02.08.20 – אחרי עריכה
ניצה: היום נרצה לשוחח על נושא, על מושג שהוא מאוד מרכזי בחיים של כולנו, מושג המשפחה. נרצה לבחון את המושג הזה, את הערך הזה של המשפחה בעיניים חדשות של העולם החדש שאליו נכנסנו, בעידן הזה, עידן הקורונה שהכניס את כולנו הרבה יותר לחיק המשפחה. מצד אחד זה אולי גרם לנו להרגיש את הקשיים המשפחתיים אבל בו זמנית גם הרגשנו את הנחיצות והחשיבות של המשפחה בחיים שלנו. נרצה לבחון איך המושג הזה של משפחה מקבל אולי תפנית או צורה חדשה בעקבות הכניסה שלנו לעולם החדש.
היינו רוצים לשאול אותך, איך אתה רואה את הדברים. הרי מוסד המשפחה הוא מוסד שהיה קיים מאז ותמיד בחברה, אנתרופולוגים אומרים שהם לא יכולים למצוא שום ממצא על חברה שלא היתה מחולקת באיזשהו אופן לקבוצות, אז אותנו מעניין לראות לאן זה מוביל.
כן, אם אנחנו חוקרים את החברה האנושית אנחנו תמיד רואים שיש איזשהו קשר בין גבר ואישה ואנחנו חייבים לקבוע את הקשר הזה כקשר משפחה, גם לפי כל הסיפורים שלנו מכל הדתות, האמונות והאגדות למיניהן, וגם מבחינה אנתרופולוגית, ממחקר של כל החפירות שלנו, אנחנו תמיד מבינים שאין אנושות או איזו חברה או איזו קבוצה או משהו שלא היה ביסודו קשר בין גבר ואישה, זאת אומרת משפחה, וכתוצאה מזה ילדים ודאגה לילדים וכן הלאה.
לכן אנחנו צריכים לראות את המשפחה כיסוד של כל המציאות, של כל העולם. בדרגות דומם, צומח וגם חי, זה עוד לא כל כך ברור, אם יש שם קשרים בין זכר ונקבה זה לזמן מה, כמעט ואין דבר כזה שזה קיים ומתקיים לאורך זמן. אלא דווקא בן אדם שהוא זקוק כשנולד לטיפול רב במשך הרבה שנים עד שהוא קם ויכול לספק לעצמו חיות וחיים ולהמשיך את הדור, הוא דורש שיהיו לידו אבא ואימא ועוד משפחה גדולה ורחבה שהוא יכול לסמוך עליהם עד שיגדל, וכשהוא גדל הוא בעצמו גם בונה לעצמו כזאת משפחה ששם גדלים באותה צורה גם הילדים והנכדים שלו.
זאת אומרת מושג המשפחה הוא מושג בסיסי מאוד שבלעדיו לא יכולה להתקיים החברה האנושית ואנחנו רואים גם מתוך התורה עד כמה הכול מסתובב סביב המשפחה. אין כמעט מעשים טובים או רעים וכל מיני סיפורים שלא קורים בין גבר ואישה בתוך המשפחה ובין המשפחות וכן הלאה. גם בכל התרבות העולמית הכול סביב היחסים בין גבר ואישה וסביב המשפחות.
ולכן כאן אנחנו צריכים להבין באיזו צורה היום אנחנו נמצאים כלפי המשפחה. אנחנו דווקא מרגישים שהמשפחה נעלמת, הילדים רוצים לברוח מההורים כמה שיותר מוקדם, ההורים לא רוצים להיות קשורים זה לזה אפילו בגלל הילדים. אנחנו רוצים לבנות כזאת מדינה, כזאת סביבה שהיא תיקח על עצמה את כל חובתנו כלפי הדור הצעיר, שהיא תחנך את הילדים בגני ילדים, בבתי ספר, שהיא תחשוב איך לסדר אותם ואנחנו חופשיים, מה אנחנו צריכים את זה?
זאת אומרת, אנחנו רואים כאן איזה זלזול וחוסר אחריות מצד ההורים, גם מגברים וגם מנשים דרך אגב. בזמן האחרון רואים כאלה מקרים מצד נשים, לא היו פעם כאלה מקרים מצד אישה כלפי הילדים שלה כמו שהיום אנחנו רואים. ולכן יש פה בעיה, יש גם אקסלרציה של הדורות, הילדים גדלים מהר יותר והם פחות זקוקים להורים וגם באים אליהם עם כל מיני משחקים, הם פשוט פחות תלויים בהורים. זאת אומרת יש כאן שינויים גדולים מאוד כלפי השתתפות של גבר ואישה בבניית המשפחה ואיתם הילדים שלהם, ועל כל זה צריכים עוד הרבה לחשוב כדי להבין.
ניצה: אתה חושב שהמושג הזה של משפחה יקבל תפנית או שינוי או הערך שלו יעלה או ישתנה בעקבות השינויים שמתרחשים כרגע בעולם?
אני בטוח שזה ישתנה ואנחנו רואים איך זה משתנה, וזה לא משתנה רק מצד אישה או גבר אלא גם מצד הילדים. בהרבה מקרים אנחנו רואים מצד הילדים, "תנו לי מה שמגיע לי ואל תכנסו לחדר שלי", זה מושג כזה שלא היה אפילו מובן לפני חמישים שנה, איך יכול להיות שילד ככה יגיד וירצה כך ויהיה לו שכל, וההורים שלו יקבלו את זה כדבר מובן מאליו. זו בעיה, בעיה מאוד גדולה. זה מצד אחד.
מצד שני, אנחנו רואים שהמדינה מתחילה לקבל על עצמה יותר ויותר אחריות על הילדים, גני ילדים ובתי ספר, כל מיני חוגים וכן הלאה. זאת אומרת, אם יש לי כסף אני יכול לסדר לילד שלי, חוץ מהשתתפות של אבא או של אמא, שיהיה לו כל מה שהוא רוצה. ולכן ילדים מרגישים שאין טיפול בהם, כי הם לא מרגישים את הכסף שאנחנו משלמים, הם רואים שמטפלים בהם כל מיני אנשים זרים, נשים, גברים, וכך הם מקבלים את זה.
בזה אנחנו נמצאים היום, וכשאנחנו מסתכלים למחר המצב הוא עוד יותר מיוחד. אנחנו רואים שילדים לא רוצים שאנחנו בכלל ניכנס לעסקים שלהם. "אני יודע להסתדר בעצמי, אני יודע איפה לקנות פיצה וקולה ותעזבו אותי, אני בעצמי רואה במחשב שלי מה שאני רוצה, זה לא עניינכם", וכולי וכולי.
זאת אומרת הילדים גדלים ומרגישים שיש להם חופש, יש להם זכויות. "אם תעשו כך וכך אני אפנה למשטרה" אומר הילד או אפילו הילדה להורים שלו, ואין מה לעשות כי ההורים נמצאים גם במשפחה שנקראת מדינה והם חייבים לשמוע מה שהמדינה הזאת אומרת. ולמרות שזה לא בצדק לפי הבנת ההורים אבל מחוסר ברירה הם צריכים להתכופף. וכאן יש לנו כבר ילדים, הורים וממשלה, כולל משטרה וזו בעיה גדולה. אנחנו רואים עד כמה הילדים יודעים היום לשחק בכל הדברים האלה בצורה מכוונת. ועוד ועוד דברים כמו סמים, זנות, כל מיני דברים שביניהם.
נורמה: האם אתה לא חושב שהקורונה באה לעשות סדר במשפחה? המשפחה די חזרה הביתה בגלל האבטלה, יכול להיות שגם הגבר וגם האישה, שניהם מובטלים. גם לא ברור מה קורה עם בתי הספר בשנת הלימודים, לא רק פה, גם בעולם, ולכן הילדים יותר בבית. בקיצור, אנחנו רואים שינוי משמעותי בדינמיקה שעוברת המשפחה. אז השאלה אם אתה לא מרגיש שעכשיו המשפחה מקבלת משקל יותר גבוה? למשל יש את סדר העדיפויות או את הסקלה או סולם הרצונות של אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות ועכשיו לכסף יש ערך אחר, אנחנו גם רואים שדברים שקודם היו חשובים לנו הם כבר לא רלוונטיים ואז אולי המשפחה מקבלת פה משמעות אחרת, יותר גבוהה.
אני לא יודע, הבעיה היא שהדור הצעיר היה מנותק מהדור הקודם, מההורים שלו. ההורים היו מהבוקר עד הלילה בעבודה, הילד היה זרוק בבית ספר או בגן ילדים, אחר כך הוא נכנס לחדר שלו, סוגר את הדלת ועוסק עם המחשב שלו, עם החברים שלו, נמצא שם בסקייפ או במשהו, ולכן אני לא חושב שיש ממש קשר הדוק בין הילדים וההורים אלא בצורה של "תן וקח". ולכן לא נראה לי שזה שיושבים בבית, אם הם לא יודעים איך בדיוק לקבוע את היחסים החדשים, יצא מזה משהו טוב. אני לא ראיתי סטטיסטיקה, אני לא התעניינתי בזה, אבל נראה לי שיש בטח מקרים שהתחברו והתקרבו זה לזה מתוך זה שנמצאים בחל"ת ועוד כל מיני מצבים כאלה. אני לא יודע מה יהיה עם שנת הלימודים הקרובה, אני חושב שבכל זאת כמו בעבודה, גם בלימוד אנחנו נצטרך לעבור בהרבה מקרים ללימוד וירטואלי וזה יהיה גם לטובה, כי בית הספר בהרבה מקרים הוא מקום להפצת דברים לא טובים. נראה, אני לא יודע, לי נראה שכל הדברים האלה דורשים הרבה מאוד בירורים ותיקונים.
ניצה: אנחנו מדברים על כך שאנחנו עוברים איזשהו שינוי מאוד גדול, שינוי תפיסה.
כן.
ניצה: והשאלה המתבקשת כאן היא איפה יתרחש שינוי התפיסה. אני מדברת כרגע בעיניים שלי כאישה, איפה השינוי שלי כאישה יתרחש קודם? האם בתוך התא המשפחתי שאני רוצה לייצב אותו באיזשהו אופן? האם השינוי יהיה יותר שינוי חברתי שישפיע על התא המשפחתי שלי? מאיפה בדיוק מתחיל השינוי הזה שאתה מדבר עליו?
אני חושב שהשינוי יגיע מזה שאנחנו לא נדע איך להסתדר בצורה גלובלית, במדינה. שהמערכות שלנו במדינה יתחילו לקרוס בגדול ופתאום אלפי אנשים ימצאו בלי עבודה, בלי תעסוקה, ישבו בבית, לא יהיה להם מה לעשות. ילדים שלא יוכלו ללמוד בגלל הווירוס או עוד איזה צורות גם יהיו בבית, נשים גם. אז לכל הדברים האלו יצטרכו למצוא פתרון ואז נראה.
נורמה: מה תפקיד האישה בתוך המשפחה במצב הנוכחי?
אישה צריכה לחייב כל משפחה להרגיש שזאת משפחה ולא שום דבר אחר. היא צריכה לחייב אותם, לדבר קצת עם הילדים, עם הבעל, עם כולם יחד, שאין לנו ברירה, אנחנו צריכים להיות יותר מחוברים, יותר מלוכדים, יותר תומכים זה בזה. כי אחרת בימים האלה, במצבים האלה יהיה לנו קשה לשרוד.
ניצה: באיזה אופן הקשרים שנחזק בתוך המשפחה, יעזרו לנו לשרוד טוב יותר ולעבור טוב יותר את המשבר שאנחנו נמצאים בו כרגע?
אנחנו צריכים לדעת שאנחנו בכל זאת משפחה. כמו שדיברנו בתחילת השיחה שלנו, שמשפחה זה היסוד. שמימי עולם המשפחה קיימת, לא היה גבר בלי אישה או אישה בלי גבר וילדים ועד היום הזה כך אנחנו מתקיימים. ולכן אנחנו צריכים כך לקבל את עצמנו, ולכן לשמור על החיבור הזה של המשפחה זו חובתנו, גם של הגברים וגם של הנשים, מה שלא יהיה. וזה שאנחנו רואים שהיום כבר לא אכפת לי אם יש משפחה, אין משפחה, כל אחד יכול להתקיים לחוד, זה לא טוב. זו תקופה זמנית שהיא תגלה את השבירה שלה ואנחנו שוב נחזור למשפחה. חייבת להיות משפחה מסודרת, ששם כל אחד ואחד מאיתנו מרגיש את העוגן שלו.
נורמה: שינוי התפיסה בתוך המשפחה זה באחריות האישה במיוחד?
כן, במיוחד זאת האחריות של האישה. וגם כאן, לא מן הסתם נשים קיבלו הרבה כוח לקבוע פוליטיקה חברתית, מדינית, זה כדי יותר ויותר לתת כוחות למשפחה כדי לחייב את הגברים והילדים להיות יותר קשורים סביב מושג המשפחה.
ניצה: אתה תיארת קודם מצב מאוד דרמטי שאני מאוד הזדהיתי איתו ואני חושבת שכל מי שיקשיב לו מזדהה איתו מאוד. תיארת איך המערכות סביבנו קורסות, מתחילות תהליך של קריסה בזה אחר זה. כולנו מרגישים את זה וכולנו מבינים את זה, וזה משפיע בצורה מאוד מהותית על התא המשפחתי. המשפחה נמצאת כמו בסיר לחץ עם כל הבעיות, אבטלה ואי ידיעה לאן אנחנו הולכים, וכל הדבר הזה שם את האישה במקום שהיא צריכה להסביר משהו אולי קודם למשפחה שלה. איך היא יכולה להסביר במילים פשוטות יחסית למשפחה את המצב שאנחנו רואים כרגע מסביב, קריסה של מערכות, מה עובר עלינו כרגע?
עלינו עובר תהליך מאוד מיוחד שהוא יחייב אותנו לשנות את היחס שלנו לעצמנו, למשפחה, לחברה, לאנושות ולעולם בכלל. אנחנו נמצאים במהפך פנימי, גם חיצון, אבל בעיקר פנימי, בהסתכלות שלנו, בתפיסתנו, באיזה יקום, באיזה יחסים, באיזה כוחות, במה אנחנו קיימים. אם לילדים זה יהיה קצת יותר קל לקבל את העולם החדש, כי הם כבר שייכים לדור החדש, לנו זה יהיה קצת יותר קשה, כרגיל. אנחנו נמצאים בגילאים כאלו שהמהפכה הזאת תעבור עלינו בצורה לא פשוטה.
לכן כדי לעזור לכולנו להשתנות, ואנחנו מבינים שהשינוי הזה הוא חייב לקרות, זה לא תלוי בנו, אנחנו צריכים לפתח מערכת של הסברה, של תמיכה, של לימוד, פסיכולוגיה חדשה, משפחה חדשה, יחס לילדים וכולי. אנחנו צריכים להשקיע כוחות בלחנך גם נשים וגם גברים.
נורמה: אם התא המשפחתי כל כך חשוב בתוך החברה וחשוב גם למען שינוי לטובה, השאלה לגבי אחריות האישה בחינוך, מה היא צריכה לחנך במשפחה?
זה שלמשפחה יש ערך מיוחד ואין גירושין, אין כל מיני סכסוכים שיכולים להביא לפירוק, אלא משפחה זה משהו שחי וקיים, משהו נצחי, נצח, אין דבר כזה שמשפחה מתפרקת, זה מה שאישה צריכה לייצב במשפחה שלה. ואני חושב שהיא באמת רוצה שכך יהיה, אבל גם גבר צריך לדעת את זה. גבר צריך לדעת שאם הוא מתחתן, הוא מתחתן וזו המשפחה שלו ואלה הילדים שלו ואין משהו חדש. אנחנו צריכים קודם כל להגיע לזה, אחרת יש בעולם כזאת קלות ראש כלפי המשפחה, היום זאת ואחר כך זאת, והילדים סובלים מזה ואנחנו לא מודעים לזה, וזה באמת חבל.
ניצה: שמתי לב שכשהגדרת עכשיו את התנאי הזה, ממש הצבת אותו כמו איזה תנאי שהוא תנאי מחוק הטבע.
כן.
ניצה: זה לא סתם אתם צריכים להישאר ביחד מאיזה סיבות אחרות, אלא ממש הצבת אותו כתנאי. כשאנחנו נכנסים לעולם החדש שהוא עולם מקושר יותר, מה החשיבות של להחזיק את התא המשפחתי בקשר ולא משנה מה קורה?
אני אגיד לך במה החשיבות. זה שאנחנו צריכים להישאר באותה משפחה עם האישה ועם הילדים ועם הבעל ויש עוד קרובים סביב זה, זה מחייב אותנו לתקן את היחסים בינינו.
ניצה: זאת החשיבות?
במקום להיפרד.
ניצה: למה זה כל כך חשוב לתקן את היחסים בינינו בתוך המשפחה?
איך יכול להיות אחרת, מי יתקן? מתי יתקנו? אז אנחנו פשוט בורחים מהתיקון, בורחים מהתיקון. אנחנו צריכים כך לחנך את בני המשפחה, שמה שיש לי כאן בעל ואישה וילדים שאנחנו מולידים, זה שלנו ואין מה לעשות, לא מחליפים. אני חושב שזה מאוד חשוב. מה עושים? מתקנים. מתקנים את היחסים, מסתכלים על המצב החדש, הכול מתחילים מחדש, אבל עם אותם בני משפחה.
נורמה: זה מצב אידיאלי מושלם. איך להגיע לאיזון?
אני לא יודע. אבל זה שיודעים שאין ברירה אלא חייבים בינינו להסתדר, זה כבר חצי מהתיקון.
נורמה: אם כך, זה אומר שהמשפחה היא המעבדה בעיקר של האישה?
למה בעיקר של האישה?
נורמה: של כולם. אבל עכשיו התכנית היא על האישה, הדגש הוא על תפקיד האישה בתוך המשפחה, ואנחנו אומרות שיש לה תפקיד מאוד משמעותי, אחריות.
האחריות היא יותר על האישה. היא צריכה להיות חכמה, היא צריכה להיות דיפלומטית, היא צריכה להיות פסיכולוגית, היא צריכה לקבל את כל הידיעה הזאת בדיפלומטיה, בפסיכולוגיה, בכל הדברים האלה. היא צריכה לדעת איך לנהל את הגבר כמו ילד ואיך לנהל את הילדים, ואישה כאן צריכה ללמוד הרבה.
נורמה: אומרים שצריכים שניים לטנגו. ואמרת שזו לא רק האישה, אז מה עם הצד השני כדי שיהיה שלום בית?
אם אישה יודעת איך לנהל, הגבר הולך אחריה.
ניצה: הנושא הזה של ניהול בית ומשפחה תמיד היה על כתפי האישה, זה לא דבר חדש בוא נגיד כך. מה מיוחד או מה התוספת המשמעותית שאישה צריכה ללמוד לרכוש, כמו שאמרת, כדי להוביל את משפחתה בבטחה ובחוזק, לבנות חוזק משפחתי, בריאות במשפחה, כדי להצליח לעבור את התקופה הזאת של המשבר שאנחנו נמצאים בו עכשיו?
בהתאם לווירוס הקורונה?
ניצה: כן.
כאן היא צריכה לתת לכל המשפחה תמיכה ודוגמה עד כמה היא שולטת במצב, עד כמה היא דואגת לכולם, וכך כולם צריכים לדאוג לכולם, כך שבמשפחה כל אחד הוא ממש עושה בעל מנת להשפיע לזולת, לאחרים, לבני המשפחה. בצורה כזאת היא באמת תראה עד כמה המשפחה מצליחה.
ניצה: זאת אומרת, יש פה עיקרון אחד, בוא נחדד אותו. מה העיקרון האחד הזה שאמרת, השפעה?
השפעה לבני המשפחה. שאני מתחשב בהם קודם כל בצורה שאני כאילו לא קיים. אני קיים במשפחה כדי לשרת אותם.
ניצה: זה באמת חדש לגמרי.
לא רק אימא צריכה לשרת את כל המשפחה, כל בני המשפחה גם חייבים לעסוק בזה.
נורמה: אם המשפחה היא המעבדה, האם המשפחה משפיעה על החברה, לשינוי החברה או החברה משפיעה על המשפחה?
גם וגם. אנחנו צריכים ללמוד זאת. אבל שוב, צריך להשקיע בזה הרבה, זה לא להגיד סתם כך, או לפרסם או לעשות על זה איזה סרט יפה, אלא צריכים באמת לעסוק בהשקעה.
ניצה: זאת אומרת, יש פה הרבה עקרונות. עכשיו נתת דוגמה לעיקרון אחד שהוא משמעותי. קודם כל תתחשב באחרים תראה איך אתה משרת את האחרים, אם כל אחד מבני המשפחה יעשו את זה, כבר יהיה יותר טוב.
אנחנו נעשה אפילו תחרות במשפחה, מי יותר דואג לשלום הבית.
ניצה: יפה. אבל כמו שאני עכשיו מבינה, זו תורה שלמה, זו שיטה שלמה שצריך ללמוד וזה רק העיקרון הראשון שלה.
זה העיקרון הראשון והעיקרון הטבעי שהיה פעם, בתחילת האנושות. אחר כך האגו שלנו גדל יותר ויותר, והתחילו כל מיני הסכמים בין בני הבית והתקוטטויות וכן הלאה, עד שהיום אנחנו נמצאים ברוב המקרים קיימים בצורה פורמלית. את יודעת לכמה מגיעים אחוזי הפירוק, לכן צריכים את זה לתקן.
נורמה: איך עכשיו כשהגענו כאנושות לשיא של האגו נחזור דווקא למקור, למצב האידיאלי של המשפחה? איך נגיע לזה, איך נרגיש את הנחישות, את הצורך, את ההכרחיות?
אנחנו נעורר זה את זה. אנחנו נעשה את זה כדאגה לאומית, שמדינה חזקה, עם חזק, הוא זה שכולל בתוכו משפחות חזקות שמחוברות נכון זו עם זו.
נורמה: איך?
נצטרך לבנות, נדבר על זה עוד.
(סוף השיחה)