צעדים ראשונים בקבלה

עליות וירידות

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 06.01.20 – אחרי עריכה

גלעד: היום אחרי שהתלמידים שלנו עברו כל מיני מצבים ולמדו הרבה מאוד חומר, אני רוצה לדבר על נושא שאנחנו נתקלים בו גם כמרצים גם כתלמידים. אנשים עוברים מצבים פנימיים, קוראים לזה "עליות", "ירידות", וזו תחילתה של דרך שבה כמו שאנחנו יודעים, זה לא הולך להיפסק, אלא רק להתגבר ולהשתבח, ויש הרבה מאוד הבחנות יפות בעליות ובירידות.

אז אולי נתחיל בשאלה, מה זו עלייה ומה זו ירידה?

כשאנחנו מתחילים ללמוד את חכמת הקבלה, אז אנחנו לומדים על המערכת שבה אנחנו קיימים. קיימים כל העולמות, כל הנשמות, כולל העולם שלנו, כול מה שרק אנחנו יכולים לחשוב, לדבר על זה, ועוד למעלה מזה שאנחנו עוד לא מבינים. כול זה קיים באיזו מערכת, זאת אומרת במין קשר הדדי זה עם זה וזה עם זה וכולם ככה בכולם.

והאדם שמתחיל ללמוד את חכמת הקבלה, למרות שהוא כבר נמצא במערכת, הוא מתחיל לקבל התקרבות לראות את המערכת בצורה נכונה, שהוא יכול לפעול במערכת, להשפיע עליה, לראות איך המערכת משפיעה עליו, ובצורה כזאת הוא מתקדם.

אז "עליות וירידות" זה נקרא, שפעם אני מרגיש שאני יותר מבין את המערכת, יותר קרוב אליה, פעם יותר רחוק. זה בהבנה. אבל אנחנו חוץ ממוח גם כוללים רגשות מהלב, נכללים מרגשות ולב, ולכן פעם אני מרגיש יותר טוב, פעם אני מרגיש פחות טוב. הבנה יותר והבנה פחות, הרגשה יותר או הרגשה פחות, הם כול הזמן מבלבלים אותי, כי אני לא יודע איך לסווג אותם, איך אני צריך לקבל אותם, איך אני צריך למיין אותם, לתת לכל אחד ואחד איזה שם, מספר, משהו, ואני לא יודע בדיוק איפה אני נמצא. הרגשות עוברות עלי ואני לא יודע מה קורה לי, גם במחשבות אני לא יודע מה קורה לי. ולכן האדם נמצא בשני הכוחות האלה, כוח המוח וכוח הלב בצורה שהוא לא יודע איך להשתמש בהם.

זה כל העניין של העליות והירידות. שישנן עליות, ישנן ירידות, אני לא יוכל להגיד שירידות הן רע ועליות זה טוב. יכול להיות שזה לא בדיוק, יכול להיות שאני מרגיש רע, אבל באמת הרע הזה, כמו בחיים שלנו הוא לטובתי, וגם הטוב שאני מרגיש, יכול להיות שאני נמצא באיזו אופוריה וטוב לי ויפה והכול מצוין, אבל עוד מעט אני אחטוף על זה ומי יודע זה יכול להיות רע. לכן אני צריך לראות את האמת, מה זה טוב ומה זה רע, גם בלב וגם במוח. ואת זה לא בדיוק אני יודע וכאן זו הבעיה.

לכן אנחנו עוברים כל מיני מצבים כדי ללמוד בצורה אובייקטיבית, בלתי תלותית. שמצד אחד אני מרגיש איזה מצבים שאני עובר ויש לי מזה הרגשה טובה או רעה, אבל אני רוצה גם לקבל הבחנות נכונות, האם זו הרגשה טובה או רעה, או זה באמת טוב ורע.

גלעד: אדם בחיים הרגילים, יכול להגיד את זה בדיעבד. למשל, נפלתי לבור, כאב לי, הרגשתי רע, אבל אחר כך הבנתי, שבגלל שנפלתי לבור לא דרסה אותי מכונית, איזה יופי. המקובל שואף להבין את זה, לראות את הראייה האובייקטיבית הזאת בכל רגע בחייו?

המקובל לא הולך לפי הנתונים שמתגלים לו בדרך, אלא הוא צריך מראש לכוון את עצמו כך, שאת כל השינויים הוא מקבל לטובה.

גלעד: איך? הרי אמרת קודם שאנחנו גם שכליים וגם רגשיים וכולנו יודעים שכאשר מצב רגשי משתלט על האדם אז הוא [משתלט].

לא, זה תלוי בסביבה. אז יש לנו סביבה, כי אם אני רוצה להתקדם בחכמת הקבלה, אני זקוק לסביבה. ואז כשאני זקוק לסביבה, אני מתקשר לסביבה, ואני רוצה לאזן את כל הרגשות שלי החיוביים והשליליים וכל ההבנות שלי הגבוהות או הנמוכות, אני רוצה לאזן אותם על ידי הסביבה.

מה זאת אומרת לאזן אותם? האם זה טוב לחברה שלי הקטנה הזאת של העשירייה, או לא טוב. כלפי העשירייה אני יכול אז להגיד על בטוח שאני עושה בירור נכון או לא נכון. אם אני בעצמי, גם ברגש וגם בשכל, אני לא יכול להיות בטוח שאני מפענח את הדברים האלה נכון. אבל אם אני נמצא בתוך עשירייה, וכלפי העשירייה אני מקבל את הדברים האלה, אז אני בטוח שאני עושה אותם נכון.

גלעד: זאת אומרת, לפני שהאדם מגדיר את עצמו כמדען או חוקר של עצמו, אם הוא עכשיו בעליה או בירידה, הוא קודם כל צריך לקחת את נקודת היחוס, מה היחס שלי לעשירייה. זאת ההתחלה?

זה הבירור. עד שאני מגיע למצב שאני בודק אך ורק את הכול כלפי העשירייה, ואת עצמי אני ממש לא מרגיש. אני מרגיש ועוד איך מרגיש, אבל אני לא מתחשב בכל התוצאות האישיות כלפי.

גלעד: זאת אומרת, שהיחס לעשירייה הוא כל כך חשוב, עד שעכשיו אם אני מרגיש רע או טוב זה לא חשוב?

לא חשוב.

גלעד: זה בעצם הפטנט?

כן. אני מתעלה מעל החשבון הפרטי שלי ועושה את החשבון הכללי של העשירייה שלי. ואז בזה שאני עושה את זה נכון, אני מכין את עצמי בצורה כזאת, שאני מרגיש בתוך החיבור שלי עם העשירייה, כוח נוסף שהוא נקרא "הבורא".

גלעד: אני לא קושר את זה בכלל למצבים שהאדם עובר, יכול להיות לו עכשיו בעיות, הרגשות טובות, הרגשות לא טובות, הבנה פתאום של המערכת, אי הבנה של המערכת, את זה הוא שם בצד, הוא אומר, אני קודם כל רוצה עשירייה?

הוא לא שם בצד. הוא משיג את מהות העשירייה ואז כלפי מהות העשירייה, הוא ממשיך לבדוק ולמיין כל אותן הרגשות שמתעוררות בו.

גלעד: כן, אבל אני רוצה להיות עדיין בהתחלה, כי זה אני מבין כבר השלב השני. אבל בשלב הראשון, האדם מתעורר לדבר ואומר אוקיי, מה היחס שלי לעשירייה, או מה אני יכול לתרום לה?

לא, בינתיים היחס. כי אני רוצה על ידי היחס שלי לעשירייה, לשנות את היחס שלי למציאות, לבורא.

גלעד: נאמר שהוא מגלה עכשיו שהיחס שלו לעשירייה זו אדישות. עכשיו, הוא יכול להגדיר את זה כירידה או כעלייה, או שעוד לא להיכנס ללבל הזה?

לא, זה המצב. עכשיו כלפי המצב הזה שיתחיל לבדוק את עצמו הלאה.

גלעד: אוקיי. אז הוא עושה איזה פעולה ואומר אני באדישות. אני יודע בשכל שאני צריך להיות באהבה ולא באדישות. אז אני עכשיו [עושה] איזה פעולות, אני רוצה לראות את החברים גדולים, מביא מתנה לחבר, שולח משהו בוואצאפ, לא משנה מה, עושה פעולה ועכשיו היחס לעשירייה עבר מאפס לאחד. מה קורה בינתיים עם הרגשות שלו?

בהתאם לזה כל הרגשות משתנים.

גלעד: זאת אומרת, אם כאבה לו הבטן, עכשיו היא לא תכאב?

אפילו שהיא כואבת, אבל הוא כבר יודע שזה מלווה אותו באיזו צורה ולאיזו מטרה. יכול להיות שדווקא הוא יבין, שכאב הבטן יכול להיות שמסייע לו להגיע למטרה הנכונה.

גלעד: ועכשיו הוא נאמר שמשפר עוד יותר את היחס לעשירייה בעקבות זה, הוא ממש אוהב את החברים, ובמקביל משהו קורה לו בגוף או במצב הכלכלי או במצב שבאופן טבעי היה מוריד אותו ובכלל זורק אותו. איך הוא מתייחס לזה או שעדיין לא נוגע בזה? אני מנסה למצוא איזה שהן הדרגות ביחס לעשירייה וביחס למציאות הרגילה.

הוא צריך לטפל בכל החיים שלו, בכל מה שקורה לו, אבל העיקר בשבילו זה בכל זאת לשמור על הקשר שלו עם העשירייה שנהיה כולנו עשרה כאחד.

גלעד: אז מה במצב כזה נקרא עלייה ומה ירידה?

שעל פני כל מיני צורות שמתגלות כנגד החיבור, הוא מצליח בחיבור.

גלעד: זו כבר עלייה.

כן.

גלעד: ומה זה מה שנקרא קודם עלייה וירידה, מצב רוח טוב או מצב רוח רע, הבנה או אי הבנה?

זו גשמיות, זו בהמיות, וכאן זו ממש רוחניות.

גלעד: כאן הגענו לנקודה מאוד מאוד משמעותית. עלייה וירידה זה אפס ואחד, עם כל מיני רבדים. אז אם אדם רגיל חי בחיים שלו בעלייה או ירידה, כמו שאמרת קודם בשכל וברגש, עכשיו הוא מוסיף עוד ממד, היחס לעשירייה, וכאן הוא מתחיל להגדיר את העליות והירידות שלו.

כן.

גלעד: זאת אומרת יחס טוב לעשירייה של הבנה, הרגשה, ושל הקשר לעשירייה.

במה הוא היחס הטוב? בזה שיכול להתעלות מעל ההפרעות. לא סתם לפי ההרגשה שלי שטוב לי עכשיו. כלומר, אם אני מתגבר על הפרעות אז היחס שלי לעשירייה הוא טוב, רק לפי זה אני בודק. כי יש הרבה אנשים שאומרים, "אני מרגיש כל כך טוב, כל כך טוב לי לשבת עם חברים, כל כך טוב לי", זה טוב לבהמה שלך. אם אתה התגברת כדי להתקשר לעשירייה ואתה השגת את ההתחברות, זה באמת טוב. אבל אם לא היה לך על מה להתגבר ולא חשבת שאתה מפסיד, ובכל זאת הלכת והתגברת והתקשרת לחברה, כאן זו השאלה.

גלעד: ואז עליות וירידות הן כבר היחס הזה לעשירייה?

כן.

גלעד: אני רוצה רק לתת לך דוגמה. בשיעור האחרון שלימדתי בקמפוס אחד התלמידים פתאום קפץ ואמר, "איזה חכמה גדולה זאת, איך אני פתאום מבין שהיא מכילה את כל החיים בתוכה", ראית שיש התלהבות מהבנה, הוא הבין שהחכמה היא גדולה וכן הלאה. הוא הגדיר את זה כאני בעלייה עכשיו. לא רציתי לקלקל.

זה ברור.

גלעד: אומרים, "איזה יופי, כן, נכון" וממשיכים עם זה. אבל בעצם מה שיקרה בשלבים הבאים, שהוא יעבור אחרי זה איזשהו מצב שפתאום הוא לא יבין שום דבר ויירדם והחכמה לא חשובה, ויהיו כאלה כמה פעמים עד שהוא יתחיל להבין שבעצם היחס לעשירייה זה הדבר החשוב, ולא ההבנה או ההתלהבות.

המדידה היא רק ביחס לעשירייה.

גלעד: עכשיו יש פה עוד שאלה. אנחנו בעצם נמצאים בתוך מערכת שהיא פועלת עלינו. אנחנו המדענים, אבל אנחנו גם חלק מהמערכת והיא גם פועלת עלינו.

כן.

גלעד: אנחנו לא יודעים מה יקרה בעוד רגע. זה לא כמו מדען שנאמר מחמם מים לטמפרטורה של מאה מעלות ובוחן מה קורה להם, עושה ניסוי.

כך גם אנחנו, אבל אנחנו בעצמנו מעבדה.

גלעד: איפה השליטה שלנו על מה שקורה כמדענים, כחוקרים?

מה זאת אומרת?

גלעד: פתאום בא מצב של עלייה, ירידה, אתה נזכר בעשירייה או לא נזכר בה, אתה משקיע בסביבה ואחר כך אולי לא הצלחת להשקיע בסביבה. אם אתה מסתכל על הכול, אתה אומר, זה לא אני בעצם, לא אני עשיתי את הפעולה כאן.

זה ברור שלא.

גלעד: לא אני המדען שתכננתי ניסוי, באתי ועשיתי אותו, אלא הבורא, המערכת פועלת עליי ואני רק מגיב אליה.

אבל התגובה שלך תלויה בך.

גלעד: במה בדיוק?

עד כמה שאתה מכין את עצמך בעשירייה. לפי זה אתה בודק.

גלעד: אבל אפשר לומר, שגם כשאני נזכר בעשירייה או חושב על העשירייה זה גם בסופו של דבר לא אני. אולי אני בעשירייה טובה, חברים חשבו עליי אז נזכרתי בהם גם כן.

כך אתה יכול להסתובב כמו כלב עם הזנב כל הזמן.

גלעד: נכון.

כי אתה לא תמצא פתרון. אתה צריך להבין שכל מה שאתה חושב שזה שלך זה שלך, ועל הנתון הזה שזה שלך אתה יכול להשפיע.

גלעד: במה?

בקשר שלך עם הסביבה.

גלעד: בהשקעה יתרה?

כן, בדיוק.

גלעד: בלחפש איפה?

אין לך יותר, רק להשקיע עוד יותר בחיבור, ובהתאם לזה אתה תראה שינויים. וחוץ מזה לא, אין שום דבר חוץ מזה.

גלעד: ואם השקעתי יותר בעשירייה עכשיו, ואני אומר, זה אני השקעתי.

כן. השקעת.

גלעד: באותו רגע.

כן, ואז אתה רואה מה הן התוצאות מההשקעה. אפילו בצורה גשמית, בצורת האגו, בכל זאת אתה רואה שינויים.

גלעד: אז זה יהיה מוגדר עכשיו בעיניי כעלייה?

בינתיים, כן.

גלעד: ואם מאוד רציתי להשקיע ולא הצלחתי?

גם זאת עלייה, רק עלייה שלילית. כי אתה מבין עכשיו שאתה לא מסוגל, אבל גם זאת עלייה, במודעות.

גלעד: אז מה קנה המידה עכשיו?

יכול להיות אפילו בהרגשה, שאתה שמח מזה שאתה למדת משהו מעצמך.

גלעד: אתה מרגיש שפל יותר, כואב יותר.

בסדר, אבל אתה יודע ומכיר את עצמך.

גלעד: אז מה עכשיו יוגדר כירידה למשל במצבים כאלה?

במה שאתה לא הצלחת. בכל זאת הצלחה או אי הצלחה זה מצד אחד, הרגשה טובה או רעה זה מצד שני, וגם העובדה, התוצאה.

גלעד: נעשה סדר. עברנו פה הרבה מאוד מצבים, החל מהרגשה טובה או לא טובה, הבנה או לא, עד למצב שכבר יש השקעה בעשירייה, אם הצלחתי או לא הצלחתי זה לא משנה, השקעתי, עשיתי את המקסימום, זו עלייה?

לא. עלייה או ירידה זה התוצאה. יכול להיות שאני השקעתי הרבה ואחר כך אני רואה מזה תוצאה שלילית, התוצאה השלילית הזאת, איך אני מקבל אותה? אם היא מקדמת אותי להבנת מטרת החיים, מטרת התיקון, נקודת החיבור עם הבורא, אז זאת העלייה, ולא חשוב איך אני מרגיש בינתיים. וההיפך זה ההיפך.

גלעד: מה זה ההיפך, שהיא משכיחה לי את מטרת הבריאה, שפתאום אני חושב שאני הגדול?

כן, בדיוק.

גלעד: עכשיו מה? אנחנו יודעים שבשלב הבא נקבל מדרגה יותר גבוהה של האגו, מדרגה יותר גדולה של ניתוק.

אם אני מסוגל לזה, אם אני אוכל להתמודד אז אני אקבל מדרגה הבאה של האגו.

גלעד: אז זו שוב עלייה.

אם אני הצלחתי במצב הקודם אז אני אקבל את זה, כן, זו שוב עלייה. אבל זה אם הצלחתי לפענח נכון. ואם לא הצלחתי, זה תלוי איך אני נמצא, איפה אני נמצא, באיזו מערכת, אבל אני בכל זאת מקבל תוספת הבחנות.

גלעד: תוספת הבחנות שבסך הכול אמורות לזרוק אותי שוב אל העשירייה, כי אחרת אין לי שום דרך להתקדם הלאה.

זה ברור. כן.

גלעד: זאת אומרת, אדם חייב כל הזמן להיות במאמץ להתכלל יותר בעשירייה, להתבטל, לראות את החברים גדולים, להיות במרכז כמה שיותר. ובעולם התוצאות הוא רואה תוצאות בהבנה, בהרגשה שלו. מה בדיוק התוצאות המדידות, איך הוא מודד תוצאה מתוך ההשקעה הזאת?

רק כלפי חיבור עם החברים. בינתיים אין לו עם מה עוד למדוד את עצמו. בינתיים אין. הוא עדיין לא זכה לגילוי הבחנות רוחניות, אבל הוא צריך לראות האם הוא יותר מחובר עם החברים. ואם לא, אז גם טוב, זאת אומרת מקדמים אותו, נותנים לו יותר. זאת אומרת, לראות את כל הדברים האלה לא שאני מרוויח או מפסיד, מרוויח או מפסיד, אני תמיד מרוויח. אם אני לא שוכח את המטרה ורוצה להתקדם אליה כל הזמן, אני תמיד מרוויח.

גלעד: זו בעצם השאלה שהתחלתי איתה. זאת אומרת אתה כל הזמן בעליות.

כן, אם אני נמצא בעשירייה ואם אני כל הזמן רוצה לראות את עצמי המתקדם. איך אני מתקדם, באיזו רגל, שמאל או ימין, זה לא חשוב.

גלעד: אם ניקח דוגמה גבוהה, תלמידיו של רבי שמעון שהיו מוכנים להרוג אחד את השני ואחר כך היו באהבה שלמה, אז גם זה וגם זה היה בעצם עלייה. גם כשהם מגלים שהם עכשיו מוכנים להרוג אחד את השני, וגם כשהם מגלים שהם באהבה. רק זו עלייה מצד ההכנה, או האחור, וזו מצד הפנים.

כן.

גלעד: זה לא עלייה וירידה. אבל אם היו שוכחים, אני לא יודע אם במדרגתם היו שוכחים, אבל נאמר שהיו שוכחים לגמרי מהעשירייה, פתאום מישהו היה אומר אני גדול, או אני חזק, או אני מבין, זאת הירידה.

כן. אבל בכל זאת הייתי רוצה על כל המצבים האלה להגיד ש"אין חכם כבעל ניסיון". צריכים להמשיך, ומה שיצא מזה ללמוד, מזה נלמד. וכל הדברים האלה מה שאנחנו עכשיו מדברים, אני לא חושב שמהם אפשר ככה תיאורטית ללמוד משהו. אדם שעובר, הוא לומד לבד. מחכמת הקבלה, אנחנו נותנים להם כל מיני צורות של התקדמות, דוגמאות והכול, אבל מה שהם עוברים, הם עוברים, ומתוך הניסיון שלהם הם מתחכמים ומתקדמים.

גלעד: כן, ודאי שאי אפשר לחשוף ולדבר על הכול, אלא לפי מה שהאדם מבין. אבל בכל זאת, מה שיפה פה, שהמדען עצמו, המקובל עצמו, הבודק עצמו, משתנה תוך כדי הדרך.

כן.

גלעד: ואז גם ההגדרות שלו, את העלייה, את הירידה, את המצבים, משתנות.

כן. אבל מה שאני רוצה להגיד, זו חכמה פנימית. וכמה שתתחיל לברר את זה בכיתה, בצורה מדעית, פילוסופית, כמו מתמטיקה, כמו נוסחאות בפיסיקה, זה לא יעזור. אדם בעצמו בכל זאת, הוא מתקדם לבד בתוך עצמו.

גלעד: ואיזה כלים אפשר, או אי אפשר, לתת לו?

רק עשירייה. שהוא ידע שבעשירייה שם זאת ההתקדמות שלו, משם מקבל את כוח הבירור, משם מברר את עצמו, משם מבקר את עצמו וכן הלאה. אבל אני לא חושב שבצורה כזאת, כמו שעכשיו אנחנו דיברנו, אפשר משהו לברר בכיתה. אני לא חושב שמזה יצא משהו טוב. אף פעם לא ראיתי שמקובלים כך מנסים לדבר עם התלמידים, או ביניהם בעצמם. לא. אלא לתת רק קווים ולדחוף אותם לברר את זה בעשירייה וזהו. כל היתר שם, הם בעצמם.

גלעד: אתה סיפרת הרבה פעמים שהיית ליד הרב"ש וראית אותו עובר מצבים, והוא אף פעם לא היה מדבר על זה, מראה את זה.

כן, ודאי, אבל אלה דברים שמה יש לנו מזה ללמוד? מי אנחנו? בלתי אפשרי מזה ללמוד משהו. אנחנו צריכים להסביר להם כללים איך מתנהגים בעשיריות, ולדחוף אותם לבצע את זה, יותר מזה לא. כל היתר, כל אחד בצורה אישית, פרטית, יותר קרוב לעשירייה, ליישום של עשירייה, הם כך יממשו וילמדו.

גלעד: מה אתה עושה כשבא אליך תלמיד ואומר, אני עכשיו מבין, או אני עכשיו בדיכאון, לא מבין שום דבר. אתה אומר לו, לך לעשירייה?

כן. אין לי יותר מה להגיד. רק שם אתה יכול לברר את עצמך, מהמצב הגרוע ביותר עד למצב הטוב ביותר, המבולבל ביותר והברור ביותר. רק שם.

גלעד: אני חושב שהנקודה הזאת מאוד משמעותית. אבל יחד עם זאת אני חייב לציין שאני זוכר שאתה לימדת אותנו, גם עשית גרף כזה של עליות וירידות.

כדי להסביר איך זה קורה, אבל לא בצורה פרטית, אישית שבאדם, אלא ככה זה אצלנו, ככה אנחנו בנויים. אנחנו מבינים, יש רצון לקבל שמשפיע עליו מאור, שהוא מתחבר עם אחרים כדי להזמין את המאור וכן הלאה, זה כן, אבל לא שאנחנו מדברים לאדם הספציפי.

גלעד: אף פעם לא מדברים עם בן אדם על מצבו, כי אסור.

כן.

גלעד: למה בעצם, כי אתה לוקח ממנו את הבירור?

בטח, זה לא ענייני. אני לא נכנס לאף אחד.

גלעד: כמו שאתה לא רוצה שאף אחד ייכנס למצבים שלך.

ודאי, זה התיקון שלי.

גלעד: אז מה כן אפשר להסביר לכיתה בנושא הזה מכל מה שדיברנו עליו עכשיו?

דברים כלליים בלבד, וחוץ מזה לא. לקרוא מאמרים או אגרות של בעל הסולם ורב"ש, ולהשתדל לפי זה לעשות איזושהי עבודה בעשיריות וזהו.

גלעד: יש מאמר ב"שמעתי", "מה לעשות בזמן עלייה".

לעיין בדברי תורה.

גלעד: נכון. למה?

כי על ידי זה אדם שואל שאלות כשהוא מעיין בדברי תורה, ורואה עד כמה הוא לא מבין. ומפני שהוא נמצא בזמן העלייה אז האור העליון מאיר עליו באיזה עודף, ואז הוא יכול להבין משם דברים חדשים, ולקבל מאור המחזיר למוטב יותר גדול.

גלעד: וזה הוא צריך לעשות עם עצמו?

כן.

גלעד: זאת אומרת גם כאן יש הבחנה. הוא לא צריך להביא את זה לעשירייה שלו ולהגיד, קראתי כך וכך.

לא, פחות לדבר.

גלעד: ובזמן ירידה?

בזמן ירידה הוא גם יכול ככה לעבוד, אבל בזמן הירידה הוא גם יכול במשהו לרמוז לחברים שהוא זקוק לעזרה שלהם, שהם ישימו לב שהוא לא יירדם ושישתתף, אפילו בצורה מכנית, פיסית, שהוא זקוק לתמיכה.

גלעד: הרבה פעמים אפשר לראות את זה גם.

נכון.

גלעד: אני רוצה שנסכם את השיעור, כי זה באמת נושא שנוגע לכל אחד, לכל מי שמתקדם ומתחיל קצת. עליות וירידות אנחנו מודדים רק כלפי עשירייה.

כן. רק כלפי השתתפות בעשירייה.

גלעד: השתתפות, זאת אומרת עד כמה האדם הוא חלק מהעשירייה, כמה הוא רוצה להיות חלק ממנה. ועלייה היא תמיד יתר מאמץ כלפי הנושא הזה, מעל לכל מה שקורה בחיים. זה דבר אחד.

כן.

גלעד: דבר שני, לא מדברים עם אדם פרטי אישית על המצבים שלו בכלל, הכול בתוך העשירייה. הכלים שאנחנו נותנים לאנשים יכולים להיות רק באופן כללי, להסביר שיש כאלה דברים, ושבמקרים כאלה לפנות לעשירייה. וכשאדם אישית נמצא בזמן עלייה, שילך, יפתח ספר, "שמעתי", תע"ס, מה שקרוב ללבו, מהמקורות שלנו כמובן, יקרא ואז הוא יעבור איזשהו תהליך של עוד יותר עלייה.

כן.

גלעד: ובזמן ירידה יבקש את עזרת החברים בצורה עדינה.

כמה שיותר.

גלעד: עוד משהו שאתה רוצה להוסיף?

לא. בינתיים, תאמין לי, זה מספיק להרבה שלבים הבאים.

(סוף השיחה)