חיים חדשים

שיחה 514

תקשור

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 15.29.01 – אחרי עריכה

אורן: אנחנו נרצה היום לשוחח עם הרב לייטמן על נושא מרתק שמתפתח לאחרונה יותר ויותר, לתקשר. איך לתקשר עם כוחות עליונים, איך לתקשר עם זרימת המידע הנמצא בכל היקום. וחשבתי על זה שהתכוננתי לדיון שלנו היום, שהיום האינטרנט כל כך התפתח ויש היום את המושג הנפוץ של "מחשוב ענן" שאומר שיש איזה ענן של מידע ששם הכול נמצא. אתה לא צריך להעתיק שום דבר אצלך, זה מאפשר לך גישה לידע בלתי מוגבל, ממש נצחי, שהולך וכל הזמן משתכלל, ואתה, אם אתה יודע איך להתקשר עם הענן, אז אתה יכול למשוך משם את מה שאתה רוצה. הנושא הזה של לתקשר עם כוחות עליונים, עם מידע עליון, שבאופן פשוט הוא לא זמין הוא נושא מרתק. נרצה היום להבין על מה מדובר, איך עושים את זה.

ניצה: כמו שאמרת, לא במקרה המילה "תקשור" באה מהמילה "תקשורת". יש רצון ליצור קשר. אם אפשר היה לקבל איזו סיסמא ולהיכנס באמת לאותו הענן הזה המשותף. ואולי צריך לומר שכול נושא התקשור מבוסס על ההבנה שקיימת מציאות רוחנית רחבה יותר, או מציאות נוספת מעבר למה שאנחנו מסוגלים לקלוט בחמשת החושים.

אורן: דרך אגב אני לא מאמין בזה בכלל, שיש מציאות נוספת.

ניצה: יש מציאות נוספת. בכול אופן זאת הגישה. למעשה אם אתה לא מאמין שיש מציאות נוספת, אז בשביל אתה בכלל מתקשר עם המציאות הזאת. זאת הנחת היסוד. בגלל שאנחנו לא מבינים מה יש באותה מציאות נוספת, אז מפה באות הרבה מאד מחשבות, הרבה מאד בלבולים והרבה מאד דמיונות, לגבי מה יש באותה מציאות? עם מי מתקשרים בדיוק? מי לכאורה עונה מהקו השני, מהצד השני לטלפון. האם אילו ישויות, האם אילו נשמות, וכן הלאה.

העולם פה מאד רחב כיד הדמיון, עשרות ספרים נכתבו ותורגמו לעשרות שפות, ונושא זה נקרא בכול העולם. ובשנים האחרונות הוא תפס עניין רב בציבור. והיום היינו רוצים לשוחח אתך ואולי לנסות להבין קודם בצורה מועטה, מה זו בכלל התופעה הזאת של תקשור? האם כמו שאתה רואה אותה, יש אפשרות ליצור קשר עם אותה מציאות? האם יש בכלל מציאות אחרת נוספת? תעשה קצת סדר בתוך כל הבלבול הזה הקיים.

ללא ספק במקום שבו אנחנו קיימים יש הרבה מאד ידע. במידה שאנחנו מתפתחים, אז אנחנו מתקשרים לאותו מאגר הידע, ניזונים ממנו ומתקדמים בחיים שלנו. אי אפשר להגיד שאנחנו מגלים משהו חדש, אלא צריכים להוסיף "אני מגלה משהו חדש שלא היה לי עד היום, עד הרגע הזה", אבל לא שזה לא היה קודם בנמצא. אני מגלה משהו בטבע שהיה, ואני לא יודע ממתי. אולי מרגע שהתחיל להתייצב היקום? אולי מלפני מיליארד שנה שהתחילו החיות על פני כדור הארץ להתייצב? אבל זה היה, ואני רק משיג דברים שהם קיימים.

לכן לא לחשוב ש"גילה חדש", איזה מדען גילה משהו חדש. הדברים האלה קיימים בטבע ואנחנו מגלים את התופעות האלה. זה מה שאנחנו עושים. איינשטיין אמר, "אני דומה לילד קטן שמשחק על חוף הים בכול מיני אבנים", וזה בעצם המידע שלנו ביקום. כי כל הים הזה, הוא ים החכמה, וכמה שאנחנו יכולים ממנו קצת להתקשר, תקשור, לאותו ים החכמה, זה מה שיש לנו, זה כל המדע שלנו.

אנחנו לא יודעים על עצמנו שום דבר. אנחנו לא יודעים איך אנחנו תופסים את המציאות. גם את המציאות עצמה כמו שאנחנו תופסים אותה, ואנחנו רק מבינים שהיא מוגבלת בחושים שלנו. אם אני מסתכל דרך החושים שלי בלבד, אז אני אפילו לא יודע על החושים הנוספים שהייתי רוצה אולי, אבל אין לי רצון לזה. לא חסרה לי אצבע שישית, כך אני בנוי. לא חסר לי כלום חוץ מעיניים אוזניים אף ולשון.

ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש הם מגבילים אותי. אני רואה תמונה קטנה מאד מהסך הכל, שאלו תדרים אינסופיים במידה אינסופית. כמה אני קולט? וממה שאני קולט, כמה קלקולים עוברים אצלי עד שאני מצייר לעצמי את תמונת המציאות? אבל אני לא חושב שזאת המציאות בכלל שמחוץ לי. אני קולט גלים, העין שלי לא קולטת את העץ היא קולטת את הגלים, והגלים עוברים דרך מערכת חשמלית, ואחר כך דרך מערכת כימית, ואחר כך אני בפנים מצייר לעצמי איזה מושג שנקרא "עץ". אבל מחוץ לי אני לא יודע אם זה עץ בכלל. ואם זה בכלל קיים מחוצה לי.

לכן לדבר על תקשור עם הכוחות, עם הצורות, עם הדמויות שבעולם הזה, זה נושא שהוא מלא שאלות, והבעיה שאנחנו לא יכולים על זה להתווכח ולחקור, כי אין לנו אפשרות להיות מחוץ לחושים שלנו. לכן התקשור הוא שטח פרוע שכול אחד יכול לבוא ולקבוע מה שבא לו, ואף אחד לא יכול להגיד צודק או לא, כי אי אפשר להוכיח שום דבר. לכן היו הרבה כאלה מתקשרים שתקשרו עם כוחות עליונים במשך ההיסטוריה.

ניצה: נכון, היו לאורך ההיסטוריה. בתקופת התנ"ך היו מעלים באוב, בתקופות יותר מודרניות היו גם מדיומים.

היו הרבה מאד וגם היום. אבל היום נושא זה במצב די צנוע. מגלים קצת עתידות, יש מעט אנשים שמרוויחים מזה.

אורן: לא הבנתי איך להתייחס לזה, כי עד היום חשבתי שכל אילו שטויות. אתה פתאום אמרת שהיקום הזה מלא במידע שאנחנו לא תופסים.

ברור שכך זה.

אורן: את היקום אני מכבד, הכול טוב. אבל זה שאתמול בלילה מישהי חלמה על משהו או עשתה מדורה בחצר והרגישה ישויות ונשמות. אני זוכר שהייתי ילד עשינו כל מיני סיאנסים עם נרות ובריסטולים, פתחנו בתנ"ך ו"עברנו כול מיני סרטים". היום יש תעשיות שלמות המגלגלות מיליארדים. ידוע שאנשי עסקים שסוגרים עסקאות במיליארדים ומזיזים את כל העולם, לא זזים בלי המתקשרת, בלי הרואה בקפה, החולם בצנון, לא יודע מה. אולי זה נשמע כאילו אני מזלזל, אבל אני לא מזלזל, כי אני יודע מה זה. אני מזלזל כנראה מבורות. מה שרציתי בשיחה היום שתעשה לי סדר.

כולם נמצאים באותה הבורות, ולכן אתה אומר נכון, שהאנשים שיושבים על הרבה כסף, על עוצמה גם בכלכלה, גם בצבא, גם במדע ובכול דבר ודבר, הם בכול זאת מאמינים ביכולת לבנות קשר עם כוחות עליונים ומגלי עתידות, הם כולם נכנעים כלפי הדברים האלה. כי אנחנו לא יודעים, לא מכירים את העולם שבו אנחנו נמצאים.

חכמת הקבלה מביאה לאדם הזדמנות לעשות זאת. אבל עד שהאדם לא נכנס להכיר את העולם הרוחני, זה לא קורה. להכיר, זאת אומרת לבנות חושים, חוץ מראיה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש שיש באדם, שאלו הם חושים גופניים, או יותר נכון להגיד בהמיים. כי זו בהמה. וחוץ מזה האדם יכול לבנות בו חושים חדשים בדומה לראיה, שמיעה, טעם, ריח מישוש שהם נקראים, "כתר", "חכמה", "בינה", "זעיר אנפין" ו"מלכות". למה כך הם נקראים? כי כך הם נקראים, אפשר ללמוד למה כך קראו להם. ואז האדם בחושים האלה הנוספים, מתחיל להרגיש מציאות לא בגוף שלו, אלא בתוך החושים האלה. ומה שהאדם מרגיש בתוך החושים האלה, נקרא שהוא משיג "נשמה". את הנשמה שלו.

ניצה: קודם תיארת מאד יפה את כל תהליך העיבוד שהמוח עובר, איך כל דבר נקלט ועובר כל הרבה תהליכים. את הציור שציירת עכשיו, ציירת אותו מבחוץ. איזה חלק בי חווה את המציאות הזאת?

אף חלק.

ניצה: אז איך אני חווה אותו בכול זאת?

את צריכה ליצור אותו החלק, כי כל הציור שאנחנו עכשיו מקבלים, כמו איפה אנחנו נמצאים, איך אני מרגיש את עצמי והסביבה? אני מרגיש את זה ברצון ליהנות. ליהנות זה שאני כל הזמן רוצה ליהנות, כי מלכתחילה כך אני בנוי. אין לי שום דבר חוץ מרצון ליהנות מכול דבר כמה שרק אפשר, ממה שהרצון הזה מזהה.

אורן: זו נקודת התחלה טובה שיש לי רצון ליהנות מכול דבר שרק אפשר. מה הלאה? אמרת " שאם אתה בונה משהו שיש בו עוד חמישה חושים חדשים, שם אתה יכול לתפוס יותר".

נשמה.

אורן: לקופסה הזאת קוראים נשמה?

את מה שאתה תופס בתוך הקופסה קוראים "נשמה". גם את מה שיש לך עכשיו אתה תופס בחמישה החושים שלך, ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש. ובהם אתה תופס את החיים הגשמיים, החיים של עכשיו. כל המציאות, כל היקום, כל מה שקורה לך עם המשפחה, עם כל מה שיש בכדור הארץ ומחוץ לו, וכן הלאה. הכול נמצא בתוך חמישה החושים האלה.

אומרים לך "את זה תעזוב, את זה יש לך, תבנה נוסף". אלה גם ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, אבל לא בכוח קבלה, לא ברצון ליהנות, אלא ברצון לגרום הנאה, רצון לאהוב, רצון לתת, רצון לדאוג לזולת. אם אתה תבנה, תשיג רצון כזה ותתחיל לפתח אותו, אז פתאום תגלה שגם הוא נבנה מחמישה החושים האלה בדומה לרצון שלך הגשמי. גם כביכול מראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, אבל הם כולם עובדים החוצה, לאהבה, לנתינה, לעומת אלו שעובדים פנימה.

יוצא שהחושים האלו שעובדים החוצה, הם לא קשורים אליך כביכול בחזרה, אלא אתה רוצה לתת איתם, להשפיע החוצה, ומה שאתה מרגיש בהם בנתינה, במגמה הזאת, בתנועה הזאת מצדך והחוצה, אתה מגלה עולם עליון, עולם רוחני, או את הנשמה שלך.

כמו בחמישה חושים האלה האגואיסטיים שאתה תופס, אתה מרגיש בהם חיים של העולם הזה, חיים גשמיים, חיים בהמיים, כי הכול בתוך הבהמה, בתוך הגוף הזה. מה שאין כן בחמישה החושים הנוספים הכול בנתינה, בהשפעה, באהבה, אתה מתחיל להרגיש חיים רוחניים.

אורן: איזה מידע אני אוכל לקבל בתוך הקופסה השנייה, שאני לא יכול לקבל בקופסה שלי המקורית?

אתה מקבל מידע על מציאות שנמצאת מחוצה לך. מההתקשרות עם המציאות בנתינה, אתה מתחיל לראות עד כמה אתה מוגבל במציאות הגשמית שלך שבה אתה מקבל מידע מאוד צר, מאוד קטן, וגם הוא נגמר משך החיים שלך, כי הוא תלוי הכול בגוף הגשמי. מה שאין כן בחמישה החושים הנוספים אתה יוצא החוצה, ולכן אתה לא תלוי בגוף שלך, אתה מרגיש בהם חיים נצחיים, בלתי מוגבלים, שלמים.

אורן: זה רגש?

זה בתוך הרגש, ודאי.

אורן: מה אני אדע שעכשיו אני לא יודע? אמרנו שהיקום מלא מידע ואני לא יודע כלום כמעט.

אתה מתחיל להבין, לראות, להרגיש את כל המציאות. אני לא מדבר על היקום, על הכוכבים ועל מה שאתה רואה בעיניים שלך. אתה מתחיל לראות שכל העולם עגול. שכל המציאות כולל העולם שלנו, זו מציאות אינטגרלית שקשורה זה לזה וזה לזה בצורה גלובלית ממש, עד אפס. ומתוך זה אתה מתחיל לנוע לכיוון החיבור, השלום, השלווה, השלמות, של כל המציאות, של כל בני האדם, של כולם. זאת אומרת, השגת העולם הרוחני דווקא מביאה אותך לשלום בעולם הגשמי.

אורן: כשאתה אומר "עולם רוחני", למה אתה מתכוון?

למערכת קשר בינינו, בה אתה מגלה שכולנו קשורים יחד. זה נקרא "העולם הרוחני". רשת קשר בינינו בהדדיות שלמה, בה אנחנו כולנו, כל בני האדם, כל אחד ואחד, נמצאים בתוך הרשת הזאת, בצמתים שלה. ואז אתה מגלה שכל אחד תלוי בכולם, וכולם תלויים בכל אחד, וזה מביא אותך ליחס אחר לגמרי בחיים.

ניצה: מתוך התיאור שלך נזכרתי בגישה שהתפתחה מהתקופה של קרל גוסטב יונג, שהיה תלמידו של פרויד. הוא פיתח גישה, ובה הוא דיבר על החלק הלא מודע, החלק המודע, והחלק העל מודע. העל מודע הוא תת מודע קולקטיבי, חיבור בין המודעות הקולקטיבית של כל מה שמתקיים, הנקרא בשם "ספריה קוסמית". זאת גישה שמדברים עליה בהרבה תפיסות. זאת אומרת שיש ספרייה קוסמית כללית שיש בה מידע, ואז אחד מהדברים שהאדם המתקשר מנסה לתרגל, זה לגשת לאותה הספרייה, להוריד ספר מהמדף, לפתוח אותו ולנסות לקרוא את מה יש בו. האם זה אפשרי לגשת לספרייה הזאת לפתוח ספר ולהתחיל לקרוא?

זה לא בא בצורה כזאת. אני לא מכיר את הציור הזה של ספרייה ומידע שקיים כך. אלא אנחנו מגלים מערכת. במידה שאני מגלה מערכת קשר בינינו, אז ככל שהמערכת הזאת יותר מתוקנת, כי אני מזהה שהיא מתוקנת לפי התיקון שלי, עד כמה שאני מוכן להיות שם כחלק המתוקן. וכשאני מגלה אותה, אז אפשר לקרא לה ספרייה רגשית, שכלית, לא חשוב איך.

ניצה: לתפיסתך איפה מוצפן, איפה נמצא כל הידע הזה שעליו אתה מדבר?

זרימת המידע נמצאת בקשרים בינינו. בנתינה ואהבה, בקשר הדדי, בערבות, בחיבור בינינו, ולא במדפים, כמו הספרים האלו.

ניצה: המידע נמצא רק בזרימה בין אנשים, או גם ביני לבין עץ, או בין פרח?

כן, גם בדומם, צומח, וחי. אבל לא עץ. אנחנו לא מדברים על בני אדם. אנחנו מדברים על רמות של ההרגשה, השגה, תפיסה, מידע, שלא שייך לחומר. זה לא עצים ואבנים, לא חיות ולא גופים של בני אדם.

אורן: בינינו? איפה?

בינינו, אני לא מתכוון לגוף שלנו, אני מתכוון בין הרצונות שלנו. כל בריה, כל הבריאה זה רצון לקבל, רצון ליהנות, רצון לקבל הנאה ותענוג. כל אחד מבני האדם מסוגל, אם הוא עושה צמצום על עצמו שהוא לא רוצה להיות המקבל, אלא רוצה לתת, להשפיע. האמת שאין לו מה להשפיע ואין לו מה לתת, אבל הוא רוצה להיות כזה, בצורה כזאת להתייחס לכל המציאות, לרשת הקשר הזאת בינו לאחרים, אז הוא יוצא לגילוי בתוך הרשת הזאת. ומתחיל לראות מי עוד ברשת הזאת נמצא כמוהו.

אברהם, יצחק, יעקב, רבי שמעון, רבי עקיבא, בעל הסולם, רב"ש, אפילו כמה חברים שלי שם, רמב"ם ורש"י ודאי עוד הרבה אלפים כבר נמצאים במערכת הזאת, ברשת הזאת בקשר ההדדי. ואחרים? האחרים סגורים כמו פרחים בבוקר, הם עוד לא נפתחו.

אדם שעכשיו נפתח? הוא מתחיל לראות את המציאות האמתית, הוא מתחיל לראות את זרימת המידע שיש בין הרצונות האלו. רצונות, אלו לא בני אדם, אלו לא גופים, אלו הם רצונות. זה כלי הנשמה של כל אחד ואחד, רצון מסוים שנקרא "אורן", רצון מסוים שנקרא "מיכאל", וכן הלאה.

רצונות. זה רצון אחד שמחולק להרבה חלקים שכך הם מקושרים זה עם זה, ברשת אינטגרלית אחת. יש ברשת הזאת, בחלקים האלה, נשמות פרטיות שתיקנו את עצמן חלקית או לגמרי, ואז הם נמצאים בקשר מסוים עם אחרים, בנתינה הדדית, באהבה הדדית. וישנם כאלה שעדיין סגורים, שהם עדיין לא התפתחו, עדיין בבשלות פנימית שמתבשל משהו בפנים, עד שיקרה משהו והם ייפתחו.

אורן: בן אדם שהפך להיות מפרח סגור לפרח פתוח, מה זה נותן לו בחיים שלו, היומיום שלו משתנה?

הוא רואה מסוף העולם ועד סופו. הוא רואה את כל מה שקורה ברשת הזאת, ואת התוצאה מהרשת הזאת שהיא, מה קורה בעולם שלנו.

אורן: איך זה מרגיש?

זה מרגיש שהוא מבין את כל מה שקורה עד הפרט האחרון. למה אתה כך חושב ולמה היא כך עושה, וכך כל אחד ואחד, ולא רואים עליו שכך הוא.

אורן: האחרים לא רואים שהוא כבר פרח פתוח?

לא. למה? אלו שנמצאים באותה המערכת?

אורן: לא, האנשים סביבו.

לא, מאיפה, איך הם יכולים לראות?

אורן: מי שהוא לא פרח בעצמו, הוא כאילו לא יכול לזהות פרחים פתוחים אחרים?

הוא סגור. זה נקרא "תקשורת", "תקשור".

אורן: תן לי טיפ ראשון בדרך לפתוח את הפרח שלי.

פתח את הלב שלך.

אורן: תודה, נשתדל.

(סוף השיחה)