צעדים ראשונים בקבלה
למה אנחנו סובלים?
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 15.07.2019– אחרי עריכה
גלעד: אנחנו בשיעור מיוחד היום על הנושא "למה יש סבל בעולם", הוא מבוסס על מאמר "השלום" של בעל הסולם. דיברנו במפגשים הקודמים על כך שחכמת הקבלה פותחת לאדם מרחב ראייה והבנה של המציאות, שהיא עושה את זה בכך שהיא עוזרת לו לשנות את תפיסת המציאות שלו כלפי דברים שקורים לו בחיים, ומה שעושה את זה, זה המאור המחזיר למוטב. וכדי שהמאור יעשה את זה, אנחנו צריכים לשנות סביבה, לבחור בכל רגע איזו סביבה שהיא הסביבה המטרתית, המדויקת ביותר, שתביא אותנו לכך שכל המערכת הזאת תפעל ותיפתח בינינו את המציאות.
נשוחח על נושא שהוא במהותו של מאמר "השלום" של בעל הסולם. השאלה הראשונה לפתיח של המאמר הזה. בעל הסולם מגדיר את המאמר שלו "מחקר מדעי, על בסיס נסיוני, בדבר החיוב של עבודת השי"ת". האם הקבלה היא מדע כל כך מדויק, מחקר מדעי על בסיס ניסיוני?
כן. הכי הכי מדע. אנחנו חיים באיזו מציאות שבכמה אחוזים אנחנו מרגישים את המציאות הזאת, ועוד פחות בכמה אחוזים אנחנו בכלל מבינים אותה. אז אפילו מתוך מיעוט ההבנה וההכרה שלנו במציאות, בכל זאת אנחנו רואים שהמציאות הזאת היא מציאות שכוללת את כל החוקים, הכוחות, את היחסים ביניהם, שאנחנו מבינים אותם או לא מבינים כל כך, לא מכירים את כל ההצטברות הזאת של הכוחות והתופעות, אבל בכל זאת הכול זה מדעי הטבע. כל הטבע זה מדע. וכמה שאנחנו מבינים ממנו, זה המדע שלנו, החכמה שלנו. חכמת הקבלה מדברת על כל כללות המציאות, על חוקים שהם כוללים את כל המציאות כולל את העולם שלנו כחלק הקטן בכלל מכל המערכת, והיא מסבירה לנו את החוקיות הכללית.
גלעד: בתוך החוקיות הזאת יש איזו מטרה, אנחנו צריכים להגיע למשהו?
כן, כדי שאנחנו נכיר את כל המערכת ונאתר שם, נגלה שם את החלק שתלוי בנו ונתקן אותו.
גלעד: ואז מה?
ואז כשאנחנו נתקן אותו, נראה את המערכת כולה שלמה, יפה, טובה, ונראה את עצמנו בצורה אחרת מאשר עכשיו.
גלעד: כן, אבל מדע נשמע משהו מאוד קר. כשאני חושב על מדע, אני רואה מישהו משחק במבחנות, בודק, בוחן ועושה רישומים. אנחנו יצורים מרגישים, אנחנו אוהבים, אנחנו שונאים, אנחנו סובלים.
אבל אם אני מכין לעצמי איזה חומר כימי ובולע אותו ומזה נכנס לאיזו התרגשות, זה מדע, או מה זה? מדע זה לדעת את כל חוקי הטבע שפועלים כולל אלו שפועלים בי, ואז אני תלוי בחוקים האלו. טוב שאני אדע, ואז על ידי זה אני יכול להיכנס לדברים טובים, רעים או מה.
מדע, זה שאנחנו חיים במערכת שהיא כולה מתגלה לנו כמערכת רצינית שאפשר לחקור אותה בצורה מדעית, ואיפה שאנחנו מסוגלים להגיע, אנחנו רואים כמה זה יכול לשפר לנו את החיים שלנו. תראה מה שקורה היום, הוריקנים, מכות חום, מכות קור, מה קורה בעולם, העולם, הטבע ממש יוצא מהאיזון, זו גם איזו חוקיות שאנחנו לא מכירים. ומה לעשות עם זה? לא להיכנס לזה, לא להשתדל להשפיע? אנחנו רואים כמה האדם יוצא מהאיזון, ואיך הוא נוטה לסמים ולכל מיני תופעות כאלו וכאלו, מהילדים הקטנים ועד הגדולים. גם את זה כדאי לנו לדעת ולהכניס את זה כמדע.
מדע זה נקרא שאני יודע את הסיבה והמסובב, וככל שאני יותר ויותר נכנס בצורה כזאת, בגישה כזאת לטבע הסובב, אני יותר מרגיש את עצמי בטוח.
גלעד: בדיוק בנקודה הזאת בעל הסולם מציב התלבטות מאוד קשה. הוא אומר בואו נסתכל בעיניים שלנו על הטבע, כשיצור גדל, הוא גדל ברחם אמו, הוא מוגן, כשהוא נולד מינקים אותו, מפנקים אותו, מגדלים אותו, הטבע נפלא, ובכלל אף אחד לא מבין איך נוצר יצור, איך נוצרים חיים. אבל כשמסתכלים על כל התהליך הזה, הוא מושלם.
היה לנו שם טוב.
גלעד: זה געגוע מוחלט. האדם מתחיל את חייו כבוגר, מלחמות, מאבקים, "כל דאלים גבר"1, אם אפשר לרצוח אחד את השני, אז אפשר, ואם לא, אז הופכים אחד את השני לעבדים לכל החיים.
נכון.
גלעד: איפה הצדק, איפה ההיגיון בדבר הזה? ובכלל יש פה איזושהי השגחה שמנהלת את הדברים האלה?
זו בעיה, כי אם אנחנו לא רואים את הסדר, אנחנו אומרים שהכול ללא סדר ואין כאן מדע, אין כאן טבע ולא כלום, אלא משהו שקורה לגמרי ללא חוקים. ללא חוקים, זה כמו ילד שהוא שם כוס על קצה השולחן והיא נופלת, והוא לא יודע, הוא באמת אומר "זה בעצמו נפל". הוא לא מבין שהוא גרם לזה, כי הוא לא רואה את הסיבה והמסובב. גם אנחנו כך. אנחנו רואים חלקיק ממש קטן מכל תמונת הטבע, ולכן נראה לנו שזה קורה מעצמו או ללא סיבה. אנחנו לא אשמים, אנחנו לא נכנסים לזה בכלל, ומה הקשר ביני ובין ההוריקן?
גלעד: אין קשר אבל כשהוא פוגע בך זה לא נעים.
כן. מצד שני, ישנם אנשים, מדענים גם במשהו, שאומרים שזה אפקט הפרפר. שהפרפר הקטן שעושה כך עם הכנפיים שלו, גורם שינוי בקצה השני של העולם. מה הם רוצים להגיד? שהעולם הוא באמת עגול, והכול משפיע על כולם.
גלעד: זה בסדר, העולם עגול ומקושר, אבל עדיין יש תחושת חוסר צדק במציאות הזאת. קודם כל מישהו ברא אותנו? אף אחד לא בא וסיפר "אני בראתי אתכם", שיבוא ויגיד. איפה אתה?
הוא לא שאל.
גלעד: ואם לא, אז הוא מנהיג אותנו בצורה כזאת, שיש הרבה ניצולי שואה והרבה אנשים שעברו טראומות, אומרים מילים כאלה, ממש כך, "גם אם הוא קיים, אני לא רוצה קשר אתו, אחרי מה שהוא עשה לי".
אני מבין אותם, אבל זה לא ישנה את המציאות. אם אני רואה חלק מהתמונה, אני יכול להגיד רק שלפי דעתי הנוכחית אני לא מבין את הטבע, ואם יש בטבע הזה כוח עליון, אני לא מבין את הכוח העליון, הוא למעלה ממני. יכול להיות שהוא צודק, כמו שילד לא יכול להצדיק את אימא שנתנה לו איזו מכה, ואז הוא אומר "אימא רעה", והוא רוצה להחזיר לה את המכה. הוא לא תופס, לא קולט, שיש כאן איזו מערכת יחסים שהיא הרבה יותר בטווח היסטורי ובגובה, ומי יודע? אני לא מכיר.
אני יודע רק דבר אחד, עד כמה שאנחנו יותר ויותר נכנסים לתוך הטבע, אנחנו מגלים אותו כחכם, כקשור בכל החלקים שלו, ויש איזו נוסחה שכל החלקים בסופו של דבר נמצאים בהתקשרות הדדית ומביאים אותנו למשהו.
נניח שיש בטבע איזשהו כוח עליון מכל הכוחות, אני גם לא משייך לכוח הזה את הרגשות שלי, מה זה טוב ומה זה רע, ומה זה צדק ומה זה שקר וכולי, אני לא יכול. כי אם אני נמצא כך כמו איזה ילד קטן, ואפילו פחות מזה כלפי אותו כוח עליון, אז אם אני מצדיק אותו או לא מצדיק אותו, זה לא משנה את המציאות שלי. וחוץ מזה אני לא מבין. אז קודם נבין ואחר כך נגיד, זה בסדר או לא בסדר. להגיד עכשיו לא מסכים או כן מסכים, אני נמצא במערכת שאני חייב ללמוד אותה.
גלעד: לפחות נקודת המוצא ברורה, אנחנו לא יודעים אם יש כוח עליון או אין. ולא רק שלא יודעים אם יש או אין, גם לא מבינים את צורת ההתנהגות של הטבע או של אותו כוח עליון איתנו.
נכון.
גלעד: אני חוזר למאמר, בעל הסולם נותן ארבעה פתרונות אפשריים. האחד זה שאין כוח עליון בכלל, אלא הכול מתנהג לפי איזו חוקיות, "הטבע", מה שהוא קורא. השני הוא אומר, יש, אבל יש שני כוחות, אחד טוב, אחד רע, על הבסיס זה כל האמונות למיניהן, והדתות התפתחו וכן הלאה בכל האנושות.
כן.
גלעד: השלישי הוא אומר, יש הרבה כאלה, לא רק שני כוחות, אלא יש אל אחד שאחראי על הפריון ואחד על הבריאות.
אנחנו רואים שיש הרבה כוחות, כן.
גלעד: והפתרון האחרון הוא אומר, יש איזה כוח כזה, הוא גדול, הוא עשה אותנו, אבל אנחנו כאלה קטנים לעומתו, מה שנקרא שיגר ושכח. ובזה הוא בעצם אורז את כל הפתרונות שהאנושות נתנה 6000 שנה לשאלה הזו.
זו האנושות, זה מִהדרגה שלה, מההבנה שלה, כך היא צריכה לפתור את עצמה או בכלל לענות על הסיבה שהיא קיימת.
גלעד: והשכל האנושי לא יכול להגיע ליותר מאחד מהפתרונות האלה.
אנחנו לא יכולים. קודם כל אנחנו חיים בקצה גלקסיה אחת ממיליוני גלקסיות, אנחנו חיים על כדור ארץ קטן מאוד, כזה מלאכותי שאין כמוהו כמה שאנחנו מסתכלים, ואם זה לטובה או לרעה, אני לא יכול להגיד. ואנחנו כאלה, שמה שיש לנו מהחיים שלנו, אנחנו שורדים בחיים שלנו כמו חיות, רק לשרוד, להוליד ילדים ולמות, ואלו גם יולידו ילדים וימותו, וכך זה דור אחר דור. ומה יש לנו מדור לדור?
איך אנחנו יכולים להעלות את הראש, להתחיל לראות, ולתת ציון לכל המערכת הזאת ולכוח העליון שהוא למעלה מהמערכת? נותנים לנו קצת כך להתפרץ, להתפרע, מכל החיים שלנו. אבל זה גם לא חשוב מה שאנחנו מדברים או לא מדברים, זה כמו ילדים בגן ילדים ששם זה מה שקורה ביניהם.
גלעד: אם כך, אולי צודקים אלה שאומרים שיש טבע, בואו נתנהג לפי החוקים וזהו.
הלוואי שנדע את חוקי הטבע, אנחנו לא יודעים. אם היינו יודעים אז היינו כל כך טועים, ובכל דבר היינו כל כך סופגים מכות מכל וכל? ודאי שלא. אם הטבע היה מגולה, היינו חיים לא כמו שעכשיו. מי היה נכנס לאיזו צרה אם הוא יודע מראש את החוק הזה? או מי היה מונע מעצמו איזשהו הישג גדול, תענוג גדול, אם זה היה אפשרי, אם היום הוא עובר ליד זה ולא יודע?
גלעד: זאת אומרת הרצון שלנו, כמו שכבר דיברנו במפגשים הקודמים, הוא ליהנות?
כן.
גלעד: ואם היינו יודעים, היינו הולכים מיד למקום הטוב ביותר.
כן, זה כל העניין. אבל אנחנו לא יודעים ואנחנו לא מבינים מה לעשות, ולכן גם מהצד הזה וגם מהצד הזה אנחנו סובלים.
גלעד: אפשר להיכנס לזה עוד, אבל נלך לשלב הבא שבו הוא באמת אומר, אתם יודעים מה, אולי במקום לנסות להבין אותו ולראות איך הוא ישתנה, אולי נבדוק איך אנחנו יכולים להשתנות. זו נקודת מפנה.
זה שהוא ישתנה, את זה אני משאיר לאנשים שמאמינים שעל ידי התפילות או איזשהן פעולות שלהם, זה יכול להשתנות. אבל בחכמת הקבלה אנחנו רואים שיטה, איך להשפיע על הכוח העליון, על כללות הטבע.
גלעד: מה זאת אומרת להשפיע עליו?
איך להשפיע, זאת אומרת שאנחנו יכולים בהתנהגות שלנו להגיע למצב שכן, אנחנו משפיעים על הטבע, על הא-לוהים, "א-לוהים" בגימטרייה "הטבע", זה אותו דבר. ואם זה אפשרי אז נעשה. אנחנו חיים, אנחנו רוצים לחיות יותר טוב.
גלעד: איך עושים את זה?
זו כבר שיטה. את זה כבר צריכים ללמוד, להיכנס לקבוצה שמממשת את השיטה הזאת, ואז אפשר להכיר לאט לאט, לא מיד, אלא בהדרגה, איך זה להיכנס למערכת הטבע, ובתוך המערכת הזאת להתחיל לשנות את עצמנו בהתאם לאותה מערכת.
גלעד: אז נסכם, כי פה אנחנו ממש עוברים לשלב שאני חושב שהוא המרכזי. אנחנו סובלים, לא מבינים למה, לא מבינים אם יש מי שגורם לנו לסבל, או אין מי שגורם לנו לסבל, אבל דבר אחד בטוח והוא שאנחנו לא מבינים את כל החוקים. אם היינו מבינים אותם, כנראה שלא היינו סובלים.
זה בטוח. האגו שלנו לא היה נותן לנו לעשות משהו אם זה לרעתנו.
גלעד: כל הפתרונות לרצות שמשהו ישתנה לא יועילו, זה כמו, שוב, ילדים קטנים.
אנחנו רואים שיכול להיות טוב, אך ורק אם נכוון את עצמנו נכון לזה.
גלעד: ופה בעל הסולם נותן לנו נוסחה כזאת, הוא אומר אנחנו חיים חיי חברה ובחיי החברה דבר אחד בטוח, אתה נותן ואתה מקבל. בלקבל אין שאלה, כל אחד, כמו שלימדו אותנו בצבא, נותנים לך תיקח, מרביצים לך תברח, זה הטבע שלך, אתה לא יכול להתחמק. לקבל אתה יודע מה אתה רוצה, לתת אף אחד לא לימד אותנו.
אני גם לא רוצה שילמדו אותי.
גלעד: איך נדע לתת?
אני לא רוצה לתת, אז למה שאני אלמד איך לתת?
גלעד: עוד יותר, איך נרצה בכלל לתת, מה יגרום לנו לרצות לתת?
כן. זו בעיה.
גלעד: זו שאלה.
לכן צריכים שכנוע גדול מאוד, הדרגתי. לכן צריכים להגיע לקבוצה שעוסקת בזה, ולראות לאט לאט בתוך הקבוצה איך אנחנו בונים כזאת בועה מלאכותית שכולה נתינה. נניח עשרה אנשים שמתחברים ביניהם בנתינה הדדית, מה יוצא מזה, איך הם מרגישים, מה הם יכולים לייצב ביניהם, לייצר ביניהם, מה בעצם הם ירגישו ככוח שהם מייצבים ביניהם ביחסים טובים, בהדדיות זה לזה, האם יש לכזה דבר זכות קיום, מה זה מוסיף להם, איזה רגשות נוספים זה מקנה להם. את הכול צריכים לממש בעשירייה כמו שחכמת הקבלה מדברת, ובצורה הדרגתית.
גלעד: במאמר אחר הוא מדבר על זה שיש לנו שרירים מנוונים שאנחנו לא יודעים להפעיל אותם. כשאתה מפעיל שריר שהרבה זמן לא הפעלת אותו, קודם כל זה כואב.
כן.
גלעד: זה דוחה, הגוף אומר לך "לא רוצה להפעיל את השריר הזה". איך אנחנו נרצה לרצות להשפיע, בתוך מנגנון כזה שלקבל ברור שאנחנו רוצים ולהשפיע לא יודעים?
חכמת הקבלה מסבירה שיש כאן שתי אפשרויות, או על ידי מכות שאתה תרצה או לא תרצה, אבל המכות יהיו כואבות ואתה תצטרך לעשות את זה, זה מצד אחד. או מצד שני, על ידי מתנות, שכנוע, על ידי הבושה שאתה מקבל מהחברה, והחברה יקרה לך, וכן הלאה. זאת אומרת יש כאן שני כוחות שפועלים עלינו, כוח חיובי וכוח שלילי, אבל הם פועלים למטרה אחת, להביא אותנו לחיבור. ובחיבור אנחנו מגלים את הכוח העליון של הטבע, את כוח החיבור, שאם אנחנו מגלים אותו, אנחנו יכולים מתוכו ללמוד על כל הטבע, זו כבר לא בעיה להצטרף לכוח העליון, מה שנקרא.
גלעד: זאת אומרת שגילוי הכוח העליון מותנה בזה שאנחנו נלמד לעשות איזו פעולה שאנחנו לא רוצים לעשות אותה.
כן.
גלעד: אנחנו רואים שרק מכות לא מועילות.
לא. מכות בכלל לא מועילות.
גלעד: כל האנושות מקבלת מכות כל הזמן.
ממכות אנחנו נסגרים. הדרך הזאת היא דרך מאוד ארוכה, היא גם בחיים שלנו לא נותנת שום דבר. אלא על ידי מכות, במקרה הטוב, אתה יכול להגביל את האדם לא לעשות רע לאחרים, אבל לעשות טוב לאחרים על ידי מכות זה לא אפשרי.
גלעד: בעל הסולם שם מרחיב ואומר, שתראו איך האנושות תיטגן במרחשת איומה.
כן.
גלעד: מושגים כאלה נורא מפחידים. אנשים שקוראים את זה פעם ראשונה אומרים, איך הוא משתמש במילים כאלה?
כנראה שהוא רואה מה מצפה, מה מחכה לנו, אם אנחנו נמשיך בדרך כמו שאנחנו נמצאים.
גלעד: אז רק מכות לא עוזרות.
לא.
גלעד: מה כן?
חייב להיות שכנוע הסברתי ארוך טווח, עם תרגילים בקבוצה, עם כל מיני שכנועים בין החברים, ולא שזה יורד מלמעלה על ידי המדריך, או מורה וכן הלאה. זאת אומרת כאן צריכה להיות ממש עבודה מאוד מאוד מיוחדת, זו שבעצם פיתחו עוד אבותינו וכך חינכו את העם בזמנו לפני שלושת אלפים שנה. לפני הכניסה לארץ ישראל בדרך ממצרים תוך ארבעים שנה, משה ועוד תלמידים שלו חינכו את העם לכל העניין הזה. ורק אחרי שהעם היה מוכן להיות מלוכד כאיש אחד בלב אחד, כמו שעוד אברהם קבע, אז מכל יוצאי מצרים, אם זה כבר נעשה כחוק הקיום שלהם, אז הם נכנסו לארץ ישראל, אחרת אי אפשר היה להיכנס.
גלעד: ואתה רואה איזו אנלוגיה בין מצבם דאז, נאמר אותו סיפור היסטורי, לבין מצבנו היום?
בעל הסולם כותב, שאנחנו אחרי אלפיים שנה גם נכנסו לארץ ישראל, ואנחנו נכנסו עוד לא ראויים. בוודאי. אלא שכאן כשאנחנו נמצאים, אז ניתנה לנו תקופה מיוחדת, ניסיון על תנאי, שאנחנו חייבים משך התקופה הזאת, שהיא דרך אגב נגמרת, מסתיימת, אנחנו צריכים תוך הזמן הזה להתחיל להתקרב זה לזה בצורה באמת מעשית, רצינית, גם כשיטה וגם בביצוע. ולכן באה קבוצת בני ברוך, שהיא כן עוסקת בזה ומפיצה עד כמה שהיא מסוגלת, את כל העניין הזה של איחוד העם.
גלעד: אני שואל על ההשוואה בין עם ישראל שנכנס אז לארץ ישראל, להיום. אי אפשר להוציא את כולם עכשיו למדבר ולהעביר אותם במדבר.
לא, זה לא חשוב, אנחנו כבר נמצאים במדבר, אפילו כאן בארץ ישראל אנחנו עדיין במדבר. זה הכול אלגורי להיות במדבר, או להיות בארץ ישראל. אין הבדל כל כך גדול בין מדבר סיני וחוף אשקלון, או נתניה, או משהו אחר, לא בזה מדובר. מדובר רק על המצב הפנימי של האדם, שאו שהאדם מרגיש שהוא במדבר, וזה כבר לא פשוט, זה כבר המצב הטוב, כי לפני זה הוא הרגיש שהוא נמצא בגלות, שהוא נמצא תחת האגו שלו ששולט עליו.
גלעד: תחת פרעה.
כן. אז זה היה הרבה יותר ממה שאנחנו היום. להיות בגלות מצרים זה נקרא להרגיש שאני נמצא באגו ששולט עליי. איפה אנחנו היום? זאת אומרת, אנחנו עוד צריכים מהר כמה שאפשר לגלות את המצב, שאנחנו נמצאים תחת שליטת האגו, ולקבל את זה כשליטה רעה. שבע שנות רעב, לברוח מהשליטה הזאת כדי להגיע לארץ ישראל, כי ארץ ישראל זה להגיע לאהבה, לחיבור, לערבות, לקבלת התורה, שזה הכול "ואהבת לרעך כמוך". ואז אנחנו נגלה את עצמנו שאנחנו נמצאים בארץ ישראל.
גלעד: ובתוך "ואהבת לרעך כמוך" הזה, חייב להיות עוד משהו שהוא יותר גבוה, כי אנחנו רואים את הדוגמאות של הקיבוצים ושל הקומוניזם.
כן, זה ברור, אם אנחנו מדברים על השיטה של חכמת הקבלה, שהיא באמת באה לחיבור האמיתי למעלה מהאגו.
הקיבוצים זה היה דור שהיה יכול להתחבר כך, מפני שהם פעלו רק מתוך הרצון שלהם להתחבר. אבל אצלנו אין רצון כזה להתחבר, אלא אנחנו נצטרך לעשות את זה כמו אברהם, שעל כל פשעים תכסה אהבה. ולכן זה יהיה גם האגו שלנו מצד אחד, וגם הרצון להתחבר. ועם שני הכוחות האלה אנחנו נוכל ללכת קדימה כמו על שתי רגליים.
גלעד: אז הרצון, האגו, זה ברור, גם האגו שהוא כל הזמן גדל זה גם ברור. הרצון להתחבר הזה איך עושים את הצעד הראשון? אתה הרי יודע מה המצב של המדינה שלנו היום, לא צריך להסביר.
זה לא חשוב.
גלעד: איך אנחנו עושים את הצעד הראשון, שבאמת יתחילו להבין שהרעיון הזה יש בו הגיון?
להסביר, להסביר בכל מיני שפות, בכל מיני אפשרויות, בכל מיני אופנים. אנחנו צריכים להסביר מה אנחנו עושים כאן, בשביל מה, למה אנחנו כאן, למה הכוח העליון סיבב כך את כל המציאות, שאנחנו פתאום נמצאים כאן והגענו מכל קצוות העולם. חכה, אתה עוד תראה תוך כמה שנים איזה זרימה גדולה של יהודים תהיה מאמריקה, עד כמה שהם לא ירצו לצאת משם. כמו היהודים מגרמניה שלא רצו לצאת לארץ ישראל. אומנם היטלר ממש רצה להביא אותם לכאן ולתת לכל אחד איזה פיצוי והכל והם לא רצו, ואז מה שנעשה. אני מקווה שעם האמריקאים יהיה אחרת, זאת אומרת שהם יבינו שכדאי להם לצאת ולהגיע לכאן. מה לעשות? אין מקום אחר.
גלעד: אז זה שלב ראשון, שיבואו כולם.
כן.
גלעד: אבל צריך להכין להם משהו. באים, יופי, באו להתיישב בחלקת אדמה הזאת.
הם יבואו והם יתיישבו. כמו שהתיישבה הקבוצה הראשונה שהגיעה לכאן, העלייה הראשונה והשנייה וכן הלאה, ככה זה יהיה. מה לעשות?
גלעד: מה עכשיו? התחלנו את כל הסיפור שלנו היום מסבל, האנושות סובלת.
להתיישב זה נקרא "להתחבר". להתיישב בארץ ישראל זה נקרא להתחבר. ולהתחבר במצב שהוא נקרא "ישראל", ישר א-ל, שאנחנו כולנו נהייה מכוונים לכוח העליון, שזה כוח חיבור ואהבה. אם אנחנו בצורה כזאת נתיישב בשבת אחים גם יחד, אז וודאי שאנחנו נצליח בכול ואומות העולם יעזרו לנו ויביאו אותנו על כתפיהם, כמו שכותב הנביא ישעיהו.
גלעד: זאת אומרת הפתרון לסבל בסופו של דבר, יבוא רק מכך שאנחנו נלמד איך להתחבר?
כן.
גלעד: ובשלב הראשון אנחנו חייבים לחבר את היהודים בעולם?
כן. בוודאי. לאחרים אנחנו לא כל כך צריכים לדאוג, הם יבינו את זה בעצמם. האנטישמיות אלינו תעזור להם מהר להבין מה קורה איתנו.
גלעד: ואת היהודים בעולם אנחנו חייבים לחבר פה, בחלקת הקרקע הזאת שנקראת "ארץ ישראל"?
כן, היא תספיק לכולם.
גלעד: למה, כי זה לפי שורש רוחני?
כן.
גלעד: זאת אומרת ארץ ישראל הזאת, הפיזית, היא לפי איזשהו שורש.
ולקבל עוד את עשרת השבטים.
גלעד: צריך הרבה מקום לפנות.
נראה. אחר כך נדבר מהנילוס עד הפרת, בינתיים מספיק לנו מה שיש.
גלעד: נהדר. אז אנחנו מסכמים את השיעור שלנו היום בנושא מאמר "השלום". נמשיך אותו במפגש הבא ושם נדבר בעצם על המעבר הזה שבין אהבת הבריות לאהבת ה', שהוא קצת טריקי, מאוד מתוחכם.
נגיע לזה.
גלעד: בינתיים שלום ושנצליח יחד לצאת מהסבל הזה.
נצליח.
(סוף השיחה)
-
"תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, (דף ל"ד, עמ' ב')↩