חיים חדשים

תכנית 1116

האם ניתן לשלוט בחיינו?

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן - 4.6.19 – אחרי עריכה

אורן: מספר התוכנית שלנו היום הוא 1116, ונשוחח עם הרב לייטמן על שליטה ועל שחרור שליטה בחיים. אנחנו מנסים הרבה פעמים לנהל את הדברים, לעיתים רואים שזה לא הולך, ואז מנסים לנקוט בכל מיני טכנולוגיות כאלה ואחרות על מנת להגיע לחיים הכי טובים שרק אפשר. נבחן את כל הזה היום בדרך לחיים חדשים.

טל: אני חושבת שאנחנו בעצם מנסים לשלוט בכול. אנחנו מנסים לשלוט בעצמנו, מנסים לשלוט בילדים שלנו, בבני הזוג שלנו, וכמובן שבהצלחה שלנו בחיים. משקיעים הרבה מאוד אנרגיה בלנסות להצליח בכל מיני דברים. מציבים לעצמנו יעדים, ומנסים להגיע אליהם בכל מחיר לפעמים אפילו אם החיים מראים שלנו לנו אחרת, ושזה אולי לא בדיוק הכיוון, אבל אנחנו בכל זאת מנסים להשיג את מה שאנחנו חושבים שנכון. הרבה פעמים אנחנו רואים שזה עולה לנו במחירים של אנרגיה, מאמץ, אכזבה, ולכן התפתחה איזו גישה שאומרת שאולי לא נכון לנו להילחם עם המציאות, ואולי צריך ללמוד לשחרר שליטה במקומות מסוימים.

ואנחנו רוצים לשמוע מה יש לחכמת הקבלה לומר על כל העניין הזה, של היכולת שלנו לשלוט בחיים שלנו, ואיפה אנחנו צריכים ללמוד דווקא לשחרר. בעצם היינו רוצים לדעת קודם כל על המאמץ הזה לשלוט בחיים שלנו, האם זה דבר טוב, האם זה לא טוב. איך אתה רואה את זה?

השאלה היא הרבה יותר מורכבת, והרבה יותר גבוהה מסתם לשלוט. לשלוט ודאי שאנחנו רואים שזה הנטייה שלנו, שזה האינסטינקט שלנו לשלוט בכל מה שאנחנו. ברור שכל דומם, צומח וחי, לא כל שכן האדם הם רוצים לשלוט על המצב שבו הם נמצאים, על הסביבה שלהם, ועל ההתפתחות, זאת אומרת על העתיד שלהם. אבל השאלה היא, האם אנחנו כן עושים את זה? האם זה נכון כך להתייחס לעצמי, לגורל, לטבע, לסביבה? האם אנחנו בסך הכול בזה רק מרמים את עצמנו, ולא שאנחנו באמת שולטים. האם שליטה הזאת היא לטובתנו? כי כדי לשלוט אנחנו צריכים לדעת עבר, הווה, עתיד.

מכל הגורמים שנמצאים כאן אני צריך לראות את הצורה העתידה שאליה רוצה לנוע, ושהסביבה שלי גם לאותה הצורה תגיע. האם אני מסוגל לזה. זאת אומרת, אם אדם יעשה דין וחשבון, אז הוא יראה שאין לו שום אמצעים לשלוט על עצמו אפילו, לא כל שכן על הסביבה שלו, על העולם שלו, על העתיד שלו, כי אין לו לזה שום אמצעים, שום גורמים, כי הם לא נמצאים לרשותו, זה דבר אחד. דבר שני, שהוא בעצמו לא יודע מה הוא רוצה ומה הוא צריך, ואיך לשלוט.

נניח שיש לפניי כמה עשרות גורמים למצב העתידי, איך אני אדע איך לנהל אותם כדי להגיע לאותו העתיד היפה? אני לא יודע. מה זה טוב בכלל בשבילי, אני גם לא יודע. זאת אומרת, האם אני מודע לזה שהדחף שלי לשלוט הוא דחף אינסטינקטיבי, וגם יכול להיות שהוא מתחלק לכמה דרגות. במה אני רוצה לשלוט? על החיים הגופניים שלי הגשמיים, באיזה עיגול הסמוך לי, אני, משפחה, בית, חצר, ולא יותר מזה. זה כמו שהיה פעם שאדם חי בחלקת האדמה שלו עם כמה חיות, בית, עם חלקת אדמה והמשפחה שלו, וזהו. ואז הוא דאג איך לשלוט בזה, שכל הדברים האלה יתקיימו ויבטיחו לו את העתיד.

או שאני צריך לדאוג היום נגיד על כל העולם, כי אחרת איך אני שולט, אם העולם שולט עלי. היום אני חושב על החלל ומה הוא יכול להביא לי. זאת אומרת, אנחנו נמצאים היום בעולם כל כך גדול, רחב שפתחנו אותו בשבילנו, שיש לנו כל כך הרבה גורמים, שמה זה נקרא "לשלוט"? וישנם אנשים שאומרים הפוך, תשחרר את עצמך מכל הדברים האלו, כי שחרור שליטה עושה אותך דווקא הכי חופשי. אתה לא שולט מצד אחד, מצד שני אתה מרגיש שאתה שולט. אתה מסרת את השליטה שלך לגורל, ומה שיש, יש.

אנחנו רואים את האנשים האלה שחיים ברחוב, לא איכפת להם כלום. הם נמצאים בשליטה עצמית או בשחרור עצמי? קשה לנו להגיד. אבל בטוח שהאדם הזה אין לו דאגה על שליטה, אלא מה שיש לו יש לו, יותר מזה אני לא רוצה ולא צריך. יש בדיחות כאלה שהעשיר שואל את עני הזה שחי תחת העץ, "למה אתה לא עובד? למה אתה לא לומד? למה אתה לא מתקדם?" הוא אומר, "מה יהיה לי מזה?", יהיה לך את היכולת לשבת תחת העץ" אז בדיוק לזה אנחנו כאילו מגיעים.

מה זה נקרא שחרור שליטה? זאת אומרת קודם כל אני צריך לדעת מי שולט עלי? גורל, כוח עליון, אני בעצמי, משפחה. היום בכלל אדם רוצה להשתחרר מכל הדברים האלה שאלפי אלפי שנים קיבלנו את דברים האלה שמגיע לנו. אנחנו ידענו שצריכים לגדול, להתחתן, להביא ילדים, לדאוג להם שהם יתחתנו, שהם יחיו, שיביאו לנו נכדים, שיהיה להם בית והכול.

פעם זה היה כך. אני זוכר שזה היה גם בחיים שלי. עכשיו כשאני כבר סבא, אני רואה שהנכדים שלי חושבים אחרת. דור חדש. הדור הזה הוא לא רוצה להתחתן, לא רוצה להביא ילדים, הוא רוצה להשתחרר מכל השליטה שיש לו עד כמה שאפשר. כמה שאי אפשר, אי אפשר, זה הטבע, לא יכולים להשתחרר מהגוף.

טל: האינסטינקט שלנו בעצם.

מה, להיות משוחררים?

טל: לא להיפך, האינסטינקט שלנו זה שיהיה לי את כל מה שאני רוצה, את כל מה שאני צריכה, לדאוג לזה.

אז היום אנחנו רואים שזה לא עד כדי כך. זאת אומרת, הדור שעכשיו מגיע וקם לחיים ולשליטה בחיים, הדור שעוד מעט מגיע והוא בא במקומנו, זה דור שהוא לא דואג לזה. אין ילדים, לא צריכים, מי צריך כל כך. אין עבודה, תהיה עבודה אחרת. העיקר שיש לי קצת משהו שאני צריך. מרבה נכסים מרבה דאגות. בשביל מה לי? כדי שהם ישלטו עלי כל הנכסים האלה, יותר טוב שלא ישלטו, שלא יהיה לי. ואדם אז מסכים לחיות בחדר עם המחשב שלו או פלאפון עם פיצה, קולה, ומספיק, בשביל אני צריך יותר.

זאת אומרת, אנחנו רואים ששחרור מהשליטה הוא מביא לאדם חופש. ששליטה זה לא חופש, זו עבודה גדולה מאוד, זו עבודה מאוד מאוד קשה. נגיד מלך, נדמה לנו "אני המלך", לא, אתה מלך? אתה עבד של כולם בעצם. אתה צריך לדאוג לכולם, ולדאוג לממשלה, ולמדינה ולכולם, זה הכול רכוש שלך. אחר כך אנחנו רואים שהדברים האלה הפסיקו להתקיים בהיסטוריה, ובמקום מלך יש פרלמנט, זאת אומרת פחות אחריות, פחות שליטה.

אף אחד לא מרגיש שהיום ראש הפרלמנט או ראש הממשלה לא מרגיש שזו המדינה שלו, לא מרגיש שכל האוכלוסייה שבמדינה היא שלו, זה משהו אחר לגמרי מהמלך. לכן אנחנו אומרים שכל אלו שנמצאים בממשלה לא אכפת להם מהעם, לא אכפת להם אפילו מהמדינה. הוא לוקח מזוודה ונוסע למקום אחר, ואילו המלך לא. המלך אומר, "זה הבית שלי, אני צריך לדאוג לכל אחד ואחד, זה הרכוש שלי".

אז רואים, שבמשך ההיסטוריה אנחנו רוצים להתפטר מהאחריות, משייכות, משליטה, כי השליטה על המדינה כמו מלך, זה אחריות גדולה, זה כמו במשפחה. אני בעל משפחה, אני חייב לדאוג להם האם יהיה להם איך לאכול, איך להתלבש, איפה לחיות, ואיפה ללמוד, ואיפה איפה, איפה. לא רוצה.

הדור הצעיר אומר כך, אני לא רוצה להיות מלך במשפחה, אני לא רוצה אפילו להיות בפרלמנט של המשפחה עם אשתי, ואני לא רוצה לנהל את הילדים האלה ולדאוג להם, אני רוצה להיות לבד. מה יהיה מחר? כשאני גם לא ארצה לשלוט על עצמי ולדאוג על עצמי בשום דבר, לא על המשפחה ולא על מדינה, ולא על העולם, ולא על כלום, על עצמי אני גם לא רוצה. איך אני אעשה את זה? אנחנו הגענו כאן למצב שהוא מבקש את השאלה.

טל: אם אני מבינה נכון, המצב הזה הוא מצב שאדם גם לא רוצה, אין לו רצונות שמניעים אותו להשיג את השליטה בחיים שלו.

לא רוצה. זה תמיד ככה מוסיף מכאוב, בשביל מה, בשביל מה כל זה? כמה שיש לך יותר רכוש, אתה יותר בדאגה. אתה גומר את החיים כשהשארת מיליונים, ומה הלאה?

טל: רובנו עדיין נמצאים בתוך הרצונות, שאנחנו רוצים את הדברים האלה.

לא, היום אנחנו כבר לא רוצים כל כך. אנחנו לא רואים היום שיש לנו.. וודאי שיש עדיין ריצה ואינרציה בזה, ועדיין נמשכים לזה אנשים, אבל זה לא כמו שהיה קודם. וזה השתנה תוך ממש עשרות השנים האחרונות, האנושות התחילה לרדת מכל התחרות הזאת לשליטה. היום הנטייה היא שחרור מהשליטה. אפילו בזה שאנחנו רוצים היום להביא את השליטה שלנו למכונות, שהם ינהגו במקומנו, והם יטוסו במקומנו, והם יעשו במקומנו, ואנחנו לא רוצים שליטה. הנטייה הזאת היא בכל דבר ודבר.

טל: יש שאלה מאוד גדולה, מה אנחנו נעשה כשהמכונות יתפסו את המקום? כי אנשים עדיין מרגישים צורך בלמלא את עצמם באיזו צורה.

אבל למה אני צריך למלא את עצמי בזה שאני שולט על משהו? שזה תופס לי ראש, ועצבים, ורצונות והכל. בשביל מה אני צריך את זה?

אורן: אני רוצה להוסיף היבט לדיון, ואז זה אולי יוכל גם לענות לשאלה שאתה מעלה.

אני רוצה להיות בריא, אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף לעשות את כל מה שאני רוצה, אני רוצה שהילדים שלי יהיו מוצלחים, שילמדו טוב, שיצליחו טוב, שיהיה הכול טוב בכל הרמות, מהרמה הבריאותית עד לרמה של פרנסה, הצלחה בקריירה, אושר בחיים, מערכות יחסים. בהמון דברים אני רוצה להגיע להישגים.

מכל מה שדיברנו עד כה בתוכנית, דיברנו כאילו בשני פנים. בשלב הראשון הסברת, למה זו נטייה אינסטינקטיבית, טבעית לא רק של בני אדם, אפילו של הדומם, הצומח והחי, לשלוט בכל מה שקורה לו עכשיו, ובמה שיקרה לו בעתיד. אחר כך אמרת שכשהאדם רואה שהוא לא כל כך מצליח לשלוט, פתאום מתפתחת גישה הפוכה שאומרת, אם אני כל כך רוצה אבל לא מצליח, אולי עדיף בכלל לשחרר. ואז מתפתחות תפיסות שונות בתחום של שחרור.

לסיכום, הדברים הם מורכבים ולא כל כך פשוטים, ולא שחור ולבן.

אבל בכל זאת אנחנו רואים גם את המגמה, שהמגמה היא לשחרר יותר ויותר.

אורן: פה בדיוק אתה לוקח אותי לשאלה הבאה. אם יש פה גם אינסטינקט טבעי לשלוט במה שקורה ולהגיע להישגים הכי טובים, וגם נטייה מתוך ההתפתחות לשחרר, כי אני רואה שאני כבר לא מצליח לשלוט בזה. אם הייתי לוקח אותך לתוך החיים של פרט מסוים. חיי האדם, יש לו כמו שאמרנו בריאות, ילדים, קריירה, כפי שיש לכל אדם בחיים. איפה בתוך חיי האדם, בתוך חיי הפרט נכון לשאוף לשלוט במה שיקרה, ואיפה נכון לשחרר?

כי אם אני אשאל אותך, כדאי לאדם להזניח את המצב הבריאותי שלו, אתה תגיד לי וודאי שלא. אז שם אולי לא כדאי לו לשחרר. מה בחיים שלנו הם האזורים שבהם כדאי לנו להחזיק בשליטה ובאחריות, ואיפה אנחנו צריכים באמת לשחרר, ולתת לגורל לעשות את שלו להוליך אותנו, לא להילחם עם החיים. במה כן ככה, ובמה ככה?

אין לי תשובה. אני אגיד לך יותר, כדי לברר את זה אני צריך לדעת את נוסחת החיים, אני צריך לדעת את הכוחות שמנהלים את החיים, את הגורל שלי, את ההתפתחות, את מטרת ההתפתחות, את הכול אני צריך לדעת כדי לתת לך תשובה, ואין לי, הדברים האלה הם לא בידיים שלי. אלא אם כן בסופו של דבר אם אנחנו מדברים כבר בחכמת הקבלה, אז כן מרשים לי לדבר.

לכן אני אגיד רק דבר אחד, אם אני מתקשר לכוח העליון של הטבע ואני מגלה שיש לטבע הזה, כמו שאנחנו דיברנו על המלך שהוא אחראי על המדינה שלו, אז יש כוח עליון שהוא האחראי, וכל הטבע הוא תחתיו, אז אני בעצם צריך להיות בקשר עימו, ולברר מה הוא לוקח ומנהל, ומה הוא מוסר לי כדי שאני אנהל. ואז בחלוקה הזאת שבאה ממנו אני בדיוק אדע מה עליי לנהל, על מה לשלוט, ומה לשחרר מהשליטה שלי לשליטתו. אבל בשביל זה אני צריך להיות קשור לכוח עליון, להיות עימו ממש בקשר ובאיזה מין הסכם. עד כה אני, מכאן והלאה אתה. אז זאת השליטה האמתית, הנכונה, שאני משחרר חלק מזה, וחלק לא.

כי מה שקורה אצלנו בחיים, זה מי שלא יודע מה עושה כוח עליון על החיים שלנו, אז האדם רוצה, דואג כאילו לכל למה שיקרה וזו באמת בעיה גדולה, כי הוא משתגע מרוב לחצים ומחוסר כיוונים. וכאן דווקא חכמת הקבלה עוזרת לנו להתקשר ולהבין את כל מערך הכוחות האלו של הכוח העליון שנקרא "הטבע", או "הא-לוהים". בגימטרייה "הטבע". זה לא חשוב. אז אם אנחנו מבינים את כל המערכת הזאת, אז אנחנו יודעים בדיוק עד כה אני חייב, ומכאן והלאה הוא חייב, הכוח העליון או הטבע או הא-לוהים, לא חשוב איך להגיד, ואז אני חי בהרמוניה.

טל: זה בדיוק מה שמעניין אותנו לדעת. מה זו הגישה הזאת הנכונה למציאות או לגורל או לכוח העליון כפי שקראת לו, שאם נכיר את הגישה הנכונה הזאת, אז נוכל קצת להירגע מהלחצים המטורפים שאנחנו נמצאים בהם במאמץ כל הזמן.

אתם נמצאים בלחצים מטורפים באי ידיעה, זאת הבעיה. אז מה אפשר לעשות?

אורן: למד אותנו משהו, בשביל זה באנו אלייך הרב לייטמן.

לא, את זה אתם צריכים ללמוד ולהכיר את המערכת עליונה, מערכת הנהגה והשגחה, ואז אתם תדעו איפה כאן יכול להיות שחרור משליטה מדומה שלכם, ואיפה אתם צריכים כן לעשות משהו ולשים שם את כל תשומת הלב שלכם.

אורן: אתה לא צריך לשכנע אותנו שכדאי ללמוד את זה, אנחנו מאוד רוצים ללמוד את זה, אז בוא תן לנו שיעור ראשון.

אין לי ממה להתחיל.

אורן: למה? אתה מורה.

כי לזה אדם צריך להגיע לשיעורי קבלה וללמוד איך להתקשר לכוח העליון, לדעת איך הוא פועל עלינו, איך אנחנו נפעלים ממנו, איך אנחנו יכולים להגיב, איפה התחום שלנו שאנחנו כן יכולים להשתתף ובמה, בצורה כזאת אנחנו יכולים ללמוד הרבה זמן, עד שאתם תתחילו לגלות את הדברים. יש דרך יותר פשוטה, יותר קלה, יותר עממית, ויותר נכונה ובטוחה, זה שאנחנו מגלים את המערכת. לא לומדים תיאוריה ואחר כך פרקטיקה, אלא אנחנו מגלים את המערכת. את המערכת אפשר לגלות על ידי זה שאנחנו מקיימים את החוק הכללי שבתורה "ואהבת לרעך כמוך", שאנחנו מתחילים להתייחס לכולם בצורה יפה, טובה, ולדאוג איך אנחנו מקיימים את המערכת האינטגרלית.

אם אנחנו מקיימים את החוק הכללי של הטבע, שזה בעצם הטבע, טבע הא-לוהים שהוא הטבע האינטגרלי, ואנחנו כן רוצים להתכלל בו, אז אנחנו צריכים לעשות את זה דרך התכללות עם בני אדם. לכן אנחנו לומדים את זה לא בצורה תיאורטית כמו שדיברנו קודם, אלא בצורה פרקטית. פרקטית זאת אומרת שאנחנו מגיעים לעשירייה ואנחנו..

אורן: מה זה עשירייה?

עשירייה, זה עשרה אנשים.

אורן: קבוצה של אנשים.

קבוצה, כן. קבוצה של עשרה אנשים, תלמידים נגיד עם שאלות כמוכם. ואז הם לומדים איך הם יכולים להיות מקושרים יחד בצורה אינטגרלית ביניהם. ואז הם לומדים ומרגישים ביניהם, איך שהם בקשר ביניהם מתחילים להרגיש את כוח העליון, כוח השולט, כוח המנהל, ובצורה כזאת כשהם נמצאים בעשירייה, הם מרגישים שהם כן מסוגלים להשתחרר מהשליטה העצמית ולמסור את עצמם במקום שליטה עצמית כל אחד, לשליטה של העשירייה. בתוכה הם מגלים כוח עליון, כוח החיבור שלהם שהוא ממש עליון מהם, תוספת, הכולל, או א-לוהים אפשר להגיד עליו כוח עליון של הטבע, ואז הם מתחילים להרגיש שבאמת אין שום צורך בשליטה, אלא אם הם מוסרים את עצמם לכוח העשירייה ולכוח העליון שמתגלה בתוך עשירייה, בזה הם מגיעים לשחרור שליטה, וחיים בעולם כולו טוב.

טל: זה נשמע מאוד שונה מהגישות שאני שמעתי שפשוט תשחרר שליטה, תזרום עם החיים, תפסיק להילחם בחיים. זאת אומרת, אתה מתאר כאן מצב שאדם בשביל לשחרר שליטה, צריך לעשות איזו עבודה מאוד מיוחדת כדי להשיג את הכוח הזה שאליו הוא משחרר את השליטה.

כן.

טל: אז זאת אומרת שאני רוצה סתם לשחרר שליטה בחיים שלי, כמו שאמרת קודם לגורל שישלוט בי, זה לא ייתן לי תוצאות טובות?

אבל מה זאת אומרת שאת משחררת, למי את משחררת את זה? את נולדת עם האגו שלך שהוא רוצה לשלוט על הכל.

טל: נכון.

כשאת משחררת, מה זאת אומרת?

טל: שאני פחות נאבקת על מה שאני רוצה, שאני יותר מוותרת על דברים.

ומי עושה את זה במקומך?

טל: אני מניחה כמו שאמרת שיש איזה גורל, ואם משהו לא מצליח כנראה שזה לטובה ואני אעבור לעשות משהו אחר.

זה רציני? זה סתם אדם עייף שהוא כמו חצי מת, ועוזב את החיים שלו. זה כמו ילד שמוסר לאחרים את הדאגה על עצמו. איך זה? כאן אנחנו מגיעים למצב אחר לגמרי, אנחנו מגיעים לזה שאנחנו מגלים את הכוח העליון, אנחנו בונים אותו כמו שכתוב "אתם עשיתם אותי", אנחנו בונים אותו מחיבור בינינו, והוא מנהל במקומנו את כל החיים שלנו, ואז אנחנו משוחררים. זה נקרא "שחרור שליטה".

טל: זאת אומרת, זה משהו אחר לגמרי ממה שאנחנו שומעים מכל מיני גישות שונות.

כן.

טל: וזה משהו שלוקח הרבה זמן לעשות אותו, זה תהליך ארוך?

אבל אין ברירה, אנחנו צריכים את זה לעשות. גם שרוצים להתפטר מהשליטה או לא רוצים להתפטר מהשליטה, כי אנחנו רואים שהחיים שלנו היום מגלים לנו שאין לנו שום שליטה בהם.

אורן: מה הקשר בין שחרור שליטה לבין "ואהבת לרעך כמוך" שהזכרת קודם?

ואהבת לרעך כמוך זה אמצעי, כדי להגיע לשחרור שליטה. ובאמת על ידי זה לשלוט בכל הגורל.

אורן: תפרש לי, זה היה מאוד עמוק.

דרך זה שאני מתקשר לאחרים, אנחנו בונים רשת, רשת קשר בינינו שנקראת "נשמה", והיא מנהלת לנו את החיים. ובתוך הנשמה נמצא כוח העליון, כוח החיבור והאהבה. ואז אנחנו בטוח משוחררים מהשליטה, כי אהבה שורה בינינו ומסדרת את הכל.

(סוף השיחה)