חיים חדשים
שיחה 458
הסיבות לאנטישמיות חלק ב'
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 25.11.14 – אחרי עריכה
אורן: שלום לכם, תודה שאתם איתנו כאן בחיים חדשים, סידרת השיחות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן. שלום הרב לייטמן.
שלום לכולם.
אורן: שלום יעל לשד הראל.
יעל: שלום.
אורן: היום נשוחח עם הרב לייטמן על נושא כאוב, תופעת האנטישמיות. הייתה לנו שיחה מאוד מרתקת בנושא, וננסה להאיר את הדברים מהיבט נוסף, כדי שנקבל הבנה מה קורה ומה אפשר לעשות עם זה.
יעל: הנושא מעסיק אותנו די הרבה, אנחנו שומעים על ביטויי אנטישמיות בכל העולם. בשיחה הקודמת איתך, סיפרת לנו על השתלשלות של הדברים מימי אברהם, ועל זה שיש שנאה בסיסית כלפי העם היהודי שנובעת מעצם זה שהוא בחר בדרך אחרת.
שהוא הולך לרכוש טבע המנוגד לכל העולם.
יעל: שהוא בחר בטבע של אהבה, בטבע של חיבור. כשהאופציה השנייה שבה בחר רוב העולם, היא ללכת עם האגו שלו.
בתחרות בין כולם.
יעל: ויש התנגדות בסיסית להיפך הזה, להליכה בחיבור.
כן, זו התנהגות אחרת לגמרי.
יעל: האגו לא אוהב את זה כל כך ומתנגד בצורה טבעית.
מה שלא כך מצד קבוצת אברהם, שהידיים תמיד פרושות לקבלה.
יעל: קבוצת אברהם זו קבוצת אהבה.
כן, שמוכנה לקבל כל מי שבא.
יעל: ועכשיו אני רוצה לחזור מימי אברהם לימים שלנו.
זה לא בדיוק, אנחנו צריכים לראות שהקבוצה הזו, קבוצת אברהם, בכל זאת התפתחה. גם קבוצת נמרוד אפשר להגיד שהתפתחה, ובסופו של דבר היא כיסתה את כל כדור הארץ, ויש לה שבעה מיליארד בני אדם. מה שאין כן קבוצת אברהם, שיצאה מבבל והתחילה את התהליך ההיסטורי משלה. זה אומנם עשרות אלפים, אבל זה בכל זאת לא המיליונים. הם הצליחו להתגבר על האגו שלהם, הצליחו להתחבר, והיו בחיבור הזה זמן מה, עד שהאגו שוב גדל.
קודם כל צריך להבין שחומר הבריאה זה האגו, הרצון לקבל, הרצון ליהנות, ועל פני הרצון ליהנות כל הזמן צריכים להוסיף כוח אהבה, כוח חיבור, וזה כבר תלוי מבני האדם בעבודה שלהם. העבודה הזו נקראת "עבודה רוחנית", "עבודת ה'".
יעל: אני מבינה ממך שכוח האגו הוא כוח של פירוד.
כן. וכוח האהבה שצריכים להלביש עליו, זה כוח האיחוד, ובקבוצת אברהם הם עבדו על זה. זאת אומרת הם לא הסתפקו בזה שהאגו שלהם גדל. ואז כאשר האגו גדל, "אני אהיה יותר חזק, אני הולך לכבוש, אני אלך להצליח במדע, בטכנולוגיה, בחיים הרגילים, במלחמה ובכל דבר ודבר". כמו שאנחנו רואים עד היום הזה, משחקים בתוך האגו הזה, גם מדינות ובני אדם, וכך גם בגדול וגם בקטן.
קבוצת אברהם קיבלה ממנו מסר אחר לגמרי. הוא לימד אותם גם איך מבנה העולם אז הם מתחילים להרגיש. כי יש עניין, שאם אני הולך רק מתוך כוח האגו, אז כל החיים שלי נראים לי דרך הכוח הזה, כי אני בנוי בצורה כזו. אני תופס את המציאות בכוח האגו שלי והיא מציאות כזו חד סטרית בכל החושים שלי. כי מה בסוף כל חוש וחוש? הכוח האגואיסטי. הוא פשוט. ואז אני רואה את העולם הזה, כמו שאני רואה אותו עכשיו, כמו שכולם רואים אותו.
מה שאם כן, אם אני מתגבר על הכוח הזה, הכוח האגואיסטי, ומתחיל לשלוט על האגו שלי, מחיבור של בני אדם, אז אני מתחיל גם מתוך הכוח האלטרואיסטי שמתחיל להיווצר בי ולהתייצב בי, להלביש צורה אחרת על העולם הזה האגואיסטי, להלביש צורה אחרת אלטרואיסטית, ואז אני מגלה שבעולם יש כוח חדש נוסף. וכשאני מגלה אותו, זה חדש בשבילי שיש כוח נתינה, כוח אהבה. אבל במידה שאני בפנים מתחיל לפתח את הכוח הזה בי, אני גם רואה מסביבי שהוא נמצא, והכוח הזה נקרא "בורא". זה כוח שבונה ומחזיק את כל המציאות, שהיא לא תברח לכל הצדדים, שתהיה כמכלול אחד, כחוק אחד, כשכולם נמצאים בו, כוח הבורא, כוח הקריאטיבי.
ואז אותם האנשים שהלכו אחרי אברהם, הם הרגישו, הם הבינו, הם ראו את המציאות בצורה אחרת. הם ראו את המציאות השלמה, שפועלים בה שני כוחות, מינוס ופלוס, אלטרואיזם ואגואיזם. ולכן הם היו אז יותר חכמים, יותר מבינים, יותר מצליחים מכל יתר העמים. מתוך זה שהם ראו את המציאות השלמה, הם הכירו מה זו המציאות, שיש כאן כוחות נוספים שאחרים לא רואים, ואנחנו כן רואים, כי אנחנו התפתחנו בפנים בצורה כזו.
הייתה התפתחות נוספת, חוץ מהחוכמה והשכל איך להשתמש באגו שלנו, היתה להם גם חוכמה ושכל איך להשתמש למעלה מהאגו שלנו, בצורה הפוכה מהאגו, בנתינה ובהשפעה.
זאת אומרת הם היו יותר גמישים, הם היו בקיצור יותר מוצלחים, ולכן הם כתבו תורה שלמה והיו מפותחים מאוד. כמו שאחר כך כתבו הפילוסופים מימי הביניים הגרמנים, הצרפתים והאיטלקים, שכל המדע בא לנו מהיהודים האלו.
יעל: איך זה קשור לאנטישמיות מה שאתה מספר לנו עכשיו?
מצד העמים יש הרגשה, שיש ביהודים איזה גישה לטבע, לחיים שלנו, גישה נסתרת. שהם רואים, מבינים ומרגישים בתוך הטבע עוד כוחות, עוד תופעות נוספות, שעל ידי זה הם יכולים להצליח יותר מאתנו. עוד יותר מזה, זה שהם מצליחים, בזה הם כביכול גונבים מאתנו מה שאנחנו צריכים להצליח ולקבל מהטבע. הכל מגיע אליהם. כי הם בערמומיות, מפני שיש להם שני כוחות במקום אחד, יכולים לדעת את החיים, לראות יותר רחוק, להבין יותר רחב מה קורה, ולנצח לנצל את החיים ובסופו של דבר הם מנצחים אותנו. כי כל העמים מדברים מצד התחרות, מצד האגו, ולכן כך הם רואים את זה.
הקבוצה של אברהם הפכה במשך הזמן להיות כאילו לעם, למרות שזה לא עם כמו כל העמים, שבנו את עצמם בגלל שחיו במקום אחד והתחתנו ביניהם. כאן זו קבוצה שהתקיימה לפי הרעיון האידיאולוגי בלבד, והיו המון כאלה שהצטרפו אליהם. הרבה מאוד מקובלים גדולים, חכמים גדולים של עם ישראל, הם אלו שהיו באים מבחוץ, מצטרפים ולומדים את השיטה איך להבין את הטבע, להבין את עצמו, להיות בהרמוניה עם הטבע, בהשתוות הצורה.
ובכל זאת השנאה הזו גברה יותר ויותר בהתאם לעד כמה שעם ישראל נעשה יותר ויותר בולט לעומת כל האנושות. וזה לא תלוי בעם, אם זה יוונים, רומאים ועוד, אלא זה תלוי בטבע של הרצון לקבל, שלא סובל את הרצון להשפיע שמנוגד לו. זה שני כוחות מנוגדים.
יעל: הרצון לקבל זה האגו של העמים האחרים שלא סובל את אותו כוח.
הרצון להשפיע, הוא הכוח הנוסף שישנו בעם ישראל וזה נמצא ביסודו של הטבע. ולכן אנחנו צריכים להבין, שאת הדבר הזה אי אפשר למנוע, אי אפשר לסלק אותו. אפשר אולי להקטין קצת לאיזה זמן קצר ולא יותר. השנאה הזו התחילה ממש לפרוח יותר ויותר ככל שהאנושות התחילה לגדול, ואפילו כאשר עם ישראל היה חי בצורה מאוד צנועה. כי איפה שכל עם היה רץ אחרי כל מיני הצלחות חומריות, לבנות בתים גדולים, ארמונות וכולי והיו אנשים עשירים ועניים והתפתחה ציוויליזציה כמו ברומא, כמו ביוון ובכלל בכל המזרח התיכון, היהודים היו חיים בצורה מאוד פשוטה. כי העיקר בשבילם היה, להיות עד כמה שיותר מקושרים זה עם זה. ולכן הם לא קיבלו דחף לבנות כל אחד ארמון לעצמו, לכבוש ולהחזיק עבדים, זה בכלל לא היה. אפילו לפי החוקים, חוקי התורה שאנחנו קוראים במשנה ובתלמוד, אנחנו רואים עד כמה שהם היו חיים לפי חוקים מאוד מוזרים, שלאף אומה אין חוקים כאלה. חוקי הדדיות, חוקים שקושרים את כולם יחד, וזה היה העיקר בשבילם.
זה היה מאוד מנוגד לעמים אחרים וגם בחיצוניות זה דקר להם את העיניים. אבל העיקר הוא, שזה מושרש בתוך הטבע ואנחנו רואים את זה עד היום. אפילו קראתי סקר, שלפיו המדינה הכי אנטישמית זו דרום קוריאה, שאני חושב שהיא אף פעם לא ראתה יהודי בתחומה, ואין קשר בכלל, הם לא יודעים מי זה, אבל מבפנים הם מרגישים את האנטי הזה, כי זה בא מהיסודות של הטבע.
יעל: מאשימים אותנו גם בארצות הברית.
זה שום דבר. אנחנו צריכים להתייחס רק לתופעה הפנימית. זה שזה מתלבש בכל מיני דברים כמו, "אתם עשירים, אתם גנבתם, אתם סידרתם, לא סידרתם" זה הכול חיצוני.
יעל: אבל יותר מזה, אפילו מאשימים אותנו שיש לנו יכולת להתלבש בתודעה של האדם, להבין מה חסר לו, ועל ידי זה למשוך אותו ולנצל אותו לדברים שמשרתים אותנו. מיחסים לנו כוחות של השתלטות על טבע האדם, על משהו שהוא מעבר לכסף ופוליטיקה ומדיניות. בתקשורת מאשימים את היהודים שהם משתלטים על התקשורת. יש כאן משהו באמת נסתר שדיברת עליו לפני כן.
ודאי שנסתר. יש כאן כוח נסתר שנפתח ליהודים, ולאומות העולם לא.
יעל: האם הקנאה כלפינו זה בגלל שאנחנו בולטים, ובגלל שאנחנו מצליחים, ובגלל שמרגישים שיש לנו פוטנציאל להצלחה שלא קיים אצלם, ואנחנו גונבים להם אפשרויות הצלחה. ואז בסופו של דבר זה בא על חשבונם, כפי שהם אומרים, וזו הרגשה.
זו הרגשה, זה דווקא לא נכון. אנחנו לא גונבים מהם כלום, זה לא נכון.
יעל: ודאי שזה לא נכון, אבל זה מה שהם אומרים.
אנחנו ההיפך, אנחנו נותנים לעולם יותר מכל מה שהעולם נותן לעצמו.
יעל: אתה יכול להסביר את זה.
אין מה להסביר את אמרת בעצמך. כמה פרסי נובל, כמה פרסי רפואה, כמה שחקני הוליווד וכל מיני דברים כאלה. ודאי שזה הכל מפני שיש בנו שורשים של שני כוחות הטבע, גם קבלה, האגו, וגם נתינה, האלטרואיזם, אנחנו יכולים לייצר, לייצב, לבנות ולהרכיב דברים כאלו שהם לא מסוגלים. כי יש להם ביסודם רק רצון, או כוח אחד אגואיסטי בלבד. ולכן בטוח שאנחנו יותר מוצלחים, גם היינו גם עכשיו וגם נהיה.
אורן: אתה אומר שבגלל שיש בנו שני כוחות, גם כוח של קבלה וגם כוח של נתינה, אז יש לנו יותר גמישות, וזה מביא אותנו לאיזה חכמה. אתה יכול להסביר לי את הגמישות הזו?
נניח יש לך עין אחת, ובעין אחת אתה יכול לראות אבל הכל בצורה שטחית ולא לעומק. זה נניח, כי אנחנו כבר רגילים להוסיף לעין האחת את העין השנייה אפילו שהיא עצומה. אז אצלנו יש שתי עיניים, שני כוחות שעל ידם אתה רואה לעומק הדברים, אתה רואה איך לסדר את שני כוחות הטבע בצורה הדדית. אתה רואה איך לנצל את זה על חשבון זה להתקדמות לטובה, אתה מראש רואה מה יכול לצאת מזה, ממה שאתה נניח ממליץ, ממציא. זה פוטנציאל אדיר שיש ליהודים לעומת אומות העולם, אבל הם לא יודעים להשתמש בזה, כי אחרי שהגענו לארץ ישראל מבבל לפני שלוש וחצי אלף שנה, והיינו כאן, והגענו באמת למצב של אהבה, לחיבור בינינו, כמעט מיד כשהגענו לזה התחלנו ליפול.
יעל: מה זה ליפול?
לרדת מהרמה הזו של ההדדיות, של החיבור זה נקרא "חורבן", חורבן של בית המקדש. כל הקדושה הזו, ההשפעה ההדדית שהשגנו, היא התחילה להעלם ולהיעלם מאיתנו עד שתוך אלף שנה נניח, הגענו למצב שבמקום אהבת אחים התגלתה שנאת חינם, וזה נקרא "חורבן". ומאז נכנסנו למצב בינינו שנקרא "גלות", שאין כוח החיבור בינינו, אלא יש בינינו רק הכוח האגואיסטי. והכוח האגואיסטי הזה הוא בכל זאת מחזיק אותנו ביחד, אבל מחזיק אותנו ביחד, בגלל שאנחנו מפחדים מאומות העולם שרוצים תמיד להתנפל עלינו, לאכול אותנו, והם זורקים אותנו ומגרשים אותנו ממדינה למדינה, ואנחנו ממש כעם שלא מתחשבים עימו. מקבלים ממנו כל מה שאפשר באיזה מקום שאפשר, וכל היתר זורקים אותו. וכל זה מפני שאנחנו נפלנו מאהבת אחים לשנאת חינם. זאת אומרת, יש לנו עכשיו כוח אחד אגואיסטי שפועל כמו בכל העולם, ורק היכולת לחזור לאותו המצב של שני הכוחות, להתעלות מעל האגו, לפרוס על האגו שוב כיפת אהבה, היכולת הזו נשארת.
יעל: למרות שאנחנו עכשיו בגלות, וכרגע פועלים רק עם כוח אחד למרות שפוטנציאלית יש לנו שניים, עדיין השנאה כלפינו נשארה בעינה ושום דבר לא השתנה. זה לא שהעמים מסביבנו מזהים את זה שכרגע אנחנו עם כוח אחד.
הם לא יכולים לזהות, הם לא רואים לא זה ולא זה. אבל גם למרות שאנחנו נמצאים בגלות ואין לנו הכוח השני בפועל ממש, יש לנו בכל זאת הארה מיוחדת, מסוימת, שהיינו בזה לפני דורות.
יעל: אתה אומר שנשאר משהו.
כן. וגם שנהיה עוד מעט במהרה בימינו, ולכן אנחנו בכל זאת מוצלחים יותר מהם.
יעל: אנשים מרגישים שקיימת דחייה כלפי יהודים. היהודים מרגישים הישראלים מרגישים, אבל מייחסים את זה לא לאנטישמיות, ולא לאותה שנאה אוטומטית שקיימת בתוך העמים האחרים כלפי ישראל, אלא בעצם מייחסים את זה לפוליטיקה, לסכסוך הישראלי ערבי, לאנטי ציונות וזה כאילו לגיטימי.
זה הכל שקר. אם נולדת בישראל וכאן גדלת, את לא יכולה להבין את זה, פשוט לא יכולה להבין מהי אנטישמיות. לא את ולא כל מי שגדל כאן, הוא לא יודע מה זה.
יעל: את זה אומרים גם יהודים בארה"ב. ראיתי לקראת התכנית סרטים, ויש שם היום יהודים שיוצאים אפילו נגד יהודים, והם מדברים בדיוק על אותו דבר.
זה תמיד היה כך. וזה נכון במיוחד היום, וזה עוד יהיה, אבל אני לא מדבר על כך. זה כוח הגנתי כי הם חושבים שעל ידי זה הם ירוויחו, שיפסיקו ללחוץ עליהם ולהרביץ להם בגלל שהם יהודים. הם אנטי ציונים ואנטי ישראלים. כל זה תמיד היה לנו בעם ישראל. זה נובע מכך שגם בעבודה הרוחנית שלנו, שרצינו כל הזמן להרכיב את כוח ההשפעה והאהבה על פני כוח הקבלה והשנאה, גם שם היינו תמיד במאבק. זה המאבק שנמצא בכל יהודי ויהודי, והוא נמצא כדי להעלות אותו לפסגה, שבה ממש שולט בו כוח אהבה וחיבור בלבד.
אבל כדי להגיע לפסגה הזאת הוא תמיד צריך להילחם, כי תמיד יש בו, בתוכו, את כוח הדחייה, השנאה. האגו גדל וגדל, והוא צריך על פני כל האגו הגדל כל פעם לפרוס אהבה, חיבור. ולכן היהודי תמיד מרגיש שהאגו שלו גם גדל, ולכן הוא ממציא לאגו הזה כל מיני פטנטים כאלה, איך להשתמש בו בצורה נוחה יותר. ואז בכך הוא מרגיש את עצמו יותר קרוב לאומות העולם, מוכן לבוא אליהם ולהתחבר איתם ויחד איתם לצעוק על ישראל ועל היהודים, ולהיות ממש אנטישמי גדול. אנחנו רואים את זה עוד מימי ביניים בתקופת האינקוויזיציה, כאשר ראש האינקוויזיציה בספרד היה יהודי. והיו כאלה המון בעולם. ואת חושבת שבגרמניה הנאצית לא היו יהודים שהיו קרובים להיטלר, וכולם ידעו שהם יהודים וסבלו אותם מפני שהיו צריכים אותם.
יעל: זה נושא מאוד מעניין, יכול להיות ששווה לעשות עליו תכנית נפרדת.
אני לא רוצה להתעסק בהם כל כך, כי זה היה ויהיה וזה ברור לנו. אלא אנחנו צריכים לחקור את השורש של העניין. כי השורש הוא אותו שורש נצחי עד גמר התיקון של כל המציאות. לכן אין לי שאלה על היהודים שמצטרפים לאומות העולם. עוד יותר אני אגיד לך, אם תתחילי לחקור מי הם אלה שמארגנים כל מיני קבוצות טרור תידהמי מכך שיש שם מלא יהודים. אם תתחילי לחקור תגלי באפגניסטן שהפשטונים והטאליבן, וכל מיני שבטים שם, הם יהודים, זה חלק מעשרת השבטים שאנחנו איבדנו. הם עד היום שומרים נר של שבת, וכל מיני דברים כאלה. ויחד עם זה שונאים את ישראל. משך ההיסטוריה, הדברים הללו שלא טפלנו בהם בצורה נכונה, קיבלו כאלה עיוותים, אבל הם יהודים.
יעל: אני רוצה לחזור רגע לעניין שלנו, לגישות שונות ולטענות שטוענים אנשים שמתייחסים לאנטי ציונות כמשהו לגיטימי. ואני רוצה שתציג את העמדה שלך. האם בעיניך זאת אנטישמיות, או שבאמת אנטי ציונות זו איזו עמדה פוליטית?
זו לא עמדה פוליטית ולא כלום, זה פשוט אנשים שלא רוצים שיזהו אותם שהם לידינו, יחד איתנו. הם לא יכולים למחוק את הזהות שלהם שהם יהודים, אבל לפחות הם יכולים לעשות את כל המאמצים כדי שלא יזהו אותם כציונים. כי מציונות אני יכול לברוח, מהיהדות שלי אני לא יכול לברוח, אז לפחות בזה.
יעל: אני רוצה להתייחס לאומות העולם, כי אנחנו כרגע בתכנית על אנטישמיות. היום, גם ישראלים וגם יהודים בחו"ל אומרים, שבעצם כל הטענות של כל המדינות כלפינו הן טענות פוליטיות ומדיניות על רקע זכויות האדם. הם לא רואים בזה אנטישמיות.
תמיד אנטישמים מתלבשים בכל מיני טענות כאילו צודקות, שהן מהעולם. תמיד זה היה כך. איך אני יכול להגיד שאני סתם אנטישמי. איך אפשר לשנוא אותו בגלל שהוא יהודי. אני שונא אותו כי הוא עושה כך וכך צרות, ולכן אני שונא אותו.
יעל: אז אתה אומר שכל פעם התירוצים משתנים?
צריך להיות תירוץ הגיוני במקום תירוצים בלתי הגיוניים. התירוצים הכי נכונים היו מהאנטישמיים שאמרו "יהודים עושים את כל הצרות בעולם", וזו טענה נכונה. אני מסכים איתם, עם כאלה אנטישמיים אני יחד, כי באמת יהודים עושים את כל הצרות בעולם. כי אם יהודים היו עושים את מה שהם צריכים לעשות על פני כדור הארץ, לחזור לאהבה ביניהם, ולהראות בכך דוגמה לכל העולם, לכל האנושות, הם היו מבצעים את תכנית הבריאה והיו הכוח החיובי, וכך הם הכוח השלילי.
אורן: מה זה היה עושה לאנטישמיות הטבעית הזו, אם יהודים היו חוזרים לתודעה הזאת של חיבור ואהבה?
הם היו מזה מלמדים את כל העולם, וזה נקרא להיות "אור לגויים".
אורן: אז איך זה היה משפיע על התחושה הטבעית הזאת של האנטישמיות?
היא הייתה נכבית.
אורן: למה?
כי אומות העולם היו רואים ומרגישים מבפנים שעכשיו יהודים עושים את מה שהם צריכים לעשות. לא ידענו מקודם מה הם צריכים לעשות, עכשיו אנחנו רואים.
אורן: תדייק, מה הם צריכים לעשות?
ללמד אותנו איך להשתמש בכוח השני של הטבע, בכוח האלטרואיסטי, בכוח האהבה. שכל העולם יבוא לרוגע, לתיקון היפה, יעלה דרגה למימד הרוחני לעולם שלם, נצחי.
אורן: מה אז היה קורה עם השנאה הטבעית שיש בליבו של אדם לא יהודי?
הוא לא ירגיש שנאה, הוא ירגיש ההפך. הוא ירגיש אהבה והודיה ליהודים על זה שהם קיימים ומלמדים אותו את זה. הם רוצים ללמוד את זה מאיתנו.
בכך שהם באים ועכשיו אומרים שכל הצרות באות מאיתנו, הם בעצם רוצים להגיד "אנחנו באמת לא יכולים לעשות נגד היהודים האלה שום דבר. הם אמנם 0.02% מכל העולם, אבל תראו איזה צרות הם עושים לכל העולם, אנחנו לא יודעים מה לעשות עם העם הזה, הוא מפוזר כולו אבל תראו איזה צרות ובעיות הם עושים".
כל אחד בעולם יודע מה זה יהודי. על סינים לא מדברים, על דרום אמריקה לא מדברים ויש שם מיליארדי אנשים, על כמה האלפים האלה אנחנו כל הזמן מדברים עליהם. מה זה?
אורן: וזה יכול להתהפך?
וזה יכול להתהפך לטובה, כי הם ירגישו שאנחנו מורים, שאנחנו מלמדים אותם איך לחיות טוב, ולזה הם מחכים מאיתנו. מה הם אומרים לך, כשהם צועקים שהיהודים עושים לכל העולם רע? "אנחנו חלשים והם חזקים, תראו מה שהם עושים לנו. אנחנו קטנים ותראו איזה גדולים הם, והם עושים רע לכל העולם. יש סך הכל חמישה עשר מיליון אנשים ותראו מה הם עושים כנגד שבעה מיליארד אנשים. הייתכן? כן, זה מה שקורה, אנחנו לא יודעים מה לעשות איתם, אנחנו חלשים."
הם אומרים לך שהם תלויים בך. רק תראה להם מה שיש לך, שאתה רוצה למסור את זה להם. ותעשה זאת בכך שתיתן דוגמה על עצמך. כי רק למסור להם זה לא עובד, שוב אתה רוצה לרמות אותם. אתה תעשה את החיים נכונים כדוגמה לכל אומות העולם, שזה נקרא להיות אור לגויים, ואז הם ילמדו ממך את זה וירצו. אתה צריך להיות ממלכת כוהנים, ממלכת כוהנים זה משרד החינוך של כל העולם.
אורן: הזמן שלנו נגמר.
אני יודע, ולכן אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו עושים.
(סוף השיחה)