חיים חדשים

שיחה 668

כסף וחיים טובים?

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 15.29.12 – אחרי עריכה

אורן: אנחנו רוצים ללמוד היום איך לנהל את החיים שלנו.

יעל: יש לנו באמת צורך מאוד גדול לנהל את החיים שלנו כך שיהיו לנו חיים טובים, נוחים כמו שאנחנו רוצים, שנדע מה צופן לנו העתיד, שנוכל להתנהל בצורה נכונה כשיש בעיות או כאשר איזו הפתעה מגיעה אל תוך החיים שלנו. כיום ההרגשה השולטת בציבור היא שאם יש לאדם הרבה כסף אז הוא יכול לנהל את החיים כמו שצריך, שבעצם כסף זה מין הא-להים החדש של החיים, לפחות של החיים החילוניים. אם יש כסף אז יש אהבה, יש בריאות, יש אושר. המון דברים בעולם מונעים על ידי כסף, מלחמות, פוליטיקה, נפט, ביטחון, גם בדת מעורבים הרבה מאוד דברים הקשורים לכסף. בריאות, השכלה, ואפילו חברים אני יכול לקנות אם יש לי הרבה כסף. בקיצור, אם יש לי הרבה כסף אני מרוצה, אני מבסוט. נראה שהכל מונע על ידי כסף, שזאת הדרך הכי טובה היום לנהל את החיים שלי.

נכון, כך אנחנו בנינו את העולם. "כסף" זה ממילה "כיסוי", ואז שואלים תמיד "האם יש לך כיסוי?". זאת אומרת, לכל דבר שאני רוצה השאלה היא האם יש לי כיסוי למה שאני רוצה ואז על ידי זה אני קונה. אם אין לי כיסוי, אין לי כסף, אז אין מה לעשות, זאת אומרת אין לך כוח, אין לך משהו לתת תמורת מה שאתה רוצה, כי לכל דבר יש מחיר. וזה וודאי נכון לכל דבר.

פעם חשבנו אולי על אהבה, אולי על נאמנות, אבל אין דבר כזה, וזה טוב מאוד כי אנחנו הגענו לאמת, שסך הכל העולם שלנו מנוהל על ידי רצון, והרצון הזה כל הזמן רוצה משהו. השאלה היא איך אני יכול לקבל את מה שאני רוצה? אז יש תמיד איזה פיצוי, משהו כתשלום, אני רוצה לקבל ותמורת זה אני חייב לתת, כי מישהו אחר, זה שנותן לי, רוצה לקבל. וכך אנחנו צריכים להתמודד אחד עם השני, זה מאוד טבעי, מאוד יפה, מאוד טוב.

חבל שאנחנו לא מתייחסים כך לטבע. אם לכל מקום בטבע איפה שאני חי, אוויר, מים, ירק, יער, חוף, ים, לכל מה שאנחנו רואים, שנראה לנו שזה סתם הפקר, אם היה לזה בעל בית וכל חודש הייתי צריך נניח לשלם כך וכך עבור אוויר, אם היינו משלמים על כל דבר שאנחנו צורכים מהטבע, זה היה עוד יותר טוב.

יעל: לְמה זה טוב?

כי היינו מבינים שאנחנו חיים בעולם שהוא כולו בא בחשבון.

יעל: שעל כל דבר יש חשבון בעצם?

בטח, כי אנחנו לא עושים חשבון, נניח, עם האקולוגיה, ותראו לאן הגענו. למה? כי חושבים שזה הפקר, שזה לא חשוב, לא נורא, מה זה אוויר. אלא אם היו מגיעים אלי ואומרים "יש לך אוטו אתה צריך לשלם עבור פליטת הגזים של האוטו, יש לך עוד משהו? אתה רוצה לנשום אוויר אז תשלם גם על זה". אז היינו מתייחסים אחרת לטבע.

זאת אומרת מה שלא יהיה, אם נסכם, על כל דבר אנחנו צריכים לשלם. מזה שאני חי ומשתמש במה שיש מחוץ לגוף שלי, אפילו במילימטר, אני חייב לשלם על זה.

יעל: ככה זה עובד בפועל?

זה עובד בדיוק ככה, רק הבעיה היא שאנחנו לא כל כך מתחשבים בזה, אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים לשלם על הכל.

יעל: לא רק זה, אתה אומר שגם מה שאנחנו לא משלמים עבורו אנחנו בכלל לא מעריכים אותו ואז יש לנו את האפשרות לזלזל בו.

נכון, כן. וחוץ מזה אנחנו כן משלמים, אבל משלמים בצורה כזאת שאנחנו לא יודעים שזה יוצא לנו ביוקר, אנחנו משלמים בצורה אחרת, בעקיפין.

יעל: האם הכסף זה המחיר שאנחנו משלמים בצורה הכי מוחשית שיש, זה המפתח בעצם לכל המציאות?

כן. ועוד יותר מזה, מחשבות, יחס. אם אני מתייחס למישהו, למשהו, לא טוב, אז אני גורם רע, גם על זה אני צריך לשלם כסף, לשלם זאת אומרת להשלים. להשלים, לפצות. בזה שאני גרמתי לחשוב רע על משהו שיש סביבי, לא חשוב על מה, אפילו על העץ, אפילו על השמש, גם בזה אני מכניס כוח רע בטבע, וזה חוזר לכולם בצורה רעה וגם על זה אני צריך לתת פיצוי.

בקיצור, אנחנו חיים במערכת כללית סגורה, גלובלית, שכוללת בתוכה את כל היקום שלנו, ועל כל דבר שגורם לייצור בגוף שלנו, בשליטה שלנו, חייבים לשלם עליו. וגם על זה שלא בשליטה שלנו, אנחנו צריכים לשלם. על הכל. בקיצור, אין ברירה אנחנו נמצאים קשורים בידיים ורגליים בכל המערכת הזאת, באין סוף צינורות, באין סוף חוטים, במוח ובלב ובכל דבר שיש לי, ובכל דבר אני חייב להיות באיזון עם המערכת הכללית. באיזון.

יעל: וחלק מהדרך לאזן היום את המערכת הכללית זה כסף? זה לשלם מחיר של כסף?

לא, כסף זה כיסוי. זאת אומרת, אתה עשית משהו, אתה צריך לכסות את זה, להשלים את זה, להחזיר את זה למצב הטוב. אם לקחת משהו אתה צריך להשלים, אם עשית משהו, גרמת משהו אתה צריך להשלים. ובדרך כלל אנחנו עושים לעולם שלנו רק נזק, אז צריכים להשלים, צריכים לשלם. אבל זה לא העניין של הכסף הפשוט, זה לא עניין של הדולרים, הכסף הכוונה לכיסוי, השלמה.

יעל: ומי שאין לו כסף ולא יכול להשלים, אין לו את הכישרון לעשות כסף?

זה לא כסף בלבד.

יעל: אז מה עוד? אם אין לו כסף במה הוא יכול השלים?

בכל מיני דברים.

יעל: למשל?

ביחס שלו, בהשתתפות שלו, אבל אם הוא רוצה לחיות ולקבל מהעולם משהו, הוא חייב לתת את הפיצוי הזה לעולם, לבני אדם, לטבע, לחיות, לעצים, לא חשוב למה ולמי. אדם צריך לדעת שהוא נמצא במערכת הכללית הגדולה ועם המערכת הזאת הוא חייב להיות באיזון, כמה שלוקח, כך עליו לתת. בכל מה שהוא נמצא, במערכת שהוא נושם ואוכל, ומתייחס למה שהוא לוקח כמו ביגוד ואוכל, ומשתתף עם כל מיני אנשים אחרים. הוא חייב להרגיש את עצמו שנמצא באיזון הכללי עם כולם, שהוא משלים את כל מה שהוא מקבל מהעולם, ומחזיר את זה לעולם בכל מיני צורות. זה נקרא שאני מכסה את קיומי בעולמי.

יעל: אם אני אכסה את קיומי בעולמי ואני בעצם אשלים את כל החוסרים שאני גורם, אני אוכל לנהל את החיים שלי יותר טוב?

אז החיים שלך יהיו ממש אידיאליים.

יעל: מה זה אומר, שלא יהיו לי בעיות בחיים?

לא יהיו לך בעיות. אף אחד לא יוכל לגרום לך נזק, כי את משלימה את כל העולם בזה. את נמצאת בהרמוניה, באיזון, בהשלמה עם כל המערכת הכללית של המציאות שהיא נקראת "א-לוהות" ואז לא יהיה לך אף פעם שום דבר רע, אף אחד לא יכול לגרום לך רע.

יעל: אז יש איזה מין מחירון כזה, שעל כל דבר, כל נזק שאני עושה יש משהו שאני צריכה להשלים?

כן.

יעל: ואיך אני יודעת מה המחירון כדי לחיות חיים טובים? התחלנו את התוכנית עם כך שאנחנו רוצים לנהל את החיים שלנו בטוב. אם הייתי מכירה את המחירון הזה יכול להיות שהיה לי מה לעשות. היום אני לא איזה אוליגרכית, כסף אין לי מי יודע מה, אז עם איזה אמצעים יש לי היום אפשרות לכסות? דבר ראשון זה לדעת בכלל איזה חורים יצרתי כדי שאותם אני צריכה לכסות, ודבר שני במה אני מכסה?

כל מה שאת שואלת עכשיו הן שאלות מצוינות, יפות מאוד, שהאנושות לאט לאט מתחילה לגלות אותן. השאלות האלה הן שאלות הכרחיות, שאנחנו חייבים לבדוק אותן, לחקור אותן כדי לשרוד, כי אלה כבר שאלות שהופכות להיות קיומיות ולא סתם פילוסופיה, כמו שהיה נראה לנו עד לפני כמה זמן. ולכן אנחנו צריכים להבין, שאם אנחנו לא נדע את כל המציאות, אנחנו לא נדע אפילו איך לסדר את החיים שלנו הפשוטים בתוך המשפחה. אנחנו פתאום מגלים את עצמנו קשורים לכל העולם הגדול ולכל בני האדם, כולם משפיעים עלי ואני תלוי בהם, וגם אני משפיע אליהם.

ואם אני רוצה או לא, יכולים לבוא אלי ולהגיד "אתה יודע שאתה גורם בחיים שלך נזק לאיזה הונולולו". "מה לי ולהונולולו, מה אתם רוצים ממני?" הם יגידו "כן אנחנו יכולים להראות לך שאתה בחיים שלך, עם המשפחה, עם הבית, העבודה, סך הכל זה שאתה לא יוצא מהכפר שלך אתה גורם נזק לאיזה הונולולו". וזה נכון, כי אם אנחנו נמצאים בעולם העגול במצב שכולנו נמצאים בכפר אחד קטן אז וודאי שאני תלוי בהם והם תלויים בי. לכן אנחנו צריכים לדעת את המפה הכללית ואיך להסתדר בה, ולכן חכמת הקבלה מתגלה ונותנת לנו עצות לזה, איך לגשת לעניין.

היא מספרת לנו על הכל, איך לבנות את עצמנו נכון ולגלות את התמונה הזאת, הצורה הזאת הכללית בשלמות ולדעת איך באמת לנהל את העולם, לנהל אותו בפועל, אבל לאט לאט אנחנו מתקדמים לזה. אם רוצים להתקרב לראייה כזאת כללית, שבלי זה אנחנו כבר רואים שאנחנו לא מסתדרים, כי אם אני מסתכל על מנהלי העולם, הנשיאים האלה, האמריקאי, צרפתי, גרמני, אנגלי, כולל רוסיה, כולל כולם, אני רואה אותם שהם נראים כמו איזה ילדים קטנים שגם הם צריכים אמא שתשמור עליהם, כל העולם הוא כך. והבעיה הגדולה שלנו היא שאנחנו נמצאים בעידן חדש, שאנחנו חייבים להכיר איך העולם מתקיים. איך העולם הגדול הכללי הגלובלי מתגלה ביחסים בינינו וביחס לכל המערכת הכללית, איך הוא באמת חי.

אורן: בהתאם לכל מה שדיברנו, נניח שאני רוצה להקנות לבן שלי את האמצעים הטובים ביותר כדי להגיע למצב שהוא יהיה אדם בוגר, שיוכל לשלוט בחיים שלו יותר טוב ממה שאני היום שולט בחיים שלי. מתחילת הדיון שלנו היום, אנחנו מדברים על כך שכסף הוא בעצם הכוח שמניע את הכל, כי הכל שווה ערך לכסף, אתה אומר שאין דבר כזה שאדם לוקח משהו בלי לשלם. אם אני אלמד אותו איך לעשות הרבה כסף והוא יעשה הרבה כסף, האם בזה אני מבטיח את עתידו, את יכולת השליטה שלו על החיים שלו כאדם בוגר, על הילדים שלו, על המשפחה שלו? אם אני אלמד אותו איך לעשות כמה שיותר כסף, האם בכך אתן לו את האמצעי החשוב ביותר לקבל שליטה על חייו העתידיים כאדם בוגר?

כלום לא.

אורן: כלום לא?

אתה רואה מה קורה מיום ליום. בכסף אתה יכול להבטיח לו רק את החיים הגשמיים, הנורמליים, אם לא יקרה משהו אחר. אבל אנחנו נתונים היום לכל מיני אסונות. אני שומע מהרבה אנשים שחלקם עשירים, שהם קונים בית באיזה מקום שם באיים הקריביים או באיזשהו מקום אחר.

אורן: לעת צרה.

לא.

אורן: לנופש.

לא לנופש, לחיים. נוסעים לשם, קונים בית, יש להם עוד כסף למחיה, והם חיים שם. יוצאים לחוף, ומטיילים בכפר הזה, שם הם חיים.

אורן: צריך הרבה כסף כדי לעשות כזה דבר.

כן. ודאי.

אורן: לכן אני אומר שאם אני אלמד אותו לעשות הרבה כסף, אני רוצה לדעת מה הדבר הפרקטי ביותר למצב שבו, בעוד כמה שנים, כשהבן שלי יגיע להיות אדם בוגר, אני אדע שאני כאבא נתתי לו את האמצעי הכי חשוב שיוכל לשלוט בחיים שלו. לעשות הרבה כסף יבטיח אותי?

אתה שואל בצורה נקודתית?

אורן: כן, נקודתית.

כלפי האדם, בשמו, בזה אתה עושה מקסימום את מה שאתה מסוגל לעשות. כנגד מחלות, כנגד בעיות, טיפול בילדים, כל מה שיש.

אורן: בדיוק. כל דבר שירצה, יהיה לו. יהיה לו כיסוי.

זה לא בטוח שיהיה לו, אבל אתה מצידך תעשה מקסימום מה שאתה יכול.

אורן: בזה אני בטוח.

כך אנחנו רוצים לעשות, אבל אני רק לא רואה שמישהו מרוויח מזה, שהאנשים באמת מאושרים, שבאמת הולך להם טוב בחיים, שהם באמת לא סובלים. אני לא רואה. אם כל דור עובד מאוד קשה כדי לתת כל מה שאפשר לדור הבא, אז הדור הבא צריך להיות יותר שמח ומאושר.

אורן: כן.

איפה אתה רואה את זה? הדור הבא נעשה יותר גרוע, הוא נעשה יותר מסכן, אומלל, הוא מקלל את החיים. הוא לוקח נרגילה, איזה סמים ולא רוצה יותר כלום. לא ללמוד ולא לעבוד ולא לעשות שום דבר, ומקלל אותך שאתה מוליד אותו וכולי. איפה אתה ראית שמזה בא האושר? לא בא האושר. נתת הכל לילדים ומה הם, מסכנים. כי העולם לא נותן אושר, הרגשת שמחה, הרגשת מילוי, העולם לא נותן. אתה לא יכול לקנות את זה בכסף. יש לי הרבה תלמידים בכל העולם שחיים בכל מיני צורות גבוהות או לא, כולם סובלים. וזה לא עניין שאין להם מה לאכול. לאכול היום יש לכולם, לעומת מה שהיה לפני מאה שנה, היום הלוואי שיהיה פחות, סובלים רק מעודף משקל. אלא אתה רואה שאף אחד לא שמח, לא מאושר. טוב לאדם שלא נברא במקום שנברא כי חי ויש לו הכל, ואין לו כלום. הוא לא רוצה לצאת מהחדר שלו, מספיק לו את האינטרנט שהוא לא יודע מה הוא מחפש שם, הוא לוקח סמים ומחכה עד שימות בעצם. מה אתה מסתכל עליהם, זה ככה.

אורן: אז כסף לא יספיק לו.

לספק לו חיים אתה לא יכול בכסף. אתה חייב לתת לו משהו שמזה הוא יהיה מאושר. אתה יודע מה, שיהיה לו חצי קילו לחם, כמה בננות, מים, לא חשוב מה, זהו, אבל יחד עם זה שתהיה לו שמחה. אז תמצא עכשיו על ידי מה אתה יכול לתת לילד שלך שמחה. שהוא יגיד "איזה אבא טוב יש לי, הוא נתן לי את כל החיים. שמחה נתן לי".

אורן: בדיוק. כך אני רוצה שהוא יגיד לי. בסוף החיים שלי זה מה שאני רוצה לשמוע.

בכסף אתה לא יכול לעשות את זה.

אורן: אתה אומר, כסף לא יספיק לזה.

לא יספיק, בכלל לא, אפילו לא שלא יספיק, זה לא מספיק שאתה נותן לו כסף, אני אומר שזה בכלל לא נמצא בכסף. את המינימום אתה חייב.

אורן: ברור. אנחנו מבינים אחד את השני. ברור שהוא צריך כסף כדי להסתדר בחיים, אתה אומר שגם אם יהיה לו את כל הכסף שבעולם, זה לא יספק אותו, לא יהיה שמח, לא יהיה מאושר.

כן.

אורן: מה הלאה? כסף הבנו, יש דברים שאפשר לקנות בכסף ויש הרבה דברים שלא. אמרת שדברים שאי אפשר לקנות בכסף, הם אושר ושמחה. מה אני צריך לתת לו כדי שבחיים שלו הוא ישלוט במה שמתרחש ויגיע למצב של אושר ושמחה עילאית.

אפילו שלא ישלוט, אני לא אומר שזה חייב להיות כדי להיות מאושר. להיות מאושר זה נקרא שאני רוכש משהו נצחי, שלם, שאני בזה קיים בהרגשה ללא גבול, ללא הגבלה. שאני חי בעולם נצחי, שאני בעצמי מרגיש את עצמי פתוח, לא שאני מוגבל בעולם הזה. אני טס, ממש עף בשמיים. ולא שזה הזוי, שאני לוקח איזה סמים.

אורן: בדיוק, נשמע כמו איזה טריפ.

כן. נכון. אלא שאני מגיע לזה מתוך הכרה, הבנה, מתוך פקיחת העיניים שלי בכל מה שקורה במציאות שמעבר לעולם הזה. כי בעולם הזה אני קיים שבעים שנה ואני רוצה לדעת מה לפני זה ואחרי זה. "לדעת" זה נקרא להשיג, שזה יהיה שלי, שאני אהיה מאושר זה רק על ידי פקיחת עיניים. רק על ידי זה שאני אדע את כל המציאות.

אורן: אז בצורה פשוטה, להגיע למצב שהוא מרגיש בלתי מוגבל, זה להרגיש שאתה לא מוגבל בכלום, מה אני צריך לתת לו כדי שהוא ירגיש שהוא לא מוגבל בכלום, שהכל פתוח לפניו.

זו שיטה איך לפתוח את העיניים ולראות את כל המציאות האמיתית האינסופית.

אורן: מה זאת אומרת "לפתוח את העיניים"? עכשיו העיניים שלנו סגורות?

כן ודאי. אנחנו לא רואים, אנחנו לא רואים יותר ממה שרואים. זאת אומרת מה אני רואה? אני רואה איזו מציאות כל עוד אני חי.

אורן: סוגר עיניים, נגמר.

נגמר. זה הכל.

אורן: כך כולם, לא?

כך כולם.

אורן: זו דרך העולם.

כן. אז קודם כל זה לא בסדר.

אורן: עם המוות אני לא הולך להילחם, בסוף הוא בא, אני שואל מה אני אעשה עד אז. איך ארגיש עד שאמות.

לא. אני רוצה להשיג עולם שלם ובהשגת העולם השלם אני רוצה שאת העולם השלם אני ארגיש כבר עכשיו. לא שאני אסבול עכשיו ואחר כך אני אקבל איזה שכר. כמו שעכשיו כולם סובלים, "אה, טוב, משאירים משהו לילדים שלנו, אולי אחרי המוות יהיה משהו טוב". אנשים נמצאים בכל מיני כאלה טריפים, בכל מיני כאלה הזיות. אני אומר ככה, אני צריך לתת לילד שלי שיטה שעל ידה הוא עכשיו משיג נצחיות ושלמות וזה נמצא בטבע. שעכשיו, ולא אחרי מאה ועשרים שנה שהוא חי בעולם הזה ולא איכשהו, אלא כאן ועכשיו כשהוא כבר מרגיש את המציאות הכללית. את השיטה הזאת אני חייב לתת לו. זה נקרא שאני באמת נותן לו ירושה אמיתית.

אורן: למה זה חשוב לאושר שלו, שהוא ירגיש את המציאות הכללית וכן הלאה. אושר ושמחה אלה דברים פשוטים לכאורה.

כי אז הוא מרגיש שהוא חי בעולם השלם. ואז הוא מרגיש שאין לו שום בעיה עם המציאות שלו, עם הקיום שלו. הכל נמצא בהשלמה, הכל נמצא ביופי. השגת המערכת הכללית מביאה אותו למצב שהוא מרגיש את עצמו ואת העולם וכולם שנמצאים במערכת שלמה. זה נקרא "גילוי הכוח העליון לאדם" וזה מה שאנחנו יכולים לעשות כאן ועכשיו, לשם כך באה חכמת הקבלה. ורק בהשגת הצורה הזאת, התכונה הזאת, אנחנו יכולים להרגיש את עצמנו מאושרים, כי אנחנו מגיעים לאיזון, אנחנו מגיעים להשתוות הצורה, אנחנו מגיעים להיות מערכת אחת עם הטבע הכללי. זה לא הטבע שאנחנו רואים עכשיו, אלא הרבה למעלה מזה. וזה חוק הטבע שהאיזון מביא את האדם לאושר. וכך, זה מה שאני צריך למסור לו, את השיטה. ואם הוא מגיע לזה, שום דבר לא יכול להזיק לו. אם הוא מגיע לזה הוא לא צריך לחכות אחרי מאה עשרים שיהיה לו גן עדן או מה, אלא בכל רגע בקיומו הוא מרגיש שהוא מאושר ללא גבול, ושזה אף פעם לא ייגמר.

אורן: איזון מביא את האדם לאושר?

כן. למה יש לנו עכשיו צער? כי אני לא נמצא באיזון עם כל מיני כוחות, עם כל מיני מקרים וכן הלאה. אני לא נמצא באיזון, איתך, איתה, עם כל הדברים האלה שלוחצים עלי, אני לוחץ עליהם, אני לא יודע איך להסתדר עם הכל, מפני שלא נמצאים באיזון, בהשתוות, בחיבור נכון.

יעל: כשאתה אומר איזון למה אתה מתכוון?

את יודעת מה זה דברים מאוזנים?

יעל: מאזניים אני יודעת מה זה, אבל אני לא יודעת מה זה להרגיש מאוזנת בחיים שלי, מה זה אומר, האיזון בחיים.

שאת נמצאת בהבנה, בהרגשה שווה יפה עם מישהו אחר. כלפי אדם, כלפי דומם, צומח, חי, זה לא חשוב.

יעל: איך אני יכולה להיות מאוזנת עם איזו אבן או עם צמח.

כשאת מבינה ומכירה את מטרת קיומו בעולם, אז הוא לא מזמין בך שום רגש שלילי כי את רואה עד כמה שהוא נמצא בכל המציאות בצורה שמשלים את המציאות ויש לו מקום לקיום שלו, וגם לעץ, וגם לכל חיה, וגם לכל בן אדם, וגם לך. את נמצאת עם כולם באיזון, במפה, בצורה, בתמונה, לכל דבר יש מקום וכל אחד משלים את השני ולא צריכים לעשות שום דבר חוץ מלשמור על האיזון יותר ויותר. וכך אדם שמתחיל להרגיש את התמונה הזאת, והוא נכנס בה, הוא משיג שזה העולם השלם, הנצחי.

יעל: אז מה אני צריכה לעשות בשביל להרגיש איזון או להרגיש את אותה שלמות או את אותו קשר וקבלה, ולהבין את התפקיד של העץ ושל האבן?

את צריכה ללמוד איך להתקשר נכון עם אנשים אחרים קודם כל. ניקח את הדרגה הכי גבוהה, דרגת המדבר, דרגת בני אדם. לכן את צריכה להיכנס אלינו וללמוד איך מתקשרים נכון לבני אדם. ומתוך זה, מיד, מהשיעור הראשון, מהסדנה הראשונה תתחילי להרגיש במקצת את האיזון, מה זה, על מה הם מדברים. ותתחילי להרגיש שבאמת אפשר כך להסתדר עם הכל. ואז לא יהיו לי לחצים. ואת השיטה הזאת, אם אני מוסר גם לילדים, הם יכולים להרגיש את עצמם כבונים את העולם המאוזן.

אורן: נניח שאני הבן שלך ואני מבקש טיפ ראשון עד לביקור הבא שלי אצלך, איך להתקשר נכון לבני אדם אחרים. תן לי איזה טיפ קטן ראשון להתחיל את הדרך.

קודם כל להבין שכל הבעיה בלהתקשר אליהם היא בך בלבד. וכל השיטה היא איך שאתה מתקשר לכולם. כי חוץ ממך יש לפניך עולם מצוין, אידיאלי, אינסופי א- לוהות, רק אתה לא יודע איך לראות את זה ולכן בראיה שלך, אתה מרגיש את צורת העולם הזאת המקולקלת. הכל תלוי בתפיסת המציאות הנכונה, וזה השיעור הראשון.

אורן: תודה רבה, היה שווה הביקור. תודה רבה יעל, תודה גם לכם שהייתם איתנו עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב, חיים חדשים, להתראות.

(סוף השיחה)