אלימות בבתי חולים, בכבישים, בגני ילדים, אלימות כלפי נשים, תינוקות וקשישים, וההתפרצויות נעשות תכופות יותר, קיצוניות יותר, מפחידות יותר. למה דווקא היום תופעת האלימות בפריחה, ואיזו הזדמנות נפתחת לנו עכשיו לעקור אותה משורשה?
ראשית, החברה שבה אנחנו חיים כיום נעשתה מאוד אינדיבידואליסטית. אם פעם היינו שנינו מאותו הכפר, הרגשנו שייכות לשכונה, לעיר ולמדינה, וזה נתן לנו רוגע מסוים ויחס לזולת, היום כמעט ואין כזה דבר. מיליארדי אנשים חיים בעולם, זרים לחלוטין זה לזה. האדם המודרני מפסיק להרגיש קשר פנימי לאחרים, החל מבני ביתו, דרך קרובי משפחתו, תושבי עירו ואזרחי מדינתו. כמעט ואין לו הבחן רגשי של אלה הם משלי, ואלה לא משלי. הקשרים הטבעיים נפרמים, ותחושת הזרות מהווה קרקע פורייה להתגברות האלימות.
שנית, בזמנינו קצב החיים מאוד מלחיץ. מערכת העצבים שלנו לא בנויה לתפקד בעומסים כאלה. זה כמו לתת לרכב לנסוע כל הזמן בטורים גבוהים. כמה אפשר? חייבים מתי שהוא להוריד את הרגל מהגז, לתת לו טיפולים נוספים, וכן הלאה. ברור שגם הגורם הזה מגביר את ההתפרצויות.
שלישית, אנחנו נעשים חכמים יותר מדור לדור, ומגלים שהחיים לא ממלאים אותנו. לא מעט צעירים מרגישים ריקנות, לא מבינים מדוע עליהם לחיות בחיים שלא הם בחרו אותם, ולמרות העובדה שהם לא רוצים זאת, בכל יום נופלים עליהם עוד ועוד חובות. חוסר שביעות הרצון הזה והמרירות הפנימית מצטברים, ומביאים גם כן להתפרצויות אלימות.
וכך, משלוש הסיבות העיקריות הללו ועוד הרבה אחרות, אנחנו מגיעים לתקופה שבה האלימות מתגברת. כמובן, יש את האמצעים המוכרים לפריקת מתחים כמו עשיית ספורט, שמיעת מוזיקה, צפייה בקומדיה, במשחק כדורגל או בסדרות אהובות, אבל החיים מלמדים שכיום זה לא מספיק.
בלי שינוי במגמת ההתפתחות, בפנינו עידן של פחד מטורף, גם במערכות יחסים אישיות וגם ברמה של כלל החברה. ואפילו אנשים שלפני רגע היו נראים נורמטיביים לחלוטין, יכולים פתאום להתפרץ באלימות. למעשה, אף אחד לא יודע מה יקרה לו בעוד רגע, כי המתחים הפנימיים שלו סמויים גם ממנו עצמו.
אבל דווקא ההכרה בגודל הסכנה, יכולה להביא אותנו להבנה שאין ברירה, הגיע הזמן לתיקון מהותי, ולא רק ברמה של חקיקה, אכיפה וענישה.
מה שיוכל להצעיד אותנו קדימה בגדול זהו חינוך כלל-חברתי, שיבנה קשרים מאיכות חדשה בין אנשים. קשרים של חיבור, קירבה והתחשבות, קשרים של תמיכה ואחריות, קשרים של השפעה טובה הדדית, שימנעו מראש הצטברות של מתחים, וגם יעניקו לחיינו משמעות גדולה. עלינו לחולל יחד מהפכה ביחסים בין אדם לאדם, לעזור זה לזה להכיר בכך שמצד הטבע כולנו חלקים במנגנון אחד, משפיעים זה על זה ותלויים כל אחד בכולם. ככל שנפנים ונרגיש את זה, כך נבין איך לפתור את כל הבעיות שמתגלות, מתוך דאגה כנה לכך שלאיש לא יחסר דבר.
תארו לעצמכם עולם יפה, עם אווירה רגועה. בלי מתח ועצבים בכבישים, במשפחה, בכיתה בין הילדים, בסביבת העבודה וברשתות החברתיות. עולם שבו בני אדם מרגישים מחוברים, ודואגים לשלומו של כל מי שסביבם. זהו העולם של מחר, והאלימות שמתגברת היום פשוט מכריחה אותנו לעבור אליו מהר יותר. עולם משופר, הרבה יותר בטוח ומאושר.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1150 – bit.ly/3ojjbnV