חיים חדשים
שיחה 264
מיניות וזוגיות בדרגת המדבר
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 29.11.13 – אחרי עריכה
אורן: שלום לכם, תודה שאתם איתנו כאן ב"חיים חדשים", סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן. שלום הרב לייטמן.
שלום לכולם.
אורן: שלום ניצה מזוז.
ניצה: שלום.
אורן: אנחנו רוצים היום, ללמוד איך אפשר להתקדם בחיים. אנחנו מבינים כבר שלהתקדם בחיים, פירושו לקדם את היכולת של ההתקשרות שלנו לכל מי שהוא לא אנחנו. יש אנחנו ויש אנשים סביבנו, קרובים, רחוקים, בכל מיני מעגלים, ואם נצליח להבין, איך אפשר לקדם את ההתקשרות שלנו אליהם בצורה חיובית, בצורה הדדית, כנראה שנמצא את עצמנו בחיים חדשים.
זו המטרה, ובכל פעם אנחנו מנסים ללמוד עוד משהו, כדי לשפר את מערכות היחסים בינינו. תהיו אתנו, יהיה הרבה מה לקחת. ניצה, אנחנו אחרייך.
ניצה: אנחנו עכשיו בקורס הורים מרתק בתחום של חינוך למיניות, זוגיות ומשפחה. ואנחנו כהורים רוצים ללמוד איך לחנך נכון את הילדים שלנו, ללוות אותם מהרגע שהם נולדים, בתהליך התפתחותי נכון וטבעי. בתוכנית הקודמת דיברת על ארבע רמות התפתחותיות של מודעות באדם שמכונות דומם, צומח, חי ומדבר.
באדם ובחברה אנושית.
ניצה: הבנו שאנחנו נמצאים עכשיו בשלב של המעבר, בין הרמה השלישית לרמה הרביעית, בין החי למדבר. והשלב הזה יכול להתרחש אך ורק בצורה הכרתית מודעת, תוך כדי תהליך חינוכי. זה לא יכול לקרות לבד כמו שזה קרה עד היום, בצורה טבעית, אינסטינקטיבית, כאשר הטבע פיתח אותנו. ואנחנו נמצאים בדיוק במקום הזה.
הסברת שזה כמו פרי, שהגיע למצב של בשלות ואם הוא לא נקטף, הוא מתחיל תהליך של ריקבון. אנחנו גם יודעים לצערנו, שתהליך של ריקבון קורה מאוד מאוד מהר, ביחס לתהליך הצמיחה וההתפתחות של הפרי, שלוקח המון זמן. וברגע שהפרי מתחיל להירקב, בשניות זה נגמר. אני חושבת שאין אחד שלא יכול להזדהות עם הדברים. אנחנו מרגישים את זה, אנחנו בעצמנו אומרים, "החברה שלנו רקובה, המערכות שלנו רקובות", יש הסכמה בעניין הזה לחלוטין.
ועכשיו, דרך החינוך למיניות, ליחס נכון בין המינים, אנחנו רוצים לאט לאט, לבנות את התהליך. בפעם הקודמת דיברת על כך, שכצעד ראשון הילד או האדם, צריך להתחיל להבין ולעשות אבחנה ביחס לכוחות והדחפים שמתעוררים בו. אם קודם, הדחף התעורר באופן טבעי ופשוט, והוא ניהל אותו בלי שהראש לקח אחריות, וזה פשוט קרה, אז עכשיו אתה אומר, שמתעורר בי איזשהו דחף, מתעורר איזה רצון, והראש שלי צריך להתחיל להבין מה זה הדחף הזה שהתעורר בי, ולראות באיזה אופן אני לומד לנהל אותו, לשלוט בו בצורה שתהייה נכונה.
נניח שזה תהליך ראשוני, תרגיל ראשון, כאשר אני כהורה שמה לב שבילד הצעיר שלי מתחילה להתעורר סקרנות, והדחף היצרי המיני הבסיסי שלו, מתחיל להתעורר. איך אני מכוונת אותו מהשלב הראשון בצורה הכי טובה, כדי שהוא יתחיל לקבל את היחס החדש הזה, שיתחיל לחשוב מהראש.
אם אנחנו מדברים בקשר להתפתחות המין שבתוך האדם, אומר, שכל אחד ואחד בחייו הקטנים והקצרים, עובר את דרגות הדומם, הצומח, החי והמדבר של האדם. וכל אחד נולד בצורה שהוא ממש אפס וכלום מעצמו, ואחר כך מתחיל לחיות, לגדול וכן הלאה. הבעיה היא, שאנחנו נמצאים כבר בתקופת ההתפתחות הכללית, שנקראת דרגת ה"מְדבר", דרגת ה"אדם" שבנו. וה"אדם" שבנו, זה מי שיודע להתקשר נכון לסביבה, לטבע, לדומם, לצומח, לחי ולבני האדם האחרים. ואנחנו צריכים ללמד את הילד קודם כל התקשרות נכונה לכל הסביבה, לכל מה שקורה. שיתקשר לזה בצורה טובה, יפה, מועילה, שיהיה מחובר לכל מה שסביבו בצורה שטוב לו עם כולם, עם הדומם, הצומח, החי ובני האדם, ולהם טוב עמו. אף אחד מאתנו זה לא אדם, כל אחד מאתנו הוא דרגת חי. בהמה.
אורן: מה פירוש בהמה?
בהמה זה שהוא לא מנהל את עצמו, אלא כל מיני דחפים וכוחות מנהלים אותו. ואת ה"אדם" שבנו אנחנו צריכים לבנות, על ידי התקשרות נכונה עם הסביבה. זאת אומרת, אני לא יכול להיות אדם ואף אחד לא יכול, אלא אדם זה נקרא, חיבור ביני לדומים לי. להיות מחובר עם עוד מישהו בצורה הדדית נכונה, כשאני מתחשב במה שיש לו, כמו במה שיש לי. וזה לא שייך לקשר במשפחה, בקרבה, אלא מעל כל הדרגות הקודמות של ההתקשרות.
אני צריך להתעלות מעל האגו שלי ולהיות קשור לאחרים, כך שהם חשובים לי כמו שאני חשוב לעצמי, או אפילו יותר מזה. כי להתחשב בזולת זה נקרא, שכמו שעכשיו אני מתחשב בעצמי יותר מהזולת, אני צריך להיות מקושר לזולת ולהיות קשור אליו, יותר ממה שאני קשור לעצמי.
אורן: למה?
זה נקרא שווה.
אורן: לא הבנתי.
אם עכשיו אני מתחשב בעצמי יותר מכל דבר בעולם, אני צריך לקבל חינוך, ויחס כזה לאחרים, שהם יותר חשובים ממני. זה נקרא שווה, להתייחס לאחרים בשווה, כמו שאני מתייחס לעצמי.
אורן: לא הבנתי. יש אני ויש כל האחרים. ואני מתייחס לעצמי כהכי חשוב.
כן.
אורן: באופן טבעי.
כן. באופן טבעי.
אורן: עד פה הבנתי.
עכשיו אתה צריך להגיע למצב, שאתה מחפש דרכים, איך להתייחס לאחרים יותר מאשר לעצמך.
אורן: למה?
אז זה יהיה שווה.
אורן: שווה בין מה למה? מה יהיה שווה?
שווה ביניכם. שאתה מתייחס לאחרים כמו שאתה מתייחס לעצמך.
אורן: אני לא תופס. אני הכי חשוב, עד פה אני אתך.
זה ברור.
אורן: טבעי.
כן. עכשיו אני אומר כך, להיות "אדם" זה נקרא מקושר לאחרים. מה זה להיות מקושר? תלמד מעצמך, איך שאתה קשור לעצמך. אתה קשור לעצמך כך, שכל העולם הוא בעיניך פרוטה אחת וגם פחות, לעומת החשיבות שלך.
אורן: שאני יותר מהכל.
בטח.
אורן: כן. ברור.
עכשיו אני אומר לך, שאדם זה נקרא, שאתה קשור לאחרים כמו לעצמך. שכולם שווים, כולם נמצאים בצורה שווה מקושרים יחד. יחד זה נקרא, שכולנו נמצאים בקשר הדדי. ואיך להיות בקשר הדדי? שאני דואג לאחרים, יותר ממה שאני דואג לעצמי. מפני שעכשיו בינתיים, אני דואג לעצמי יותר מלאחרים.
ניצה: אם אני מבינה נכון, כאילו צריך לשכפל מקצה אחד לקצה השני.
נכון.
ניצה: אם עכשיו אני החשובה, אז אני צריכה את אותו יחס לפתח כלפי הצד השני.
כן, שהוא יהיה יותר חשוב. אני רצון ליהנות ואת רצון ליהנות. אז אני לוקח את הרצון שלך ליהנות, ועובד כולי, עם כל מה שיש בי, עם כל היוצרות, וכל היכולות שלי, כדי למלא אותך. ואת, עם כל היוצרות שלך, עובדת כדי למלא את הרצונות והחסרונות שלי. אני מעמיד את עצמי לשירותך, ואת מעמידה את שירותיך לשירותיי.
אורן: וזה נקרא שאתם מקושרים?
זה נקרא מקושרים. כל אחד עובד למען השני, אז יש קשר.
אורן: בכל מצב היא לא יותר חשובה ממני.
דרגת ה"אדם" שכבר מתוקן, זה כשהאדם קשור לכולם, לכל האנושות, שמקבלת צורה כזו, שאליו הטבע מוביל אותנו. ועד שלא נגיע לזה, אנחנו נראה בכל פעם יותר ויותר בעיות, מכות, חסרונות, משברים וכן הלאה, כי זו הצורה העתידה שחייבת להתקיים. אבל לצורה הזו אנחנו צריכים להגיע במודעות שלנו, במאמץ שלנו, שנקרא "יגיעה", בעבודה שלנו שנקראת עבודה פנימית, רוחנית, כי זה רוח האדם. רוח האדם עולה למעלה, ורוח הבהמה יורדת למטה.
ניצה: מה ההבדל?
ההבדל הוא בזה, שרוח הבהמה נקרא, כשאני דואג לעצמי ולמה ששייך לי. זה נקרא יורד למטה, לתוכי, הראש שלי כולו רק כדי לדאוג לעצמי. ורוח האדם זה, כשעולה למעלה, כשאני דואג לאחרים ובאחרים אני חי. ואז אני מגלה שכל אותו יחס שלי לאחרים, בונה לי מרחב חדש מאוד של חיות, של הרגשות. פתאום אני מתחיל להרגיש מה יש בכל אחד ואחד, כי אני מתקשר כדי למלא אותם, כדי לשרת אותם. ואז אני כבר מתחיל לראות שמה שיש בי, זה סך הכל מין מכונה, כדי להעביר דרכי מילויים לכל מיני אנשים אחרים. אני הופך להיות האמצעי כדי למלא את כל האנושות. וכך כל אחד ואחד.
יש כאן לא יותר ממחסום פסיכולוגי, שאחרי שאני מתחיל לתפוס את זה, להרגיש את זה, אני מתחיל לגלות יכולת להתפתחות אינסופית. וכמה שאני יותר ויותר מתקשר עם בני אדם, אני מתחיל לגלות שיש לי יכולת למלא אותם, יש לי יכולת להתייחס אליהם בצורה החדשה וכל השפע עובר דרכי ואני ממלא אותם. אנחנו נכנסים לרמה אחרת של כוחות.
כוחות שממלאים זה את זה, כוחות שמקושרים זה לזה, ואנחנו בונים מכולנו דמות אדם אחד, דמות אחת, רצון אחד. וברצון האחד יש מלא מלא רצונות פרטיים, שהם כולם רוצים למלא זה את זה, וזה את זה, וזה את זה, כמו תאים בגוף אחד. ואז אנחנו באים לצורה מיוחדת של אנושות חדשה, כשכולם מה שנקרא, "כאיש אחד בלב אחד".
ניצה: אם הבנתי נכון, אז עד השלב הזה, ההתפתחות היא שלנו, נניח שהמקסימום שהגענו אליו ברמת המודעות הוא להבין את עצמי. מה זאת אומרת להבין את עצמי? נניח הפסיכולוגיה בודקת מה הדחפים שעולים בי, מה הרצונות, מה התשוקות שלי, והמוח שלי, או הראש שלי, משתמש רק כדי למלא את אותם דחפים ורצונות.
כל המדע שלנו הוא רק כדי למלא את עצמנו. ביולוגיה, זואולוגיה, פיסיקה, כימיה, לא חשוב מה, כולם הם איך לקבל, איך ליהנות. כי גם כאן החומרים פועלים בצורה כזו. כל אחד פועל איך למשוך, איך להרוויח, אפילו מדרגת האטומים והמולקולות וכן הלאה.
ניצה: וזה נקרא "מודעות עצמית", שאני מחפשת פנימה.
הכל פועל כך בדרגת החי.
ניצה: כן. קראת לזה "רמה בהמית", בגלל שכך זה עובד. ברמה החדשה, אני מתחילה להרגיש את הדחפים והרצונות שלך?
את מתחילה לבנות מערכת קשר, רשת קשר בין בני אדם. ואת אומרת שהרשת החדשה הזו בהתקשרות של כל בני אדם האחד לשני היא כדי למלא בצורה הדדית זה את זה, והיא נקראת "דרגת האדם". דרגת אדם לא נמצאת באף אחד, אלא בין כולם, בינינו. זה משהו וירטואלי, היא לא נמצאת, כי לפי החיים שלנו אנחנו "בהמה", ואם אנחנו רוצים לעלות לדרגת ה"אדם", אז בבקשה, תהיו מקושרים "כאיש אחד בלב אחד", ו"אתם קרויים אדם".
ניצה: ציירת לי תמונה שזה בינינו, ולפני כן אמרת לי, את ממלאה את הרצונות שלי ואני את שלך. אז איך זה בינינו, ואיך זה שלי ושלך? זה לא הסתדר לי. אני הבנתי שאני צריכה להרגיש את הרצונות שלך ולמלא אותם.
את לא יכולה אף פעם למלא את הרצונות של עצמך, וגם אני לא יכול למלא את הרצונות של עצמי. אני מקסימום נכנס לייאוש. ואם אנחנו באמת מתחילים למלא את הרצונות של הזולת, אנחנו מתחילים להרגיש שיש בטבע, בדרגה הזאת של ההתקשרות שבינינו, כוח מיוחד שמספק לנו מילוי, שאנחנו יכולים למלא.
ניצה: אבל הרגשתי שעשית לי עוד מקפצה. נשארתי ברמה נמוכה יותר, כפי שהסברת לי שהדרך שלי היא לא למלא את הרצון והדחף שמתעוררים בי, אלא להתחיל להרגיש את הזולת. הרגשת הקשר היא כשאני מתחיל להרגיש את האחר.
נכון.
ניצה: ואז דיברת על רשת הקשר שהיא כבר בינינו. אז התבלבלתי, האם אני צריכה למלא את הרצונות שלך?
למלא את הרצונות שלי, זה נקרא "התקשרות", ואני ממלא את הרצונות את שלך.
ניצה: אז מה היא רשת הקשר הזאת שבינינו?
היא בין כולם, שכך כל אחד ואחד ינסה למלא את האחרים. להרגיש תחילה את החסרונות שלהם ואחר כך למלא אותם. כמו שבטכניקה אנחנו נמצאים כך בהתקשרות, כמו בגוף שלנו, רק שכאן אנחנו בונים אותו דבר שקורה בתוך הגוף הבריא, כל המערכת הביולוגית, הזאולוגית, הפיסיולוגית היא אותה רשת הקשר, רק שהיא בינינו, במודעות שלנו, ברצונות שלנו. ואנחנו בונים את זה למרות הטבע האגואיסטי שלנו, למרות הקומה הקודמת של דרגת החי, וכך מגיעים לדרגת המדבר.
אורן: מה הכוונה כשאתה אומר להרגיש את החסרונות של האחרים, לבדוק מה פגום בהם?
כן, לבדוק מה רוצה הזולת. ויוצא שכשאני מתחיל להיכנס לחברה הדדית כזו שמתחנכת כך כולה, אז מה כל אחד רוצה? כל אחד רוצה למלא את השני. אז אני עוזר לה למלא את האחרים, והיא עוזרת לי למלא את האחרים, וכך כולם. ומה שקורה בינינו, זה שאנחנו בעצם רק עוזרים האחד לשני, תומכים זה בזה. אין לנו במה למלא את עצמנו, אלא שביחס שלנו אנחנו רק פותחים את הקשרים בינינו. בעבר היינו כל אחד ואחד מבודד מהשני, קיים בתוך עצמו, האדם החי היה חי בתוך עצמו, ועכשיו אנחנו מוכנים לתת אחד לשני את כל המילויים. במוכנות בנכונות הזו אנחנו פותחים את הדרכים האלה בלמלא כל אחד את השני, אנחנו בונים את רשת הקשר, ורשת הקשר מתמלאת עם הרגשה חדשה, עם אור חדש.
ההרגשה שאנחנו מקבלים בהתקשרות בינינו נקראת "אור", כמו אור השמש, חום, אור של אהבה, של תמיכה. אבל זה משהו שאין בנו, אין לנו במה למלא את עצמנו, ואין לנו במה למלא את האחרים, אלא שההתקשרות הזאת בונה תנאי שאנחנו מגלים שברשת הזאת זורמים כוחות החיים בדרגת המדבר.
אורן: כולם ברשת הזו דואגים ורוצים שיהיה טוב לאחרים, נניח שאני בתוך הרשת הזאת, ששלושתנו עם כזאת רשת בינינו, אז התחלנו את הסיפור שבאופן טבעי הדאגה שלי נתונה לעצמי, שאני הכי חשוב.
כן, ומעל זה אתה בונה קשר שהוא יותר חשוב.
אורן: ברשת הזו יש חוקיות אחרת שבה כל אחד דואג לאחרים, ואז כולם דואגים לכולם בסירקולציה כזו.
כן. זה נקרא "חוקי ההשפעה".
אורן: אני רוצה להשוות בין התמונות, אם אני כבר דואג לאחרים, אז מי דואג לי?
כל אחד, כל אחד לכולם. כי אין כאן יותר ופחות, אין כאן קרוב ורחוק. כולם דואגים לכולם.
אורן: אז אם בסטטוס הקודם הייתי דואג לעצמי ואתה לעצמך וניצה לעצמה, נאמר ששלושתנו ברשת, אז אני דואג לשניכם ושניכם דואגים לי.
כן.
אורן: אז יוצא שמצד אחד, הוספתי לעצמי ריבוי דאגות, אבל מצד שני, גם קיבלתי כמות גדולה יותר שדואגים לי. שזה שניים במקום אחד, או שאם היינו עשרה, אז הייתם עשרה במקום אחד.
ככל שאספת לעצמך דאגות, כך קיבלת תמיכה מבחוץ.
אורן: זאת אומרת, שיש לי יותר דאגות או יותר דואגים?
זה אותו דבר. כי הרשת היא רשת הדדית, אינטגרלית. העיקר זה לצאת מעל האגו שלי ולהתחיל להתייחס לאחרים.
אורן: מה זה האגו שלי שאני צריך לצאת מעליו?
הדאגה העצמית.
אורן: העיקר לצאת מהדאגה עצמית ולהתחיל לדאוג לאחרים?
כן. העיקר לפתוח בינינו את הצינורות האלה של הקשר, ואז נגלה שאנחנו לא חותכים אותם, לא סותמים אותם עם האגו שלנו, כל אחד סוגר את עצמו, חותך את הכל ועוד בונה חומות, ברגע שאתה פותח את הקשרים האלה, את הצינורות האלה, אתה מחייה את המערכת בהתקשרות נכונה. בקומוניקציה נכונה אתה מתחיל לגלות שברגע שפתחת את המערכת הזאת, היא חיה, אתה מגלה שם זרימת אנרגיה, חום, משהו שמחייה אותך בדרגת המדבר. המערכת הזאת נקראת "דרגת האדם", המדבר.
אורן: מה זה "מדבר"? על מה הוא מדבר כל הזמן?
לַמה זה נקרא "דרגת המדבר"?
אורן: כן, הוא מדבר פתאום, מה הוא אומר? גם עכשיו אנחנו מדברים, כולם מדברים, כל היום, הכל דיבורים. מה זה ה"מדבר" הזה?
עכשיו אתה עושה "מו" כמו בהמהּ, לעומת ה"דיבור" שלו.
אורן: הבנתי שזה לא לעומתו, זה לעומת רשת ההתקשרות בין האנשים.
כן.
אורן: זאת אומרת שיש פה יציאה מהפרט אל הכלל או משהו כזה. רשת.
כן, כאן מתחיל להיות דיבור.
אורן: על מה מדברים?
הדיבור הוא על אותו הכוח העליון שאתה מגלה שזורם ביניכם ברשת.
אורן: החום, השפע, שתיארת קודם?
החום, השפע, המודעות, העיקר זו המודעות של המדרגה החדשה שאתם מגלים שהיא דרגה מעל הגוף, מעל הדאגות לעצמינו והן נקראות "גוף".
אורן: לא הבנתי. מעל הדאגה עצמית?
כל הדאגות שלך על עצמך, דומם, צומח וחי הן דרגות ודאגות שנמצאות בתוך הטבע.
בעולם שלנו יש שלושה סוגי יצורים, דומם, צומח וחי. וזה שהולך על שתי רגליים.
אורן: האדם שייך לממלכת החי בהגדרה שלו, היצור הכי מפותח בממלכת החי.
נכון. אז עכשיו אנחנו מגיעים לדרגה אחרת שהיא נקראת "דרגת המדבר". כך היא נקראת בינתיים, אחר כך נברר לַמה זה דרגת המדבר. דרגת המדבר היא דרגה אחרת לגמרי. כּל היוצרות, כל הרצונות, כל המחשבות של האדם שבעולם הזה בינתיים, בדרגת החי הזו, כולם מכוּונים לתוך עצמו, רק לטובה עצמית, אלא שאם הוא הולך ומשייך אותם לטובת הזולת, הופך את עצמו, עושה היפוך מעצמו לזולת, וכשהוא מתקשר לזולת בצורה כזו, הוא בונה רשת קשר בין כולם. לא רשת אגואיסטית שכל אחד מנצל את הזולת, שהיא הדרגה המקולקלת בדרגת החי, האחרונה שאנחנו נמצאים בה כעת כמו פרי שנרקב, אלא שאם אתה מתחיל להתייחס הפוך, אתה בונה רשת, דרגה, רמה חדשה של התקשרות בין אותם היצורים שנשארים בעצמם בתוך הדרגה האגואיסטית, אבל מעל האגו הזה, מעל מה שהיה להם קודם, הם בונים עכשיו למרות זאת יחס אחר, יחס של השפעה, אהבה, התחשבות. והיחס ההדדי החדש הזה שהוא בונה בין כולם, נקרא "רמת המדבר".
זו רמה חדשה, הפוכה מכל הרמות הקודמות, לכך לזה אנחנו צריכים להגיע בהבנה, בהכרה, ביגיעה מעצמנו. הטבע לא מחייב אותנו להגיע לכך, הוא רק מביא לנו הרגשת הריקבון במצב הנוכחי. אבל בצורה כזאת הוא דוחף אותנו להתקדם לצורה החדשה.
ניצה: דמיינתי את רשת הקשר הזו, בתוך המערכת שתיארת, בשלב מסוים כרשת שמתאימה לשני המינים. לא לקחתי בחשבון את הפלוס מינוס, זכר ונקבה.
זה לא שייך.
ניצה: מה בכל זאת התפקיד של בני זוג, של זכר ונקבה כבני זוג בתוך המערכת הזאת?
אני משייך לאותה ההתקשרות לטובת הזולת, גם את המין שלי, גם את הרצון לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. את הכל אני משייך לאותה התקשרות כלפי האחרים.
אורן: מה זה אומר?
שאני עושה כל מה שאני מסוגל לתת ולעשות לטובת הזולת.
ניצה: לפחות בהרגשה שלי, נראה שאין הבחנה מדויקת, איך אנחנו כבני זוג תורמים לרשת הזאת.
קודם כל תתקשרו ביניכם כבני זוג. לא מתחילים מיד מכל הרשת, מתחילים מתא אחד. התא האחד הוא גבר ואישה יחד. כשאנחנו רוצים להשפיע זה על זה, אז אני בוחר נניח בחינוך החדש האינטגרלי, התקשרות כללית כזאת נקראת "אינטגרלית", ואני בונה לפי הגישה האינטגרלית הזו אותו יחס. גם לחברים, אבל יותר מזה, אני בוחר מישהי שמתאימה לי לבנות איתה חיים משותפים בדרגת החי, בצורה כזאת שנשלים את עצמנו לדרגת המדבר.
אז אני מסתכל על נטיות האדם, עד כמה שאנחנו יכולים להועיל זה לזה בדרגה הרוחנית, בדרגת המדבר, גם ביחסים הגשמיים, זאת אומרת הגופניים הקרובים ביותר ביננו,. זה הכל. ואז המין הופך להיות כאמצעי ולא כמטרה. אלא שגם בזמן שאני עוסק במין, אני חושב, אני מכוּון להשגת הקשר הפנימי הרוחני.
ניצה: איך אני מפתחת מודעות כזאת כדי להבין או לדעת מי מבין הזוג הזה יכול להתאים?
על ידי החינוך והרגש הפנימי.
ניצה: כלומר אני יכולה להבין בשלב הזה שברור לי שאני ארצה להכיר בן זוג שהוא איתי באותה מטרה.
הוא לא צריך להיות גבוה מידי או נמוך מידי, אלא שהוא צריך להיות מאותו המין הרוחני, מאותה הדרגה הרוחנית שתבינו ותשלימו האחד את השני.
ניצה: זאת אומרת שאנחנו כבר מדברים על רמה פנימית.
ההתאמה היא לפי הרמה הרוחנית.
אורן: מה זה "רמה רוחנית"?
עד כמה שאנחנו מפותחים על ידי החינוך האינטגרלי זה לזה.
ניצה: בתוך המודעות הרביעית הזאת שקראת לה "מדבר" יש רמות?
הרבה מאוד. אומרים שיש מאה עשרים וחמש מדרגות.
ניצה: זאת אומרת שיש בפנים מאה עשרים וחמש רמות, וכולן בתוך רמת המודעות שנקראת המדבר?
כן.
ניצה: שכולן מדברות על התקשרות עם הזולת. זאת אומרת מאה עשרים וחמש רמות של חיבור.
לגדול כאדם.
ניצה: זאת אומרת שהאדם שרוצה למצוא בן זוג לחיים, צריך להיות פחות או יותר באותה רמה. הוא צריך להיות מסוגל בכלל לראות את הרמה, או להבחין בה.
כן.
אורן: יש פה משהו מורכב. דברת על שתי רמות של התאמה, שהאחת באה מעל השנייה. יש את הרמה של ההתאמה שביניהם בצורה הגשמית הפשוטה, אני מניח שזה קשור למנטליות, להרגלים, לבית שבו היא והוא גדלו, שיש ביניהם התאמה ארצית.
לא.
אורן: את זה לא צריכים לבדוק.
כשאנחנו מתפתחים ברמה הרוחנית. ברמת האדם?
אורן: אמרת שאני בוחר מישהי שמתאים לי לבנות איתה את החיים שלי בדרגת החי כך שנוכל להשלים את עצמנו לדרגת המדבר. איך אתה בוחר בן זוג?
בתהליך שאני עובר בחינוך האינטגרלי, בהתקשרות עם הסביבה שהיא הסביבה הרוחנית החדשה שאתה אני מתקשר. כשאנחנו עוברים כל מיני תרגילים וסדנאות למיניהן וכן הלאה, ואנחנו קשורים לאלפי אנשים בכל העולם בקבוצות שונות שעוסקות בכך, אני מתחיל להרגיש בחוש הפנימי שלי, שיש מישהי שיכולה להיות יותר מתאימה לי, לביטוי הנטייה שלי להתקשרות הרוחנית.
זה לא תלוי בשפה, במנטליות, או בהתאמה בין בית האימא שלה לבין בית האימא שלי. זו מין נטייה חדשה רוחנית, פנימית, לקרבה שבינינו ברמה הרוחנית. זו יכולה להיות אישה שרחוקה ממני, ממש מקצה העולם, ואני ארגיש את זה אתה. וזו בהחלט לא דרגה גשמית ולא משיכה מינית, אלא אני ארגיש שיש בינינו קליק פנימי. אבל זה כתוצאה מהחינוך האינטגרלי.
לכן גם אצלנו בדרגת החי, לא סתם בני אדם מתחילים את המין וההתקשרות ובונים משפחה רק אחרי שהם בוגרים. אני צריך להיות בוגר בחינוך האינטגרלי כדי להבחין בכך ולומר "זאתי בשבילי", אני יכול להיות קשור אתה בצורה הדדית, בקשר ההדדי, בדרגת האדם, כאדם וחוה בדרגת האדם, וגם בדרגות הנמוכות ביותר, חי וצומח ודומם.
אורן: בן כמה אתה?
בן 67.
אורן: אני אנמיך את עצמי בדור, נאמר שאני הנכד שלך. ואני בגיל העשרה, ובגלל שאתה סבא שלי ויש לך זקן לבן ואתה חכם, אתה מלמד אותי "אם אתה רוצה להצליח בחיים בגדול, לא בכסף קטן, אתה צריך לפתח יכולת לצאת מעצמך ולהתקשר אל האחרים. ואז תחיה בתוך הרשת הזאת ויהיה לך שם שפע וחום וכל הדברים הטובים שסיפרת עליהם."
תאר לך מצב אופטימלי, שמלידה גידלת אותי כנכד ואני זורם אתך, "אחריך סבא" מה שנקרא.
אני לא מושך אותך על ידי דברים.
אורן: זה לא חשוב לי כרגע. אני נותן לך סטטוס. נניח שהתובנה הזאת חלחלה בי, כל כולי ספוג באידאה הגדולה שאתה מתאר. אני מבין שזה באמת הדבר הכי גבוה בחיים וגם הכי כדאי. ואני אומר לך, "אתה הסבא הכי שווה בעולם, כך אני רוצה לבנות את חיי". עד פה תיארתי לך את המצב הפנימי שלי.
עכשיו אני שואל. "סבא, כשאני בעוד כמה שנים, עכשיו, או מתי שיבוא לי החשק אתחיל להתעניין בבנות המין היפה, לפי מה כדאי לי למצוא מישהי שמתאימה לי". אז אתה אומר לי "אל תדאג נכדי, אתה פשוט תרגיש". הבנתי נכון?
כן. זה יקרה מתוך הרגשת הרשת הכללית, מתוך כך שאתה תתחנך ברשת, תהיה לך כבר הסתכלות חדשה דרך העיניים, בגישות, בתפיסה, בכל המודעות שלך, הכל יהיה חדש. תהיה לך תפיסה אינטגרלית שעל הכל אתה תסתכל בצורה של איך מתקשרים האחד לשני, איך יותר מועילים זה לזה.
אורן: אז אין פה משהו שהוא תבוני, משהו שאני בודק. אתה אומר אתה פשוט תרגיש.
כן. נכון.
אורן: על ידי קליק פנימי. אני לא צריך לנתח בצורה ביקורתית תבונתית.
לא. אנחנו מפתחים כלי הרגשה.
אורן: אז התשובה פשוטה ומאוד טבעית. "אתה תרגיש מי מתאימה לך".
כן.
אורן: כך כולם פועלים בעצם גם עכשיו, אינטואיטיבית.
אבל לפי החוש החדש.
אורן: כך, אינטואיטיבית אנחנו בוחרים בני זוג.
לפי החוש שעכשיו אתה פועל זה לפי האגו שלך, ואז אתה תשפוט ותחליט לפי החוש החדש.
אורן: שהוא?
התקשרות לכולם. עכשיו אתה פועל לטובת עצמך הגשמית הבהמית הגופנית, אז אתה תפעל לטובת כל העולם, לטובת הסביבה הרחבה. כדאי לי להתקשר אליה כי כשאנחנו נחיה יחד, אנחנו נוכל להשפיע כיחד, כיחידה אחת, לכל העולם בצורה יותר מועילה.
ניצה: אם נניח אני מרגישה עכשיו באופן טבעי את הקליק הזה שאתה מדבר עליו שקוראים לו "כימיה" אז אני כביכול לא מודעת לכך שהכימיה שלי או הקליק שאני מרגישה עם בן הזוג שלי ברמה הזאת, היא משהו שמושפע מערכים, מדברים שהסביבה שלי מעריכה ואז אני חושבת שקיבלתי את הקליק, אבל זה בעצם סוג של מכלול השפעות שספגתי והן מכוונות למשהו מאוד אגואיסטי בסופו של דבר, כמו שאתה מכנה אותו, ואותו קליק ברמה של ה"מדבר" הוא כבר קליק שמכוון לערכים אחרים של אהבת הזולת, בחיבור, בהתקשרות נכונה. זאת אומרת מכך יגיע הקליק.
נכון. זאת אומרת שהכל תלוי בחינוך בסך הכל. החינוך קודם להכל. בעצם אדם לא מתחיל שום פעולה אם הוא לא מחונך כלפיה בצורה נכונה, כך הוא כביכול עוצר את עצמו.
אורן: הדגשת קודם שאתה ממליץ לי, כנכד שלך, להרגיש מי מתאימה לי לפי תפיסת העולם הזאת של ההתקשרות לאחרים, ולבחור לפי זה ולא לפי המשיכה המינית. מה רצית להדגיש כשאמרת לא לפי משיכה המינית?
אני מכניס אותך לחינוך האינטגרלי מגיל צעיר ביותר, שנתיים שלוש וכן הלאה, לגן ילדים לחינוך כזה, אחר כך לבית ספר וכל החינוך שאתה עובר, כשאתה לומד יחד עם זה כל מיני דברים, העיקר במה שאתה עוסק הוא איך להיות מקושר נכון לכל בני האדם. העיקר זה לבנות בך תפיסה אינטגרלית של העולם. שכל העולם הוא אחד, שהטבע זה אחד, שאנחנו פועלים בתוך האחד הזה ואנחנו צריכים להיות מקושרים בינינו ולכל הטבע בצורה של עובר בתוך הרחם, מחובר לדופן הרחם, כך אנחנו צריכים להיות מקושרים.
כשאתה מקבל חינוך כזה, החינוך הזה הופך להיות הטבע שלך. ההרגל נעשה טבע שני, זה גירסא דינקותא, אתה כבר לא יכול אחרת, כך אתה חושב, דרך זה אתה כבר מסתכל על הכל. כשאתה כבר מחונך באופן הזה, לפי הצורה הטבעית החדשה, לא לפי טבע הקבלה שהיה לך בדרגת הבהמה, אלא לפי הדרגה החדשה שעכשיו אתה אדם בטבע החדש שלך, ואתה הולך ובוחר ועושה כל מיני דברים. אותו דבר כלפי המין. אתה כבר לא יכול להתייחס למשהו באופן אחר, אלא רק לפי איך שזה מועיל למערכת הכללית. זה מה שאני מכין לך כסבא לנכד.
אורן: ומה לגבי המשיכה המינית?
אתה תשתמש בה אם היא תתעורר.
אורן: ומה אם היא לא תתעורר בי?
אני לא חושב שהיא תתעורר.
אורן: המשיכה המינית לא תתעורר? אולי אנחנו לא מדברים על אותו דבר.
על מה שאתה מדבר עכשיו לא נקראת משיכה מינית טבעית. אם היינו מדברים לפני שלוש מאות, חמש מאות או אלף שנה, אז הייתה משיכה מינית רגילה לאדם. היום כל זה כבר מעוות. זאת אומרת כמו שיש לך רצון לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, שליטה, מושכלות, אז אחד מהרצונות האלה זה רצון למין. הוא התעורר בך כך שאתה תוכל להשתמש בו גם כדי להגביר את הקשר שלך למערכת הכללית.
אורן: מה הכוונה?
שאתה תבחר עכשיו מישהי שמתאימה לך להיות קשור לכולם, למערכת הכללית, גם בעזרת אחד מהדחפים שלך, הרצונות שלך, שנקרא מין.
אורן: איך זה יבוא לידי ביטוי?
שאני לוקח אישה שיש לי אליה משיכה טבעית, כמו סתם למין הנשי, כמו שאני רוצה לאכול ולשתות, אני רוצה גם את זה. אז יש לי עכשיו הזדמנות גם על ידי הדחף הזה, לא החדש, אלא הדחף הזה הטבעי, לקשור את עצמי עוד יותר נכון למישהי, כדי לקשור אותנו יחד לכל המערכת. אני מתייחס לזה בצורה שאני בונה על ידי הרצון הזה התקשרות על מנת להשפיע לכללות המערכת.
ניצה: אם קודם לכן כל הדחפים שלי שירתו מטרה מסוימת, עכשיו המטרה שלי אחרת אז עלי לכוון את כל הדחפים כדי שישרתו את המטרה החדשה.
נכון.
ניצה: זאת אומרת שאני לא מבטלת אותם או מתעלמת מהם.
לא. משתמשים בהם.
ניצה: אני רק עושה בהם שימוש למען מטרה חדשה? קודם הייתה מטרה מסוימת ועכשיו המטרה היא אחרת.
וודאי, כן. ואני מרגיש בזה תענוג, אבל איזה תענוג אני מרגיש? אני מרגיש את התענוג הרוחני שעל ידי ההתקשרות בדרגת החי אני מגיע להשפעה הכללית, לדרגת המדבר.
ניצה: זה נשמע כמו תענוג כפול אפילו כי לא רק שזה לא מבטל אותו אלא מוסיף לו משהו שהוא אחר לגמרי.
פי תר"ך פעמים.
ניצה: מה זה פי תר"ך פעמים?
תר"ך זה 620.
ניצה: העוצמות של ההנאה?
אם אנחנו עולים מדרגת החי להשתמש בו לדרגת המדבר, ההנאה מהזיווג היא פי 620 פעמים. כדאי.
אורן: אמרת שפתאום מתחילים להרגיש משיכה כללית לבנות המין השני, מהו הדחף הטבעי הזה שמתעורר בי?
שיש לי את זה. כמו מה שנניח נער מתחיל להרגיש בגיל 10, 11, 12.
אורן: מה קורה איתי אז? מה מתעורר בי, למה הדחף הזה, מה קרה פתאום? כביכול, בשנים הקודמות הייתי בעיקר עם חברים ועם דברים שהתאימו יותר לסביבה של זכרים כמוני. ופתאום מתישהו, כאילו התעוררה בי איזו סקרנות ופניתי כביכול, להסתכל לעבר המין השני. לא הבנתי מה קורה איתי, למה זה קורה לי, מה אני עושה עם זה, זה ממלא לי את כל הראש, את כל הלב? מה קורה איתי?
זה כדי ללמד אותך איך להתקשר לזולת בדרגה יותר גבוהה מהילד. אנחנו עוברים את שנות הילדות, שנות ההתפתחות של הילד, ממש עד גיל 11, נניח 12. ופתאום אנחנו מתחילים להרגיש שיש לנו עניין שהוא לא רק לשחק עם דומים לי, לפי העניין במשחקים, אלא יש לי פתאום רצון שמכוון למין השני, רצון חדש. הרצון הזה אומר כך "אני רוצה להיות מקושר למישהי, בגלל שהיא נקבה, הפוכה ושונה, ועל ידי ההתקשרות בינינו אנחנו יכולים לגרום תענוג זה לזה".
זו כבר התקשרות שהיא לא בדרגת קטנות, כי שם אני רק משחק, בצורה טבעית, כמו גורים שמשחקים יחד, אלא זו כבר התקשרות בדרגה האנושית הראשונה. דרך ההתקשרות הזאת בין המינים אני לומד איך להתקשר לאחרים. כי היא הפוכה ממני ואני מקבל מהטבע נטייה טבעית להיות מקושר אליה.
קודם זה לא היה. קודם לכן הייתי מתקשר רק למין שלי. היה לי איתם יפה וטוב. עכשיו מפני שגדלתי, קיבלתי דחף להתקשר לחצי השני של האנושות. קודם לא הייתה בי בכלל התייחסות לזה. אפילו זלזלתי בבנות האלה, במשחקי הבובות, ובכל מיני דברים. עכשיו דווקא אני מתעניין בהם. הטבע מלמד אותנו שצריכים ללכת הלאה להתקשרות בינינו. ואז אני מתקדם.
אם אני מתחנך נכון בחינוך האינטגרלי, אני מתחיל להשתמש בו, כמו שבעבר לימדו אותי להשתמש בו עם ילדים כמוני, עכשיו אני מקבל כמו כן חינוך איך להשתמש נכון בדחף הזה החדש, שהטבע מפתח בי. אבל הדחף הזה מאוד מאוד מהותי. כי כאן זו התקשרות בין שתי צורות שבטבע, פלוס ומינוס, זכר ונקבה, דרום צפון, לחץ וואקום, זה אור וחושך.
לכן הדחף למין הוא דחף גדול, כל כך יסודי, שהוא צריך לחייב אותי ללמוד איך להתקשר לחצי השני, אבל כך שאני אוכל כמו כן להשתמש בו בצורה הנכונה. עכשיו אני צריך ללמוד איך להשתמש בו, לא סתם כדי לנצל אותו לדרגת הבהמה שבי, אלא לנצל אותו לדרגת האדם שבי. כי בלי אדם וחווה ביחד, אין אדם, זה נקרא "פלג גופא", חצי מהגוף. גבר לבד לא נקרא אדם, אלא אם הוא מתקשר לנקבה, לאישה. וביחד, פלוס ומינוס, הם בונים את התא שנקרא אדם. כשאדם מתקשר בצורה נכונה לאישה, כשיש לו אישה והוא נמצא אתה בקשר הנכון, הוא מתחיל אפילו להרגיש כבר תופעות רוחניות בקשר ביניהם.
אורן: מה פירוש רוחניות?
רוחניות, זו אהבה הדדית, לא גשמית, אלא השלמה הדדית, שבה הוא יוצא מהאגו שלו אליה, היא יוצאת מהאגו שלה אליו, יש ביניהם כבר תא שמתחיל להיות חי, שהפלוס והמינוס מתחילים להתקשר ביניהם. והם לא מקצרים זה את זה, כפלוס ומינוס בבטרייה, אלא מפני שנשאר ביניהם אגו, אז זה כמו נגד, ולכן יש ביניהם מסך הדדי, והם יכולים למלא אחד את השני בסירקולציה קבועה.
אורן: מה זה נגד ומסך הדדי?
שאני לא רוצה להתקשר אליה בצורה הרוחנית. אני צריך להיות למעלה מזה על ידי המאמצים. גם היא דואגת לי יותר ממה שעל עצמה, על ידי המאמצים. ואז יוצא שאנחנו מפעילים את הנגדים שבנו, האגו שבנו, כדי להיות מקושרים מעל האגו. זה הפלוס והמינוס בבטרייה שמקושרים במנוע אחד.
ואז אנחנו בונים מערכת שבינינו כל הזמן זורמת סירקולציה של החיים. אנחנו הופכים להיות תא של חיים, שיש בו פלוס מינוס ועבודה הדדית. וזה נקרא "איש ואישה שכנה ביניהם", זאת אומרת, רוח של החיים החדשים, בדרגת האדם.
אורן: איזו רוח זו?
הרוח הזאת היא הרגשת הקיום החדש, בדרגת האדם. אני לא יכול להסביר מה זה, כמו שלצומח אי אפשר להסביר מה זה נקרא להיות חי, כך אי אפשר להסביר לחי מה זה נקרא להיות המדבר.
אורן: הסברת שכשהייתי ילד, היו סביבי בנים. ועכשיו הטבע מעורר בי עניין וסקרנות בחצי השני של האנושות, כדי לפתח אותי לרמה של התקשרות יותר גבוהה לזולת.
כדי לפתח תא של חיים. עכשיו אתה הולך לבנות תא של החיים. קודם זה לא היה. תא זה נקרא מערכת מינימאלית עצמאית.
אורן: שהייתי קטן שיחקתי עם בנים וזלזלתי בבנות.
כן. מה זה זלזלת? לא היה לך עניין. זה היה משהו לא מובן לך.
ניצה: למה זה קורה שבהתחלה יש עניין בין שווים, ואחר כך פתאום בין המינים?
כי קודם כל אני מפתח את עצמי כגבר קטן בין השווים לי, עד גיל 12, ואחר כך פתאום אני מתחיל להרגיש שיש לי משהו נוסף, שגדלתי.
ניצה: ברגע שאני מרגיש בשלות, אני מחפש את החצי השני.
כי עברתי את גיל הקטנות. עכשיו בגיל הנערות אני צריך לפתח, לקבל חינוך למין ולפתח את היחס שלי למין. אני עוד לא מוכן להתקשרות, אני רק לומד את זה, נאמר מגיל 12 עד גיל 16, 17, 18.
אורן: מה זה נקרא להכין את עצמי להתקשרות?
לקבל את החינוך האינטגרלי.
אורן: לא, מהותית, מה זה ההכנה להתקשרות?
קודם כל אני עובר חינוך כמו נער עם נערים, והיא עוברת חינוך כנערה עם נערות, ואחר כך אנחנו אפילו מתקשרים בינינו ביחד, בכל מיני סדנאות והפעלות, ולומדים מתוך זה באיזו צורה צריכים לראות האחד את השני, מלמדים אותנו איך להתעלות מעל דרגת החי לדרגת המדבר. אבל לא מלמדים כמו שבבתי הספר המודרניים של היום איך לעשות מין בהמי, באילו צורות, אלא מלמדים אותנו איך להתעלות על ידי הקשר הפיזי לקשר הרוחני.
אורן: מה זה להתעלות על ידי הקשר הפיזי לקשר הרוחני, שאת זה אנחנו צריכים ללמוד בתקופת ההכנה?
כשאני משתמש ברצונות שלי, זה כמו באוכל כשאני אוכל, מה זה חשוב? בזמן שאני עושה פעולות מין, ובוער בי רצון, תשוקה להנאה מסוימת, או שאני רעב לאוכל או שאני רעב למין, מה זה חשוב? אז עכשיו אני חושב איך אני אשתמש בתוך הרצון הזה, ביכולת שלי למלא את הזולת? והזולת הוא הפרטנר שלי, השותף למין.
אורן: מה פירוש למלא אותה?
נאמר שאני חושב איך אני עושה לה תענוג. זה התרגיל הכי פשוט. שאין לי שום דבר לעצמי, אלא לחשוב איך אני גורם לה תענוג. והיא חושבת איך היא גורמת לי תענוג. זאת אומרת, שאף אחד לא מרגיש את עצמו, אלא קודם כל מרגיש את הזולת, בכך שאנחנו מתעלים על עצמנו, מעל התענוגים האישיים לתענוג של הזולת, אנחנו כבר בונים בינינו מערכת קשר של האדם, אדם וחווה, הדמות המשותפת, ובדמות המשותפת הזאת אנחנו רוצים להרגיש חיים חדשים. זה נקרא "איש ואישה שכינה ביניהם". לכך אנחנו רוצים להגיע.
ניצה: למה אתה מתכוון, שכינה ביניהם?
להרגשת החיים הרוחניים.
אורן: שמה הם?
את זה כבר אני לא יכול להסביר לך במילים. על זה כתוב "טעמו וראו כי טוב ה'".
אורן: יש לי רצון ליהנות מהמין ויש לה רצון ליהנות מהמין, ונתת לנו תרגיל, להתחלף. אני חושב לעשות לה תענוג, היא חושבת לעשות לי תענוג. אבל מה אני עושה עם הרצון הראשון שהיה לי?
אתה משתמש בו כדי לעשות לה תענוג. מתעלה מעליו. בשביל מה כל הרצונות האגואיסטיים שלך? כדי שעל על פניהם תבנה מדרגה רוחנית. זה כל העניין. אז בשביל מה האגו ניתן לנו? כדי לבנות מעליו דרגה רוחנית. בשביל מה כל ההתפתחות הארוכה הזו, של הדומם, הצומח והחי? כדי לבנות מעליהם את דרגת המדבר, שהיא הפוכה מהרצונות, שאתה משתמש בכל הרצונות, בכל היוצרות שלך לטובת הזולת.
ניצה: הנגד הזה הוא למעשה האגו המשותף שלנו?
האגו המשותף. אחר כך, הרי צריכים להרגיש את זה. אבל כבר יש לכם תרגיל.
אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה גם לכם שהייתם איתנו.
(סוף השיחה)