חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 359-361

השפעתה של המוסיקה על האדם, מוסיקה מחברת לבבות, מוסיקאים והשראה

מטרות:

• איך אפשר ליצור ולהשתמש במוסיקה בצורה נכונה שאנשים ירגישו מהו חיבור?

• איך ללמד חינוך אינטגראלי באמצעות המוסיקה?

• גם היוצר וגם המקשיבים מרגישים דברים כששומעים מוזיקה. איך אפשר להגיע להרגשה משותפת?

• מה המוזיקה עושה לנו ביחד?

• מה ההבדל בין חיבור שאנשים מרגישים עכשיו במוזיקה, הופעות וכו' לבין חיבור אינטגרלי במוזיקה?

• הקהל הרחב רוצה לדעת: איך להפיק ולהרוויח מהמוזיקה

• לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב…

זרימת התכנית:

• מהי מוזיקה

• ליצור מוזיקה

• מוזיקה על ציר הזמן

• תפקידה של המוזיקה בחיינו

• מוזיקה אינטגרלית

פתיחה:

המוסיקה היא משותפת לכל אדם. אין אחד שלא זמזם, הקשיב התרגש מקטע מוזיקלי פעמים רבות בחייו. מוזיקה היא עניין גלובלי. אפשר להעביר איתה רגשות. שמחה ועצב וגוונים שונים רגשיים מובעים דרך המוזיקה .אין אירוע שמחה ללא מוזיקה אין עצב שלא הובע במוזיקה ומאז שנכנסה המוזיקה לסרטי הקולנוע כל סצנה יותר רגשית. נראה שמוזיקה היא הדרך האולטימטיבית להבעת רגשות ולהעברת רגש מאדם לאדם יותר ממילים או כל אומנות אחרת שקיימת.

מהי מוזיקה

• מוזיקה היא בעצם סוג של שפה שנוצרת מצלילים. מה הופך אוסף צלילים למוזיקה? לפעמים זה סתם רעש

מוזיקה (או מוסיקה) היא אמנות סידור הצליל והשקט בזמן.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94

• מהי מוזיקה?

• מה מיוחד בשפת המוזיקה?

רגש

• למה צלילים זה דבר שגורם לנו להרגיש? איך צלילים יכולים להעביר רגש?

• מוסיקה יכולה להרגיע, יכולה לגרום לדפיקות לב, לבכי…איך צלילים מעוררים בנו רגש? לפעמים זיכרון ישן?

תענוג

• למה אנחנו אוהבים מוזיקה? מדוע מוזיקה גורמת לנו לתענוג?

• כשאני מקשיב למוסיקה אני מרגיש תענוג. מהו העונג המיוחד שמעניקה לנו המוסיקה?

• במה שונה העונג ממוסיקה מכל עונג מסוג אחר, של אוכל, או עונג מיני או עונג מהצלחה או ניצחון?

הזדהות ואמפתיה עם המנגן

מחקר חדש מצא קשר בין תגובה רגשית ונוירולוגית לשמיעת מוזיקה.

ידוע שמוזיקה מעוררת רגשות, אך מדוע קטעי מוזיקה מסויימים נוגעים בנו עד דמעות ואחרים משאירים אותנו אדישים?

החוקרים הקליטו בשלב הראשון פסנתרן מקצועי שניגן קטע קלאסי מאת פרדריק שופין, ובשלב השני הם השמיעו את אותה מנגינה שבוצעה על ידי מחשב שחובר לאותו פסנתר, המחקר סרק מוחות של קבוצת אנשים בזמן שהאזינו למוסיקה, לשתי ההקלטות היו את אותם אלמנטים מוסיקליים: מנגינה, הרמוניה, קצב, מהירות ביצוע ממוצעת, ועוצמת קול.

התוצאה הראתה בבירור שהעונג שהפיקו המאזינים ממוסיקה שנוגנה בידי אדם גדולה הרבה יותר מאותה מוסיקה שבוצעה ע"י מחשב...

http://www.tasmc.org.il/Be-Well/News/Pages/Music.aspx

• מדוע נגינה בידי אדם מרגשת אותנו יותר?

• מה עוד אנחנו קולטים חוץ מהצלילים שאותם גם המחשב משמיע?

המחקר מראה גם כי שמיעת מוסיקה מעוררת גם פעילות מוחית של "נוירון המראה". נוירון זה פעיל כאשר אנו מבצעים פעולה מסוימת, אך גם כאשר אנו רואים "כמו במראה" שמישהו אחר מבצע פעולה כזאת. כבר בעבר שיערו מומחים בתחום כי "נוירון המראה" מאפשר לנו לחוש את רגשותיו של זמר או נגן, כאשר אנו שומעים אותו. כך הופכת תקשורת מוסיקלית לסוג של אמפתיה, ועל פי תוצאות המחקר השערה זו נכונה.

http://www.tasmc.org.il/Be-Well/News/Pages/Music.aspx

• מה יש במוסיקה שגורם לנו לחוש הזדהות רגשית, אמפתיה?

• נראה כי יש למוזיקה ממש כוח עלינו, פי המחקרים אנחנו מרגישים, מזדהים ואפילו מסתנכרנים יחד איתה- האם יש לכך מטרה, משמעות מעבר להנאה?

• למה תמיד מוזיקה פותחת לבבות ומשנה פתאום מצבי רוח אצל בני אדם?

מוסיקה היא שפה אוניברסאלית

מוזיקה היא הרבה יותר מחוויה אסתטית, מביטוי אמנותי או מדרך להעביר מסרים. מחקרים מראים שהשפעתה חוצה גבולות תרבותיים. מסתבר שיצירה מוזיקלית אחת מעבירה מסרים רגשיים וחווייתיים זהים, גם כאשר היא זרה לחלוטין לתודעת המאזינים.

תום פריץ, חוקר מערכת העצבים ממכון מקס פלנק לקוגניציה אנושית ולמדעי המוח בלייפציג שבגרמניה, עשה את זה באפריל האחרון. לא עם בוב מארלי, אלא עם קטעי מוזיקה קלאסית, ג'ז ורוק. הוא השמיע את המוזיקה לאנשי מאפה, קבוצה אתנית מקאמרון, שמעולם לא נחשפה למוזיקה מערבית. הוא נוכח כי המבוגרים שהאזינו למוזיקה זיהו אותה כשמחה, עצובה או מפחידה, ממש כפי שמזהים אותה מאזינים מערביים. פריץ הסיק מכך שיכולתה של המוזיקה להצית רגש מסוים אינה תלויה ברקע תרבותי.

http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/916/111.html

• מסתבר ע"פ מחקר זה שאין תלות תרבותית בכל הקשור למוסיקה, יש בכוחה להצית רגשות מסוימים ללא תלות תרבותית, מדוע זה כך? מה יש בצלילים שמחברים אותנו כחברה אנושית מעל לתרבות?

המוסיקה הופכת את הקהל לאורגניזם אחד

תוצאותיהם של מחקרים אלה ושל מחקרים נוספים מלמדים שאם נשים בחדר אחד אנשים מכל הגילים, המינים, התרבויות והארצות בעולם ונשמיע להם מוזיקה, היא תשפיע עליהם רגשית באופן דומה, גם אם לא שמעו אותה מעולם. יש חוקרים שמשערים שכוחה של המוזיקה נובע מנטייתה להדהד בפעילות שלנו ולסנכרן אותה.

http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/916/111.html

• איך זה קורה?

כל מי שהיה בהופעה חיה או במסיבה גדולה מכיר את זה – התחושה שהקהל הוא אורגניזם אחד, ולא רק בגלל שכל מי שנמצא שם אוהב את המלחין או הזמר,  גם הסדרנים, המאבטחים והצלמים הם חלק מהגוף הזה. וזה קורה רק כשהמוסיקה מתחילה להתנגן, לא לפני כן…

http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/916/111.html

• מה גורם למוסיקה להפוך את הקהל לאורגניזם אחד?

הרמוניה

• מתי שילוב של כלי נגינה וקולות יוצר הרמוניה?

• במה תלויה יצירה של הרמוניה?

ליצור מוזיקה

• יש אנשים שיודעים ליצור מוזיקה ואנשים שלא.  במה תלויה היכולת ליצור מוזיקה?

• מה הייחוד של אנשים שפונים לעסוק במוזיקה?

המילה מוזיקה מקורה מהמילה ביוונית (עתיקה) מוזה,

תשע המוזות הונהגו על ידי אפולו, הוא אל האור, היופי והאמנויות, ויחדיו הם הנעימו את זמנם של האלים היווניים בנגינה, בזמרה ובריקודים. עיקר תפקידן של המוזות היה להעניק השראה ליוצרים השונים, בעיקר למשוררים, למוזיקאים ולפילוסופים. תשע המוזות היו בנותיהם של זאוס (אל האלים), ומנמוסינה (אלת הזיכרון). זאוס ביקר את מנמוסינה במשך תשעה לילות רצופים, ובכל לילה תינה עימה אהבים. זו התעברה, וכעבור כשנה ילדה לזאוס תשע בנות – הן תשע המוזות. מסורות אחרות מייחסות את המוזות לזמן קדום יותר. על פי אחת המסורות מוצאן של המוזות מהאלה גאיה (אלת האדמה וראשית הכל) והאל אורניוס (אל השמיים).

http://starif.wordpress.com/2007/05/09/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%98%D7%A8%D7%97%D7%A0%D7%99/

• מהי אותה השראה, מוזה שהמוזיקאי מרגיש כשהוא יוצר? מאיפה היא באה?

• נראה שהיצירה כל כך חזקה אצל היוצרים שהיא לא נותנת להם מנוחה, הם חייבים ליצור מה זה בעצם הרצון ליצור?

• הרצון ליצור תמיד "דורש" מאתנו התבודדות, מדוע זה כך?

• מה יש בהתבודדות שמחבר את האמן להשראה?

• הרבה מאוד אמנים ויוצרים לאורך ההיסטוריה חשו בודדים בשל כך, האם זה תמיד חייב להיות כך?

• האם למוזיקאים יש תפקיד באנושות?

• מהי תרומתם לחברה האנושית?

מוסיקה ושירה(מילים)

לפעמים יש שירים שמצליחים לסחוף את כולם ולגעת בלב של כולם. שירים שהופכים ל"שלאגר". הרבה אמנים היו רוצים לדעת מהי הנוסחה האולטימטיבית ליצור להיט.

• איך לכתוב שיר בצורה שהכי תיגע לאנשים בלב? מה המפתח  לזה?

• איך יוצרים שיר שמצליח לגעת בכל שכבות העם? על מה השיר צריך להיות? מה יהיה בו שיגע בכולם?

• מה יותר חשוב כדי להפיץ את המסר בשיר? מילים או לחן?

טרובדור הוא כינוי למלחין, משורר וזמר בימי הביניים. מקור המילה טרובדור בפועל האוקסיטני trobar, שפירושו "למצוא", ובהשאלה "להמציא" או "לחבר" (שיר או לחן).

והנס דה גרוקיו, תאורטיקאי מוזיקה פריזאי מראשית המאה ה-14, סבר, שמשירי טרובר שאבו מלכים ואצילים השראה לחולל גדולות ונצורות ולהגיע לגדולה: "שירים מסוג זה חוברו על פי המנהג בידי מלכים ואצילים והושרו בנוכחות שועי הארץ, מלכים ונסיכים, כדי להשרות על רוחם אומץ ונחישות, גודל נפש ואהבת חירות..." (פייג', 1997)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%A8

• להבדיל מהטרובדור שהווה השראה למלכים, מהי ההשראה לעולם, לאנושות אותה צריך המוזיקאי האינטגרלי להעביר דרך המוזיקה או השיר?

• יש המרגישים כי המוזיקה העכשווית היא פחותה באיכותה מהמוזיקה שהיתה פעם - האם זה נכון? למה? האם זה יכול להשתנות?

מוזיקה על ציר הזמן

בציר הזמן אפשר להבחין  בהתפתחות של מוזיקה בזמנים מקבילים, בזרמים שונים- המוזיקה המערבית, המוזיקה האפריקאית, המוזיקה הערבית ועוד. כל תרבות פתחה סגנון ומשמעות משלה למוזיקה וגם השתנתה לפי ההתפתחות התרבותית. השינויים הדרמטיים ביותר קרו במוזיקה המערבית מתקופת יוון העתיקה ועד לזמננו אנו. כיום ישנה מוזיקה הנקראת מוזיקת עולם או מוזיקה אתנית אשר מערבבת בתוכה סוגים שונים של סגנונות מוזיקליים ונראה כי  דרך המוזיקה  אפשר לגלות שאנו בעולם גלובאלי אינטגרלי.

מוזיקה היא אמנות שמיפויה ההיסטורי בעייתי. חוקרים מעריכים, בהתבסס על קיומה של מוזיקה בכל תרבויות העולם, כולל תרבויות החיות חיי ציידים-מלקטים, כי מקורותיה של המוזיקה בתקופה הפרה-היסטורית. נראה כי המוזיקה הראשונה שנוצרה הייתה מוזיקה קולית מלווה במחיאות כפיים, ומאוחר יותר גם בכלי הקשה, שכנראה היו כלי הנגינה הראשונים שנוצרו. עדויות לכלי נשיפה עתיקים מאוד (מלפני 30,000 שנים) נמצאו גם כן. בכל אופן, מוזיקה הייתה קיימת כמעט משחר ימי האדם, בתרבויות שונות במקביל.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94

• מוזיקה פרה-היסטורית- כל סוגי המוזיקה בתרבויות אשר לא פיתחו תיעוד בכתב של המוזיקה שלהן.

אנתרופולוגים מעריכים כי המוזיקה התפתחה בתקופות מוקדות, בתחילה כחיקוי לקולות של חיות. בתרבויות אשר לא פיתחו היסטוריה כתובה ושומרות על חלק מן המסורות של קבוצות הציידים-מלקטים (כמו למשל תרבות האבוריג'ינים באוסטרליה ותרבותם של חלק מן הילידים באמריקה), קיימת מוזיקה פרה-היסטורית; אם כי המונח מתייחס לעתים קרובות להיסטוריה של המוזיקה באירופה לפני התפתחות הכתב ביבשת. במקרים רבים, מוזיקה של תרבויות במקומות אחרים מכונה "מוזיקת עולם", מוזיקה ילידית או "מוזיקה מסורתית".

יוון העתיקה- מהווה חלק חשוב בחיי התרבות והחברה וגם בטקסים דתיים.

המוזיקה היוותה חלק חשוב בחיי התרבות והחברה של יוון העתיקה: מקהלות של גברים ונשים הופיעו לשם בידור, בחגיגות ובטקסים דתיים; למוזיקאים ולזמרים היה תפקיד בולט בתיאטרון של יוון העתיקה, בימי יוון העתיקה התייחסו למוזיקה כאל אלוהית, נעלה ונשגבת.

רומא העתיקה- מוסיקה לתהלוכות ניצחון

בתקופת רומא העתיקה ירד מעמד המוזיקה. הרומאים השתמשו במוזיקה בתהלוכות הניצחון שלהם שלא היו חשובות מבחינה דתית והיו בעלות ערך גשמי ולא אלוהי. המוזיקה הפכה לרקע ולבידור נלווה לחגיגות אלה.

• מוסיקת ימי ביניים (500-1400 לספירה) - מוסיקה המשמשת בעיקר את הכנסייה ומלוה טקסים דתיים.

המוזיקה המוקדמת ביותר ששרדה ממוזיקה של ימי הביניים היא הקנטוס פלאנוס המונופוני הליטורגי (כלומר, משמש בטקסים דתיים) של הכנסייה הקתולית מהמאה התשיעית. צורת הביטוי העיקרית שלה הייתה מזמור גרגוריאני. לצד מסורת המוזיקה הדתית והמוזיקה הכנסייתית התקיימה גם מוזיקה חילונית, כגון מוטט, באלאדה ווירלאי. בין המלחינים בתקופה זו היו לאונין, פרוטין, מייצגיה היחידים של אסכולת נוטרדאם והארס אנטיקווה הידועים בשמם, וגיום דה מאשו, שהיה ממייצגיה החשובים של תנועת ארס נובה.

התיווי, הדרך הפשוטה ביותר לתעד מוזיקה, הומצא רק לקראת סוף ימי הביניים על ידי הכנסייה הקתולית באירופה אשר גילתה כי המוזיקה יוצרת קשר עז בין התפילה למתפלל. עד אז לא הייתה כל דרך לתעד מוזיקה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94

במקביל בארצות ערב: הפילוסוף אל-כנדי (801-873 לספירה) היה התאורטיקן הגדול הראשון של המוזיקה הערבית. הוא היה מייצגה של האסכולה הפיתוגיראית במוזיקה. "אל-קינדי התמקד בקשר שבין ארבעת מיתרי העוד ויסודות העולם. הוא טען לקיומה של זיקה בין המיתרים וארבעת המרכיבים הבסיסיים של העולם: אדמה, מים, אוויר ואש... לכך היו, לדעתו, השלכות על משמעותה, כוחה והשפעתה של המוסיקה"‏^[1]. הוא הציע להוסיף מיתר חמישי לעוד ודן במשמעויות הקוסמולוגיות של המוזיקה. הוא פרסם חמש-עשרה מסות בתאוריה של המוזיקה, מתוכן שרדו חמש. באחד מחיבוריו מופיעה לראשונה בערבית המילה מוזיקה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA

מוסיקת רנסנס (1400-1600)- החלה יצירתה של מוסיקה חילונית, וסגנונות מוסיקליים חדשים

רוב המוזיקה ששרדה מאירופה של המאה ה-14 היא חילונית. החל מאמצע המאה ה-15, מלחינים וזמרים השתמשו בפוליפוניה ביצירות מוזיקליות דתיות. המצאת הדפוס תרמה להפצת סגנונות מוזיקליים חדשים במהירות ולאזורים נרחבים. מלחיני מוזיקת רנסאנס בולטים היו ויליאם בירד וג'ובאני פלסטרינה ואורלנדו לאסוס.

מוסיקת הבארוק (1600-1750) - תחילתן של האופרות, יצירות מוזיקליות להרכבים שונים של כלי נגינה, מקהלות.

עידן מוזיקת הבארוק החל עם האופרות הראשונות ועם הפיכת המוזיקה הקונטרפונקטית לנפוצה. מלחיני בארוק גרמניים כתבו יצירות להרכבים שכללו כלי קשת, כלי נשיפה ממתכת וכלי נשיפה מעץ, בנוסף למקהלה, עוגב, צ'מבלו וקלאוויקורד. בתקופת הבארוק הוגדרו מספר צורות מוזיקליות אשר שרדו גם לתקופות מאוחרות יותר, בכלל זה הפוגה, האינוונציה, הסונאטה והקונצ'רטו.^[8] מלחינים חשובים מתקופת הבארוק הם יוהאן סבסטיאן באך, גאורג פרידריך הנדל וגאורג פיליפ טלמן.

מוסיקה קלאסית (1750-1800)- קול ראשי אחד המלווה בקולות ליווי, וגם סימפומניה.

המוזיקה של התקופה הקלאסית מאופיינת במרקם הומופוני, המורכב ממלודיה וליווי. מלודיות אלו נטו להידמות לקול אנושי ולהיות ניתנות לשירה. המוזיקה הכלית הפופולרית אופיינה בהתפתחות נוספת של הצורות המוזיקליות שהוגדרו בתקופת הבארוק: הסונאטה והקונצ'רטו, בנוסף לצורה חדשה, הסימפוניה. מלחינים בולטים מתקופה זו הם וולפגנג אמדאוס מוצרט ויוזף היידן.

מוסיקה רומנטית (1800-1900)- סגנון דרמטי יותר, מלא הבעה ורגש

התקופה הרומנטית במוזיקה החלה להתפתח בתחילת המאה ה-19, כאשר מלחינים כמו לודוויג ואן בטהובן ופרנץ שוברט הציגו סגנון דרמטי יותר, מלא הבעה ורגש. במהלך התקופה הזו פותחו סגנונות, צורות ואף שימושים חדשים למוזיקה, ומאפייניה הרגשיים וההבעתיים של המוזיקה החלו להיות חשובים יותר מטכניקת נגינה ומסורת. במקרה של בטהובן, מוטיבים החליפו את המלודיה בתור האלמנט הבסיסי של ההלחנה. בסוף המאה ה-19 הופיעה התרחבות דרמטית בגודלה של התזמורת ובתפקיד של הקונצרט בתרבות העירונית. מלחינים רומנטיים מאוחרים יותר כגון פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי וגוסטב מאהלר הלחינו יצירות מוזיקליות מסובכות יותר ולעתים תכופות ארוכות יותר. הם השתמשו באקורדים מורכבים ובדיסוננס ליצירת מתח ודרמטיות.

מוסיקה מודרנית (המאה ה-20)- מוסיקה אומנותית החוקרת מקצבים, סגנונות וצלילים חדשים.

במאה ה-20 נרשם גידול בהאזנה למוזיקה בזכות העלייה בפופולריות של הרדיו והשימוש בפונוגרף לנגינה והפצה של מוזיקה. המוזיקה האמנותית התמקדה בחקירת מקצבים, סגנונות וצלילים חדשים. איגור סטרווינסקי, ארנולד שנברג וג'ון קייג' הם בין המלחינים המשפיעים ביותר של המוזיקה האמנותית במאה ה-20.

מוסיקת הג'אז- זהו סגנון מוזיקלי שמקורו בהיתוך של מסורות מוזיקליות אפריקאיות ואירופאיות

בתחילת המאה ה-20 התפתח סגנון מוזיקלי (ז'אנר) חדש הידוע בשם ג'אז. הג'אז הפך לאחד מסגנונות המוזיקה החשובים ביותר. זהו סגנון מוזיקלי שמקורו בהיתוך של מסורות מוזיקליות אפריקאיות ואירופאיות אשר התרחש בתחילת המאה ה-20 בקהילות אפרו-אמריקאיות בדרום ארצות הברית. שורשיו המערב אפריקאים ניכרים בשימוש שלו בבלו נוטס, אלתור, פוליריתמיקה, סינקופות ושמיניות סווינג.[9] הג'אז ספח לתוכו, מתחילת דרכו ועד היום, קטעים נבחרים מהמוזיקה הפופולרית האמריקאית של המאה ה-19 והמאה ה-20.[10] בנוסף הוא הוליד מגוון של תתי-סגנונות, מהדיקסילנד של ניו אורלינס בעשור השני של המאה ה-20 ועד הפיוז'ן בשנות ה-70 וה-80.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94

• כשמתבוננים על הרצף ההתפתחותי של המוסיקה, מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו כחברה, על הטבע האנושי שלנו?

• האם יש קשר בין ההתפתחות שלנו כבני אדם להתפתחות המוסיקה?

• מהי אם כן המוסיקה הייחודית לזמננו?

• מה יכול לתפוס בלבבות את כולנו? מעל תרבות ומעל מקום?

תפקידה של המוזיקה בחיינו

• המוזיקה ליוותה אותנו לאורך ההיסטוריה. מה תפקידה של המוזיקה בחיינו?

מתוך דיון בפורום תחת השאלה מהי מוזיקה בשבילך?-תשובות שכתבו אנשים-
-בשבילי מוזיקה זה דבר טהור ומזון לנשמה (וגם לאוזניים)

מוזיקה בשבילי זה דרך חיים, דרך התבטאות...

המוזיקה אצלי בחיים משפיעה כל הזמן, אם זה ברגשות, מצבים או אירועים שאני נמצא בהם

גם אם טובים גם אם רעים.

היא נותנת נחמה כשעצוב ויכולה גם להקפיץ כמו ששום דבר אחר לא יכול.

היא נותנת לי הרגשה טובה בידיעה שאם מוזיקה שזה חלק קטן ממה שהעולם הזה יכול לתת לי

אז מה עוד יש שם בחוץ.

-דרך להתנתק מהחיים ולברוח מהמציאות.

עושה אותי שמח שאני עצוב..

-יש משפט אחד שמסכם את הכל, No Music No Life.

-הכי קצר - 'דלק'

http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=10299982

זה מעין מזרק קטן בצורת שני רמקולים קטנים שנכנסים לך לתוך האוזן וכשאתה איתם אתה בתוך עולם אחר מנותק ממה החיים שאתה רואה כמציאות ומתחיל חיים חדשים שנגמרים בממוצע של שלוש ומשו דקות או יותר זאת דרך למי שבעצם יוצר את המוזיקה לספר על החיים שלו ואפילו לחלוק אותם איתי גם עם זה הסיפור חיים הכי בדיוני ששמעתם אתם מבינים שבתוך זה קיים באמת סיפור שלם סיפור שבא מהלב שלו וזה יכול להיות סיפור עצוב שמח טראגי חולני או אפילו קומי וכל סיפור מבטא את עצמו בדרך אחרת אבל הוא מביא אתכם לעולם אחר עולם שלא הכרתם ליפני זה ואתם רק רוצים להכיר אותו עוד יותר להבין אותו ולהפנים להרגיש ולבטא.
מתוך בלוג
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473283&blogcode=9438504

בחושבי על המלה "מוסיקה", קצת מתקשה אני להגדירה בכמה מלים "יבשות". ובכל זאת, מתחילות לצוץ כמה השפעות מסביבי ביחס למלה זו. עוד מילדות, המפגש עם המוסיקה (הן בנגינה בפסנתר והן בהקשבה למוסיקות שונות) ניתק וחיבר כאחד. זוכרת ימים רבים בהם הייתי בחדר עם דלת סגורה וטייפ פשוט-שיצר ומילא עולם שלם. מתנתקת מהמציאות השגורה בבית ונפתחת לעולם קצת שונה-עם שקט אחר וקצב חיים אחר. הקשבה ועניין. נוצרה בי ערנות ובד בבד רגיעה עד כדי מנוחה. הרגשתי בתוך הבית. בביתי שלי עם משפחתי, בתוך הבית הפרטי: נפשי-רגשי. איזה עושר…

http://www.articles.co.il/article/88502/%D7%9E%D7%94%D7%99%20%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94%20%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99

• נראה כי מוזיקה היא פסקול מלווה לחיים שלנו, האם אני יכול להשתמש בה כדי להפוך את החיים שלי למאושרים יותר? האם יש עדיפות לסוגי מוזיקה מסוימים?

• האם העדפה שלי לסוג מוזיקה משפיעה על הדרך שבה אני מרגיש, חי?

• לפי תיאורי האנשים המוזיקה משמשת כדרך בריחה, אנשים אף מתארים אותה כסם. האם יש דרך להשתמש במוזיקה שתגרום לנו להשתתף בחיים יותר ולא רק לברוח מהם?

ניטשה ממשיך מסורת זו, ובכתביו הרבים הוא מקנה למוזיקה את הבכורה באמנויות, בעקבותיו אנשי אסכולת פרנקפורט פיתחו פילוסופיה אמנציפאטורית, בה האמנות היא הנחמה והגאולה בעולם פגום בו חיים בני אדם שחייהם ניזוקו. אגב, ראו את המוטו של בלוג זה: "רסיסי השתקפויות מחיים (שניזוקו)".אפשר להתנחם באמנות; אפשר וראוי ליצור מוזיקה ובכך להרים ולהפוך אותנו ל"בני אדם בני-מינם" (מלאים ואנושיים) אשר אמנות (ומוזיקה בפרט) היא לחם חוקם לא פחות מלחם חיטה – מאכל לגופנו הגשמי.

קישור

מוזיקה אינטגרלית (מוסיקה מחברת)

האהבה למוזיקה היא זו אשר גורמת לנו לשיר, למרות שרובינו איננו זמרים, ומעולם לא עמדנו ושרנו מול קהל, אנו מוצאים עצמינו מצטרפים לערבי שירה וגם ערבי קריוקי הנערכים ומתקיימים יותר במקומות וגם באירועים ומסיבות, כאשר אנו שרים ועומדים מול קהל אנו בעצם מגשימים חלום קטן או גדול שקיים כמעט בכל אחד מאיתנו.

http://www.maker.co.il/3_50827/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94.html

• מדוע אנשים אוהבים לשיר ביחד או לצפות בהופעה בקהל?

• מהי הדרך הטובה ביותר ליהנות ממוזיקה?

• האם יש מקום ליוצרים ואומנים במוזיקה אינטגרלית או כולם  מלחינים ושרים ביחד?

• האגו של המוסיקאים בעיקר בכל הקשור ליצירה הוא הכי חזק. למה זה קורה?

• למה הכי קשה ליצור ביחד משהו?

• מהי מוזיקה אינטגרלית? איך היא תשמע?

• האם יש נוסחא?

• מה בעצם עושה יצירה מוזיקלית לאינטגרלית? המלחין? המבצע? הקהל?

• כיום יש שירים שמושמעים בכל העולם. בדרך כלל הם קליטים ,פשוטים, ברמה נמוכה האם אפשר לקרוא להם אינטגרליים?

• האם ניתן לנצל את ה"מוזה" הזאת ליצירת קרבה בין אנשים? האם חשוב מה יוצרים?

• מה תפקידו של המוזיקאי בעולם האינטגרלי?

• מה צריך להיות המסר בשירים שלנו כדי לגעת להם בלב כמו שאנו רוצים?