איך רעיונות מתפשטים?

איך רעיונות מתפשטים?

פרק 1257|24 יוני 2020

מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. 

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1257

איך רעיונות מתפשטים

מטרות:

  • האם רעיון יכול להתפשט בין בני אדם כמו וירוס?

  • מה גורם לרעיון מסוים להיות ויראלי?

  • איך ניתן "להדביק" אנשים ברעיון "ואהבת לרעך כמוך"?

  • האם זה נכון שצריך מאסה קריטית מסוימת כדי שרעיון יהפוך שכיח בכל האנושות?

זרימת התכנית:

  • רעיונות כמהות בפני עצמם

  • מנגנון התפשטות רעיונות

  • השפעת התפתחות הרעיונות על התפתחות האנושות

  • סוף תהליך התפשטות הרעיונות

  • הדבקה רגשית

  • המם של אהבת הזולת

פתיח:

בדומה לגנים, ה"ממים" הוגדרו כ"יחידה תרבותית" (רעיון, אמונה, תבנית התנהגות וכו'), שמתארחת במוחותיהם של אדם אחד או יותר, ושיכולה לשכפל את עצמה בכך שהיא קופצת מראש של אדם אחד, לתודעתו של אדם אחר. מה שנראה אחרת כאישיות אחת שמשפיעה על אדם אחר לאמץ אמונה, נתפסת כמשכפל רעיונות. בד"כ אנו חושבים על אדם שמשכנע אדם אחר לאמץ אמונה. גישה זו אומרת שהאמונה או הרעיון עצמם, משכפלים עצמם בתוך המארח החדש. בדומה לגן, ההצלחה של המם תלויה בתרומתה להצלחתו של המארח. 

https://en.wikipedia.org/wiki/Memetics

דוגמאות ל"ממים": מנגינות, רעיונות, אמרות, בגדים ואופנה, ארכיטקטורה. אם הרעיון הזה תופס, אפשר לומר שהוא מפיץ את עצמו, ומתפשט ממוח למוח. "יש להתייחס לממים כאל מבנים חיים, לא רק מבחינה מטאפורית, אלא טכנית". כאשר אתה שותל מם פורה בתוך המוח שלי, זה ממש כמו טפיל, שהופך את המוח שלי לכלי להפצתו, בדיוק באופן שוירוס מתלבש על המכניזם הגנטי של תא מארח. למשל המם של "האמונה בחיים אחרי המוות", מתממש בצורה פיסית, מיליוני פעמים, כמבנה במערכות העצבים של אנשים בכל העולם. 

https://www.rubinghscience.org/memetics/dawkinsmemes.html

מֶם (מלועזית: Meme - נהגה באנגלית: מִים) הוא כל מאפיין תרבותי שאינו חומרי שמשתכפל ומתפשט על ידי מעבר ממוח למוח דרך תקשורת אנושית. לדוגמה אופנה במובנה הכללי אינה חומרית, אך מועברת ממוח למוח בדרך של אימוץ וחיקוי ועל ידי כך מתפשטת בקרב האוכלוסייה. באופן דומה, דת משתכפלת מההוגה (לדוגמה מוחמד וישו) אל מאמיניו הראשונים ומהם הלאה.

מםֶ אמורה לאפיין את המקבילה התרבותית עם רכיבים של דמיון ושונות מהמונח הביולוגי גן. בעוד גן משתכפל ומתפשט באוכלוסייה באופן ביולוגי, מם מתפשט באופן תרבותי. המושג נטבע על ידי ריצ'רד דוקינס ב-1976 בספרו "הגן האנוכי". המילה עצמה נהגית לעיתים קרובות על פי ההגייה האנגלית מִים. השימוש הנפוץ במילה התגלגל לתאר תמונה המלווה בטקסט, לרוב משעשע, הקשור אליה. בשנים האחרונות מם באינטרנט נהפך לתופעה נפוצה ומוכרת. המדע שעוסק בממים, שעודנו בחיתוליו, נקרא מֶמָטיקה. בהגדרה פורמלית, המֶם הוא יחידה של מידע שמשתכפלת ממוח אחד דרך תקשורת, ומאגרים לא-חיים של מידע (כגון ספרים ומחשבים), למוחות או מאגרים אחרים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9D

רעיונות כמהות בפני עצמם

ממטיקה: הברירה הטבעית של הרעיונות

https://www.hayadan.org.il/memethics-0703101

ממטיקה (באנגלית: Memetics) היא תאוריה על תוכן נפשי או מידע המבוססת על אנלוגיה לאבולוציה גנטית ומציעה מודלים של העברת מידע תרבותי בצורה אבולוציונית. התאוריה זכתה לפרסום ולפופולריות בספרו של ריצ'ארד דוקינס, הגן האנוכי, שיצא לאור בשנת 1976.

עד ספרו של דוקינס ביולוגים האמינו שהיצורים החיים הם עיקר התוצר של האבולוציה, שהם אנוכיים ושהם מתחרים זה בזה בניסיון לשרוד ולהתרבות ולהעביר הלאה את הגנים שלהם. דוקינס ביצע היפוך תפקידים וטען שמוקד האבולוציה הם הגן ה"אנוכי" וכי כל מה שמ"מעניין" את הגן הוא היכולת לעבור הלאה, בלי קשר לשאלה כמה סבל או הצלחה תהיה ליצור החי שנושא את הגן. באופן זה דוקינס הצליח להסביר בצורה מוצלחת חידות ביולוגיות הקשורות בהתנהגות אלטרואיסטית של יצורים שונים.

המם שהוא יחידת מידע אנלוגית לגן (גנטיקה) נהגתה כ"יחידה של תרבות" - רעיון, אמונה, מיתוס, דפוס של התנהגות, וכו'. המם "מתארח במוח אחד או יותר, ומשם הוא יכול להיות משוכפל למוחות אחרים. בדומה לרעיון של הגן האנוכי גם בתורה של הממים יש היפוך תפקידים - במקום להסתכל על פרט אחד שמשכנע פרט אחר ברעיון "שלו", הטענה היא שממים מוצלחים מצליחים לשרוד ולהשתכפל הלאה, בין אם הדבר תורם להצלחה (הביולוגית או החברתית) של הפרט שנושא אותם, ובין אם לאו. דבר זה יכול להסביר התנהגויות אנושיות שכלאורה סותרות הגיון של אבולוציה גנטית פשוטה כמו נזירות, התאבדות, לחימה בקרבות, סיכון עצמי בגלל אידאולוגיה וכו'. הממים עשויים לתרום לשרידות הביולוגית של הפרטים שבהם הם מאוחסנים ובכך להגדיל את הסיכוי שהם יועברו הלאה, אבל אין הכרח שהדבר הוא אכן כך.

ממטיקה יוצאת מהשיח שקדם לה אודות הדאגה לאמת של אמונות ושל רעיונות. רעיון יכול להיות בלתי נכון אבל מוצלח בהתפשטות שלו. מימטיקה בודקת מה התנאים לשרידה ולשפול של ממים.

קבוצת רשת Usenet בשם alt.memetics פעלה משנת 1993 עד סוף שנות ה-90 של המאה ה-20. הירחון The Journal of Memetics פורסם בשנים 1997- 2005. סוזן בלקמור (Susan Blackmore), פסיכולוגית מאוניברסיטת West of England, פרסמה בשנת 1999 את הספר מכונת הממים שפיתח רעיונות שפורסמו קודם לכן על ידי Dennett ,Lynch ו-Brodie וניסה להשוות בין רעיונות אלה לבין גישות אחרות של התפתחות תרבותית שנמצאו במיינסטרים, כמו גם לספק תאוריות חדשניות ונתונות במחלוקת על האבולוציה של השפה ושל המושג האנושי של האני.

יש ביקורת על הממטיקה והצבעה על קשיים מתודולוגיים בתורת הממים. גנים הם יישויות פיזיות ברורות שניתן לצפות בהם וניתן לבצע לגביהם ניסוי מבוקר, בניגוד לכך ממים הם דברים פחות מוגדרים. ניתן להתווכח לדוגמה האם הממים נמצאים בתוך המוחות האנושיים או שמה עדיף להתמקד ביחידות מידע חומריות שניתן לזהות מחוץ לגוף.

.https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94

  • גנים הם ישויות פיזיות ברורות שניתן לצפות בהם, וניתן לבצע לגביהם ניסוי מבוקר, בניגוד לכך ממים הם פחות מוגדרים. האם יתכן שלרעיונות יש חיים משל עצמם?

  • האם בני האדם הם אכן נשאים של מידע? 

  • האם קיים הבדל, בין האדם לבין המידע שבו?

  • האם בתוכנו קיימות חבילות מידע המועברות מאדם לאדם?

  • החוקרים טוענים שרעיונות/ממים הם כמו וירוסים אשר נכנסים לתוך התודעה של האדם, כמו וירוס טפיל שמתארח בתא מארח. האומנם? 

מנגנון התפשטות רעיונות

בדיוק כפי שגנים משכפלים את עצמם ב gene pool,  בכך שהם קופצים מגוף לגוף דרך זרע או ביציות, כך הממים משכפלים את עצמם ב meme pool, בכך שהם קופצים ממוח למוח, באמצעות תהליך, שאפשר בכללות לקרוא לו "חיקוי". אם מדען שומע או קורא על רעיון טוב, הוא מעביר אותו לקולגות ולסטודנטים שלו. הוא מזכיר את זה במאמרים ובהרצאות שלו. 

https://www.rubinghscience.org/memetics/dawkinsmemes.html

  • מה גורם לגנים מסוימים, ולתכונות מסוימות, יכולת הישרדות על פני אלה שלא? האם התשובה קשורה בברירה הטבעית? מה חוכמת הקבלה אומרת על כך?

  • מהו הגורם, להתפשטות רעיונות בקרב בני האדם? 

  • כפי שהוזכר מכבר בטקסט, רעיון החיים אחרי המוות התפשט וכן הרעיון של קיום האלוהים, איך ניתן להסביר זאת?

  • האם רעיונות אכן מועברים דרך חיקוי? מדוע?

  • מדוע הטבע נתן לנו את תכונת החיקוי? 

  • האם הטבע מעוניין שנעביר זה לזה רעיונות?

  • אילו ממים מצליחים יותר או פחות? 

 

השפעת התפשטות הרעיונות על התפתחות האנושות

  • האם הרעיונות, מובילים את ההתפתחות האנושית או שההתפתחות האנושית מולידה את הרעיונות?

  • מה הוא המנגנון, לפיו מתפתחים רעיונות חדשים בתרבות האנושית? 

  • האם אנחנו מכונות גנטיות, המשתנות תחת השפעה תרבותית באמצעות הממים וכך הופכות אותנו למכונות תרבותיות?

  • מהי רמת השליטה/ בחירה בחיינו - בהיותנו מכונות גנטיות הפועלות תחת השפעת הממים?

האם יש סיבות טובת לחשוב שהמין האנושי הוא ייחודי? אני חושב שכן. ניתן לסכם את רוב הייחודיות שלה אדם במילה אחת: תרבות.  העברה תרבותית היא דומה להעברה גנטית, בכך שהיא יוצרת סוג של אבולוציה. השפה מתפתחת כל הזמן, מישהו שחי לפני 20 דורות ודיבר אנגלית, לא יוכל להבין את הבריטי בן ימינו, למרות שהם מקושרים על ידי שרשרת של 20 דורות. כל אחד ידבר לדור הבא כפי שאב מדבר עם בן, אך השפה מתפתחת באמצעים שאינם גנטיים, ובקצב הרבה יותר מהיר. 

העברה תרבותית איננה ייחודית למין האדם. הדוגמה הכי טובה מעולם החי היא של שירתה של ציפור בשם saddleback, שחיה באיי ניו זילנד. על האי הזה יש כ9 שירים שונים. כל זכר שר רק אחד או כמה מהשירים הללו. כשהשוו בין השירה של אבות ובניהם, החוקר הראה שדפוסי השירה לא הועברו באופן גנטי. כל זכר צעיר העתיק שירים מהשכנים לטריטוריה שלו על ידי חיקוי, בדומה לאופן שבו מושפעת השפה של בני האדם. במשך רוב הזמן שהחוקר היה שם, היו מספר מסוים של שירים על האי, מעין "מאגר שירים" ממנו כל זכר צעיר שאב את הרפרטואר הקטן שלו. אבל מדי פעם החוקר נכח ל"המצאותו" של שיר חדש, שקרה בטעות, מתוך חיקוי של שיר ישן. הוא כותב: צורות חדשות של שירה קורות בשינוי של צלילים או בהרכבת חלקים משירים קיימים….הופעתם של צורות חדשות הייתה אירוע פתאומי, והתוצר היה די יציב לאורך שנים. יתרה מכך, במספר מקרים, השיר החדש הועבר בצורה מדויקת בצורתו החדשה, לציפורים צעירות". החוקר (Jenkins) מתייחס להיווצרותם של שירים חדשים כאל מוטציות תרבותיות. השירה בין הציפורים הללו באמת מתפתחת באמצעים שאינם גנטיים. ישנן דוגמאות נוספות לאבולוציה תרבותית בציפורים ובקופים. אך האבולוציה התרבותית האמיתית קורית במין האדם. השפה היא דוגמה אחת מיני רבות. אופנה בלבוש ובדיאטה, טקסים ומנהגים, אמנות וארכיטקטורה, הנדסה וטכנולוגיה, כולם מתפתחים באופן היסטוריה בדרך שנראית כמו אבולוציה גנטית בקצב מהיר, אבל האמת שאין לה כל קשר להתפתחות הגנטית. אך בדומה לאבולוציה הגנטית, השינוי הוא לכיוון של התקדמות. [..] ישנה אנלוגיה בין התקדמות המדע לבין האבולוציה הגנטית על ידי הברירה הטבעית. [..] למשל הדת השבטית נתפסה כמכניזם להעצמת הזהות הקבוצתית, על מנת לשפר את יכולת האנשים לצוד יחד [..] כך ששיתוף הפעולה מאפשר ציד מוצלח יותר. בצורה כזו מנסים להסביר את האלטרואיזם ההדדי שהתפתח בגנטיקה האנושית והביא להרבה מהתכונות הבסיסיות הפסיכולוגיות שלנו. אך רעיונות אלו לא מתחילים להסביר את האבולוציה של התרבות, וההבדלים העצומים בין תרבויות אנושיות מסביב העולם. משבטים אלטרואיסטים באוגנדה, לאלטרואיזם העדין של מרגרט מיד. אני חושב שכדי הבין  את האבולוציה של האדם, עלינו להוציא את הגן כבסיס היחיד של הרעיונות שלנו על אבולוציה. 

https://www.rubinghscience.org/memetics/dawkinsmemes.html

סוף תהליך התפשטות הרעיונות

  • מה מטרתו הגבוהה של המידע/ רעיונות? 

שימושים בממטיקה:

מתודולוגיות מחקריות שמשתמשות בממטיקה הן רבות: שיווק וויראלי, אבולוציה תרבותית, ההיסטוריה של הרעיונות, אנליטיקה חברתית, ועוד. רבות מהאפליקציות הללו משתמשות בזווית הראייה האבולוציונית של הפצת רעיון ( או יחידות סמנטיות של תרבות), ומתייחסות לרעיונות כאל תבניות אינפורמציה המשכפלות את עצמם, ועוברות מוטציות. למשל בתחום של יחסי ציבור, יש הרבה ניסיונות להכניס רעיונות חדשים ולשנות את השיח החברתי. אמצעי אחד לעשות כן, הוא לתכנן "מם", ולהשתמש בו בכל מיני ערוצי מדיה. 

דוגמה היסטורית אחת, היא קמפיין ה - PR שעשו ב1991 כחלק מהמאמץ להביא למלחמת המפרץ בארה"ב. מנסים להשתמש בממטיקה לטפל במצבים חברתיים מורכבים, למשל כדי לעודד קיימות סביבתית ועוד. למשל בפרויקט שמנסה לקדם את נושא הקיימות הסביבתית, לקחו 1000 ביטויים מטוויטר פייסבוק, ועשו ראיונות עם אקטיביסטיים ירוקים. הממצא הראשי היה שהרעיון/מם של התחממות גלובלית לא אפקטיבי ולא מתפשט, כי הוא גורם לקשיחות רגשית באנשים שלומדים על זה. בן קאלן בספרו "רעיונות מדבקים", מציג את הרעיון של המם בארכיאולוגיה. הוא טבע את המונח "תאוריית הווירוס התרבותי".

https://en.wikipedia.org/wiki/Memetics

  • על פי רעיון הממים והתפשטות המידע מאדם לאדם, האם ניתן לומר כי האנושות היא כמחשב-על, בו כולם מאוגדים?

  • מה היא מטרת הטבע בתכנון המנגנון של התפשטות המידע מאדם לאדם?

  • מהו הרעיון שמנסה להתממש באנושות, ומהו המידע האולטימטיבי שאמורים אנו לגלות?

  • טענה: אנו יכולים להשאיר לאחר עוזבינו את העולם - שני דברים: גנים, וממים. בעוד שהגנים תוך כמה דורות - נעלמים, מאידך הממים (הרעיונות, התפיסות) עשויים להישאר. אילו רעיונות ותפיסות רצויות ומתאימות להישארות בקרב האנושות? 

  • כיצד הרעיונות והתפיסות עוברות מאדם לאדם במהלך שיחה, האם השפעת העברת הרעיונות הן ארוכות טווח?

  • האם רצוי להימנע מהעברת מידע מסוים, ורעיונות לאדם אחר, כדי למנוע היווצרות התפשטות רעיון ותפיסה? אם כן, מדוע?

הדבקה רגשית

מחקרים מראים שחוץ מרעיונות אנו מדביקים זה את זה ברגשות, כמו וירוסים. ההדבקה איננה בדיבור אלא דרך שפת גוף, הבעות פנים ושאר סימנים לא מודעים. זה יכול להשפיע על יעילותן של קבוצות, על נטייה לשתף פעולה בתוך קבוצה וקבלת החלטות. קבוצות בהן ההדבקה הייתה ברגשות חיוביים היו יעילות ושיתופיות יותר, וההפך.

For example, you can train yourself to be aware of your own mood and deliberately lift your own spirits before interacting with your team. You can make eye contact to spread positive emotions faster and limit your gaze with persistently negative people to neutralize their influence.

 

Avoiding negative body language helps too (for instance, you might cross your arms because you are cold, but people will likely believe you are defensive or angry, mimic your arm crossing, and begin to feel that way).

https://www.psychologytoday.com/us/blog/the-science-work/201410/faster-speeding-text-emotional-contagion-work

 

  • האם ישנה חשיבות "להדביק" אחרים ברגשות חיוביים בלבד ומדוע?

  • כיצד ניתן "להדביק" אחרים ברעיונות?

  • מה החשיבות של העברת "וירוסים" מחשבתיים חיוביים, וכיצד מחשבות חדשות אלו ישפיעו על עולמינו?

המם של אהבת הזולת

יתכן שעוד תכונה ייחודית לאדם, היא יכולתו לאלטרואיזם אמיתי, חסר פניות. אני מקווה שכך, אך אינני הולך להתווכח שזה המקרה, או לתהות על האפשרות לגרום לאבולוציה מימטית של הרעיון הנ"ל. הנקודה שלי היא גם אם נסתכל על הצד האפל, ונצא מנקודת הנחה שהפרט הוא אנוכי באופן יסודי, יש לנו מודעות מספקת כדי להסתכל קדימה, ולדמיין את העתיד כדי שנוכל להינצל מהמשכפלים שבתוכנו..יש לנו לפחות את הציוד המנטלי הנחוץ כדי ליצור אינטרסים אנוכיים ארוכי טווח ולא רק קצרי טווח. אנו יכולים לראות את התועלת של שיתוף פעולה, ולשבת יחד ולדון בדרכים שנוכל לעבוד יחד. יש לנו כוח להתנגד לגנים האנוכיים עמם נולדנו, ואם צריך, הממים האנוכיים של החינוך שלנו. אנו יכולים אפילו לדבר על דרכים ליצור ולטפח בינינו אלטרואיזם אמיתי, משהו שאין לו מקום בטבע, משהו שאף פעם לא התקיים לפני כן בהיסטוריה של העולם. אנו בנויים כמכונות גנטיות, ומתורבתים כמכונות מימטיות, אבל יש לנו את הכוח להתנגד ליוצרים שלנו. רק אנחנו על כדור הארץ, יכולים להתמרד כנגד העריצות של המשכפלים האנוכיים.  

https://www.rubinghscience.org/memetics/dawkinsmemes.html

  • על פי דיברי ריצ'רד דוקינס, האם התוכנה הפנימית שלנו,  הגנים הביולוגיים, והמים התרבותיים שלנו, הם אכן אנוכיים? 

  • האם לאדם יש יכולת להתנגד לתוכנה הפנימית שלו וכיצד? 

  • האם ביכולתנו לטפח בינינו, בני האדם - אלטרואיזם אמיתי? 

  • כיצד עלינו להפיץ את המם של האלטרואיזם? 

  • האם למם האלטרואיסטי יש סיכוי טוב להתפשט בקרב בני האדם? 

  • האם הטבע מעוניין בכך שהאלטרואיזם יהפוך לתרבות שלנו ומהם האמצעים להתפשטותו בקרב בני האדם? 

  • לאור שיחתינו על הממים כאמצעי להעברת תרבות והתפשטותה בקרב בני האדם, מהי התרבות הבאה של האנושות ומהו המנגנון ההתפתחותי שהטבע מכוון אותנו לקראתו? 

 

Let us pursue the analogy between memes and genes further.  Throughout this book, I have emphasized that we must not think of genes as conscious, purposeful agents.  Blind natural selection, however, makes them behave rather *as if* they were purposeful, and it has been convenient, as a shorthand, to refer to genes in the language of purpose

הממים נמצאים בתחרות זה בזה, על משאבי הקשב המוגבלים של בני האדם. בדומה לערוצי טלוויזיה מתחרים על צופים, או שבעיתון יש מקום מוגבל רק למספר כתבות. דוקטרינה שהייתה אפקטיבית במיוחד באכיפת אדיקות דתית, היא האיום של גהינום. הרבה ילדים וגם מבוגרים מאמינים שהם יסבלו מעינוי הגהינום אם לא יקשיבו לחוקי הנצרות. זוהי טכניקה אכזרית של שכנוע, שגורמת לסבל פסיכולוגי במהלך ימי הביניים וגם בימינו. אבל היא אפקטיבית מאד. כאילו שהייתה להם ידיעה לגבי טכניקות אינדוקטרינציה פסיכולוגיות. כנראה שזה לא כך, אלא שממים בלתי מודעים רצו להבטיח את הישרדותם. הרעיון של גהינום משכפל את עצמו, בגלל ההשפעה הפסיכולוגית העמוקה שלו. עוד רעיונות דתיים הוצמדו לרעיון של אלוהים וכך הם עוזרים זה לזה בהישרדות במאגר הממים. למשל אמונה דתית. ממים וגנים לפעמים מתנגשים זה בזה. למשל המם של הנזירות (התנזרות). מבחינה גנטית אין לכך תועלת, אך המם של ההתנזרות כן יכול להצליח במאגר הממים.  

https://www.rubinghscience.org/memetics/dawkinsmemes.html

  • האם יש לתכונות תרבותיות רצון משלהן, לשרוד ולהמשיך להתקיים?