צעדים ראשונים בקבלה

התפתחות הרצונות

תכנית עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 23.12.19 - אחרי עריכה

גלעד: אנחנו בתוכנתנו "צעדים ראשונים בקבלה". היום נושא שאני חושב שאי אפשר שלא ללמוד עליו, כשלומדים עם מתחילים. הנושא הוא הרצונות שלנו, ואיך הרצונות האלה מתפתחים. "התפתחות הרצונות".

אולי לפני הכול, למה חכמת הקבלה שמה במרכז את הרצון האנושי? למה הוא כל כך חשוב, למה זה המרכז של כל העבודה שאנחנו עובדים?

כי רצון זה הכוח המרכזי של הבריאה. רצון לקבל, רצון ליהנות, רצון לספוג, רצון למלא את עצמו זה רצון. כל הבריאה היא סך הכול רצון, ולכן ההתפתחות של הרצון, איך אנחנו עובדים עמו, זה המהות שלנו. רצון ליהנות, זה מהות של כל הבריאה. דומם, צומח, חי, מדבר, הם כולם רק רוצים להתקיים, למלא את עצמם כמה שאפשר.

גלעד: אתה יודע שהפילוסופים למיניהם, וכל מי שחקר מתוך ההתבוננות על האדם, דיבר על המחשבה של האדם כמשהו נעלה, דיבר על הרגשות של האדם, כל הפסיכולוגיה עוסקת בזה.

כל זה תוצאה מהרצונות. הרצון הוא הכוח הפנימי, וכשרצון רוצה להראות את עצמו, אז הוא מציג את עצמו דרך כל מיני תופעות אחרות. אז אנחנו לא מדבירם על תופעות, אנחנו מדברים על הרצון עצמו. זה היסוד של הבריאה.

גלעד: מהו הרצון הבסיסי ביותר, ממש השורש שאפשר לומר שזה האדם. מהו האמצע של הרצון?

האדם, או לפני האדם?

גלעד: אדם שהוא לא אדם רוחני עדיין, אדם שרק מתחיל לזהות ש"אני אדם", מהו הרצון הבסיסי שלו?

קודם כל האדם הזה מורכב מדומם, צומח, חי, הוא מורכב גם מכאלו רצונות, וכאלו חלקים בגופו, במודעות שלו וכן הלאה. אחר כך החלקים האלה ביחד הם מתפתחים למצב שאנחנו קוראים לו "אדם", שזו כבר הדרגה הגבוהה ביותר בהתפתחות של החי.

גלעד: זאת אומרת שיש גם רצונות לפני האדם? יש רצון לדומם, רצון לחי, לצומח?

כל דבר שקיים, הוא קיים מפני שיש בו רצון.

גלעד: אני יכול להגיד על הכוס הזה שיש בו רצון מסוים?

ודאי שהוא רוצה להחזיק את עצמו, הוא מחזיק את האטומים ואת כל הקונסטרוקציה שלו. כל זה נקרא "רצון".

גלעד: אז למה אתה קורא לזה רצון, ולא סדר אטומים מסוים שבונה את החרס שממנה בנויה הכוס, כמו שמדענים אומרים. למה אתה קורא לזה "רצון"?

כי על ידי לחץ מסוים על האטומים ועל המולקולות האלה, אנחנו מחייבים אותם להיות באיזה צורה מיוחדת, ואז הם מקבלים את הרצון של העליון של מי שעשה אותם בצורה כזאת, ומחזיקים את זה. אין יותר מהרצון ופחות מהרצון בכל הבריאה.

גלעד: זה לא שאני מתסכל על זה, ובגלל זה, אני אומר שיש לזה רצון?

לא, זה לא שייך. זה קיים בפני עצמו, וקיים מתוך הרצון שלו להחזיק את עצמו, לשמור על עצמו.

גלעד: אוקי. עכשיו אם אני אקח הרבה כאלה כוסות או כל מיני חומרים דוממים, זה בעצם לא חומרים, אלא זה צורות שונות של רצון נכון?

כן.

גלעד: אם אני לוקח את העץ, את הנייר, שאלה צורות שונות של רצון, ואני אשים אותם ביחד ואדחוס אדחוס כך שיהיה דחוס, דחוס, דחוס, איך זה פתאום יהפוך לצומח? הרי זה מה שטענו נגד תורתו של דארווין. כל הזמן אמרו, מה אתה מדבר שטויות, איך זה יכול להיות שרצון פתאום הופך למשהו שהוא רצון אחר לגמרי?

לא, זה ודאי שלא קורה.

גלעד: אז איך אנחנו רואים תופעות כאלה בטבע שיש דומם, ופתאום יש צומח?

איפה? איפה אתה רואה שהיה דומם, והפך להיות לצומח?

גלעד: אני למדתי ב.

בלי למדתי, תן לי דוגמה.

גלעד: בפועל, לא רואים כזה דבר.

אז אתה אומר את מה שכתוב בדרווין? זו לא הוכחה בשבילי.

גלעד: אבל אנחנו רואים שיש דומם ויש צומח, אז מאיפה הם באו?

תוספת רצון שבדומם, יכול להפוך את הדומם לצומח. אבל זה תוספת רצון, זה הכוח הפנימי.

גלעד: כשאתה אומר תוספת, שוב אני מנסה להסתכל על זה בעיניים שלי, ואני לא יכול להוסיף רצון ופתאום דומם יהפוך צומח.

אתה לא יכול. לא. אבל בטבע האפשרות הזאת קיימת.

גלעד: איך זה קורה?

זה לא על ידינו. זה על ידי כוח הטבע הכללי שהוא כולל את כל כוחות הדומם, צומח, חי, מדבר, והוא כל הזמן פועל ומחדיר את הרצון שלו בדרגות יותר ויותר גבוהות, בכל בריאה ובריאה.

גלעד: ומה זו נקודת המעבר הזאת מדומם לצומח? מה יש שם?

יש שם קפיצה אינסופית.

גלעד: שאנחנו עם השכל שלנו לא יכולים להבין אותה?

לא יכולים להבין, לא.

גלעד: זאת אומרת, זה בא מלמעלה כך באיזה סדר מסוים?

הכוח המיוחד שבדומם מתהפך לצומח. איך זה נעשה? אנחנו לא יכולים להבין. אתה יכול לקחת כל מיני חומרים ולהשתדל לעשות מהם מה שאתה רוצה, אבל זה בכל זאת לא יצא לך בכוחות שלך לבצע. מנסים לעשות את זה על ידי מכות חשמל, על ידי כל מיני תהליכים כימיים, על די פצצות אטום, לא חשוב איך שתשפיע, אתה לא יכול לעבור את המחסום הפוטנציאלי הזה, רוחני. מחסום בין הדומם לצומח, מצומח לחי, מחי למדבר. זו דרגה אחרת של הרצון, ועל הרצון עצמו אנחנו לא יכולים להשפיע.

גלעד: זאת אומרת שהשכל האנושי שמסתכל ומתבונן על האבולוציה, על ההתפתחויות, על ההתפתחות של עובר, הוא יכול לבוא להגיד אני רואה תופעות. אני רואה תופעה שבאמת היה הדומם כמה עשרות מיליוני שנים, פתאום נהיה צומח. איך זה קרה? אין דרך להסביר את זה.

לא. אתה יכול להסביר, יש אלף ואחד תיאוריות. אבל תעשה, בבקשה. מה אתה רוצה במעבדה ניתן לך, תעשה.

גלעד: לא כל דבר שאני יודע להסביר, אני חייב לעשות. אני יכול להסביר מהי הטמפרטורה על השמש, אבל אני לא יכול לעשות אותה.

לא, זה משהו אחר. אתה אומר שדומם יכול להפוך לצומח, בבקשה. אתה אומר שככה זה קורה, בבקשה, מה אתה צריך? איזה תנאים אתה צריך, כדי להראות לנו שזה אפשרי.

גלעד: ואת הניסוי הזה מעולם לא הצליחו, וגם לעולם לא יצליחו לעשות.

לא.

גלעד: מקובלים מסוגלים לעשות משהו כזה?

לא. גם לא, זה בתוך חוקי הטבע. שדומם מתפתח, מתפתח, מתפתח, ואחר כך בהתפתחות הזאת הוא עובר איזה גבול פנימי מסוים, והופך להיות לצומח. זה לא בידי אדם לעשות, זו התפתחות שהתחילה בד' בחינות דאור ישר בעולם אין סוף, ובעולם שלנו יש רק התוצאות מזה.

גלעד: זאת אומרת שאנחנו לומדים ד' בחינות, וזו כבר שפה שתלמידים מתחילים לומדים בקמפוס ב'. אנחנו בעצם לומדים על תבנית שבסדר ההתפתחות?

כן.

גלעד: שם דווקא יש המון הגיון בדבר. יש הסבר מאוד מדויק למה בחינה א' שמרגישה את האור שבתוכה, ואת התכונה של האור, היא עכשיו רוצה פתאום להיות כמו בחינה ב'. זאת אומרת, ככה משלב לשלב. זה בעצם הקשר בין המדרגות.

כן.

גלעד: זאת אומרת, כל תופעה שאנחנו רואים בעולם, אנחנו צריכים לחזור חזרה לד' בחינות?

כן, שם בד' בחינות, יש לנו את סוד ההתפתחות של כל הרצונות.

גלעד: אבל בעולם שלנו, השורש הזה שמפתח ממדרגה למדרגה, הוא נעלם, אנחנו לא רואים.

רואים. גם בעולמות עליונים הוא לא נמצא, רק בד' בחינות דאור ישר.

גלעד: לכן אנחנו לא רואים בעיניים, איך זה מתפתח משלב לשלב?

כן. אנחנו יכולים לראות שהכול בא מהדומם, מהדומם יכול להיות צומח שזה כך קורה, למה? ככה. את המעבר הפנימי אנחנו לא יכולים לראות.

גלעד: כן. עכשיו בוא ניקח את זה רגע לאדם.

כן.

גלעד: היו הרבה אנשים שהתבוננו. כמו פירמידת הצרכים הידועה של מאסלו, וכן הלאה. התבוננו ואמרו "לאדם יש כל מיני צרכים. יש את הצרכים הבסיסיים, אחר כך את הצרכים היותר אנושיים וכן הלאה, עד למה שהם קראו לזה "משמעות".

כן.

גלעד: זאת אומרת, בפירמידה הבסיסית של מאסלו מדובר על שלבים של התפתחות. היו עוד כאלה, כמו אריך פרום ועוד. הם לקחו את זה מהמקובלים, או שהם הסתכלו וראו?

לא, הם הסתכלו, הם ראו, את זה אנחנו רואים בחיים שלנו, שכך זה קורה. הם ראו ועדיין אף אחד לא הכחיש את זה. אבל זה בעולם שלנו, בתנאים שלנו, שאם ישתנו התנאים מי יודע איך שזה יעבוד.

גלעד: האם אפשר לומר שאצל כל אדם קיימים אותם רצונות בדיוק, רק במינון אחר, בעוצמה אחרת?

ודאי. לכל אחד ואחד יש אותם הרצונות, וכל אחד ואחד רק משתמש בהם בהתאם לשורש הנשמה.

גלעד: זה קשור לאופי של האדם?

כן, גם האופי בפנים.

גלעד: זאת אומרת, אם אני מסתכל על עצמי כמו שאני מכיר את עצמי מגיל אפס, וכל מה שגדלתי, זה סך הכול איזה מבנה רצונות.

שמתפתח, ואתה משתמש בהם.

גלעד: כן. עכשיו מגיעים לנקודה המרכזית שלנו בעצם. בשלב מסוים בהתפתחות הרצונות, פתאום מתגלה הנקודה שבלב.

זה כבר משהו אחר. זאת אומרת, הרצונות שלנו הם כולם רצונות לקבל, ליהנות מכל מה שאני רואה מתוכי, וממה שאני רואה מחוצה לי, שזה בעצם הרצונות שלנו. בכל אחד רצונות בסיסיים, שאני רוצה ליהנות מאותה המציאות שבה אני נמצא.

חוץ מזה מתפתח בי רצון מאוד מאוד שונה, מוזר, שאני רוצה לדעת ולהכיר מאיפה אני, שזה רצון שהוא לא קיים בדרך כלל בבני אדם. לפעמים קורה, בזמננו הוא כבר מתעורר יותר בבני אדם, ואז האנשים האלו שרצון הזה מתעורר בהם, הם מתחילים להיות בחוסר שקט, כי הם לא יודעים בשביל מה הם קיימים, למה הם קיימים, איפה הם יכולים למצוא למה נולדו, מה יקרה להם אחרי המוות, ובכלל, בני אדם, מה הם עושים בעולם הזה? יש להם כאלה שאלות מוזרות סביב החיים. לא על החיים עצמם שלנו, שאנחנו חיים כאן בעולם הזה במסגרת די ברורה לנו. אלא מאיפה אני, ולמה אני, ולאן אני, משהו ככה שלא על העולם הזה.

ואנשים שהם מרגישים שהם חייבים לענות על השאלות האלה, הם ממש לא מוצאים רוגע ומנוחה, כי בלי שאלות האלה הם נכללים במצב שבשביל מה לחיות? בשביל מה לחיות, אם אני לא יודע מאיפה אני, מה אני, מה איתי, מה יהיה איתי, אז מה, עוד כמה עשרות שנים או פחות מזה אני אחיה, ואחר כך מה? זאת אומרת, אין טעם לחיות כבר עכשיו. מה כל החיים האלה מעכשיו עד המוות? אני אקבל מה? זאת אומרת אני רק עושה חשבון שלא כדאי לי למות, כי למות זה סבל. כן. אבל אם אפשר ללא סבל.

גלעד: לעצום עיניים וזהו.

כן. למה לא? זאת אומרת אנשים אם כך הם נמשכים לסמים, נמשכים לכל מיני כאלה אמצעים שבסופו של דבר הם מוכנים לוותר על החיים שלהם. ולכן באה השאלה הזאת, "למה אני חי", "בשביל מה אני חי", השאלה הזאת היא לא סתם מתעוררת בבני אדם, אלא הם באמת דורשים לדעת, מהי מהות החיים.

גלעד: עכשיו, רגע לפני שאנחנו מדברים על ההתפתחות שלה, זה נראה קצת מוזר. כי אם היינו אומרים שזה לפי סדר או מדרג הרצונות, כי "כולם רוצים אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, שליטה, מושכלות, אך אחרי שעברת את כל זה, אתה רואה שאין בזה כלום. אז אתה שואל, "מה הטעם בחיי".

אבל אנחנו רואים שזה לא עובד כך. לא העשירים ביותר, ולא החכמים ביותר שואלים את השאלה. דווקא אדם שפתאום באמצע חייו או לפעמים אפילו מגיל מאוד קטן הוא שואל את עצמו את השאלה "מה הטעם בחיים". למה אין לזה שום חוקיות נראית לעין, אצל מי נדלקת הנקודה הזאת?

לא ברור. בחכמת הקבלה זה נקרא "שורש נשמה". "שורש של הנשמה". אלא היא מתעוררת באדם, והאדם כבר לא יכול להיות רגוע, כי השאלה שלו היא בכלל לא מהעולם הזה. הוא לא יכול למצוא אותה באיזה מקצוע, באיזה עסק, בכל החיים שלו במה שלא יתעסק בעולם הזה, הוא לא יקבל תשובה.

גלעד: אוקי, אז עכשיו היא נדלקה והוא התחיל ללמוד את חכמת הקבלה, כי אם הוא הולך למשהו אחר, הוא לא ימצא תשובה.

לא, בסופו של דבר הוא מתגלגל לחכמת הקבלה.

גלעד: לא דת, לא פסיכולוגיה, לא פילוסופיה, הוא די מהר יבין שזה לא.

לא.

גלעד: האמת, אנחנו מסתכלים על המון אנשים שלומדים אתנו, ורואים שהם עברו כל מיני דברים, ודי מהר הגיעו אלינו. עכשיו הוא מתחיל ללמוד, פועל עליו המאור, חברה, עשירייה, הכול קורה. מה קורה לשאר הרצונות שלו, יחד עם זה?

זה לא חשוב לו כל כך שאר הרצונות. ודאי שהוא רוצה לאכול, לשתות, ליהנות במשהו, לבלות במשהו, אבל זה דברים לגמרי משניים.

גלעד: כבוד, שליטה?

על מה. איזה כבוד אני צריך, אם אני לא יודע בשביל מה אני חי? איזה שליטה אני צריך? על החיים שלי אין לי שליטה, אז על מה יש לי לשלוט?

גלעד: כן, אם אתה כל הזמן זוכר את זה, אני מסכים מאה אחוז. אבל עד שאדם מגיע למצב.

אז לסירוגין, גם כך וגם כך. אבל בכל זאת הוא כבר לא דואג על המטרות של העולם הזה להשיג אותם, ולהשתדל ליהנות מהם. לא. לפעמים זה קורה, אבל גם זה קורה אך ורק כדי שהוא ידע, יבדוק את עצמו, עד כמה חשובה לו אותה המטרה שבגללה הוא הגיע לחכמת הקבלה.

גלעד: זה מאוד מעניין. כי אם קודם התעורר בו איזה רצון, נאמר שהוא רצה להיות עשיר, הוא רצה להיות מכובד, אז הוא הלך ועשה בשביל שזה יקרה, ובזה זה נגמר.

כן.

גלעד: פה זה מתעורר, אבל יש לו גם נקודה בשלב. עכשיו הוא צריך להיות בשני מקומות, איך זה קורה הדבר הזה? הוא נמצא גם ברצון, וגם בשאלה למה מתעורר הרצון הזה? או שזה קורה לסירוגין שהוא קצת שבוי ברצון, ואחר כך שבוי בנקודה שבלב?

גם בזה, וגם בזה.

גלעד: איך? אתה יכול לתאר את התפתחות הרצונות אצל מי שכבר לומד?

בדרך כלל פעם מתעורר רצון לגשמיות, פעם לרוחניות. פעם הוא חייב להתעסק בגשמיות בכל מיני מטרות גשמיות, פעם הוא מתעסק ברוחניות דרך החברה, דרך הלימוד להגיע לאיזה הישג רוחני. וככה זה בין שמים לבין ארץ.

גלעד: ומה צורת ההתפתחות הנכונה, היעילה? הרי בסוף אנחנו רוצים להגיע כמה שיותר מהר למטרה. מה לעשות, האם לתת לרצונות האלה לשלוט עליך, או להימנע מהם, לברוח. מה עושים עם זה?

לא. זה כל חכמת הקבלה. מביאים את האדם לחברה, ואז הוא צריך להתכלל בחברה, ויחד עם האחרים לבנות כזאת סביבה, שהיא תעזור לו לנוע לכיוון הנכון, למטרת חייו.

גלעד: לנוע, אפשר לומר שגם כך הוא ינוע.

לא. לא, הוא לא יכול. אלא אך ורק שהוא בוחר את הדרך, שהוא מברר את הדרך, שהוא מקבל מנוע שייקח אותו לשם, וזה הכול רק בתוך עשירייה.

גלעד: זאת אומרת הוא מחליט, הוא צריך לקבל החלטה כזאת שהוא רואה את החיים דרך העשירייה?

כן.

גלעד: וכמובן ללמוד, כי הלימוד חייב להשפיע עליו, ואז מה קורה לרצונות שלו, מה תהיה התוצאה מזה?

בהתאם לזה הרצונות שלו כל הזמן משתנים לכיוון המטרה. ואפילו שיש לו רצונות שמושכים אותו כביכול אחורה, זה בסך הכול כדי שהוא יברר את המטרה בצורה יותר מדויקת ויימשך אליה.

גלעד: גם אם הוא לא יודע את זה בחלק גדול מהזמן?

כן. זה לא חשוב, מכוונים אותו, הוא לאו דווקא חייב לדעת, כך מכוונים אותו. כמו סירה בים, כְימאי בעבר אתה יודע מה זה. כוכבים, ים בכל הכיוונים, אתה לא יודע לאן לפנות ובכל זאת מוצאים איזו דרך גם בים ומגיעים לחוף.

גלעד: אבל לפחות יש מצפן ביד.

גם כאן.

גלעד: מה המצפן?

המצפן זה מרכז העשירייה, שכל הזמן הוא איתך. שאם אתה מכוון את עצמך בכל רגע ורגע, בכל צעד ושעל למרכז העשירייה וכך כל אחד מהעשירייה, אז אתם בטוח נמצאים בכיוון הנכון.

גלעד: מה קורה כשאין רצון?

כשאין רצון זה נקרא שכבר אין אוויר במפרשים, אין דלק למנועים והעשירייה נמצאת בתוך הים, וכמו שהים ירצה כך זה יקרה. זאת אומרת, שלקחו מהאדם, או אפילו מהעשירייה כולה, שזה כבר מאוד רציני אבל נגיד, את הבחירה החופשית, כך שהם כבר לא שולטים על המצב הזה. במקרה כזה יש רק דבר אחד, שכולם נשכבים ומתפללים ומבינים שנמצאים בשליטת הכוח העליון, ומה שירצה הם מקבלים מראש ומוכנים.

ואז הם מקבלים במקרים כאלה כוח חדש, רצון חדש, שכל חדש ומתחילים להפליג עם מה שמקבלים, יכול להיות שגם הכיוון משתנה קצת, אבל ממשיכים. כבר רואים את המטרה בצורה יותר ברורה, אפילו קצת בצורה אחרת, וכך ממשיכים. המצבים האלה קורים כל הזמן בדרך, זה כדי להכניע אותם שיקבלו הכוונה מלמעלה. הם כאילו משנים את הצפון, כאילו רואים כוכב חדש. בגלל שהם השתנו, אז כך הוא נראה להם.

גלעד: קצת מזכיר את מה שאמרנו קודם, על מעבר בין דומם לצומח, או בין צומח לחי. זאת אומרת, ממש נולד רצון חדש, כיוון חדש.

כן, זה כך.

גלעד: זה מרתק. ימאים מפחדים מהמצב הזה שנקרא "שתיל".

שתיל, ודאי, עם שתיל אין לך מה לעשות. אתה הופך להיות ממש חתיכת עץ בים הסוער, או לא סוער בכלל. אין גם רוח, אין כלום, אתה יכול לעמוד כך ואין לך שום אפשרות לנוע לאף מקום.

גלעד: ואז באמת מתפללים שיבוא משהו.

כן.

גלעד: ומה קורה במצב הפוך, כשאדם פתאום מגלה שהוא רוצה הכול. פתאום צץ לו רצון. קודם הוא לא רצה, עכשיו כל הרצונות שהוא חשב שכבר לעולם לא ירצה אותם ואולי יתגבר, לא רק שהם מופיעים, אלא מופיעים ביתר שאת, הרבה יותר. אדם או אפילו עשירייה, לפעמים רואים בעשירייה גלים סוערים.

כן, כולם צריכים לעבור כל מיני מצבים. מתי זה קורה ואיך זה קורה הם לא יודעים, זה נובע מהשורש המיוחד של אותה עשירייה, של אותה נשמה פרטית, שהם חייבים לעצב אותה.

גלעד: מה עושים, הם פתאום סוערים והם נלחמים גם ביניהם וגם כל אחד אישית.

חשבתי על ים הסוער כמו אצל יונה. זה משהו אחר. אם הם מתחילים ביניהם להיות בבירורים כאלה, אז זה טוב מאוד. אז יש סדר, יש רב חובל, יש סדר באונייה, יש לנו חוקים שאנחנו צריכים למצוא את עצמנו, לקבוע את עצמנו. מה לעשות, איך לעשות, הכול כתוב. אבל אלה דווקא דברים טובים, מתוך הבירורים האלה אנחנו מוצאים דרך חדשה בים.

גלעד: משני הקצוות, גם מהמצב של השתיל שאמרנו, שפתאום אין רצון, וגם מהמצב של סערה.

אין מצבים שבהם אנחנו יכולים לעצור וזהו. אם אנחנו כבר נשארים במצב שאנחנו מרימים ידיים ותולים הכול בבורא, זה המצב הכי טוב. כשאנחנו רואים שאין לנו שום אפשרות להשפיע על ההתקדמות שלנו, אז באמת זו מתנה משמים.

גלעד: מה יכול להציל אדם שפתאום בא לו, עכשיו הוא חושב שהוא צריך לבנות בית חדש וזה הדבר הכי חשוב, ובגלל זה הוא יוצא מהמסגרות שהוא הבטיח קודם והוא משוכנע שזה מה שצריך לעשות. או שקיבל איזו עבודה שתפתור לו את כל הבעיות הכלכליות, אבל יש רק עניין אחד, הוא לא יכול לבוא לקבל מאור פעם ביום. מה עושים איתו, איך אפשר לעזור?

משתדלים. קודם כל מדברים עימו, אחריו בשקט מדברים עם אשתו. ואם זה לא עוזר וגם זה לא עוזר, אז מצפים שיחזור. אתה לא יכול, אין אונס, אין כפייה ברוחניות. ולכן אם לא רוצה, אז לא. וכאלה הולכים ואחרי זמן, יכול להיות אחרי הרבה שנים, הם חוזרים. כי כל אחד חייב להגיע לתיקון הנשמה, הוא לא יכול לברוח באמת. אלא יכול להיות שיבוא בעוד עשר שנים ויכול להיות שיבוא אחרי מאה שנה.

גלעד: זה מעניין כי אתה רואה שאדם יודע, הוא למד, יש לו את כל התבניות ובכל זאת הוא לא יכול, אי אפשר.

זה לא חשוב, מהשמיים נותנים לו כזה רצון, טיפשי בעצם, שקודם הוא לא היה חושב לכיוון הזה ופתאום הרצון הזה תופס אותו וממש כובש אותו, ואז הוא הולך לבצע. ישנם מקרים כאלה.

גלעד: אין איזו תעודת ביטוח, כמו למשל עשירייה?

"אל תאמין בעצמך עד יום מותך", כך כתוב על האדם. אם אתה חושב שאתה יכול תמיד לקנות פוליסת ביטוח, אין דבר כזה. אלא כל רגע ורגע אתה צריך להשתדל להתבטל כלפי החברים.

גלעד: בסוף זה ביטול. אבל אם יהיה כוח להתבטל או לא, זה כבר ממש לא בטוח.

לא, להשתדל למצוא כוחות להתבטל, לבקש כוחות להתבטל, בצורה כזאת שברור לך שאתה מתבטל כלפיהם.

גלעד: איך מזרזים את כל התהליך הזה? בסופו של דבר אמרת שיש מטרה להגיע אליה, אז למה לסבול בדרך, בוא נגיע כמה שיותר מהר.

איך אנחנו נריץ את האנייה?

גלעד: כן, כמה שיותר מהר שתגיע.

רק על ידי קשר בינינו יותר חזק, הדוק. על כל הפשעים, על כל הבעיות, על כל החיכוכים, על כל מה שיש, שהם לא יעצרו אותנו אלא אנחנו מעליהם, דווקא איתם יחד נגביר את קצב ההתקדמות שלנו. רק בינינו.

גלעד: ואיך מהדקים את הקשר הזה, אם זה הפתרון?

מדברים, מבקשים מלמעלה כוחות, מדברים ביניהם כמה שיותר ומתקדמים. מבררים את המטרה, מבררים את היחסים בינינו "על כל הפשעים תכסה אהבה" וקדימה. אהבה היא המנוע שלנו.

(סוף התכנית)