חיים חדשים

שיחה 931

אבולוציה – השלב הבא

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 12.12.17 - אחרי עריכה

אורן: היום בתוכנית עם הרב לייטמן ננסה ללמוד משהו על התפתחות החיים, על הכחדה של מינים, ננסה להבין מדוע מינים מסוימים מתפתחים בטבע בסדר מסוים ולפתע נעלמים. ננסה להבין היכן אנחנו חיים ולאן אנחנו הולכים.

ניצה: כשאנחנו בוחנים את תהליכי ההתפתחות המתרחשים על פני האדמה, אנחנו רואים שמצד אחד יש חיים שמתפתחים וכל הזמן משתנים, צורות חדשות שנוצרות ומגיעות לכאן, ומצד שני יש גם הרבה מאוד מינים שמתחילים תהליך של היכחדות, הם פשוט נעלמים. אנחנו רואים שעל פני כדור הארץ ישנם תהליכים כאלה, ואגב, חלק מהתהליכים הם תהליכים איטיים, שכל פעם יש איזו התחלפות של מין מסוים ולאט לאט הוא נכחד, ויש תהליכים של ממש הכחדה המונית. אנחנו יודעים שבכדור הארץ, היו לפחות חמישה תהליכים גדולים של הכחדה המונית של חלקים נרחבים מאוד, וצורות חיים נרחבות מאוד שהיו על פני כדור הארץ נכחדו כליל.

מאוד מעניין אותנו להבין את העניין הזה של מצד אחד חיים ותהליך התפתחות, התקדמות לעבר איזו מטרה, ומצד שני אנחנו גם רואים איזה תהליך של הכחדה.

היינו רוצים להבין איך אתה רואה את שני התהליכים האלה שמתרחשים במקביל, מצד אחד התפתחות, מצד שני הכחדה?

איך יכול להיות אחד בלי השני?

ניצה: שאלה מעניינת.

כמו חיים בלי מוות. זה בלתי אפשרי. כי סך הכל אנחנו נמצאים בתהליך, הכוונה שבתוך התהליך וודאי קיימים גם זה וגם זה, כי אם אנחנו מבינים את סוף ההתפתחות, שבטבע הכל מתקיים לפי חוק דטרמיניסטי, זאת אומרת מדויק, ש"סוף מעשה במחשבה תחילה", בלי זה ההתפתחות בלתי אפשרית. כי מה היא התפתחות, לקראת מה התפתחות, מה קובע את הצורה הבאה? היא כבר צריכה להיות בכוח בצורה הקודמת ואז יוצאת בפועל ממנה, וזה צריך להיות הרבה יותר מורכב ממה שאנחנו רואים בעולם שלנו, שנניח איש ואישה נפגשים ומולידים את הצאצאים שלהם, איפה הם בעצמם, איפה מה שמנהל אותם, שהם יפגשו יחד, שהם יולידו דווקא כאלו צאצאים, מאיפה? זה הכל קיים בכוח מראש ומזמן. וזה נעלם מבני אדם.

ישנם אנשים שמגלים את זה אפילו. וזה נכון. הם מגלים. הם אומרים מה יהיה בעתיד, ידוע לי אפילו מהניסיון שלי, במשפחה שלנו. נפגשתי עם אנשים כאלה ובעצמנו עברנו את זה. וודאי שהצורות הבאות כבר קיימות ואפשר לגלות אותן, רק שזה נסתר מאתנו, כי זה גורם לבני אדם להתנזר מבחירה חופשית והם הופכים להיות מכונות. אז כדי שהם לא יבצעו פשוט בצורה מכנית את מה שמוטל עליהם, לכן העתיד הוא נסתר. זה משהו שלא שייך כל כך לעניינו, אבל שוב, אי אפשר לדעת את הצעד הנכון באבולוציה אם אין לנו את הצורה הבאה. האבולוציה לא נמשכת לפי מה שכרגע יותר טוב כאן או שם, כמו שמגלים המדענים, כי יש להם אפשרות לגלות רק את התכונות והצעדים המכאניים, הביולוגים, מה שכבר קיים בחומר.

ניצה: מה שכבר נוצר, מה שכבר התגלה כמו שאתה קורא לזה.

כן. התגלה בחומר. אבל לא בכוח שמנהל אותו. עם הכוח אין להם אפשרות לעבוד, וחכמת הקבלה כן מגלה את זה ומסבירה לנו לאן היא ההתפתחות, באיזו צורה ומה עתידה. לכן, אם אנחנו רוצים להיכנס פנימה, אין לנו ברירה אלא רק להיכנס לחכמת הקבלה, כי אז אנחנו יודעים בשביל מה נוצר החומר ובאיזה צורות הוא צריך לעבור. כי קודם זה קיים בכוח ואחר כך זה מתגשם בחומר. לכן ברור לנו מחכמת הקבלה כל מה שקורה עם העולם שלנו, אתנו, וכל מה שיקרה.

ניצה: מה בעצם יש לחכמת הקבלה לומר על העניין הזה של ההכחדה, איך היא רואה את החלק הזה?

זו לא הכחדה, זה התחלפות הצורות האלה שנולדות, קיימות זמן מה כדי להוציא מעצמן צורות מתקדמות יותר, והצורה הקודמת חיה בתוך הצורה המתקדמת שנולדה ממנה. גם בנו יש דינוזאורים קטנים, כן, שם בפנים, גם במוח.

ניצה: אלה שנכחדו לפני שישים ושישה מיליון שנים בערך?

זה לא חשוב כמה. יש לנו זיכרונות עד תחילת היקום, מלפני מיליארדי שנים.

את לא מרגישה את זה?

אורן: אני לא מרגיש שום דינוזאור שקיים בי ואני לא זוכר שום דבר מתחילת הבריאה. אולי אני קצת לא מפותח.

הילדים שלי מומחים לדינוזאורים, יש להם ספרים ואנציקלופדיות, הם יודעים את השמות של כל אחד ואחד, אבל אני באמת לא מרגיש בתוכי שום דינוזאור. אתה מזהה בתוכי דינוזאור?

לצערי בכולם אני רואה ככה.

אורן: מה זאת אומרת? ספר לי קצת עליו, איפה הדינוזאור הזה שבתוכי, איפה הוא נמצא?

זו התפתחות דרגת החי הקודמת. עד שיצא האדם היה לנו בתהליך, דומם, צומח, חי, מדבר, שכך האבולוציה מקדמת את החומר. אנחנו רואים את ארבע דרגות ההתפתחות האלה גם בדומם, ארבע הדרגות האלה בצומח, ארבע דרגות בחי וארבע דרגות במדבר. אז עד שיוצא הדומם, הצומח, החי והמדבר, הם עוברים בעצם שש עשרה דרגות, עד שאנחנו מגיעים לאדם שהתפתח מהקוף, כמו שכתוב בחכמת הקבלה כבר לפני אלפי שנים, שאדם יצא כתוצאה מכך מהקוף. התהליך היה שהדומם הפך להיות לצומח דרך אלמוגים, ומצומח לחי דרך כלב השדה ומהחי לאדם דרך הקוף. ואנחנו צריכים להתפתח בצורת האדם עד שמגיע בנו התפתחות של האדם הרוחני.

מה זה רוחני? כשהוא מתחיל לשאול על השורש שלו, על המטרה שלו, כשמתפתחים בצורה הפנימית, השכלית והרגשית, כך שאנחנו יכולים להתעלות למעלה מהטבע שלנו, של החי. שאנחנו לא סתם כחיות, אלא שאנחנו מתחילים לשאול "מי אני, מה אני, מי ברא אותי?" שאלות שלא שייכות לדרגת החי. האנשים ששואלים את זה, הם כבר מתחילים את ההתפתחות הרוחנית שלהם. הם מגיעים לחכמת הקבלה.

אורן: אמרת שאם מין מסוים היה ונעלם בהכחדות הגדולות שהיו במהלך האבולוציה, אז אין פה בעצם היעלמות כי צורה מסוימת שנעלמה כלולה בצורות הבאות.

היא פשטה את הצורה החיצונית שלה, והפכה להיות לצורה הבאה.

אורן: מה זה אומר?

זאת אומרת שאנחנו דינוזאורים, רק הצורה הנוכחית שלנו היא כזאת.

אורן: ומה הכוונה שאנחנו דינוזאורים?

אותה הצורה התפתחה והתפתחה, כמו שראית שמהקוף לאט לאט נולד אדם שמחזיק את המקל, ומתפתח עד שהפך להיות האדם המודרני.

אורן: על הצורות האלה שמתחלפות בדרך הבנתי מהתשובה הראשונה, ששום דבר לא נעלם ושום דבר הוא לא סתם, אלא אותו הדבר שנעלם הוא בעצם נמצא בתוך הדבר המתקדם יותר שנוצר ממנו.

כן.

אורן: למה יש בטבע יצורים שהם מורכבים ויצורים שהם מאוד מאוד פשוטים?

זה תלוי לאיזו דרגה הם שייכים. כי "דומם", "צומח", "חי", "מדבר", הדרגות האלה הן קיימות לפנינו. ונניח שדרגת המדבר היא הכי מפותחת, אבל היא קיימת מתוך כל הדרגות הקודמות. גם בדרגת המדבר, בדרגת האדם, יש תמיד חלוקה לארבעה חלקים, לפי האופי, לפי הדם ולפי כל מיני דברים, זה הכל מגיע לפי אותה צורת ההתחלקות.

ניצה: בהקשר הזה, כל צורות המינים שהתפתחו בעבר ושמתפתחים היום, כולם מטרתם בסופו של דבר להביא לאדם.

לאדם שישאל את עצמו "מי אני", "מה אני", שירצה לדעת את השורש. שיגלה את השורש על ידי שיטה שנקראת "חכמת הקבלה". זאת אומרת שידמה לבורא, ולכן הוא נקרא "אדם", הדומה לבורא. הוא יגיע עד כדי כך להיות דומה לבורא, שהם יגיעו לדבקות, להתאמה השלמה בין שניהם, כשני חלקים שממש נכללים זה בזה.

ניצה: זאת אומרת שלכל היצורים שבטבע יש משהו משותף?

בין כולנו יש [משהו] משותף, כי אנחנו באים משורש אחד שנקרא "בורא".

ניצה: שזה השורש של כולנו?

כן. והוא ברא את החומר המשותף שנקרא "רצון לקבל" או "נברא". אבל אחר כך אנחנו כבר מתחילים להתחלק לפי רמות, לפי מינים, לפי הרבה מאוד הבחנות.

ניצה: לפי המחקרים אנחנו רואים, שבמאתיים השנים האחרונות, מתחיל תהליך מואץ של הכחדה להרבה מאוד מינים. ואם בעבר, לפני מאתיים שנה, חמישים מינים היו נכחדים בשנה, היום אלפי מינים נכחדים בשנה. זאת אומרת יש איזה תהליך מואץ של הכחדה.

כנראה שאבולוציה לא צריכה אותם להתקדמות הבאה.

ניצה: זאת אומרת, שבתהליך ההתפתחותי של האבולוציה, היא מזהה חלקים שכבר לא מועילים לתהליך ההתפתחותי, אז באופן טבעי הם נעלמים?

הם נעלמים, הם נכנסים בצורות הסמויות שלהם, [לצורות] כאלה שאנחנו לא מבינים אותם, לקיום של הצורות המתקדמות. נגיד כמו הדינוזאורים, שהפסיקו להתקיים בצורה שלהם, אבל הם מתקיימים בנו בצורה אחרת מבחינת הכוח שלהם, כי בלי זה לא היינו מתפתחים להיות בני אדם.

מזה יש השלכות מאוד גדולות ליחסנו לטבע, ואנחנו לא צריכים בכוח להחזיק משהו שנעלם ולא לפתח בכוח משהו שנראה לנו שטוב שיהיה, אלא העיקר אנחנו צריכים לדאוג למין האדם, אבל בלי להשחית משהו מהטבע.

ניצה: אנחנו לא צריכים לבצע השחתה מכוונת, אבל מצד שני גם לא צריך להציל זנים שנראים כנכחדים באופן טבעי.

בצורה מלאכותית, בכוחותינו לא צריך.

ניצה: כי בזה שהאדם מנסה להציל משהו שנכחד באופן טבעי, הוא עושה פעולה שהיא כנגד ההתפתחות.

זה לא לפי הטבע.

ניצה: זו הבחנה חדה, מעניינת. והנקודה שאנחנו נמצאים בה היום היא מאוד מעניינת, כי כל מי שחוקר את האבולוציה, יודע להגיד על כל מה שמגיע עד הרגע הזה, כל התהליכים שהגענו עד היום, אבל מה קורה מעכשיו והלאה, זו כבר שאלה עם המון סימני שאלה. יש כאלה שטוענים שאנחנו כבר נמצאים בנסיגה באבולוציה, ובאיזה מקום היא מתפתחת בצורה שלילית.

יש כאלה שאומרים כך. אפשר להגיד ככה גם כן.

ניצה: יש הטוענים ש[הגענו] לרמה התפתחותית מסוימת, ועכשיו התהליכים האבולוציוניים הם דווקא יותר ברמה התרבותית, החברתית, התקשורתית.

רמה שונה, אחרת. לא פיזית, פיזיולוגית, חומרית. נכון.

ניצה: אז איפה אנחנו נמצאים היום לפי הזווית שלך, מה העתיד לפנינו?

כמו שאנחנו יכולים לראות לפי האבולוציה, הכוחות שהביאו אותנו לצורה הנוכחית, הם כל הזמן דחפו אותנו לקבל צורה מתקדמת. גם עכשיו אנחנו נמצאים במצב לפני צורה מתקדמת חדשה, שאנחנו לא יכולים לזהות אותה. אבל היא בעצם בזה, שאנחנו צריכים לעבור מהקיום שלנו בהרגשת החומר, כמו שאנחנו עכשיו קיימים, דומם, צומח, חי ומדבר, ולאתר שבמקום החומר הזה, נמצא כוח שמנהל את תפיסת המציאות שלנו. ואין חומר בכלל, אלא זה אותו הכוח שכך מייצג לנו את הרמות השונות שלו, שכך אנחנו תופסים, שזה דומם, זה צומח, זה חי, זה מדבר, בכול מיני אופנים שבהם, זה הכול כוח שכך מצטייר בי, וכך אני מצייר בתוכי את הצורות השונות שלו.

ובעצם לפני לא קיים שום דבר, רק הכוח שבתוכי מצייר ככה, מביא לי סרט מיוחד שכך אני מצייר אותו, מתאר אותו, מרגיש אותו, מבין אותו, והצורות האלה הן עוזרות לי להבין את הכוח הזה שפועל עלי. בעצם זה כוח אחד, כוח השפעה, שפועל על הכוח שלי הכללי שנקרא "כוח הקבלה", דברנו על זה בתכנית הקודמת כמדומני.

ולכן אני צריך לאט לאט לעבור לזה, וכול ההתפתחות שלנו היום הטכנולוגית, התרבותית, החינוכית, כול מה שנראה לנו בעולם שהוא לא בסדר במשהו, הוא ודאי שלא בסדר לפי ההבחנות הקודמות שלנו, אבל הוא בדיוק מביא אותנו למצב, שאנחנו נתחיל להרגיש שפועלים בעולם כוחות, ולא עולם הצורות.

ואנחנו נתחיל להבין, ולהרגיש שכול העולם מצטייר בנו, ואנחנו כמו במחשב קולטים את הגלים. אמנם [הם] הרבה יותר עליונים מהגלים, אבל נגיד, שכמו שהמחשב שלי קולט איזה גלים ומהגלים האלו הוא מרכיב צורה, תמונה, ואני יכול להיכנס לתוכו ולחיות.

בקיצור אנחנו נמצאים לפני מעבר מאוד מאוד מיוחד לעידן החדש.

ניצה: מה מיוחד במעבר הזה? הרי אנחנו כבר יודעים שבאבולוציה היו הרבה קפיצות.

זו קפיצה שלא הייתה כמוה.

ניצה: לא הייתה אף פעם?

לא הייתה אף פעם. כי זאת קפיצה קודם כול, שקיימת בתפיסה שלנו, באבולוציה שאנחנו קובעים ואנחנו עוברים. שאנחנו לא סתם אותו חומר שעליו זה נעשה, אלא אנחנו, זה אותו חומר שהוא בעצמו משתמש בזה, הוא בעצמו נמצא בזה, משתתף בזה. זאת אומרת, האבולוציה שאנחנו עכשיו צריכים לעבור היא לא יכולה להתקיים בלעדינו.

ניצה: היא לא פסיבית?

היא לא פסיבית. אנחנו בעצמנו צריכים לקבוע אותה, וזה תלוי בנו מתי זה יקרה. ואם לא, כוחות הטבע ידחפו אותנו קדימה, כמו מוגלה שמתפתחת וחייבת להתפוצץ. אז ככה אנחנו מרגישים את הלחץ הזה בימינו, שהטבע מחייב אותנו לקבל את זה, להבין את זה ולהרגיש את זה, איפה אנחנו קיימים, מה היא הצורה העתידה שצריכה להיות, ואנחנו צריכים לקבל אותה ואפילו לממש אותה.

אורן: בעתיד לאדם יהיה מוח גדול יותר?

לאדם יהיה קודם כול רגש יותר גדול, גם מוח יותר גדול. תהיה לו תפיסה שנקראת "כלים לתפיסת המציאות הנוכחית", והסיבות במציאות הנוכחית, איך אנחנו יכולים וחייבים לעבור לצורה החדשה.

אורן: בכמה יגדל לנו המוח?

זה לא יהיה העניין שיגדל לנו המוח, זה לא אותו מוח חומרי. אנחנו נתחיל לקבל צורת מוח אינטגרלי, ואנחנו נתחיל להתחבר בינינו ברגש ובשכל, כך שאנחנו נתחיל להרגיש שיש כאן מערכת שבה כולנו כלולים גם במוחות וגם ברגשות, נגיד בלבבות. והמערכת הזאת שקיימת, והחומר שלנו שאנחנו עכשיו מתארים אותו, שבו אנחנו קיימים ועל ידו אנחנו מתפתחים, הוא צריך להביא לצורה חדשה של התפתחות. החומר הזה הוא יעלם מהרגש שלנו, ואנחנו פתאום נגלה שאין חומר, ואחרי החומר, כמו שאומרים לנו [גם] הפיסיקאים והביולוגים, עומדים גלים. וגם אחרי הגלים האלו, אנחנו לא נרגיש, כי אחרי זה עומד כוח, וגם הכוח הזה זה כוח רוחני, זה לא כוחות שאנחנו יכולים לזהות אותם על ידי המכשירים הגשמיים, מכניים, חשמליים, וכן הלאה.

אורן: על ידי מה כן אפשר לזהות אותם?

רק על ידי זה שאנחנו נהיה באותה מערכת, באותו הכוח.

ניצה: אני רוצה להרחיב את הנקודה שנגעת בה. המעבר הזה מהתהליך ההתפתחותי האבולוציוני פסיבי, שבעצם אותם כוחות פיתחו את החומר, למעבר שבו החומר צריך להתחיל להיות שותף בצורה אקטיבית כדי לקדם את השלב הבא בהתפתחות.

זו כבר חכמת הקבלה. כי היא מסבירה לאדם איך לעלות לדרגה הבאה בהתפתחות שלו, דווקא על ידי התחברות בינינו מבחינת הכוח האחד, למרות הכוחות הקטנים האגואיסטים שיש בכול אחד המנוגדים לזה. אם אנחנו נמשכים לכך בכוח כי אין לנו רצון לזה, אבל אם אנחנו נמשכים לחיבור בינינו, כדי ליצור בינינו מעמד חדש, להיות כמו שכתוב "כאיש אחד בלב אחד" אז גם המוחות שלנו יתחברו.

ואז מהרצונות שלנו יהיה רצון הרבה יותר גדול, אבל לא אגואיסטי. כי כשאנחנו מתחברים אנחנו צריכים לשבור את הגישה הזאת שכול אחד מנוגד לשני. וכשאנחנו מתחברים במוח שלנו, גם המוח שלנו מתחיל לקבל צביון חדש הפוך, אלטרואיסטי, משפיע, במקום האגואיסטי. ולכן אנחנו עוברים לרמה חדשה של התקשרות, להיות כמו שכתוב "כאיש אחד בלב אחד", ומתוך זה אנחנו הופכים להיות באמת איש אחד, לב אחד, רצון אחד, מוח אחד.

ואז באמת אנחנו רואים שכול הצורות הקודמות דומם, צומח, חי, מדבר, בכול הצורות, אנחנו מתחילים לגלות שהן אף פעם לא היו אפילו צורות חומריות גשמיות, שכך זה היה רק בתיאור שלנו, בתפיסה שלנו, אלא אלו כוחות בלבד. גם הפיסיקאים אומרים שכול המציאות היא רק כוח. ואנחנו מתחילים לראות את כול המציאות כשני כוחות שנקשרים יחד, כוח הבורא וכוח הנברא כמו שכבר דברנו.

אורן: לגבי חיבור המוחות. נניח ניצה יושבת פה ויש לה את המוח שלה, ואני יושב פה ויש לי את המוח שלי. מה זאת אומרת שהמוחות שלנו מתחברים?

אם תהיה לכם מטרה אחת, גם המוחות שלכם יעבדו לשם זה ויתחברו.

אורן: זה קורה גם עכשיו. אנחנו יכולים להקים עסק, תהיה לנו מטרה אחת ואין לנו מוח אחד שיתחבר.

לא, כי עכשיו זה בנוי על האגו שלכם, אבל אם זה בנוי על זה שאתם מבטלים את האגו, אז אתם מתחילים להרגיש שיש ביניכם רצון משותף. שאין הבדל בין רצון אחד לרצון השני, כמו שבילד יש התכללות של ההורים, הוא אחד, אבל שני ההורים נכללים בו בכול מיני צורות לפי איך שהטבע בוחר , לפי המטרה.

ניצה: זאת אומרת, זה לא סתם שיש לנו מטרה משותפת, זה תלוי גם מה זאת המטרה.

אף אחד לא יודע מה המטרה.

ניצה: נניח והמטרה שלנו היא באמת כמו שאורן אמר להקים עסק או כול דבר אחר, אז בזה לא מתחבר שום דבר, רק כשיש מטרה מאוד מסוימת?

להתעלות למעלה מהטבע של כול אחד, ולהרכיב משהו באמת משותף, וזה קורה אך ורק על ידי הכוח העליון שהוא אחד לכולם.

ניצה: זאת אומרת, נניח אם המטרה של אורן היא לגלות את אותו כוח חיות שתיארת קודם, הכוח המחייה, זה שיצר את הכול, ואני רוצה לגלות את אותו כוח חיות, זה כבר יוצר איזשהו קשר בינינו?

כן.

ניצה: זאת מטרה שבה המוח שלנו מתחיל להתחבר?

לא רק המוח. גם המוח, וגם הרצון, הכול, ואתם מתחילים לקבל משהו חדש משותף. אתם מתחילים לחיות ברצון משותף, ובשכל משותף, עד כדי כך שאי אפשר להבחין בין שניכם. אתם הופכים להיות משהו משהו חדש, שלישי. השלישי הזה נקרא "הקו האמצעי" יש לזה הרבה מונחים בחכמת הקבלה.

אורן: נתת דוגמה של אבא ואימא שמולידים ילד. אז הילד שנולד מאבא ואימא כלול מהמוח של האימא ומהמוח של האבא.

אבל זה בדרגה גשמית.

אורן: כן. מה שאני לא מצליח להבין זה מה זה שהמוחות שלנו יתחברו לא דרך ילד. אלא שיש בן אדם אחד קוראים לו ניצה, בן אדם אחד שקוראים לו אורן, יש לכול אחד מוח, לב, רצונות, שאיפות משלו. עכשיו אתה אומר שהצורה הבאה המתקדמת יותר באבולוציה, זה שאנחנו נהפוך להיות מוח אחד, לב אחד. איפה יהיה המוח הזה? המוח שלי פה, המוח שלה שם, איפה יהיה המוח האחד?

אין דבר כזה. זה לא קורה בצורה דטרמיניסטית. אתם כול הזמן נפרדים ויכולים להתכלל זה בזה בצורה כזאת. אתם נכללים בכוח העליון, בשורש שלכם, בבורא.

אורן: אז איפה המוח האחד יהיה?

בבורא.

אורן: ומי זה הבורא?

הבורא זה כוח ההשפעה הכללי, מקור החיים.

ניצה: זאת אומרת, המוח שלי יתחבר לאותו מוח אחד?

ודאי, זה נקרא "דבקות". כי אתם לא יכולים להידבק אחד לשני אלא אך ורק אם זה קורה בו.

אורן: מי זה "בו"? איפה הוא?

רצון להשפיע ולאהוב שהוא מקור החיים. הרצונות האגואיסטים שלנו הם תוצאה ממנו ואם אנחנו רוצים להתעלות מעל הרצון האגואיסטי שלנו אז אנחנו יכולים רק להתכלל בו. כי בו ישמח לבנו.

אורן: שאלה אחרונה כי הזמן שלנו כבר נגמר, מה קורה עם בן אדם שלא מאמין בבורא עולם.

לא צריך להאמין.

אורן: מה יקרה איתו באבולוציה?

הוא כמו כולם. אין דבר כזה מאמין ולא מאמין, מי מנהל אותו?

אורן: אז מה?

חוץ מנטייה לדבקות, לחיבור, שבזה יש לאדם בחירה חופשית לזרז את ההתפתחות. חוץ מזה אין לו שום בחירה חופשית, אין לו שום פעולה חופשית. רק קצת לזרז את עצמו, לדחוף את עצמו להתפתחות הנכונה. זה מה שהוא יכול ללמוד מחכמת הקבלה ולממש אותה.

אורן: והוא צריך להאמין בבורא עולם?

לא. אין כאן אמונה.

אורן: מה הוא כן צריך?

הוא צריך רק לדעת איך מתקדמים לאותה מטרה שהוא חייב להשיג. רק בצורה זריזה ושזה לטובתו.

(סוף השיחה)