נפש בריאה בגוף בריא, יודעים כולם, ולכן חשוב לדאוג לבריאות הגוף. אבל בריאות טובה לבדה, לא מספיקה כדי להביא אושר. על מה שכדאי להוסיף לאותה נוסחה, על גוף, על רוח ועל סביבה טובה.
בשנת 1946 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את הבריאות כ"מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת, ולא רק היעדר מחלה". יש שיאמרו שהגדרה זו היא משהו אידיאלי, לא בר-השגה, אבל יש בה להצביע על כך שתחושת הבריאות והאושר תלויה במגוון גורמים.
מחקרים מוכיחים שאפשר להשפיע על בריאות הגוף דרך שינוי מצב הרוח, לטובה או לרעה. השפעה הפוכה לא תמיד עובדת, כלומר שיפור המצב הגופני אינו מבטיח עלייה ברמת האושר. כך לדוגמה, יכול להיות שמישהו משקיע שעות בחדר כושר, מקפיד על תזונה בריאה ועוד כהנה וכהנה, ולמרות הכול מרגיש מועקה.
ברור שאם מישהו סובל מאיזו מחלה, אז הוא חייב קודם כל לטפל בה. עם זאת, לא כדאי לצמצם את מטרת קיומנו לכדי דאגה לבריאות טובה. הרי אנחנו לא חיים כדי להיות בריאים. הבריאות היא בסך הכול אמצעי כדי שנוכל להתפתח, לצמוח מבפנים. המטרה היותר גדולה היא להיות מאושרים, והגוף, צריך לתחזק אותו כדי שלא יפריע. נקודה.
כיום הגענו לשלב התפתחותי שבו אנשים לא כל כך מאושרים. האגו הגיע לרמות מאוד גבוהות, לכל אחד יש המון דרישות, אבל החיים כאילו הולכים ומצטמקים. נסגרים. ויש פחות אפשרויות להיות מאושרים.
במדינות המפותחות ביותר, דווקא בהן יש ייאוש גדול. לא חסר לאנשים משהו חומרי, אבל אין להם תשובות לשאלות הגדולות. בשביל מה אני חי? לשם מה הולידו אותי לכזה עולם? מה יש לי מזה?
באופן הכרתי או תת-הכרתי, השאלות הללו לא נותנות לאדם מנוח.
ואם לפני מאה או חמישים שנה היו בפני הציבור מטרות שהאירו מרחוק, היום שום דבר לא מושך. כבר ראינו הכול, טעמנו הכול, היינו בכל מקום. חבל על המאמצים והריצות. מצד שני, גם הישיבה בחוסר מעש לא מניבה סיפוק גדול. בעיה. מה שלא תעשה, קרוב לוודאי שייגמר באיזושהי תחושה של אפור.
במקביל, הרפואה והמדע מתקדמים, ותוחלת החיים עולה. לא רחוק היום שבו אפשר יהיה להבטיח לכל אדם שנים ארוכות בבריאות טובה. הגוף לא יהווה מגבלה, לא יגביל אותנו בשום צורה.
אבל אז, ביתר עוצמה, תציק השאלה על האושר, על המשמעות לקיומך.
לו יצויר שיכולנו לקבל הזנה קבועה של חומרים שיעוררו בנו תחושות של התרגשות, הנאה, תענוג, שמחה – האם אז היינו מאושרים?
ודאי שלא. אושר הוא פועל יוצא מניצול עצם הקיום למשהו גבוה יותר, מההרגשה שיש לנו משהו שבשבילו כדאי לחיות. אושר זו הרגשת סיפוק מכך שאנחנו מממשים את עצמנו, ומאיכות הקשר שיש בינינו לבין הסביבה.
העתיד נמצא בחיבורים נכונים. אם נלמד לבנות בינינו קשרים אינטגרליים במסגרות קבוצתיות-קהילתיות, יחסים של עזרה, תמיכה וחום, החוסן הנפשי של כל אחד יתחזק. אנחנו נגלה משמעות חדשה לקיומנו, בהתקשרות הדדית עד לרמה של אהבה.
ככל שנחבר את הלבבות כך נחדור לעומק הבריאה, נגלה את מערכת ההפעלה של המציאות, את הכוחות שמנהלים אותנו גם עתה. או אז נוכל לקחת חלק בהנהגה, ולגלות שדווקא בהתפתחות רוחנית כזו האושר הגדול נמצא.
שלמות ונצחיות לפנינו, לא פחות. אז שיהיה לנו בהצלחה!
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 231 – bit.ly/3okJBrr