ישיבת כתבים

374

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 6.12.2022 – אחרי עריכה

דודי: הנושא הראשון - סרט חדש שעושה נזק תדמיתי לישראל.

שלי: הסרט פארחה, סרט ירדני שעלה בנטפליקס שנותנת שירותי צפייה בתשלום כמעט בכל העולם, מביא את הסיפור של נערה פלסטינית בת 14 אשר ערב מלחמת העצמאות נאלצת ממש כמו אנה פרנק, להישאר לבד במסתור. אחת הסצנות מראה את החיילים הישראלים כמו נאצים יורים למוות במשפחה חסרת האונים של פארחה שיש להם גם תינוק. הסרט עורר הדים רבים בתקשורת בישראל, חברי כנסת גינו אותו, העם יצא להחרים את נטפליקס והתנתק בהמוניו מהחברה הזו. בעקבות הלחץ הציבורי הסרט לא מוצג היום בממשקים בעברית, אבל באנגלית הוא ממשיך לרוץ בכל העולם.

מה דעתך על זה שבישראל רבים בחרו להחרים את נטפליקס, האם זו תגובה מספיקה?

אני לא יודע איך להחריף דברים כאלה ומה עושה נטפליקס, מה עושה ישראל והאם זה מספיק או לא. אבל ודאי שהשנאה אלינו עוד תגדל ותגדל ואנחנו נראה עוד הרבה מקרים כאלה.

שלי: מהי התגובה הנכונה שלנו בישראל לשנאה הזאת שמקבלת כל מיני צורות, גם אומנותיות, וכמובן שהעולם מחבק את היוצרים ואת הסרטים האלה?

העולם בשמחה מקבל דברים כאלה על ישראל, על יהודים, אין לזה סוף ולא יהיה סוף כל עוד לא נשתנה. אנחנו בתגובה צריכים להראות לכולם שאנחנו רוצים להיות יהודים נכונים ולפעול למען איחוד וחיבור של כל העמים והעולם. קודם כל עלינו להגיב בינינו כך שכל אחד מאיתנו הוא חבר לכולם, ואם נסלק מליבנו את הדחייה מהאחרים, קודם כל מיהודים אחרים, אז בהתאם לכך גם נראה שתבוא תגובה נכונה מכל העולם. בסך הכול העולם מתנהג לפי איך שאנחנו מתנהגים בינינו.

שלי: כשאתה אומר שנסלק מליבנו את הדחייה זה נשמע תסריט אוטופי, בישראל אנחנו אוהבים לשנוא הכול. אולי צריך לעשות סרט שמראה את האנשים בישראל כאוהבים אחד את האחר ונמצאים בחיבור, בערבות?

אבל איך אפשר אם זה לא קיים?

שלי: סרט דמיוני, אולי להתחיל מדוגמאות.

זה טוב. אם היינו מייצרים סרטים שמדברים על אהבת ישראל, אומנם היא לא קיימת, אבל אם היינו מדברים על זה, מצפים לזה ומלמדים שזה מה שנקרא להיות יהודי, אז ודאי שהיינו מצליחים בזה. כל עוד יש שנאה בינינו, דחייה בינינו, זלזול בינינו, אנחנו נזכה פי כמה וכמה ליחס כזה מכל העולם.

שלי: כשעם ישראל נכנס להיסטריה כאשר מציגים כך את החיילים הישראלים ויוצא למחאה ברשתות, האם זה מצביע על איזו ערבות הדדית או על בעיה רצינית בהסברה שלנו?

אין בעיה בהסברה אלא יש בעיה בהתנהגות שלנו בינינו. אנחנו לא מתנהגים כאחים, כאוהבים, כקשורים, כמחוברים, ולכן כתוצאה מזה יש שנאה מאומות העולם.

שלי: האם אתה אומר שאין לנו סיבה להשקיע עכשיו ולהסביר לעולם מי זה עם ישראל בכלל כי זה לא רלוונטי, אלא רק הסברה כלפי פנים, רק אחד כלפי האחר?

אנחנו צריכים להשקיע גם בהסברה איך אנחנו צריכים להיות, אבל כולם רואים שאנחנו לא כאלה, לכן אין לנו מה להראות לעולם.

שלי: האם היינו פעם כאלה, האם יש מקרה בהיסטוריה שאפשר לקחת ממנו דוגמה?

ראינו בהיסטוריה שכשהיינו יחד, אז הצלחנו בכול, וכשזלזלנו זה בזה, אז הפסדנו בכול.

שלי: מתי היה דבר כזה?

בזמנו של מתתיהו, בכל מיני מלחמות היהודים, היו תקופות כאלו גם לטובה וגם לרעה.

שלי: אם נשתמש באותו כלי שעכשיו משמיצים אותנו בעזרתו, וכנראה שזה לא הולך לדעוך אלא הולך לקבל הכרה כמה היהודים הם סוג של נאצים, ונרצה להראות דוגמאות שהן לא אמיתיות, של עם ישראל בחיבור, באחדות ובאהבה, מה יעניין את הבן אדם שם, מה יזין גם את היצר? כי אנחנו צורכים תרבות גם בשביל היצר הרע שלנו, אנחנו לא רוצים לראות רק דברים טובים. איך אפשר להכניס את שני האלמנטים כדי שזה גם יהיה מעניין וגם ייתן דוגמה חיובית על עם ישראל?

את העולם לא מעניין אם נהיה טובים זה אל זה, העולם בכלל לא ישים לב לזה, אבל בכל זאת אנחנו חייבים להראות את עם ישראל אך ורק בצורה כזאת כדי שאולי זה ישפיע במשהו על היחסים בינינו.

שלי: איפה הדרמה ביחסים טובים בתוך עם ישראל?

הדרמה היא בזה שכל אחד מזלזל באחר, רחוק מהאחר, לא רוצה להתקרב לאחר, כל אחד מתגאה כלפי הזולת וכך אנחנו רואים את זה בכל המדינה. אנחנו רואים את זה במערכות, מהמערכות הגבוהות כמו הפוליטיקה והמשפט ועד האדם האחרון.

שלי: זו הדרמה שאנחנו מכירים, אבל אם אנחנו רוצים להראות דוגמה חיובית.

אין לנו מאיפה לקחת דוגמה כזאת.

שלי: דוגמה דמיונית.

דמיונית אפשר לעשות, ואני חושב שכדאי, אולי בכל זאת זה ילמד אותנו משהו.

שלי: אם היית יכול להראות בסרט דמיוני איך הזלזול בינינו מושך עלינו תגובות שליליות, איך היית יכול להמחיש את זה, זה משהו שאפשר להראות?

כן, אפשר לשבת ולכתוב תסריט שמראה איך הזלזול בינינו גורם לזלזול בנו מכל העולם.

שלי: האם זה כמו אפקט הפרפר?

כן, בדיוק. ככל שאנחנו מזלזלים זה בזה, בכל המקומות, בכל הסדקים בינינו, זה משפיע על כל אומות העולם והם מתייחסים אלינו באותה צורה אבל פי כמה וכמה יותר. כי במקום להראות דוגמה טובה לכל העולם אנחנו נותנים להם דוגמה רעה.

שלי: אם עכשיו שני אנשים בישראל שונאים זה את זה, רבים, האם פתאום באיזה סיני מתעורר רגש של שנאה כלפי ישראל?

נכון. הם לא יודעים מאיפה זה, אבל זה מתעורר בהם וכך הם מרגישים.

שלי: למה מתעוררת עכשיו בסיני ההוא שנאה כלפי ישראל?

כי אנחנו נמצאים במרכז העולם ואנחנו נמצאים בשורש של העולם, ואם יש משהו רע בעולם, אז מיד נזכרים בישראל.

שלי: אם נדמה את זה לצמח, אז זה כמו שטפטפנו רעל לתוך השורש שלו והצמח פתאום סובל בגלל זה?

כן. יש הרבה מקרים כאלה. למשל שוטר עצר את השחקן האמריקאי מל גיבסון ורצה לתת לו קנס, ואז הוא התפרץ ואמר שהיהודים עושים את זה. לא היה שום זכר ליהודי ליד המקום, אבל הוא לא יכול היה להתאפק והתחיל לצעוק שהכול בגלל ישראל, שהכול בגלל היהודים, זה מה שהם עושים.

חיים: השוטר עצר אותו כי הוא היה שתוי ורצה לתת לו קנס, ואז פתאום מל גיבסון שאל אותו, "תגיד אתה יהודי? אתה נראה לי יהודי". מכאן הוא התחיל להגיד שכול היהודים אשמים בכל המלחמות וכן הלאה.

כן. זו באמת תגובה אמיתית, נכונה מצד אומות העולם כלפי ישראל. אם קורה משהו, אז קודם כל מה שיוצא להם מן השורש זה שזה שייך ליהודים, לישראל.

שלי: אבל למה דווקא אותו מל גיבסון, מכל האנשים בעולם, פתאום מרגיש את השנאה הזאת לישראל? האם הוא יותר קרוב אלינו, יותר רחוק?

הוא לא יותר קרוב ולא רחוק, זה פשוט כך בכולם, זה השורש של כולם. מפני שאנחנו נמצאים במרכז הבריאה ואם אנחנו מתנהגים כך בינינו, אז זה מה שעולה להם במחשבה.

שלי: אם היית מצייר זאת, האם היית מראה ממש חוטים שקופים שעוברים בינינו לאותו מל גיבסון או להיטלר, שדרכם אנחנו זורקים להם רעל שמעורר אותם?

וודאי, אנחנו מושכים אותם לדבר כך.

שלי: למה המערכת הזאת נסתרת, למה העם היהודי לא יכול להכיר אותה?

מדובר על זה בהרבה מקומות וגם בתורה אלא שאנחנו לא רוצים להכיר בזה.

שלי: למה אנחנו מתכחשים, בגלל שיש בזה אחריות מאוד גדולה?

כן, זה שאנחנו אשמים זה מחייב. קודם כל עלינו להכיר שאנחנו אשמים בזה. במה? בזה שאנחנו כך בינינו.

שלי: יהודי שמכיר במה שאתה אומר והוא אומר "אוקי, זה נשמע לי נכון ואני רוצה לקבל זאת", איך הוא צריך לסתום את השנאה שלו לאחרים? הוא מרגיש שנאה, השנאה חיה, מה הוא אמור לעשות איתה?

הוא מחכה לאיזו הזדמנות להתפרץ בשנאה.

שלי: איך הוא יכול לתקן ולשלוט בזה?

הוא לא יכול. הכוח העליון מסדר את היחסים בינינו ובין אומות העולם כך שברגע שיש הזדמנות, אז מתפרצים עלינו בכעס ובשנאה. הכול מפני שאנחנו לא גורמים טוב לעולם ביחסים בינינו, ודווקא קודם כל בינינו.

שלי: האם העבודה שלנו כיהודים ישראלים היא לסתום את השנאה, להגיד לעצמי שקט, לא להגיב ולא לדבר, או לעזוב את השנאה ולהתמקד בלעשות טוב?

כן, אנחנו צריכים להתקרב זה אל זה ולעשות טוב, כל ישראל חברים. אך ורק בצורה כזאת נוכל לגרום לעולם שיירגע ושלא יהיו מלחמות.

שלי: האם לא להתעסק ולא להילחם בשנאה?

לא, זו לא התגובה שצריכה להיות, אלא התגובה שלנו צריכה להיות אהבה.

דודי: הנושא הבא.

השבוע נתלתה במסדרונות האו"ם תערוכה חדשה שעוסקת בנכבה היהודית. מהי נכבה יהודית? הגירוש של היהודים מארצות ערב. זה כדי להביא קונטרה לנרטיב השקרי שהאו"ם כל הזמן מקדם ומפיץ על הנרטיב הפלסטיני. התערוכה ממחישה בליווי תמונות את חיי היהודים בארצות ערב, חיים טובים שנקטעו בכ"ט בנובמבר.

מה ההבדל בין האסון שעבר על היהודים שחיו בארצות אירופה לבין האסון שעבר על היהודים שחיו בארצות ערב?

אני לא יכול לדבר על זה הרבה כי לא למדתי, לא קראתי ולא חקרתי על זה מספיק, אבל נראה לי שבארצות ערב זה היה אחרת ממה שהיה בארצות הנוצריות, שם זה עמוק וקיים כבר מזמן. אני יודע פה ושם רק דברים שידועים לכולם.

דודי: האם אלו צורות שנאה שונות, ביטויים שונים של אנטישמיות?

כן, זו שנאה אחרת. אומנם זה אותו היחס של להרוג, להרוס, להשמיד, אבל בכל זאת בארצות האסלאם היו פחות התפרצויות כאלה לעומת ארצות הנצרות.

דודי: האם בגלל שהערבים נחשבים לבני דודים שלנו זה משפיע על אופי השנאה?

יכול להיות שיש בזה משהו, אני לא יודע, ממש קשה לי להגיד. מבחינה היסטורית הכול כל כך מעורבב ואין לי הסמכה לדבר על זה.

דודי: האם יש איזה הבדל מצד השורש הרוחני בשני סוגי השנאות?

נראה לי שאצל הנוצרים זה הרבה יותר כי שם העיקר הוא שהרגנו את ישו, ובארצות ערב זה אחרת.

דודי: האם היהודים בישראל צריכים ללמוד זה על עברו של זה בארצות הגולה? האם אני צריך ללכת ללמוד על העבר ועל ההיסטוריה של יהודים אחרים ואת מה שהם עברו והם צריכים ללמוד על ההיסטוריה שלי? האם יש מקום וצורך בזה?

אני לא יכול להגיד, זה פשוט נמחק ממני. פעם התחלתי להתעמק בזה אבל ראיתי שממש אי אפשר לחקור זאת בצורה מקרית.

דודי: יש עכשיו הרבה תוכניות מטעם משרד החינוך ויש עניין להכניס הרבה תקציבים כדי לחקור וללמוד מה היה בהיסטוריה של כל קהילה יהודית גם בארצות ערב, גם בארצות אירופה, ולהביא זאת לילדים שלנו היום כדי לחנך אותם ולתת להם להבין את העבר. האם לימודי היסטוריה של קהילות, מבוססי מחקר וכולי, יעודדו יותר חיבור בקרב עם ישראל? האם יש איזו תועלת להיכנס להיסטוריה וללמוד את הסיפור של כל עם ועם יהודי בגולה בזמנו?

אני לא רואה שזה מוסיף משהו. אפילו אותם תלמידי בית ספר וההורים שלהם, אלו שנולדים היום ונכנסים למערכת החינוכית, אני לא חושב שהם מקבלים הסבר נכון וסופגים זאת בצורה נכונה.

דודי: נכון לעכשיו אני שומע ממך שבמצבנו אין לגשת ללמוד את ההיסטוריה שלנו, כי אנחנו לא מפרשים זאת נכון.

מצידי וודאי שלא, אני לא חושב שיש לנו בזה איזה יד ורגל כדי להתחיל, אבל אם יהיו תלמידים שזה המקצוע שלהם, שזה ביכולת שלהם, אז אדרבא, כדאי לתמוך.

דודי: מה כן צריכים ללמוד מההיסטוריה?

שהשנאה לא עוברת ולא נמחקת. אנחנו צריכים להבין את השורש שלה ומתי נוכל לשנות אותה ולהגיע להבנה הכללית, לחיבור הכללי, גם בינינו וגם לאומות העולם כך שזה יפעל נכון.

דודי: אם כבר להשקיע בחינוך הדור הבא, אז איזה לקח צריך להפיק מההיסטוריה?

לקח אחד, שאם אנחנו עושים שלום בינינו, אז אנחנו מחייבים ממש גם את כול אומות העולם להיות בשלום ביניהם ובשלום העולם.

דודי: הנושא הבא - קניה ווסט נגד היהודים.

חיים: דיברנו כבר על הנושא הזה אבל הוא ממשיך וצובר תאוצה ומקבל כיוונים לא כל כך חיוביים. בראיון שנעשה לאחרונה, שמהר מאוד הפך לוויראלי, הראפר האמריקאי המפורסם קניה ווסט אמר שהוא אוהב את היטלר ושיש לו הרבה תכונות טובות, שהרבה דברים שקשורים בשואה לא נכונים, כמו למשל שנרצחו שם 6 מיליון יהודים. הוא גם טען שהוא בקשיים כלכליים כי בנקאים יהודים עקלו לו את חשבונות הבנק. היו הרבה גינויים לדברים שלו, אבל גם בישראל וגם בקהילה היהודית בארצות הברית מודאגים בעיקר מזה שהרבה מאוד אנשים לא גינו את הדברים שלו, גם בימין וגם בשמאל.

מלקולם הונליין שעומד בראש ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים העיקרים אמר על הדברים האלה "איני בטוח שאנשים מבינים עד כמה רציני מה שמתחולל פה, העובדה שמיליונים יוצאים להגנתו של אדם שהוא אנטישמי בגלוי זה מטריד מאוד ובמידה מסוימת מהמם". הונליין גם הדגיש שאמירות אנטישמיות שפעם היו נדחות על הסף היום הן לא תמיד נענות בגינוי, ושלאחרונה יש חבירה בין אנשי עליונות לבנה, כלומר מהצד של הימין הנאצי, לבין אישי ציבור מהקהילה השחורה, שאותם לכאורה היו אמורים לשנוא, והרקע לחיבור הזה הוא שנאה כלפי יהודים. גם בישראל מודאגים מאוד מההצטלבות הזאת של הזרמים, שבעצם מכניסים את האנטישמיות לתוך המיין סטרים האמריקאי. בישראל גורם שעוסק בנושא אמר ש-2023 צפויה להיות שנה מכריעה וקשה בהקשר הזה. כך הם מרגישים לגבי ארצות הברית.

איך אתה רואה ב-2023 את המגמה שמתרחשת מבחינת עליית האנטישמיות בארצות הברית?

ככל שאדם מתקדם, ככל שהאנושות מתקדמת, כך האנטישמיות תגבר כי אנחנו לא מתקנים את התופעה. וודאי שטוב יותר לא יהיה. אנחנו מזלזלים בכל התנאים לקיומה של ישראל בין אומות העולם, אנחנו לא נותנים להן תגובה נכונה, אנחנו לא מראים להן מהו יחס יפה ונכון בין כל אומות העולם ולכן יהיה רק יותר גרוע. כך זה מתקיים וכך זה יתרחש.

חיים: העניין הוא שאם לפני לא הרבה שנים, אולי 5-6 שנים, לא יכולת להגיד דברים במפורש נגד יהודים, יכולת נגיד להגיד על ישראל שאתה לא מסכים למדיניות שלה ולהסתיר זאת בכל מיני וילונות דיפלומטיים, אבל לא יכולת להיות אנטישמי בגלוי כי זה היה לא חוקי. היום אנשים מדברים בצורה מפורשת בראיונות טלוויזיה נגד יהודים, נגד בנקאים יהודים, משתמשים בסלוגנים האנטישמיים הידועים, ויש כאלו שמגנים זאת אבל אף אחד לא עושה כלום. לא חוקי לדבר בצורה כזאת, אבל אף אחד לא מתרגש מזה אלא זה נהיה חלק מהשיח הציבורי.

לאן דבר כזה מוביל אותנו? אני זוכר שכבר אמרת שזה יהפוך להיות מיינסטרים, פשוט נושא לשיחה.

ככל שהעולם מתקדם לראות את הקלקול שלו ואחרי זה כנראה את התיקון שלו, אז כל הנושא של היהודים והיחס ליהודים יעלה יותר ויותר. אין ברירה, אנחנו נמצאים במרכז האנושות, אנחנו ביחס בינינו מכוונים את האנושות או לצד הרע או לצד הטוב, והכול תלוי ביחס בינינו. אם אין עדיין בינינו "ואהבת לרעך כמוך", אז השנאה מכל העמים כלפינו תתבטא בצורה יותר ויותר חריפה, ואין לזה תרופה אלא רק לשנות את היחס בין היהודים. בלי לטפל בזה בין אומות העולם, בלי לעשות שם שום דבר, אלא מספיק שאנחנו נתייחס יפה זה אל זה, נהיה קרובים יותר זה אל זה, כל ישראל חברים, כך נשפיע על כל אומות העולם וכולם יכבדו ויתקרבו אלינו, פשוט אחד לאחד.

חיים: השנאה הכי גדולה שהייתה עד היום בארצות הברית זו השנאה בין לבנים ושחורים, זה התחיל מהעבדות, כשהביאו את השחורים כעבדים. לכן פרצה מלחמת האזרחים בארצות הברית וכל העניינים שקשורים בגזענות ובחוקים גזעניים, במרטין לותר קינג וכן הלאה. ופתאום רואים שהלבנים הגזענים הכי גדולים מצאו משהו במשותף עם שחורים שאמורים להיות השנואים ביותר. האם יכול להיות שהעוצמה של שנאה ליהודים תהיה כזאת שאפילו האנשים שעד היום שנאו זה את זה פתאום יכולים להתחבר סביב שנאה ליהודים?

ודאי שכן, כי זה יותר עמוק ושורשי בטבע. השנאה ליהודים היא שנאה אידיאולוגית עמוקה מאוד שנמצאת ממש במרכז הטבע. לכן אנחנו לא צריכים לחכות שאולי זה יעבור, שנתקן זאת על ידי משהו, כלום, אלא אם נגרום לחיבור בינינו, אז נגרום בזה להתקרבות ואפילו לחיבור בין כל אומות העולם וביניהן לישראל. הכדור בידינו.

חיים: אמרת קודם שהיהדות נמצאת במרכז האנושות ועכשיו אמרת שהשנאה נמצאת במרכז הטבע. מה זה מרכז הטבע, מרכז האנושות?

המטרה שעלינו להביא לכל האנושות היא החיבור הכללי בינינו, בין כולם, לא חשוב איזה צבע, מי הוא ומה הוא. אם אנחנו יכולים לגרום לחיבור ולא מראים את הדוגמה הזאת, לא מלמדים את החיבור בין כולם, אז אנחנו גורמים לכל הדברים ההפוכים, ולכן העולם מרגיש שאנחנו אשמים בכל הזוועות שמתגלות.

חיים: הראפר שדיבר בראיון, נראה שהוא לא אדם משכיל במיוחד.

זה לגמרי לא חשוב, הם מרגישים זאת מבפנים, מהטבע, וזה בכלל לא שייך לכמה הוא למד ולמה שהוא.

חיים: הוא סוג של מוביל דעת קהל כי הוא אדם מאוד פופולרי עם עשרות מיליונים של עוקבים ברשתות החברתיות. הדברים שהוא אומר תופסים תהודה, ויותר מזה, יש לו גם שאיפות של הנהגה, הוא ניסה לרוץ לנשיאות במערכת הקודמת ואחרי שבועיים ירד מזה, אבל יש לו שאיפות.

האם אדם כזה, על בסיס שנאה ליהודים, קצת אולי בדומה להיטלר, יכול להגיע למצב שהוא יהיה מנהיג במדינה שלו ועם כל מה שמשתמע מזה?

למה לא? אם הוא מסביר למה הוא שונא את היהודים בצורה קצת יותר הגיונית ומשתמש נכון בכמה מומחים שיכולים לעזור לו, אז ודאי שהוא יכול לכבוש כך את דעת הקהל ולעלות לנשיאות.

חיים: כשאנחנו אומרים שהיהודים הם מרכז העולם ויש לנו תפקיד, אז יש כאלה שאומרים שהגישה הזאת או ההסבר הזה דווקא מעורר יותר אנטישמיות ולכן הם מפחדים להציב את עצמם במרכז ולקחת על עצמם תפקיד. מה אתה חושב על זה?

אני חושב שאלו שטויות כי זה שקר. אנחנו במרכז העולם, העולם מרגיש זאת, וכולם יודעים ומרגישים את היהודים בעולם. אין לנו מה להסתיר זאת אלא ההפך, רק להסביר למה זה כך.

חיים: כלומר זה לא מעורר יותר אנטישמיות ועלינו רק להסביר.

עלינו להסביר למה אנחנו במרכז העולם - כי יש לנו קו, חלום, כיוון ותכנית איך להביא את כול העולם למושג אחד.

חיים: הקהילה היהודית עזרה הכי הרבה לשחורים ותמכה בהם ובזכויות שלהם.

זה לא חשוב בכלל. אתה יכול להביא את כל התירוצים מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה ואתה תראה עד כמה זה לא משפיע.

חיים: כלומר כל מה שהיהודים עשו בשבילם לא משנה את התפתחות השנאה אצלם כלפי יהודים.

נכון.

חיים: מה הקהילה היהודית בארצות הברית צריכה לעשות היום לאור המצב? יש כל מיני כוכבים יהודים, יהודים מפורסמים שמדברים על זה שאנחנו צריכים להתאחד, שאנחנו צריכים להיות אחד בשביל האחר.

היא צריכה קודם כל לקבל חינוך לחיבור ביניהם, אבל שזה לא יראה שהם מתחברים כנגד העולם וכנגד האנושות, אלא הם רוצים להראות דוגמה לכל האנושות איך הם צריכים להתנהג.

חיים: כלומר להיות באהבה ובחיבור בתוך הקהילה היהודית אחד כלפי האחר, לא כלפי השחורים.

כן.

דודי: נעבור לתופעה חדשה שעולה שנקראת טרור הטיק טוק.

טיק טוק זו רשת חברתית שעולים בה סרטונים קצרים מאוד. טרור הטיק טוק אלו סרטונים קצרים שמעלים ורואים בהם ערבים שמתעללים בחרדים, משפילים אותם בירושלים, תופסים אותם באיזו סמטה ומבקשים מהם שישתחוו בפניהם, שינשקו להם את הידיים והרגליים. משפילים אותם, מצלמים זאת ומעלים ברשתות החברתיות סרטון קצר שרץ מהר בכל העולם הערבי, ומראה איך משפילים יהודים. המשטרה עושה את מה שהיא עושה, אבל בינתיים הסרטונים רצים ויהודים מושפלים. מה אפשר לעשות נגד טרור שקיבל צורה כזאת חדשנית?

לא יודע. זו לא פעם ראשונה במפגשים שלנו שאתם שואלים אותי על תופעות שאין לי מה לומר עליהן. אל תעשו מהשיחות שלנו משהו אקטואלי, אני לא שייך לאקטואליה. אני שומע את כל מה שדיברתם היום בפעם הראשונה מכם ואני לא נכלל מהעם, מהעיתונות, מהטלוויזיה, משום דבר ולכן אין לי מה להגיד.

(סוף השיחה)