אנחנו מגלים היום בעולם שהטבע מחייב אותנו להיות קשורים זה לזה.
אפשר ללמוד להתקשר נכון לזולת מחיי המשפחה דווקא.
אם אדם מסוגל לפתח את הרגשות ואת ההבנה, היחס, הגישה הנכונה לבן הזוג שלו, הוא קונה בזה כלים חדשים, חושים, הבחנות, גישה להבנת החברה האנושית והטבע בכללות.
הקשר הזוגי הוא מקום שבו נוכל ללמוד איך להגיע להצלחה בכל הרמות, המפתח לכל דבר.
להיות "מחוברים" משמע שמה שחשוב לה, אני משתדל לקבל כחשוב לי. וגם היא. שיהיה בינינו איזשהו שטח משותף. השטח המשותף הזה הוא הנקרא "זוג".
אנשים לא יכולים להשתנות. מה שקיבלו בילדות הם סוחבים לאורך כל חייהם, ולכן המפתח הוא ויתור הדדי.
אהבה נבנית רק מעל הניגודים, בעזרת הוויתורים.
אני לא הולך לתקן או לקמט את השני, אני לא עושה בו שום שינוי. אנחנו בונים רק הסכמה וויתור.
הזוג מבין שבצורה כזאת הם מגיעים לעידן חדש בחיים שלהם, למימד חדש בתפיסת הזוג, הזולת, החברה והעולם.
הזוג מגלה שזהו סוד החיים. שבלי התכללות כזו, אף תא ואף יצור לא יכול להתפתח. שכל אחד נותן לשני להיכנס במשהו לתוך גבולו.
ואז הוא בעצמו מתחיל להתפתח רק במידת הוויתור שלו כלפי הזולת. מתחיל לקלוט את כל העולם לתוכו, מתחיל לחיות, ומגלה שעד כה היה משול לתא מת.
יש הבדל עצום בין ויתור כתוצאה מכך שלוחצים עליי, לבין ויתור שעליו אני הולך בצורה מודעת, כדי לגדול ולהתפתח כאדם.
ההבדל בין ויתור לילדים שלך לבין ויתור לאשתך: הוויתור לילדיך הוא טבעי, והוויתור לאשתך הוא משהו שעליך לבנות בכוחות עצמך.
בני זוג צריכים לעזור זה לזה, בדוגמאות טובות, בהפגנת המאמץ שלהם לוותר.
סיכום: צריכים לשחק ביחסים הטובים ועל ידם נגיע ליחסים הטובים באמת. משחק זה דבר רציני.