חיים חדשים

שיחה 795

חוכמת השבט

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- 29.11.16– אחרי עריכה

אורן: אנחנו רוצים לדבר היום עם הרב לייטמן על החיים שלנו, על היחסים בינינו, על חכמת השבט, משהו שהיה פעם וכנראה איבדנו בדרך.

ניצה: הנושא של שבטיות הוא נושא שנגע בי מאוד, כי כשהייתי צעירה מאוד ממש ילדה, חלמתי חלום והחלום הזה נשאר וליווה אותי המון המון שנים. חלמתי שהייתי איזו בת שבט, כנראה משהו אינדיאני כזה, ובמהלך החלום פרצה איזו מלחמה בין השבטים והשבט שלי נפגע ונשרף כולו. ואני זוכרת שהתעוררתי כילדה, והיתה לי תחושה שהשבט שלי נעלם לי והלך לי לאיבוד, וההרגשה הזאת מקננת בי מאז, זאת אומרת היא לא נעלמה. זה משהו שנשמע כאילו מטורף, אבל זה אמיתי לגמרי. זאת אומרת, זה נגע בי במקום מאוד מאוד עמוק ואני מאמינה שהוא קיים לא רק בי.

את מרגישה שאיבדת משהו.

ניצה: כן איבדתי משהו. ורק כדי להבין, אני חיה במשפחה מאוד מאוד חמה ואוהבת, ותמיד עטופה בהורים ואחים ומשפחה מורחבת, זאת אומרת זה לא בא מאיזה צורך פסיכולוגי רגיל.

חוץ מזה שאת פסיכולוגית.

ניצה: כן. ואגב לפסיכולוגיה יש כל הזמן נטייה באמת להסביר, שלאדם יש צורך להרגיש שייכות, להשתייך, להיות חלק ממשהו יותר גדול.

כן.

ניצה: אבל בשיחה הקודמת שלנו, הסברת משהו שהבנתי ממנו שבכלל לא מדובר רק בצורך פסיכולוגי, שאותו אנחנו יודעים ומכירים בו היום. זאת אומרת, שהיום כל הפסיכולוגים יגידו "כן גם ילדים, גם בני נוער, גם מבוגרים, יש להם איזה צורך להרגיש שייכים לחברה, כי אנחנו יצורים חברתיים". אבל בתוכנית הקודמת סיפרת משהו שחיבר גם לטבע ולאיזה חיבור גם בין אנשים.

לפי תוכנית הטבע אנחנו לא צריכים לצאת מהשבט, זה מה שאמרתי. זה שהאגו ממש חתך אותנו לחתיכות והרחיק בינינו כעמים, כמשפחות, כשבטים, זה הכל נעשה ממש ברשלנות שלנו. שאנחנו נתנו לכוח הרע הזה להפריד בינינו. אבל לפי תוכנית הטבע, אנחנו היינו צריכים להתגבר על כל ההפרעות, על הריחוק הזה שהאגו מרחיק בינינו, ודווקא להוציא על ידי זה כוח, חום, חיבור עוד יותר חזק ומשובח.

ניצה: באמת כשאנחנו מסתכלים על שבטים פרימיטיביים, אז אנחנו רואים שהם היו מחוברים ביניהם, אבל גם מחוברים באמת לכוח הטבע והיתה להם הרגשה של הטבע. בגלל זה יש לנו כל הזמן תחושה היום במערב, שיש איזו חכמה, איזה כוח שאיבדנו, שאולי שכחנו שנמצא.

זה בדיוק אותו דבר.

ניצה: זאת אומרת, החכמה, הכוח הזה זה אותו נדבך נוסף בטבע?

כן, זה אותו כוח המ"ה שנמצא, אם אנחנו מתגברים על הכוחות שרוצים להפריד אותנו ונמשכים להיות בהתאם לטבע שבו אנחנו קיימים במערכת הזאת, אז אנחנו מתחילים לקבל כוח נוסף מהמערכת הזאת של הטבע, מתחילים להיכנס לתוך עומקי הטבע, להרגיש מה קורה שם ולחיות. אנחנו נכנסים ובהתחלה נראה לנו שזה כאילו מתוך איזו מנהרה, אבל בעצם, אנחנו מתחילים להרגיש שזה פתח לעולם החדש. על ידי החיבור בינינו, אנחנו כביכול נכנסים והוא נעשה חם ונעשה ידידותי מאוד ועוטף אותנו ממש למעלה מכל ההפרעות והבעיות, אפילו של זמן תנועה מקום, חיים ומוות, בעיות ודאגות למיניהן, מחלות. וכל דבר רע שיכול להיות, הוא כבר נעלם. אם אנחנו נכנסים לתוך החיבור בינינו ודרכו אנחנו ממש פורצים, אנחנו פתאום מגלים שבאותו מקום שאנחנו נמצאים, יש איזו כניסה למימד הבא.

ניצה: וזה ממד שהוא ממד רוחני, רגשי, איזה ממד זה?

רגשי, רוחני, שבטי, ששם כולנו שייכים לגוף אחד, מערכת שנקראת "אדם הראשון". ואנחנו מגלים שאנחנו כולנו בני אותו השבט של אדם הראשון או "אדם" בכלל ושייכים כולנו לכולם, ועד כדי כך קשורים זה לזה, שאף אחד לא יכול לקרוע את עצמו מאחרים, אלא כל המעמד של כל אחד, המצב, הבריאות, החיים שלו בכל רגע ורגע, הוא תלוי בכולם במאה אחוז, שהם הופכים להיות כאיברים מאותו גוף אחד, שכולנו נמצאים בו.

ניצה: אז באמת כדי להבין מהי אותה שבטיות חדשה אולי או שבטיות מודרנית כמו שאתה אומר, אנחנו צריכים לחזור להיות אותו שבט. אבל אני מניחה שהוא לא ייראה כמו השבט שהשבטים הפרימיטיביים היו פעם?

לא, איך שהיינו פעם את לא יודעת מה זה היה. אני מצטער להגיד.

ניצה: נכון אני לא יכולה לדעת, אני רק יכולה לדמיין אולי.

זה בדיוק מה שאני מצייר. הם היו יותר קרובים לטבע, הם היו מרגישים מה שיש בטבע. את סיפרת על מישהו שהיה בשדות קרב, ואז הוא הרגיש שם משהו שעכשיו הוא ממש משתוקק לחזור לאותה הרגשה.

ניצה: נכון.

אלה דברים אפסיים לעומת מה שהרגישו בני אדם שהיו חיים יחד, שהרגישו את עצמם כשייכים יחד כל אחד עבור כולם.

ניצה: כשאנחנו מסתכלים באמת על מה שעברנו כאנושות, אז אנחנו רואים שהיה איזה תהליך שעברנו.

תהליך הפוך. זאת אומרת, מזמן בבל כשהאגו שלנו התחיל לגדול בכל אחד והתחיל להרחיק בינינו, היינו צריכים להתכנס יותר חזק בינינו, לעבוד למעלה מהאגו שמפריד, "על כל פשעים", פשע זה נקרא אגו, לכסות באהבה, "על כל פשעים תכסה אהבה", זה מה שהסביר אז אברהם שהיה אחד מהכוהנים של העם הבבלי דאז. ואם הם היו כך מתגברים, אז הם היו נכנסים לקשרים כאלה ביניהם והיו מגלים את הפתח הזה לממד הרוחני, לממד העליון, לקשר בינינו. למה שנקרא השבט הרוחני. להרגשה הזאת, לרחם הרוחני, שכולנו שייכים לזה.

ניצה: האם היו שבטים בעבר שהרגישו את המקום הזה?

הם הרגישו הרבה יותר מעכשיו.

ניצה: כל השבטים, לא משנה מאיזה מוצא הם?

אני בטוח שכן. זה לא חשוב, זה לא שייך. אבל זה היה, ואף אחד לא ידע להתגבר על האגו הגובר מזמני אברהם, חוץ מאותה קבוצה קטנה שהוא חיבר, והם הצליחו לזמן מה בכל זאת להתקיים בהתגברות על האגו הגובר, ולכן הם גילו את הממד העליון הזה וכתבו על זה. כל מה שהם כותבים וכל מה שהם כתבו, וכל מה שהם למדו מתוך ההתגברות על האגו, זה נקרא חכמת הקבלה, זה הנושא של הקבלה.

ניצה: זה מאוד מעניין, זאת אומרת זה מה שייחד את השבט המיוחד הזה שנקראו אחרי זה אולי בני ישראל משאר השבטים שהיו מתקיימים.

כולם התפזרו בכל המקומות על פני כדור הארץ, כמו שכותב יוסף פלביוס.

ניצה: זאת אומרת, מה שייחד את אותה קבוצת אנשים, אותו שבט מסוים, זה שהם גילו איזו שיטה. האם השיטה היא איך לחיות את החיים בשבט?

איך להמשיך לחיות את החיים בשבט. כי הם היו מחוברים, ואז האגו התחיל להבדיל ביניהם, התחילו סכסוכים למיניהם, זה בעצם המשבר שהיה בבבל, שהם הפסיקו להבין זה את זה, זה נקרא ש"בלל שפות". לא שלא הבינו מה שמדבר מישהו אחר, זה ברור, אלא לא היתה הבנה פנימית, נפשית, חיבור פנימי ביניהם. ואז מכל השבטים והעמים שהיו שם, רק אותה קבוצה שאברהם חיבר אותם, מי שבא אליו מכל השבטים והעמים, כי היו שם הרבה, אז הוא חיבר מהם קבוצה שהצליחה להתגבר זמן מה, מה זה זמן מה? אלה חמש מאות שנה בערך, עד חורבן בית המקדש, שהוא מסמל לנו שהם נפלו לתוך האגו, כמו העמים האחרים, ומאז גם אנחנו קיימים באגו הגובר.

אורן: אני רוצה לחזור ברשותך למושג שהזכרת קודם "החכמה של השבט". אמרת שעל ידי החיבור החם בין אנשים, הם מגלים כוח מיוחד, קראת לו כוח מ"ה, חכמה מיוחדת שיש בטבע. מהי אותה החכמה?

זה גילוי של הכוח הפנימי שבטבע שהוא הכוח הטוב, כוח החיבור, שדווקא בזכותו הכל קיים. כי הוא מחבר את כל חלקי המציאות, גם הגשמית וגם הרוחנית למערכת אחת, והכוח הרע שמתגלה, הוא כוח הייתי אומר מלאכותי, שמתגלה בכוונה מאותו כוח הטוב, דווקא כדי שאנחנו נגלה עוד יותר לעומק את הכוח הטוב.

אורן: ואיך זה קשור לחכמה?

כשאתה נמצא במצב שבעצם מחובר עם האחרים, ופתאום מתגלים כל מיני סכסוכים, ואתה מבין, כי אברהם נניח, או כל תלמידיו עד היום מלמדים אותך, שאתה צריך להתגבר על הכוח הרע המפריד הזה, אז אתה מחפש איך אתה יכול להתגבר עליו. אין לך כוח, אתה זקוק לכוח החיובי, אתה צריך למשוך אותו, אתה צריך לדעת על ידי מה אתה מושך אותו, כדי שהוא יתגבר על הכוח הרע, המפריד, ואז תהיה מעל ההפרדה, אתה תהיה גם מחובר, ואז באיזו צורה אתה משתמש בשני הכוחות האלה, כדי על ידם דווקא להיות בקשר עוד יותר הדוק, עוד יותר מחובר.

שאותו כוח שפעם הפריד בינינו, הוא כבר לא יכול להפריע לנו, כי הוא נכנס לתוך מערכת החיבור שלנו, כמו פלוס ומינוס, שאנחנו לא שייכים רק לכוח אחד, אלא אנחנו מורכבים משני כוחות. זאת כבר מערכת שממנה אנחנו קיימים, מזה יש לנו חכמה איך להתגבר על הכוח הרע, איך להשתמש בו כדי לחזק את הכוח הטוב, איך אנחנו יכולים מראש לעורר את הכוח הטוב שיפעל עלינו, איך אנחנו נדע מראש איזה כוח רע יתגלה עוד מעט, שאנחנו נהיה מוכנים אליו. זאת שיטה, שיטת החיבור לטבע. שיטת הקשר בינינו, כדי לשמור על עצמנו כל הזמן כשבט מוצלח.

אורן: אתה אומר הרבה פעמים מחוברים לטבע, גם עכשיו אמרת שמתוך החיבור שלהם לטבע, הם יכולים לדעת איזה רע עומד להתגלות וכבר מראש להכין את עצמם לזה.

כי כל הטבע זה הכוח הטוב. אבל הכוח הרע כל הזמן מתגלה, מפני שהכוח הטוב מייצר את הכוח הרע, כדי לגלות את עצמו על פני הרע.

אורן: כשאתה אומר מחוברים לטבע, האם הכוונה היא שפעם היתה להם חכמת שבט בגלל שהם היו חיים בטבע, אוכלים פירות, מגדלים צאן?

לא, לא רק זה הטבע.

אורן: אז על מה אתה מדבר?

הם היו מחוברים בגלל שהם היו אחים כמו שמסופר בתורה, אז היו מחוברים. אחר כך מתגלים ביניהם סכסוכים, כמו נניח לבני יעקב, אבל מלכתחילה הם היו מקושרים ביניהם כמו בחמולה, כמו באהבה הדדית. אפילו שיש לי משפחה, ולו משפחה, וההוא התחתן, אנחנו עוזרים זה לזה בצורה טבעית, יש לנו נטייה זה לזה. היום זה כבר לא כל כך מורגש, אפילו בין האחים. מה קורה אחר כך? מתגלה כוח הרע בינינו, אבל אנחנו נמצאים עדיין בהבנה, בהכרה, שאנחנו צריכים להיות שייכים זה לזה, ואז אנחנו מגלים, מה לעשות?

במקרה כזה בא חכם שנקרא אברהם, והוא אומר, "אתם צריכים להבין שהכוח הרע מתגלה, אך ורק כדי שאתם תתחברו עוד יותר חזק ביניכם". איך? שואלים אותו. והוא אומר, "אני אלמד אתכם. השיטה הזאת נקראת חכמת הקבלה. מה היא אומרת? השלב הראשון, "על כל פשעים תכסה אהבה". האגו מתגבר כל פעם יותר ויותר, ואנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו מכסים אותו באהבה.

ואז האהבה שלנו גדלה על פני האגו, היא גוברת, מקבלת עצמה, כמו האש, וככול שיש לה חומר דלק, אז האש יותר גדולה".

ניצה: מה זה אומר להיות מחובר לטבע, יש את הטבע הגשמי שאותו אנחנו מכירים, העצים והצמחים, והחלק הדומם שבו, אולי החי, יש אולי את החלק הרוחני של הטבע. אז כשאנחנו מתחברים בינינו, בני אדם בתוך שבט, לאיזה רובד מהטבע הזה אנחנו בדיוק מתחברים?

האמת, שזה הופך להיות לא חשוב. אין גבול. גם בדברים הגשמיים, אני רואה בהם כוח פנימי, את הכוח הרוחני הזה, של האהבה, של החיבור. כשאני נותן לך כוס תה או משהו, כשאת באה לבקר אותי, אז זה לא העניין של כוס התה, כמו במסעדה. זה העניין שבזה אני רוצה להעביר לך את היחס שלי. מרגישים את זה כך, לכן אין הבדל בהרגשת החיבור בין הגשמיות לרוחניות, בעצמה, בהבנה, בהכרה. זה תלוי בין בני האדם, אבל בעצם בשביל האדם המפותח רוחנית, לעשות את הפעולות הגשמיות שהן פשוטות ביותר לשני, זה אותו דבר כמו לעשות פעולות רוחניות גבוהות ביותר. אין הבדל, כי בכך הוא מכניס את הכוח הרוחני, הפנימי.

ניצה: זאת אומרת, הוא מרגיש את הכוח פועל בטבע בכל דבר.

בשבילו, כל מה שנמצא סביבו, זה אותו הרחם, אותו השבט, והוא לא מבדיל בין בני אדם, בין הדומם, הצומח, החי, המדבר, הכול שייך לאותה מערכת אחת. ולכן הוא מתייחס לכל הטבע הזה, כמו לכוח העליון, ובשבילו אין משהו שזר לו.

ניצה: למה הוא מכונה כוח עליון?

כוח עליון, כי זה הכוח הטוב, כוח החיבור שמתגלה כך כלפינו. ואת הכוח הרע שמתגלה, אנחנו רואים כעזר כנגדו. עזר כדי לגלות את הכוח החיובי. ולכן, אנחנו גם מתייחסים לכוח הרע הזה כמו שהרופא אומר, "יש עכשיו סימני מחלה, ברוך ה'". מה ברוך ה'? ברוך ה', כי אלה סימנים של המחלה, המחלה נמצאת. לכן כך אנחנו מתייחסים לכוח הרע שמתגלה, הוא רק עוזר לנו לגלות עוד יותר את הכוח הטוב.

ניצה: כי בזה שהוא מתגלה, הוא נותן לנו הזדמנות בכלל, לעבור תהליך של ריפוי.

אורן: אני רוצה להבין את המושג הזה, שנקרא "חכמת השבט". האם במצב של יחסים בין בני אדם, שהם כמו בשבט, יחסים כאלה חמים, טובים, תומכים, והדדיים, האדם הופך להיות יותר חכם? המוח שלו גדל יותר? מה קורה?

הוא נעשה יותר חכם, מפני שהוא לומד את חכמת הטבע. חכמת הטבע, זה חכמת החיבור, אין לנו יותר מחכמת החיבור, איך מחוברים אטומים למולקולות, מולקולות למולקולות ביולוגיות למיניהן, איך כולם מתחברים, דומם, צומח, חי, מדבר, למערכת כללית אחת של העולם שלנו, של כל המציאות. איך כל המציאות הזאת של העולם שלנו, מתחברת לעוד עולמות שאנחנו לא מכירים אותם בינתיים, ויכולים להכיר על ידי המחקר של הכוח הזה המחבר.

אורן: איך כל הידיעות האלה והגילויים האלה, קשורים ליחסים של האדם לסובבים אותו? למה היחסים המיוחדים שיש בשבט בין אדם לסובבים אותו, הופכים אותו להיות כזה חכם שהוא מכיר את כל הדברים שסיפרת?

על ידי זה שאני מתגבר על הכוח המפריד, ומשיג את כוח החיבור, בין הכוח המפריד לבין כוח החיבור, אני מגלה חכמה.

אורן: מה זה אומר?

אני מגלה אפשרויות, אופנים של החיבור בין הכוח השלילי לחיובי, נוסחאות שביניהם, מערכות, שהם מפעילים פלוס ומינוס, בכל מיני צורות הטבע, ולכן אני מגלה חכמה. מה יש לנו בחכמות שלנו יותר מזה? שאני מגלה פלוס ומינוס בחשמל, באלקטרוניקה, במה שאני רוצה, שאני מגלה כל מיני כוחות מנוגדים אלו מאלו בחלל. שאני מגלה כל מיני כוחות מנוגדים, סך הכול יש שני כוחות מנוגדים, שהם תוצאה מהכוח המפריד וכוח המחבר בתוך הגוף שלנו, זה בחילוף החומרים, ובחיים ומוות של התאים, וכולי, ובעבודה משותפת, מורכבת כזאת, של כל איבר ואיבר, וכל האיברים שבגופנו. הכול לומדים רק מתוך זה. הייתי אומר כך, שכל החכמות של העולם שלנו, הן תוצאה מחכמת הקבלה, מחכמת החיבור. כי אין שום דבר חוץ מזה, רק את זה לומדים.

אתה יכול ללמוד פסיכולוגיה, אתה יכול ללמוד רפואה, אתה יכול ללמוד חכמת השפה, כל דבר ודבר, לא חשוב מה. אין אצלנו במציאות שלנו, חוץ משני כוחות, הפרדה וחיבור, וביחסים שביניהם, אנחנו לומדים את כל חכמת הטבע. רק שאנחנו מחלקים אותה לכל מיני אזורים, ולכל מיני רמות, ובתוך איזה רקמות, זה דומם, צומח, חי, מדבר, זה קורה, אבל בעצם זה הכול. לכן החכמה הזאת, היא חכמה אוניברסאלית.

אורן: אם איינשטיין היה חי בתוך שבט, הוא היה הופך להיות חכם יותר?

לא. אני לא יודע עד כמה הוא היה נמשך לחיבור.

אורן: הוא היה מגלה דברים שהוא לא גילה, כשהוא חי בתרבות המערבית?

לא, הוא פיזיקאי, גילה מה שיש שם בין הדוממים. מה בסך הכול הוא גילה?

אורן: הוא גילה דברים שלפניו אף אחד לא גילה. לא?

כן, אבל זה מעניין, זה דווקא כך, אבל לא יותר מזה.

ניצה: אני חושבת שמה שאורן התכוון לשאול, זה שאם הוא היה חי בתוך שבט, כחלק משבט, יכול להיות שהייתה נפתחת לו חכמה נוספת?

כן. לפי הנטיות הפנימיות שלו, שהן לא שייכות כל כך לחכמה שלו, לפי הנטיות שלו כמו שהוא כתב, אז ודאי שהיה גם מתעניין בזה.

ניצה: זאת אומרת, הייתה מתווספת לו עוד חכמה, בנוסף לחכמה שהייתה לו בתוך המוח הפרטי שלו, עוד שכל שהוא יותר גבוה מהשכל הפרטי שלו?

כן. אבל שוב אני רוצה להגיד, שזה ללא שום קשר לפיזיקה שלו.

אורן: קודם ראיתי שהגבת בזלזול מסוים על מה שהוא גילה. כאילו שיש עוד חכמות הרבה יותר גדולות.

מה הוא גילה? הוא גילה תופעות שקיימות בין חלקיקים מתים, בדומם, צומח, חי ומדבר, הוא גילה תופעות מיוחדות, גבוליות, בגבול מהירות האור וכן הלאה, מה שקורה בחלקיקים מתים.

ניצה: למה זה נקרא "מתים"?

כי זה דומם. אטום זה מת. זה שייך לדרגת המת, דרגת דומם. דומם, צומח, חי, מדבר, זאת אומרת, שבו לא מתפתח משהו על ידי גילוי הכוח החיובי, על פני הכוח השלילי. אין, חסר לו.

ניצה: וזה נקרא "מת".

אולי יבואו עוד "איינשטייניום", שיתחילו לגלות תופעות כאלה בדרגות צומח וחי. אנחנו עוסקים בדברים האלה, אבל בדרגת המדבר. למעלה ממהירות האור כמו שהוא כל כך חלם לגלות, ולמעלה ממקום, למעלה מזמן, כל חכמת הקבלה, מדברת למעלה מזה.

ניצה: אני רוצה להבין, הוא גילה מה שיש בין תאים מתים, מה יש בין תאים חיים?

יש העברת האנרגיה החיובית הזאת, שנקראת "חיים", שזה הכוח העליון, שזה כוח הרחם שממלא אותנו, ונותן לנו חיות והתפתחות. ואנחנו בעצמנו לא יודעים מאיפה זה בא. דור [אחר] דור מתפתח? מתפתח. אנחנו במשך החיים מתפתחים? מתפתחים. אנחנו שייכים בזה לדרגת הצומח והחי. ואם אנחנו מתחילים להתפתח על ידי זה שאנחנו יודעים איך להסתדר עם הכוח השלילי שבינינו, להתגבר על הרע שבינינו, שגובר, אז אנחנו כבר שייכים בזה לדרגת המדבר. לדרגת הדומם הדומה לכוח העליון החיובי. כי אנחנו מתחילים לעשות מעצמנו מערכת, שהיא דומה לכוח החיובי שבטבע. ואז אנחנו מגלים בתוכנו את הכוח החיובי הזה, זה נקרא גילוי הא-לוהות לאדם שבעולם הזה. זה הנושא של חכמת הקבלה.

ניצה: אם אני מבינה נכון, אותם תאים שהם חיים, מגיבים, הם כבר שותפים לתהליך.

כן.

ניצה: בעוד שהתאים המתים שתיארת קודם, הם סוג של ריאקציה, הם מגיבים נניח לאיזו תגובה?

אני מסכים אתך, במשהו.

ניצה: אותי מעניין לנסות לדמיין אולי בכמה מילים.

לא לדמיין, [להיות] פרקטי כי בחיים שלנו אנחנו נמצאים בעידן החדש כמו בבבל ההיא, ולכן אנחנו צריכים ללכת באותה דרך של אברהם אבינו. אנחנו צריכים ממש לעסוק בחכמת החיבור, על פני אותו הכוח שמפריד בינינו, ולהבין שיש לנו כאן עבודה חדשה, שאנחנו חייבים, דווקא על ידי ההזדמנות הזו שנותן לנו הכוח השלילי, להגיע לכוח החיובי, ולפתוח עולם ללא גבולות.

אורן: אנחנו יכולים לחזור לאיכויות של שבט, היום?

כן, כשיהיה שבט אחד ונגיע למצב "כאיש אחד בלב אחד".

אורן: אז מה יגדיר אותו כשבט, אם הוא יהיה כל כך גדול?

כולנו נהיה שייכים לכוח החיובי שבטבע, כוח אחד. וגם אם נגלה כוח שלילי, הוא רק יגיע כדי לגלות את הכוח החיובי הזה. "ויהיה ביום ההוא ה' אחד, ושמו אחד".

אורן: השייכות הזאת, לכוח אחד חיובי, איך היא תשפיע על מערכות היחסים בין אנשים? היום אנשים מרגישים זרים.

אנחנו נהיה מקושרים זה לזה, דרך אותו הכוח החיובי, לא האחד כלפי השני, אלא שהוא ימלא כל המרחקים בינינו, ואז כולנו נהיה יחד כמו קרוטונים במרק. כמו שהרגשת בחתונה.

אורן: שבט, זו לא פונקציה של כמות אנשים?

לא.

אורן: יכול להיות שבט של מיליארדים?

מיליארדים ועוד.

אורן: אז מה יגדיר אותו כשבט? מה יהפוך אותו לשבט?

השייכות לכוח אחד, לדאגה אחת עבור כולם. ולא יהיה לנו קשה לדמיין, שאנחנו שייכים כולנו לכולם.

(סוף השיחה)