צעדים ראשונים בקבלה
אגו אנושי
תכנית 02.07.20 עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
גלעד: היום בתכניתנו "צעדים ראשונים בקבלה", נדון בנושא שכל תלמיד מתחיל שנתקל בו שואל עליו המון שאלות ורוצה לברר, ולוקח זמן עד שהוא מעכל את הנושא הזה. הנושא שלנו הוא האגו האנושי.
אפשר להסתכל עליו מהמון חתכים, והייתי רוצה שנסתכל עליו הפעם מהזווית המיוחדת כל כך של חכמת הקבלה. לפני שנתחיל אני רוצה להגדיר הגדרה של האגואיזם שמצאתי בוויקיפדיה, מה זה אגואיזם. זה נקרא אנוכיות, מצב בו האדם שם אך ורק את עצמו, צרכיו ומחשבותיו בראש מעייניו והוא הראשון לסדר העדיפויות שלו באופן קבוע. ואם זה קיצוני אז זה הופך להיות פתולוגי, זה נקרא נרקיסיזם. זה מצב של אגואיזם.
בדרך כלל כשרוצים לקלל בן אדם, או להגיד לו שהוא לא בסדר, אומרים לו, אתה אגואיסט. זה מקובל שזו תכונת גנאי, כשאומרים למישהו אתה אגואיסט. איך חכמת הקבלה מסתכלת על התופעה הזאת שנקראת האגו האנושי?
חכמת הקבלה מאוד מכבדת את האגו, מאוד מכבדת את הרצון של האדם ליהנות מהחיים, מכל מצב. לכן כל ההגדרות האלה שאנחנו מגנים את האגו זה לא טוב. זה לא נכון, כי זה הטבע שלנו. חוץ מהאגו אין בנו כלום. רק כל מיני צורות אגואיסטיות שהן ממלאות אותנו, זה מה שיש.
גלעד: אז למה החברה האנושית בכללות מגנה אותו?
כי כולם אגואיסטים, ואז כל אחד רוצה שכל האחרים יהיו אלטרואיסטים לעומתו.
גלעד: זה מתוחכם.
כן, מתוחכם. אני רוצה שכולם יהיו בהשפעה ורק אני בקבלה ואז יהיה לי טוב. כך נולדתי, כך אני הרגשתי את זה מאבא ואימא שמאוד פינקו אותי. אחר כך לאט, לאט אני רואה שאחרים לא מפנקים אותי, לא חושבים בשבילי שיהיה לי טוב, לא דואגים לי. לכן אני חושב שהעולם הוא רע.
גלעד: כן. והעולם באמת רע?
הוא לא רע, הוא כמוני. בדיוק כמוני, כמו שאני חושב על עצמי כך כל אחד ואחד חושב על עצמו וזה העולם.
גלעד: אז מה התכלית של דבר כזה?
התכלית? אם רע לנו אז אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו משנים את העולם.
גלעד: אבל הברירה הטבעית היא אם ככה שהאגואיסט הגדול ביותר ינצח, כמו בטבע.
זה לא הולך ככה, כי כל הזמן נמצאים במאבקים. עד כדי כך שאנחנו מתעייפים ומתים מכל זה ואין פתרון.
גלעד: אתה אומר שאתה אוהב לפעמים לראות סרטי טבע. גם אני מאוד אוהב לראות סרטי טבע ואני רואה לפעמים אריות, לווייתנים, כל מיני חיות, החזק מנצח.
אבל אין בהם אגו.
גלעד: אז למה הם הורגים אחד את השני?
לא, זה שכל אחד רוצה לאכול ולכן הוא טורף את השני, זה לא נקרא שהוא אגואיסט. הוא לא רוצה לגרום רע לשני.
גלעד: אז אגו זה כבר לא רק ליהנות לעצמי, זה כבר מתחיל להיות גם לגרום רע לשני.
בטח, בזה אנחנו מודדים את האגו. זה שאני הולך ללול תרנגולים וחוטף איזה תרנגול והורג אותו ועושה לי מזה ארוחת צהריים, זה נקרא שאני עשיתי פעולה אגואיסטית?
גלעד: לא, השאלה איך אנחנו מגדירים. כי עד עכשיו אמרנו שעצם זה שאני חושב על עצמי.
אני גרמתי מוות לגוף חי, מה אתה מדבר. אני אגואיסט, או לא אגואיסט? כמו אותו זאב שטורף את הכבש.
גלעד: הוא רוצה לחיות בעצמו, אז לכן הוא עושה את זה.
זהו, אבל לא שאני רציתי לעשות רע לתרנגול הזה. כמו הזאב לכבש, הוא לא חושב לעשות לו רע. הוא פשוט צריך את זה מצד הטבע.
גלעד: אבל אני חושב שרוב האנשים הם גם ככה, לא?
כאן זו כבר שאלה, כי אם אנחנו מדברים על האגו אז מדברים על הרצון של האדם שמכוון להזיק לזולת.
גלעד: אז זה כבר מצב מפותח של האגו, לא?
זה מפותח, אבל מפותח כך שאנחנו אפילו לא מרגישים אותו. כשאני רוצה להתקבל לעבודה לעומת מישהו אחר, כשאני לא רוצה לעמוד בתור ונכנס קודם, כשאני כל הזמן חושב איך אני אהיה יותר ממנו וכן הלאה, אלה כבר מאבקים של האגו שלנו.
גלעד: זאת אומרת שאתה מגדיר אגו זה כבר משהו שניהנה מסבל של אחר. זה כבר לא רק חושב על עצמו.
נכון, כן.
גלעד: אז זו כבר התקדמות בדבר. אני רוצה לראות מאיפה התחיל הדבר הזה. שאנחנו מדברים על תופעה של אגו אנושי, זה לא רק אני, אתה והוא, אלא יש פה משהו שנקרא אנושות והיא התחילה איפה שהוא. המדענים אומרים שלפני שני מיליון שנים ההומו ארקטוס הראשון שהלך על שניים התחיל ללכת, ומאז זה התפתח?
נגיד.
גלעד: ומשם התפתחות החקלאות, ויש הרבה דברים שקרו בדרך. לא ניכנס לזה. מה זה אותו אגו אנושי? איפה הוא התחיל?
הוא לאט, לאט גדל מתוך הרצונות הפרימיטיביים, הטבעיים. כמו שיש בדומם, צומח וחי, כך מחי, לאט, לאט, מלפני כמה מיליון שנה, התחיל לגדול מישהו שנקרא אדם. שהוא כבר לא קוף ולא פרא אדם, אלא אדם. מה זה אדם? שיש לו רצון לנצל את הזולת.
גלעד: ופתאום נולד הרצון לנצל את הזולת, קודם הייתה חיה.
כן. כי אצל חיות אין דבר כזה. זה לא פתאום. זה לאט, לאט התפתח רצון כזה, שהוא רוצה לנצל את הזולת. וזה נקרא האגו.
גלעד: איך לאט, לאט? בוא נדמיין את זה.
כך שהם לא הרגישו בעצמם מאיפה זה בא.
גלעד: היה איזה שבט שבו אנשים חיו בשלום ובשלווה, ופתאום אחד מהם התחיל.
כן, זה התחיל בהם, באחד, בשני, בשלישי, כל אחד רצה לנצח, רצה לשלוט, וכן הלאה.
גלעד: זאת אומרת רוב תקופת קיומו של המין האנושי, בכלל לא היה קיים הדבר הזה.
תסתכל על ילדים הקטנים, איך בילד מתחיל להתעורר רצון לשלוט, רצון לסובב את העולם. איך הוא מתחיל לשקר, שקודם הוא לא ידע, הוא עשה את זה ככה בצורה פשוטה. פתאום מתחיל קצת כך להתגנב.
גלעד: כן. זה מאוד מצחיק ילדים כשמתחילים ללמוד על שקר מהו, הם נהנים מזה.
כן. הם חוזרים על אותם התהליכים שאנחנו עברנו.
גלעד: אבל לפני ילדים. אני רוצה רגע לחזור עוד פעם אחורה. רוב חיינו כמין אנושי היינו מין לקטים, ציידים, עברנו מעץ לעץ איפה שאפשר לקטוף את הפירות, למדנו שגם אפשר לצוד חיות וליהנות מזה ולחסוך בתנועה. אחר כך למדנו שאפשר לביית אותן, ולא צריך לצוד אותם, ואפשר לגדל את כל מה שאנחנו צריכים, חיטה, שעורה וכן הלאה.
אם מסתכלים על תקופת קיומו של המין האנושי, אז את רוב חייו הוא חי בצורה הזאת. פתאום קרה משהו. אתה אומר שזה הדרגתי.
זה התפתח מתוך האדם, מתוך החיים שלו. שהוא לא ידע למה ואיך, אלא בצורה טבעית הוא התחיל ככה להתנהג. וישנם כאלה שבהם זה צמח יותר, וכאלה שבהם זה צמח פחות.
גלעד: ומה קרה לאלה שזה צמח בהם פחות?
הם נכנסו תחת שליטת האלו שהצליחו בפיתוח האגו שלהם. וכך ההבדלים בין כל בני האדם ובין כל העמים, קבוצות וכן הלאה.
גלעד: הצמיחה הזאת היא לא ליניארית. אני אומר, רוב הזמן לא היה אגו כזה מפותח, ופתאום באלפיים, שלושת אלפים שנים האחרונות, יש איזו מין קפיצה, וכמה שאנחנו מתקדמים, הקפיצה היא הרבה יותר מואצת.
נכון, כן.
גלעד: למה זה ככה?
זה חוקי הטבע, אני לא יכול להסביר את זה. אפשר למצוא להם כל מיני יסודות, אבל ככה זה. מה זה חשוב לי? חשוב שזה מתפתח, ואנחנו כבר תוצאה מההתפתחות הזאת.
גלעד: אנחנו כיום תוצאה של כל הדבר הזה.
כן.
גלעד: עדיין שזה התפתח אנחנו אומרים, שהאגו שלנו הולך וגדל. אבל נסתכל נאמר על לפני שלושת אלפים שנה שיצאו למלחמה, נראה לי שהם היו הרבה יותר אכזריים מאשר אנחנו. שם במלחמה היו עשרות אלפים ומאות אלפים.
הם לא היו מרגישים שהם אכזריים.
גלעד: כן, אבל היו נלחמים עם חרבות, מסתכלים בלבן של העיניים.
אבל על זה אתה מסתכל היום. כשהם היו הורגים זה את זה, אחד היה מכניס את הכידון שלו לתוך השני והיה משאיר אותו ככה אפילו עשרים שעות, עד שהוא מת. זה היה טבעי,. וקרב מגע בין חמישים אלף לבין חמישים אלף אנשים. אבל זה היה טבעי. זה לא היה אצלם כמו שהיום אתה אומר, אכזריים. זו לא הייתה אכזריות.
גלעד: אלא מה זה היה?
ככה זה היה נהוג. ככה היו עושים.
גלעד: בסדר, מנהגים, אני מבין שחברה היא זו שקובעת מנהגים. אבל אני מסתכל על התופעה הזאת שנקראת "אגו", למה הם נחשבים ליותר עדינים מאשר אנחנו, שלא יכולים לראות שחיטה של תרנגולת. היום תראה לילד איך הורגים פרה, הוא יהיה צמחוני כל חייו. זאת אומרת יש משהו שהשתנה, ואנחנו קוראים לזה "עליית האגו", אבל למראית עין זה נראה הפוך.
זה נכון. זה נכון. האגו משתנה, הרצון לקבל שלנו משתנה, אנחנו נעשים יותר אגואיסטיים, ולכן יותר עדינים. האגו שלנו נעשה יותר גדול, ולכן הרבה יותר רגיש.
גלעד: אני מבקש להסביר את זה.
מפני שאנחנו מתפתחים. בהתפתחות שלנו מהאגו הפרימיטיבי שלנו, אנחנו מתפתחים נגיד לגובה, ולכל מיני תופעות שקודם לא היו מורגשות אצלנו כאגואיסטיות, והיום כן. ואנחנו יותר ויותר מרגישים את הדברים, לכן התפתחנו בצורה פסיכולוגית, פילוסופית, עם כל מיני מדעי הרוח וכן הלאה, מוזיקה, ספרות. מאיפה זה נובע? מתוך זה שהאגו שלנו נעשה יותר ויותר מורכב, ועמוק ועדין מצד אחד. מצד שני, אנחנו נעשים הרבה יותר אכזריים אחד כלפיי השני.
גלעד: במה זה בא לידי ביטוי?
בזה שאני יכול היום ללחוץ על כפתור ולהרוג חמישים מיליון איש בפצצת אטום, ואין לי שום בעיה עם זה.
גלעד: זה לאותו מי שלוחץ על הכפתור, אבל רוב האוכלוסייה.
כן, ואותו מי שלוחץ על הכפתור יכול להיות מצד שני, איש מאוד עדין.
גלעד: כן, זה מעניין. כל התופעה שאפשר היה לראות על הנאצים, על הנאציזם בגרמניה, זה עם שאף אחד לא האמין שממנו תצא כזאת אכזריות. מוזיקאים ותרבותיות וכן הלאה.
כן.
גלעד: זאת אומרת, אתה אומר שזה הולך ביחד. ההתפתחות של האגו משמעותה מצד אחד, עדינות ורגישות, ומצד שני, מוכנים להרוג המונים.
ככה זה. אתה יכול להיכנס לקונצרט פילהרמונית, ואתה יכול לקחת את כל האנשים שיושבים ושומעים את המוזיקה, ולעשות מהם ממש זונדרקומנדו.
גלעד: זה יכול לקרות לכל אחד, או שזה מין תופעה כזאת של אתה יודע, הם הגרמנים, לא אנחנו.
לא, זה יכול להיות עם כולם. כמה שאדם יותר מתפתח, הוא מסוגל ליתר דברים אכזריים.
גלעד: טוב, זה לא נשמע אופטימי, לאן מוביל דבר כזה?
מה זה לא אופטימי, מה יכול להיות אופטימי או לא? אם תיתן היום לאדם להרוג את כל העולם, את כל האנושות, הוא יעשה את זה. מה הבעיה?
גלעד: והעיקר שהוא יישאר.
כן. וודאי.
גלעד: אז לאן זה מוביל?
האגו גודל, הרצון לקבל, ליהנות הוא גודל. ואנחנו, אם לא מתקנים אותו, אנחנו רק מגיעים למצב שלא אכפת לנו מאף אחד. אנחנו לא יכולים לקבל בחשבון אף אחד. נראה לנו שאנחנו צריכים להיות יותר נעלים, יותר מיוחדים, אלא להיפך, להיפך, כמה שהאגו יותר גדול, אנחנו יכולים לעשות יצירות יותר טובות במוזיקה, בטכניקה, בכל מה שאתה רוצה מצד אחד, מצד שני לא אכפת לנו להשתמש בזה לרעה, ממש להרוג את כולם.
גלעד: זאת אומרת, מצד אחד מסוים של היכולת הטכנולוגית, ויכולות העידון בכל מיני מובנים עולה, ויחד איתה גם ההתעלמות מהזולת, רצון לנצל את הזולת אפילו.
כן, וזה שייך אחד לשני. האנושות לא כל כך מבינה את זה, ומבולבלת, אבל כך זה קורה.
גלעד: טוב. אז אם ככה עכשיו אנחנו מסתכלים קדימה, יש לזה בטח מטרה.
כן, שהאנושות תכיר את הרע שבה, בטבע שלה, ותבין שהיא צריכה לטפל בזה.
גלעד: יש מחזור חיים כזה של אגו אנושי? שהוא נולד, מתפתח, מגיע לאיזה שיא ומת?
הוא כל הזמן גדל. הוא לא שייך לגוף האדם. הוא כל הזמן גדל, ועובר מגוף לגוף כמו ווירוסים, כמו רוח, כאילו הוא רוח בתוך הגוף.
גלעד: זאת אומרת לאגו יש לו קיום בפני עצמו.
כן.
גלעד: ובמשך אלפי שנים הוא גדל וגדל, אפילו מיליוני שנים אבל לאחרונה זה בולט מאוד, גדל וגדל וזה שהגופות מתחלפים זה לא חשוב.
זה לא חשוב. הם רק נושאי האגו.
גלעד: בתוך דור, נאמר עכשיו בדור שלנו, יש כאלה שהם יותר אגואיסטים ופחות או שזה רק מוסתר אצל אנשים? אם האגו הוא של כל האנושות, איך זה שאתה רואה אחד ששולט על כולם ואחרים נכנעים תחתיו?
אנחנו נמצאים במין צלחת אחת שנקראת "נשמה" ושם כל אחד מתפקד לפי האגו הפרטי שלו, אבל כולנו קשורים יחד, ותפקידנו להגיע למצב שאנחנו מגלים שאנחנו קשורים יחד, ואיך מתוך זה אנחנו מתקדמים למצב שכולנו יחד חייבים להגיע למטרה אחת. בסופו של דבר אנחנו צריכים לגלות שרע לנו מתוך זה שאנחנו רוצים להזיק על ידי אגו שלנו אחד לשני, ומתוך המכות שנגלה פעם נחליט שאנחנו צריכים להיות קשורים זה לזה, ועוזרים זה לזה, כדי לנצח את האגו שלנו.
גלעד: זאת אומרת שאם יש היום בדור שלנו אחד שהוא טייקון, מיליארדר ששולט על מיליונים ואפילו על יותר ממיליוני אנשים ופעולותיהם, ועוד מישהו שחי בשבט זניח, ומוזנח באפריקה איפשהו בקצה, שניהם קשורים אחד לשני.
כן.
גלעד: וכולם נמצאים תחת אותה מדרגה של אגו למרות שהם לא מרגישים, ולא רואים את זה.
המטרה שלנו היא להסכים שאנחנו נפעלים על ידי האגו ושמספיק לנו, די, אנחנו לא רוצים להיות נפעלים על ידו, ואנחנו צריכים ההיפך, לעלות למעלה ממנו, ולהשתמש בו כדי לשנות את החיים שלנו.
גלעד: נראה שהאנושות מאוד מתקרבת לזה, אנחנו צריכים דווקא לשמוח.
נקווה שהצרות האלה שעכשיו עומדות לפניי האנושות, יחד עם ההסברה שאנחנו משתדלים לתת, כל זה יעזור לאנושות להבין מה צריכים לעשות.
גלעד: עכשיו אני רוצה לשאול על זווית קצת שונה של האגו, על הזווית האישית של הבן אדם. התחלת קודם לדבר על תינוק שנולד. לתינוק שנולד יש אגו גדול או קטן?
אין לו אגו, הוא כמו חיה.
גלעד: חיה, הוא רוצה רק לינוק ולהוציא את מה שצריך להוציא, כן?
כן.
גלעד: ולאט לאט כשהוא גדל, מה קורה לו?
אז מתחיל לגדול האדם שבו. זאת אומרת, הוא רוצה לנצל את הזולת.
גלעד: זאת אומרת בשלב מסוים הוא מזהה פתאום שיש כאלה מחוצה לו, חוץ מאימא ואבא, הוא מתחיל להיות איתם בקשר, ומה קורה לאגו שלו?
הוא רוצה לנצל אותם, שיטפלו בו, שיעשו כל מיני דברים, שיקנו את מה שהוא רוצה. הוא רוצה ממש לנהל אותם. הוא לומד איך להשתמש באהבה שלהם בצורה ערמומית.
גלעד: וככל שהוא גדל הוא נעשה יותר ערמומי, ומפתח את היכולת הזאת לנצל את הזולת?
כן.
גלעד: הוא גדל, נהייה נער, נהייה אדם בוגר, מה עכשיו?
הוא רוצה לנצל את כל המציאות. זה תלוי בגודל האגו שלו. או שרוצה רק להצליח בחיים שלו עם המשפחה שהוא בונה, או שרוצה להצליח בקריירה שלו, או בניהול אנשים, בממשל, או שרוצה בכלל לעלות למעלה מהעולם הזה, בשביל מה לו את העולם הזה.
גלעד: אבל אלה שרוצים לצאת למעלה מהעולם הזה, הם באופן יחסי מעט.
כן. זה הכול לפי הפירמידה.
גלעד: אותו אחד, אותו פרט יחיד שנאמר חי בגוף, מרגיש את עצמו כאדם, למרות שהוא לא מודע לזה אבל הוא חלק מהאגו של כל האנושות. ובפעולות שלו הוא עושה משהו שהוא בעצם תוצר של כל האנושות. והוא משפיע גם על מה שקראת הנשמה הכללית?
וודאי, כולם משפיעים על כולם, כי כולם שייכים לאגו אחד. רק שכל אחד מרגיש בתוך האגו הזה את החלק שלו.
גלעד: איך ההשפעה הזאת באה לידי ביטוי? נאמר עכשיו הוא מחליט לגנוב בלי שמישהו ידע או לעשות פעולה לנצל את הזולת, איך זה משפיע על הנשמה הכללית, על האגו הכללי?
כי הוא גורם נזק לכולם. לא בגלל שהוא גונב, אלא בגלל שזה היחס שלו, שהוא לא רוצה להתחבר עם אחרים בצורה יפה הדדית. כי כולנו נמצאים בתוך הנשמה הכללית כגוף אחד, אז יוצא שכשחלקים מאותו גוף רוחני רוצים להזיק לגוף הכללי, זה כמו איבר שמתחיל לצאת מהקשר הנכון עם הגוף.
גלעד: כמו שציינו קודם במקרה קיצון, יש אנשים שיכולים להיות בבית שלהם מאוד אכפתיים ודואגים לילדים, לאישה ולמשפחה הקרובה. ובחוץ, בעבודה הם אכזריים ומנצלים את הזולת וזה נראה לנו אפילו טבעי. הם עושים בזה נזק?
גם זה נזק וגם זה נזק. כל דבר צריך להיות מאוזן. למה בבית הוא צריך לתת הכול, לגדל את כולם להיות אגואיסטים, ובעבודה הוא צריך להיות מנותק מהאחרים? גם זו וגם זו התנהגות לא טובה, משני הכיוונים.
גלעד: זאת אומרת הוא בעצם עושה נזק כפול.
הוא צריך לראות מה הוא יכול לעשות לטובת החיבור בין כולם.
גלעד: אז עכשיו אנחנו כבר מדברים על איך לתקן את האגו. עד עכשיו לא דיברנו בכלל על התיקון, אלא דיברנו רק על הכרת הרע. בוא נדבר מה עושים עם הדבר הזה. כי הבנו שמבחינת האנושות האגו הולך וגדל, כמו שאמרת קודם, בשביל שנכיר את הרע הזה. מבחינת האדם האגו גדל וגדל, וכשאדם מזדקן הוא מפסיק לרצות?
יש ויש. כן.
גלעד: כוונתי לאדם נורמלי, נורמטיבי.
אם נורמטיבי, אז וודאי שהאגו שלו הולך להיכבות.
גלעד: בתור נער או צעיר, הוא רוצה את כל העולם ולאט לאט [זה נכבה]
כן.
גלעד: אז עכשיו מה התיקון של זה?
אין תיקון לזה. התיקון הוא בזה שהוא מתחיל להכיר את הרע שבו.
גלעד: הוא הכיר.
אם הכיר אז הוא צריך לחפש איפה הוא יכול לתקנו.
גלעד: אנחנו מדברים על תלמידים שהגיעו אלינו והתחילו ללמוד אצלנו.
כן.
גלעד: ועכשיו הם אומרים, הבנתי מה שאתה אומר, אולי אני עוד לא מרגיש את זה בכל ליבי, מאודי ונפשי, אבל אני בכל זאת מבין כשאתה אומר, שהדבר הזה אם הוא ימשיך, אנחנו נגיע אל פי תהום, זה בטוח לא יהיה טוב. מה אני עושה עם זה?
מה זאת אומרת מה אני עושה עם זה? אתה צריך לתקן.
גלעד: מה יש לי לתקן?
את היחס שלך לאחרים. אבל בצורה ברורה, שאתה עושה את זה כדי לכוון אותם לתיקון שלהם וזה יגרום תיקון לעולם, לאגו העולמי.
גלעד: זאת אומרת אני צריך לקום בבוקר ולהגיד לעצמי, רגע רגע אתה לא הגוף שלך אתה חלק מהאגו העולמי.
כן.
גלעד: בסדר. עכשיו אני חייב מאוד מאוד להיזהר כי אמרת קודם, שכל דבר שאני עושה בכיוון הלא נכון, אני עושה רק נזק.
אז צריכים ללמוד, אין פה מה לעשות. אז מביאים אותך לקבוצה, מסבירים לך איך לתפקד בעשירייה, איך למשוך את הכוחות שיחברו ביניכם וכן הלאה.
גלעד: אני מתחיל לעבוד בעשירייה, כבר דיברנו על המושג הזה. יש אגו של העשירייה?
אם אתם תתחילו להתחבר אתם תראו [עד] כמה.
גלעד: מה זה הדבר הזה, האגו של העשירייה?
ככה זה, אגו שבא בשיתוף עם כולם. זה אגו מאוד מיוחד שהוא צומח מתוך החיבור שביניכם, שמתחיל לשנות אתכם ולהעמיד אתכם זה מול זה וכולם יחד נגד אולי העולם החיצון. יש בזה הרבה תופעות.
גלעד: זאת אומרת, האגו של העשירייה זה משהו שהוא לא שלי, לא שלו, ולא של אחד מכל העשרה, זה משהו נוסף על האגו שכל אחד הביא עם החבילה שלו.
כן. הוא מביא את כל העשירייה לדרגה יותר גבוהה.
גלעד: מה הוא עושה לנו, הוא מזרז את התהליך?
כן. אם אנחנו יודעים להתחבר, אז האגו שלנו מראה את עצמו יותר גבוה, אנחנו נצטרך להתעלות למעלה ממנו וכך אנחנו עולים למדרגה הבאה.
גלעד: ומה ישמור עלינו שלא נברח ממנו?
אנחנו בעצמנו.
גלעד: איך?
כל הזמן ש"איש את רעהו יעזורו", אנחנו נצטרך לעזור אחד לשני בכל זאת להחזיק בתוך הסירה שלנו הקטנה.
גלעד: אתה יודע, גם ככה אני בקושי מתמודד עם האגו שלי.
אבל אם אתה תחשוב על השני אז אתה לא תינזק.
גלעד: זאת אומרת לא צריך לחשוב על האגו שלי, אלא על האגו של החבר.
כמה שאתה חושב על החבר זה שומר עלייך.
גלעד: אפילו לא חבר, חברים, כי אנחנו עשרה.
כן.
גלעד: ואז מתפתח אגו חדש שמזרז את הדברים. איך מתקנים אותו?
מתעלים למעלה, אין מה לעשות עם האגו. מתעלים למעלה ממנו וכך בהשפעה הדדית. זה נקרא שמתעלים בהשפעה הדדית, משתמשים באגו בצורת השפעה.
גלעד: טוב, אז ננסה לעשות סיכום. דיברנו על זה שהאנושות מתפתחת והאגו שלה רק הולך וגדל וגדל ולמרות שנראה כביכול שפעם האנשים היו יותר אכזריים זה לא נכון, אלא היום.
הרבה יותר.
גלעד: הרבה יותר אכזריים כי מצד אחד אנחנו נעשים עדינים בטכנולוגיה, ביכולות הבנה, מצד שני הרבה יותר אדישים ואפילו שמחים מכאב של הזולת.
כן.
גלעד: זה פן אחד. דיברנו על הפן האישי של הבן אדם שמרגע שהוא נולד, הוא כמו חיה קטנה, לאט לאט האגו שלו גדל, מגיע לאיזה שיא וכשהוא מתחיל להזדקן או לוותר, אז הוא הולך ודועך.
כן.
גלעד: ודיברנו על אגו קבוצתי, על אגו של העשירייה לצורך העניין, שבו קורה דבר מאוד מעניין, זה מזרז את ההכרה ואת יכולת ההבנה של מה זה האגו בכלל, מה זה הרע הזה.
כן.
גלעד: איך משפיעים אחד על השני, איך האגו הקבוצתי משפיע על האישי, על האנושי?
על זה יש עשרות מאמרים ואני לא יודע ממה להתחיל. אדם שבא לקבוצה שרוצה להגיע לחיבור ולעלות למעלה מהאגו, אז האדם הזה צריך להשקיע את עצמו בקבוצה הזאת וכך הוא מתקדם.
גלעד: אתה יכול לתת לנו כמה מילות סיכום שנהייה אופטימיים מהתהליך הזה.
לפני שאדם בא לקבוצה אין שום אופטימיות, אחרי שהוא בא לקבוצה הנכונה, הוא יכול להיות אופטימי ולשנות את עצמו על ידי ההתחברות לקבוצה. שיתכופף ויקבל על עצמו את מרות הקבוצה וכך יגיע בתוך התהליך הנכון למטרה הנעלה.
(סוף התוכנית)