נשים בעולם החדש
התפתחות מנהיגות האישה בהיסטוריה
שיחה 30.06.20 עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
נורמה: ברוכים הבאים אל סדרת תוכניות מאוד מעניינות על "נשים בעולם החדש". היום נתחיל עם הנושא "התפתחות מנהיגות האישה בהיסטוריה".
ניצה: לאורך ההיסטוריה אנחנו רואות שהיו לא מעט נשים שהיו חלוצות, פורצות דרך, שעשו שינוי בעולם, שהניחו איזו תשתית לחברה יותר מתקדמת, שהשיגו כל מיני הישגים. אבל אנחנו רואות שבדרך כלל נשים כאלה היו צריכות להיות מאוד גיבורות כדי להצליח לפרוץ, כדי ללכת אולי נגד הנורמה החברתית שהייתה נהוגה באותה תקופה, באותה תרבות. יש מספר גיבורות שאולי רובנו מכירים, אבל אחרי הכול אנחנו רואות שאולי את ההיסטוריה כתבו דווקא הגברים. כי אנחנו רואות שלמרות הכול מעט מאוד נשים מופיעות, גם אם הן עשו משהו וגם אם הן הובילו מהלכים, הן נשארו איפה שהוא משתרכות מאחור.
היום נרצה להבין יחד איתך מה התהליך שנשים עברו לאורך ההיסטוריה שלנו שעיצב אולי את התפיסה שלהן, את התפיסה של החברה כלפיהן ושעיצב את התפיסה שלנו עד היום. איך אתה רואה את זה מהזווית שלך?
קודם כל, ההיסטוריה מתפתחת לפי המבנה הכללי של החברה ושל היקום ושל כל העולם. כמו שאנחנו לומדים מחכמת הקבלה, זה מבנה שיש בו עשר ספירות, והמבנים האלה מתחילים להתפתח מלמעלה למטה, מכתר ועד המלכות. אמנם כל זה כלפי המלכות וכלפי החלק הנשי שבמבנה שזה מלכות, אבל עד שזה מגיע למלכות ועד שהכול מתפתח, האישה כאן תמיד נמצאת בתפקיד נסתר. אנחנו רואים את זה במשך כל ההיסטוריה בכל העמים ובכל הזמנים.
יש רק הבדל בעם ישראל, שתפקיד האישה הוא קצת יותר בולט, לא בהרבה אולי, אבל יותר בולט. זה עם אדם וחוה ואחר כך עם כל הנשים הגיבורות האלה שהיו מלוות את הגברים. אנחנו רואים את זה הרבה, אפילו נשים שלא שייכות לעם ישראל, תמיד דרכן היו קורים כל מיני אירועים, כמו נגיד בתיה בת פרעה. זו לא בת פרעה, אלא בת י"ה, בת ה', שזה סימן שהיא ממש מגיעה בתפקיד עליון מלמעלה. והיו עוד במשך כל ההיסטוריה. אנחנו פותחים את התנ"ך ושם ממש אנחנו רואים כל פעם אישה בתפקיד מאוד מיוחד, ודרך אגב תמיד אפשר להגיד תפקיד חיובי. גם אחרי תקופת התנ"ך כמו אשתו של רבי עקיבא ועוד, עד זמננו אלה.
בזמננו זה כבר משהו מיוחד. כשנכנסנו לימי הגלות הגדולה הארוכה בת אלפיים שנה, אנחנו נמצאים כבר במצב אחר. במשך אלפיים השנה האלו הייתה תקופה שתפקיד האישה היה עוד יותר נסתר, כי האורך כעומק הגלות, גם התפקיד של האישה. ועכשיו כשזה יוצא, יותר ויותר נשים מקבלות חופש ותפקיד יותר ויותר גדול וחשוב, ובמיוחד זה במאה ה-20 וכל שכן במאה ה-21 שלנו, אנחנו נמצאים כבר במצב שהאישה הופכת להיות חלק דומיננטי בהתפתחות.
אנחנו רואים את זה גם בעולם המודרני הגשמי, כמה מנהלות יש שממש מנהלות את המדינות וכולי. וככל שאנחנו מתקדמים יותר, אנחנו רואים שבסופו של דבר לא רק כוח האישה, אלא גם דמות האישה הופכת להיות יותר ויותר חשובה. ובסופו של דבר אנחנו רואים שכל העולם קיים רק כדי להעלות את המלכות שהיא החלק הנשי שבמודל העולם, להעלות אותה למעלה מהכול. כי בהחלט, אמנם היא הייתה כל הזמן בהסתרה מפני שזו הספירה האחרונה, אבל בשלב האחרון היא הופכת להיות חשובה ביותר. כי היא יוצאת מהמסתור, מהנסתר, ומתגלה באור חוזר שלה עד הכתר. יוצא, שהתפקיד שלה הוא דווקא התפקיד החשוב ביותר. אמנם "כל כבודה בת מלך פנימה", והיא הייתה נסתרת במשך כל הזמן, אבל עכשיו היא באמת "יוצאת לבמה" ומתחילה להתגלות כחלק החשוב ביותר.
לכן אני חושב שהמאה ה-21, במיוחד מזמננו והלאה, אנחנו צריכים לראות אותו כיותר ויותר נותן לאישה זמן ומקום להתקדם ולהראות את עצמה, בתנאי שאנחנו מדברים כאן על ידיעת תפקיד האישה וידיעת תיקון העולם. נשים כאלו באמת יכולות להביא את העולם למטרה הנעלה שאנחנו עומדים ממש לפני המימוש.
נורמה: אבל נראה שההתפתחות של נשים תמיד הייתה בפיגור אחרי ההתפתחות באופן כללי. האם גם אתה חושב שזה כך, ואם כן למה זה קורה בצורה כזאת?
זה נראה כך, אני מסכים. זה נראה כך כי כפי שאמרתי, האישה היא החלק העשירי. כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, ומלכות היא האחרונה, וזה החלק הנשי האחרון שבנשמה. אבל כשהיא מקבלת כבר ונותנת צמצום, מסך ואור חוזר, היא מגיעה עד הכתר ואז האור מגיע ומאיר בכל הספירות. לכן יש כאן עניין של האור הישר והאור החוזר ששניהם מתחברים יחד. בהחלט האנושות הזניחה את תפקיד האישה ולא כיבדה אותה כמו שצריך, אבל כל זה צריך להיתקן בזמננו כי אנחנו מגיעים לשלב האחרון, והאישה צריכה לגדול ולהראות את עצמה.
ניצה: אנחנו באמת רואים שהשינוי המשמעותי, מבחינת הפריצה של הכוח הנשי קדימה, התחיל כבר במאה ה-19 פחות או יותר. שם התחילו נשים יותר לבלוט והיו נשים שקידמו כל מיני זכויות להצבעה, זכויות לחינוך, להשכלה. הם קידמו גם נשים אבל הם קידמו גם חברה, גם כל מיני אוכלוסיות מוחלשות וסוציו אקונומיות נמוכות. היה חשוב להן לקדם דברים מן הסוג הזה. אנחנו רואים שיש פה איזשהו כוח נשי שמתחיל לפרוץ החל מהמאה ה-19, פחות או יותר.
כן, וזה לא סתם לגדל את האישה, לתת לה מקום על הבמה, אלא אישה כשהיא יוצאת אל הבמה ההיסטורית, החברתית, האנוכית, אפילו מדינית, היא סוחפת אחריה ממש כאלו שכבות של העם והעולם בכלל, היא משנה את הכול. אנחנו רק נותנים מקום לאישה אחת להיות בולטת והכול משתנה.
ניצה: איך אתה רואה את הזמן המיוחד שלנו? אמרנו שמהמאה ה-19 בערך אנחנו רואים איזושהי התפתחות וגל נשי שמתחיל לצאת החוצה. מה מיוחד בזמן שלנו היום?
הזמן שלנו היום זה זמן שאנחנו מגיעים בו כבר לסוף תיקון העולם. יש לפנינו אולי עוד הרבה מה לתקן, אבל בסך הכול, לפי הפעולות ולפי הזמנים, אנחנו נמצאים כבר בסיום התהליך. ולכן מיום ליום תפקיד האישה יהיה יותר בולט, האישה תדרוש יותר ויותר כי כוחות הטבע כך דוחפים אותה, מצד אחד. מצד שני, הצד הגברי יהיה יותר נכנע כלפי האישה. אנחנו צריכים כאן לתת תיקונים מסוימים, זאת אומרת, להסביר לאישה עד כמה יש לה תפקיד ושהיא תיקח אותו בידיים ולא תזניח. כי אם הנשים לא לוקחות את תפקידן בידיים, הן כאילו משאירות את זה לגברים. אבל הגברים כבר לא יכולים לתפקד כמו קודם, ואז יוצא שהגברים כבר לא מתפקדים והנשים עוד לא מתפקדות, ויוצא כאן איזה מקום ריק באמצע וזה זמן מסוכן. אלה הזמנים שאנחנו עכשיו נכנסים אליהם.
נורמה: מה ההבדל בין המנהיגות של נשים לבין המנהיגות של הגברים, ואיך לשלב את שניהם?
קודם כל, גם נשים וגם גברים, אם הם לא יודעים על תכלית הבריאה ותוכנית הבריאה ואיך צריכים לנהל אותם ואיך צריכים להביא אותם למשהו שהטבע דורש מאיתנו, בהתאם לטבע, זה לא יתקיים באופן יפה וטוב באף מקום ובשום צורה. אנחנו צריכים קודם כל להפעיל את החינוך. ואז, כתוצאה מהחינוך, נשים יצטרכו לקחת תפקידים יותר ברורים, יותר גדולים, יותר אמיצים מאשר קודם.
אנחנו רואים כאן את חלוקת הזמן באנושות. כשהגיע השלב האחרון והאנושות לא נכנסת לתיקון הסופי על ידי חיבור, לימוד חכמת הקבלה והקמת מערכות החיבור, עשיריות וכן הלאה, כל עוד זה לא מתקיים ממש בצורה ממשית, אז הגברים, כרגיל כמו במשך כל ההיסטוריה, נמצאים בתפקיד שלהם. ברגע שאנחנו מתחילים לפרסם את שיטת החינוך והעבודה בעשיריות בלהגיש את הכול לנשמה הכללית האחת הגדולה, נשמת האדם הראשון, אז הנשים יוצאות יותר לתפקיד, וכך נעשים הגברים יותר בטוחים בהקמת העשיריות והקמת המערכות הפנימיות של החברה, והנשים יוצאות לתפקיד יותר חיצון. לכן אני כל הזמן אומר שהתפקיד של ההפצה, הוא יותר תפקיד האישה.
ניצה: אתה נותן איזושהי נקודת מבט מאוד מהפכנית על התהליך הזה שמתרחש, ואתה קושר קשר ישיר בין התיקון החברתי, שהחברה היום בעולם צריכה לעבור, לבין התפקיד המיוחד של האישה. וזה מאוד מעניין, כי אותה אישה, שבמהלך כל ההיסטוריה הייתה שם מאחור, אותה החברה שהסתכלה על האישה כאיזושהי דמות שלא חייבים להקשיב לה עד הסוף, פתאום דווקא היא צריכה לעבור לקדמת הבמה ולטפל באותה חברה.
אבל גם גברים מסכימים לזה. זה מה שמעניין, גברים מסכימים לזה. הטבע פועל בצורה כזאת, שנותן לאישה זכות קדימה ואין מפריע, אף אחד לא מפריע, תראי בכל העולם, חוץ מהממשלות הדיקטטוריות למיניהן, בדרום אמריקה, ברוסיה וכן הלאה. אבל בכל יתר המדינות, מה שלא היה אף פעם דבר כזה, זה כבר פלא. וזה כבר לא מעכשיו, זה כבר במאה השנים האחרונות. איך יכול להיות שבאנגליה זה התרחש?
נורמה: בגלל שאנחנו מתייחסים עכשיו לתהליך ההיסטורי, יש שאלה לגבי זה. התכונות של מנהיגות התקיימו באישה מתמיד? אישה נולדת עם זה? כל אישה?
שוב, זה עניין של התפתחות. תמיד היו תכונות מנהיגות אצל אישה אבל במסגרת, בקנה מידה של הבית, בקני מידה קטנים. ושם הגבר לא מסוגל. תכניסי גבר לכיתה קטנה או לבית שהוא ינהל טוב, הוא לא יודע איפה המזלגות, איפה הסכינים, איפה הצלחות, אין לו. אין לו שכל לדַבֵּר, לעבוד, לסדר את הדברים הקטנים האלה, הוא לא מסוגל. רק האישה הייתה כל הזמן שולטת בזה.
במשך הזמן נעשה שינוי, וזה לא שייך לעולם שלנו ולא שייך לשכל. זו התארגנות פנימית בהתאם לנשמה שהיא מגיעה ולאט לאט מתקדמת לתיקון, שהאישה התכללה מדברים יותר גבוהים, יותר גדולים שנמצאים מעליה. האורות מלמעלה, דרך כתר, חכמה וכן הלאה, עד המלכות, הם התחילו להגיע אליה יותר ויותר, ואז היא התחילה להרגיש שהיא יותר מבינה במה שקורה בעולם, והיא כבר יותר מוכנה להביע את דעתה על כל מיני דברים גדולים. זה לא איפה נמצא המלח או הפלפל במטבח שלה, אלא היא יכולה להגיד ולייעץ לגבר, גם למלך, גם לבעלה, גם לממשלה וגם לפרלמנט, היא יכולה להציע להם כל מיני דברים, כל מיני פתרונות, שזה לא רק איך לבשל אלא איך לבשל פוליטיקה, איך לבשל את הדברים. ואנחנו רואים עד כמה היו כאלה נשים. ודרך אגב, הן גם היו יחד עם זה אימהות וכולי. זאת אומרת, זה לא שייך אחד לשני.
אבל שוב, זה בגלל שהגיע הזמן שהאורות העליונים התקרבו למלכות ונתנו הארה למלכות ולכן האישה מרגישה שהיא יכולה לעבוד עם זה. וכשהיא יכולה לעבוד עם זה, היא יכולה לסדר את הדברים האלה יותר מגבר, מפני שהיא ספירה אחרונה והיא נותנת אור חוזר ומקשרת את כל הספירות שלפניה, ולכן היא יכולה לסדר את כולם ולסובב את כולם. הגבר נשאר כביכול בתפקיד שלו המסוים, ולאישה יש כוח כמו עם הילדים, כמו בקבוצה בגן ילדים, היא יכולה לשלוט בכולם ויש לה ראש לאלף ואחד דברים.
נורמה: הטבע נותן לאישה, לכל אישה את התכונה של מנהיגות?
כן. רק תלוי רק באיזו צורה, באיזה אופי. לא כולן יכולות להיות כמו מרגרט טאצ'ר או כמו גולדה מאיר ויש עוד הרבה היום. אבל בכל זאת זו צורה מיוחדת. אני חושב שבזמננו כבר צריכים להחליף ממש בכוח את כל הגברים שילכו הביתה לטפל בחיתולים ובמטבח, ושהנשים יבואו לפרלמנט.
ניצה: איך היית מגדיר את אותה תכונה של מנהיגות נשית, כמו שאתה רואה, שבדיוק את התכונה הזאת אנחנו עכשיו צריכות לעורר בתוכנו הנשים כדי באמת להוביל את החברה למקום חדש?
אנחנו יודעים שבכל מקום שבו אישה עובדת, שם יש סדר. העולם לא צריך את הכוחות של הגבר, הכוחניות שלו, הגבריות שלו, זה הכול שטויות. העולם צריך אותה אישה מתונה, מאוזנת, פנויה מכל השטויות של נשים שלפעמים מאוד בולטות בחשבונות הקטנים. אלא אישה שהיא כן יכולה לשקול את הכול נכון וטוב, שהיא מקבלת לפחות את המדינה שלה כמו את הבית שלה, שאכפת לה, שחשוב לה וכן הלאה, שהיא חייבת לראות את עצמה כמאזנת בין כל הפלגים, בין כל המפלגות, בין כל הדברים. רק אישה יכולה לעשות את זה. רק אישה.
נורמה: מה עשינו לא טוב עד עכשיו?
אתן לא מספיק גבריות.
ניצה: מה זאת אומרת?
תפסיקו לוותר.
ניצה: לדרוש את מקומנו?
בכוח. יש מספיק חוקים בכל מדינה ומדינה כדי שנשים ידרשו שלטון, מה שמגיע להן, ושייתן להן כוח להראות עד כמה הן יכולות לקיים את המדינות בצורה נכונה.
ניצה: נעשה פה סדר, שנראה באמת את ההבחנה. מה ההבדל בין דרישות של נשים, שהן בעיקר נאבקות עבור זכויות לעצמן, לשוויון.
זה סתם שטויות, כמו בבית.
ניצה: לבין באמת המלחמה, שעליה אתה מדבר, להיאבק.
אני מדבר על מלחמה, שהיא מלחמה קודם כל רוחנית. שאישה, כתוצאה מהחינוך שלנו, חייבת להבין שזה הדבר החשוב ביותר ושהיא תחייב את כל העולם. כמו שאימא מחייבת את הילדים שלה, ללמוד ולסדר הכול וללכת לבית ספר ולחזור, להתרחץ, בקיצור אימא, כך אנחנו צריכות לראות את תפקיד האישה.
נורמה: אז מה זו בדיוק הדרישה הרוחנית שאתה מדבר עליה?
דרישה רוחנית, שהיא תבין שכל העולם מצפה לתפקיד נכון של אישה, שהיא מחייבת את כולם להתעסק בהכרה, בהשגה של המטרה הרוחנית של העולם.
ניצה: המטרה הרוחנית של העולם, אתה מתכוון להגבהת רוחו של האדם? לְמה בדיוק הכוונה ואיך זה קשור לפן החברתי?
זה בדיוק, כי בפן החברתי זה נפתר. אם אנחנו מתחברים בינינו בצורה נכונה, אנחנו נותנים לאור העליון, לכוח העליון של הטבע להיכנס ולטפל בנו. וזה התפקיד של האישה. התפקיד של אימא.
ניצה: אפשר לסכם ולומר שבעצם המאבק פה, הוא לא בהשוואה בוא נגיד על הזכויות שלנו כנשים, אלא על היכולת שלנו להשפיע לחברה.
ודאי. אף אחד לא חושב שאישה צריכה להגיע, אמנם יש כאלה שמדברים ככה, שאנחנו עכשיו נעלה ואנחנו נראה לגברים האלו. לא. כאן מדובר על "שלום הבית" מה שנקרא.
נורמה: אז אפשר להגיד שעד עכשיו במשך ההיסטוריה אנחנו ראינו שהיו נשים בודדות פורצות דרך, ובתקופה הזאת מדובר על כוח נשי, על משהו כללי יותר רחב, יותר כולל?
לא רק. אנחנו רואים שנשים יכולות לצאת לקדמת הבמה אבל חסר להן ידע, חסר להן חיבור, חסר להן ארגון. אם הן ירצו להתקדם, הן יצטרכו ללמוד טוב בהתאם לזה להתחבר נכון, להכיר את התפקיד שלהן ואז בשכל ורגש נכון לממש את התפקיד.
ניצה: יש פה איזה מהפך פסיכולוגי מאוד גדול שנשים צריכות לעבור בהמשך למה שאתה אומר.
אבל אין ברירה. נגיד שיש לך ילדים קטנים והם חייבים מאין ברירה להגיע ולהתקבל לאיזו אוניברסיטה, ואם הם לא יתקבלו חס ושלום אז יהיה להם רע מאוד, ואז מה את עושה כמו אימא.
ניצה: זאת אומרת, אם בעצם עד עכשיו היחס של החברה כלפי נשים היה יחס מסוים שהוא בעצם עיצב וחינך את התפיסה שלנו היום, אתה בעצם בא ואומר לנו עכשיו, זה אתן, עכשיו תורכן, עכשיו קחו. ופתאום אישה אומרת, אבל במהלך כל ההיסטוריה עברנו תהליכים שלא היו בקדמת הבמה ואנחנו פתאום צריכות לפרוץ קדימה וזה איזשהו מהפך.
ופה השאלה, מה יכול לעזור לנשים להכיר בתפקידן, להכיר במקום הזה, לעורר אותן לתפקיד הזה עכשיו וליכולת?
רק חינוך נכון, כי אני רואה שברגע שאני מסביר אבל אחר כך הן מתחילות ביניהן לדבר, מיד הן יורדות לרמת בית ומטבח.
ניצה: מה היית מציע לנו כנשים?
בינתיים לקחת תפקידים קטנים בחברה שלנו בבני ברוך, כל מיני כאלה דברים, ולאט לאט מנשים שמצליחות כאן יהיה אפשר לחבר איזו קבוצה של מנהיגות.
נורמה: כדי לפתח את התפקידים האלה או כדי לממש אותם, מה האופק אליו אנחנו צריכות לכוון את עצמנו?
זה צריך להיות רק לדעת את תכנית הבריאה, תכלית הבריאה, השלבים שאנחנו צריכים להתקדם, על ידי מה אנחנו משיגים את זה. בקיצור כל הדברים האלה שאנחנו צריכים מעכשיו והלאה, זה דבר אחד. ודבר שני, שאנחנו נתקדם בזה כך שבעתיד אותן נשים שהן עכשיו מתחילות ללמוד, יכינו את עצמן להיות המנהלות של החברה ושל האנושות.
נורמה: איך השינוי צריך לבוא לידי ביטוי?
אני פונה לכל אותה קבוצה גדולה בין לאומית, עולמית. שאתן מרגישות שאתן באות לתפקיד מיוחד, ואתן חייבות להיות בזה מיום ליום יותר תקיפות, יותר מוכנות לכל דבר כדי ממש להציל את האנושות מכל השלב החמור מאוד שעומד לפנינו אם אנחנו לא נממש אותו נכון.
ניצה: קודם כל אנחנו מאוד מודות על השיחה הזאת ואנחנו נרצה עוד לשוחח איתך בהמשך. הנושא הזה הוא באמת מרתק, הוא לא רק מרתק הוא גם מאתגר אותנו כנשים כי הוא בעצם מעורר אותנו לפעולה.
איזו פעולה?
ניצה: כמו שהסברת, הפעולה הזאת היא באמת לצאת החוצה להתחיל לארגן את החברה, לסדר אותה, להבין לאן זה הולך, להסביר בתהליכי ההסברה, יש פה הרבה מאוד עבודה.
אני בטוח שאתן מסוגלות, ואני אשמח לעזור בכל מה שאני יכול. בהצלחה לכן.
(סוף השיחה)