תפקיד שלושת הדתות

תפקיד שלושת הדתות

פרק 681|21 gen 2016

חיים חדשים

שיחה 681

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- 21.01.16– אחרי עריכה

אורן: אנחנו רוצים לדבר הפעם על האסלאם שמשתלט על אירופה, אונס אותה, ועל ההשלכות הרבות שיש לזה.

ניצה: בתכנית הקודמת שוחחנו על התפשטות האסלאם בתוך אירופה, העניין שלא מדובר רק באינוס של נשים, אלא אינוס של תרבות, סדר יום, דת, תקשורת, חוקים, שלטון. הם לאט לאט מצליחים לזרוע פחד, עד כדי כך שבאירופה מתחילים להוציא כל מיני כללים וחוקים. אחת ההצעות המעניינות שהוציאה ראש עיריית קלן כלפי הנשים, אומנם זו רק הצעה כרגע, אבל היא דיברה על כך שלא כדאי שאישה תסתובב לבד. כדאי שהיא תמיד תסתובב בקבוצה, עם אנשים שהיא מכירה, ואם יש בתוכה גברים אז רצוי ללכת במרחק של זרוע מהגבר שלידה.

למרות שזה בעלה?

ניצה: היא לא דיברה על כך, אבל יש כאן תהליך מאוד מעניין ואפילו אבסורדי.

הם מתחילים לקבל כבר את חוקי האסלאם. האם האישה צריכה ללכת ליד הגבר או אחרי הגבר?

ניצה: כנראה שלזה הם עדיין לא הגיעו, אבל זה לא נשמע הגיוני, ועוד בגרמניה עם העוצמה שלה, עם הכוח הכלכלי שלה.

אם כך לא נראה בחור ובחורה שהולכים בחיבוק.

ניצה: כשאנחנו מסתכלים על כל התהליך הזה, לא ברור לחלוטין מה הכוח שמניע את כל הדבר הזה. איך זה קורה באירופה של היום, מאיפה הדבר הזה מגיע והאם זה יתפשט רק באירופה או גם במקומות אחרים, כמו בארצות הברית ואולי באסיה ובעוד מקומות. יש כאן מהלך של המון כוחות שפועלים בתוך המפה הזאת. כרגע אנחנו רואים רק תופעות שהן לא הגיוניות וקשה לנו מאוד לתת לזה הסבר. עדיין לא ברור מה קורה מתחת לפני השטח, איך אתה רואה את התמונה השלמה?

אני לא רוצה להיות בתוך "הכביסה" הזאת. אני יותר מעוניין לתת הסבר מכוחות הטבע, מהתכנית הכללית שעליה מדברת חכמת הקבלה, ואז זה יהיה אולי יותר ברור.

באנושות יש בסך הכל חלק שהוא יחסית פסיבי, כמו הודו, סין, דרום אמריקה, אוסטרליה, ויש חלק אקטיבי. החלק האקטיבי בכל היבשות הוא הנצרות, האסלאם והיהדות. הנצרות והאסלאם חזקות בכוח הגשמי שלהם, הפיזי, והיהדות חזקה בכוח הפנימי, הרוחני.

תחילת ההתפתחות התחילה מהיהדות, מבבל העתיקה שהייתה מכוונת לגילוי הבורא לנברא בעולם הזה. זו בעצם המטרה, וזה מה אברהם רצה כל כך לגלות, את הכוח העליון, למה הכול קיים, בשביל מה קיים ואיך.

אברהם גילה את הכוח העליון, הוא ממש גילה, הוא הרגיש בתוכו. כל הציור הזה הצטייר בתוכו ולכן הוא קרא לעוד אנשים מבבל, שהייתה אז בקריסה, במשבר, להצטרף אליו ואז הוא התחיל להסביר להם באיזו צורה אפשר לגלות את הכוח העליון. כי את הכוח העליון מגלים דווקא בנתינה, בהשפעה, ואת הנתינה וההשפעה משיגים בחיבור בין בני האדם.

זאת אומרת, אם אני רוצה לגלות את הבורא, אני צריך להיות המשפיע, הנותן, האוהב, ואז אני ארגיש אותו. במידה שיש בי תכונה כזאת, אני מגלה שהוא נמצא, שהוא ממלא את האוויר, את העולם הזה.

כשאברהם התחיל לגלות לאנשי בבל, הוא לא גילה להם באותה צורה שזה התגלה לו, אלא הוא התחיל ללמד אותם איך לעשות, איך לרכוש את התכונה הזאת. ומפני שלהגדיל את תכונת ההשפעה והאהבה אפשר רק בחיבור בין בני אדם, הוא התחיל לחבר ביניהם. בצורה כזאת הוא לימד אותם להתחבר יפה ביניהם, וכאשר כוח החיבור ביניהם היה דומה לכוח הטוב, לכוח המשפיע, לא-לוהות, הם גילו את הבורא. אחר כך משה המשיך, וכולי.

עם ישראל היה בזה מאז ימי אברהם ועד שהוא שקרס. זאת אומרת העם לא יכול היה להחזיק יותר את החיבור שהיה ביניהם, ולכן הוא נפל מאהבת אחים לשנאת חינם. זו הייתה הסיבה לחורבן בית המקדש, זו בעצם הסיבה הפנימית, זה החורבן האמיתי, בזה שהקשר בינינו, בין היהודים נחרב. ופני שהקשר בין היהודים נחרב, התחילו להופיע במקומו צורות אחרות כתחליף, כמו היהדות העממית, זאת אומרת בלי להשיג את הבורא, בלי להתחבר, בלי להשיג את אהבת הזולת, בלי כול ישראל חברים, בלי להיות בערבות, כאיש אחד בלב אחד. זאת אומרת בלי כול הסיסמאות האלה שהתורה דורשת, שנדרש מהעם בהר סיני. אלא סתם תקיים כל מיני פעולות בעולם שלנו, כאלה וכאלה, ובזה אתה יהודי. אומנם בזה אנחנו כן שומרים עלינו, אבל לא יוצאים מהגלות, לא עולים בחזרה לחיבור ולא מגלים בחיבור את הבורא וחיים בנוכחותו.

יחד עם היהדות התחילו לצאת שני ענפים, הנצרות והאסלאם. הנצרות זה קו שמאל והאסלאם זה קו ימין, כלפי היהדות, כי היא גם קו אמצעי. אבל כל זה במישור דעולם הזה בינתיים. יוצא שכל ג' הקווים הללו, היהדות, הנצרות והאסלאם,, צריכים לטפל בכל אוכלוסיית העולם ולהתפשט בכל העולם כדי להביא את העולם למצב שהוא יוכל לקבל את הידיעה הזאת, את הגישה הזאת. את המסר של גילוי הא-לוהות, של כוח אחד בתוכם מתוך השתוות הצורה ולהיות כמוהו, כמו הכוח הטוב והמטיב, באהבה, בהשפעה וכן הלאה.

לכן בכל הדתות הללו, ובכלל בכל האמונות הקטנות בעולם, יש מעל 3000 אמונות שונות בעולם, צריכים לראות בהם כהכנה בדרגה האנושית. ישנה הכנה לאנושות להיות מורכבת מטוב ורע, כביכול מא-לוהות, מארציות, מכל מיני מצבים, מאמונה בעולם הזה, בעולם הבא, בשכר ועונש. ולמרות שיש בלבול גדול ואף אחד לא יודע ולא מבין, כי יש כל כך הרבה ידיעות ושיטות, אבל על ידי זה האנשות כאילו מטגנת את עצמה על אש קטנה ומגיעה לצורה שמוכנה לקבל את השיטה האמיתית. כי בלי ההכנה הזאת הרצון האגואיסטי, שקיים בתוך האנושות ובגללו אנחנו הפוכים מהבורא, לא יכול להתהפך ולהיות דומה לבורא.

ניצה: זאת אומרת לשלושת הדתות יש בעצם תפקיד.

תפקיד מאוד חשוב.

ניצה: מהו בדיוק, איך אתה מגדיר את התפקיד?

להכין את כל העולם. אני לא מדבר על סין והודו, הן יותר פסיביות, אבל הם יצטרפו. לכן אנחנו קודם כל צריכים לראות בכל הדתות האלה תמריץ כדי להביא את האנושות לאמת.

ניצה: מה לימדה אותנו הנצרות בתוך כל התהליך הזה?

הנצרות לימדה חלק מהעולם הגדול, היא גם התפשטה בכל העולם. הנצרות היא בצפון ודרום אמריקה, באוקיאניה, בחלק מאסיה, באוסטרליה, ניו זילנד וכן הלאה, זה הכל נצרות. גם ברוסיה, למרות ששם זה בצורה מסוימת, אבל זה בכל זאת נצרות.

זאת אומרת הנצרות קיימת בשלוש יבשות. בחלק מאסיה שזה רוסיה, באירופה, בצפון אמריקה ודרום אמריקה. היא גם בשטחים גדולים באפריקה, באוסטרליה ובניו זילנד. זאת אומרת האסלאם לעומת הנצרות, לפי השטח, לא תופס שטח גדול.

ניצה: נכון, אבל מה בכל זאת הנצרות לימדה את האנושות?

הנצרות לימדה את האנושות שיש כוח עליון, שצריכים להתפלל, שצריכים לפחד, שיש שכר ועונש מסוים. שיש את העולם הזה ואת העולם הבא, וכל אדם ואדם נמצא תחת הכוח העליון. בנצרות יש עוד הרבה כוחות, יש גם אנשים מיוחדים שנמצאים איתו בקשר, קדושים כאלה וכולי.

ודאי שיש בנצרות אוצר גדול של כל מיני סימנים חיצוניים בעולם שלנו, כל מיני צורות התנהגות, הם בנו כנסיות בכל המקומות. אדם מרגיש עוצמה, הוא מפחד מכל זה, הנצרות הראתה עד כמה הכנסייה גדולה לעומת האדם הקטן, ועוד.

זו צורה מאוד מגושמת, מאוד רחוקה מהרוח, אבל היא פועלת על אדם הקטן, הבור. זה אומנם משפיע עליו, אבל היא גם מלמדת אותו דברים. הנצרות לימדה הרבה דברים, גם מוזיקה, שירה, תרבות, חינוך, מדע, ובכלל כל הדברים שמבדילים בין אדם לבהמה. זה תפשט בעולם הנוצרי דרך המנגנון הדתי, דרך המנזרים. מאיפה באו המעבדות, האוניברסיטאות? משם, גם הציור, הפיסול, הכול משם. לכן אנחנו צריכים לראות בנצרות תמריץ גדול מאוד, כוח גדול מאוד שמפתח את התרבות האנושית.

ניצה: זה מה שתרמה הנצרות להתפתחות האנושית.

כן, נכון.

ניצה: ועכשיו אנחנו מתחילים לראות איך האסלאם שוב עולה.

האסלאם עלה 500 או 600 שנה אחרי הנצרות, הוא התפשט במקום אחר. הנצרות לא השפיע עליו, הוא התפשט בכל מיני מקומות שהנצרות לא הגיעה לשם. כמו הנצרות, גם האסלאם התפשט בכל מיני ערוצים משלו, כמו שיעים, סונים וכן הלאה.

ניצה: כן, יש זרמים שונים.

אבל בניגוד לנצרות, האסלאם טיפל יותר ברוח. אין מסגדים גדולים, אלא מקום תפילה עם פחות פאר. אין מוסיקה ואין תרבות מסוימת, לא ציור, לא ריקוד, ולא את כל אותה עוצמה של יופי עם כסף וזהב שיש בנצרות. זאת אומרת האסלאם לא עשה מהאדם קדוש כמו בנצרות, גם לא מהעצמות, אין כאן עבודת אלילים, זאת אומרת האסלאם בעיקרו הוא לא עבודה זרה. כך הוא התפתח, יותר רוחני, יותר פנימי. עד שהתגלגל והגיע על ידי גלגולים רבים למצב שהם עזבו בכלל את הפנימיות שבהם. זאת כבר לא הפילוסופיה של האסלאם, כמו הסופים שהיו אצלם כגדולי האומה. הם הגיעו למצב שהדת עברה איזו קריסה פנימית, כמו בנצרות וכמו ביהדות, רק שזה לא בלט כל כך כמו ביהדות. כי היהדות ממש נפלה מהרוחניות לגשמיות, ואילו האסלאם לא, הם תמיד היו בגשמיות.

אבל גם האסלאם עבר את ההיפוך הזה, גם שם התחילו להופיע מנהיגים רוחניים למיניהם שמשכו אותם לחרב, לאונס, לכל מיני דברים. הם התחילו להילחם, לכבוש שטחים, להפוך את האנשים למוסלמים, או שיתאסלמו או שישלמו כדי להשאר בדתות שלהם. הם הרגו הרבה, את כל מי שלא רצה להתאסלם. זה היה מקובל אצלם. זה נמשך משך מאות שנים עד שהגענו לזמננו, הנצרות נחלשה מאוד ואין לה שום שליטה על האנשים. אומנם האפיפיור אומר משהו, אבל לא כל כך שואלים ושומעים אותו, הוא כמו איזו בובה שיושבת בוותיקן. נכון שזה יפה, הצעירים מגיעים ושומעים משהו, זה מין טריפ מיוחד כזה, אבל זה רק תיאטרון, לא יותר מזה. מה שאין כן האסלאם, הוא כוח העולה עכשיו. מדוע? מפני שהוא מבטיח עולם הבא ואנשים מאמינים לו. הוא מכניס את האנשים לסדר מסוים וברור, האדם מקבל גם את העולם הבא. האסלאם מגיע ופועל על רקע זה שהכול נהרס בעולם, שימו לב, הוא עולה רק בחמישים השנים האחרונות.

ניצה: כן, הוא עולה במקום של הרס וחורבן.

ההרס הוא של הנצרות, לכן הוא מצליח.

ניצה: הוא בא להחליף את הנצרות?

הוא לא בא להחליף. הוא לא יחליף כי ימין ושמאל לא מחליפים זה את זה, הם באמת מנוגדים זה לזה. אבל בניגוד שלהם הם מגיעים באמצע להחלטה שהאויב ביניהם זה לא הם, אלא ישראל.

ניצה: זאת נקודה מאוד מעניינת, איך הם מגיעים להבנה הזאת?

כי נוח להם יותר להפנות את האש שלהם, את ההתקפה שלהם נגד ישראל.

ניצה: מהי היהדות עבורם?

מצד אחד היהדות עבורם זה המקור שלהם, כי גם הקוראן וגם הברית החדשה יצאו מהברית הישנה, מהתורה שלנו. אם אפשר להגיד שיצאו משם, כי זה נעשה בתיקונים גדולים, בשינויים גדולים. אבל הם מרגישים כך מבפנים. העניין שכוח הבורא, הכוח העליון שמנהל את כל הקווים הללו מכוון אותם כך שהם יבואו לישראל כדי שישראל יצטרכו לחזור בתשובה. שישראל יצטרכו לעלות בחזרה מהנפילה שלהם שנעשתה עמוקה וחריפה יותר מאז ימי בית המקדש. כי בירידת הדורות ירדנו עד הדור הזה שאין כמוהו מרוחק מהרוחניות, וזה כדי שאנחנו, על ידי הלחץ החיצון של האסלאם והנצרות, נצטרך ממש בכוח האחרון שלנו להתחבר בינינו ולהזמין את הכוח העליון, את המאור המחזיר למוטב שנקרא "תורה" ושהכוח הזה ילחם עבורנו.

ניצה: כשאתה אומר לחזור בתשובה, למה אתה בדיוק מתכוון, מה זה לחזור בתשובה?

לחזור בתשובה זה נקרא להיות ישראל חברים זה לזה, להיות "כאיש אחד בלב אחד", "ואהבת לרעך כמוך". בצורה כזאת אנחנו מגיעים למצב שבנו נמצא הכוח העליון, כוח הבורא.והוא נלחם עבורנו. בצורה כזאת אנחנו נוכל לשנות גם את הנצרות, גם את האסלאם וגם את כל הדתות ואמונות שיש בעולם. אנחנו יכולים להראות להם מהי באמת שיטת הקיום הנכונה, כי רק מתוך החיבור בינינו אנחנו נוכל לגלות את הבורא ולהיות עימו בדבקות. כי הדבקות בבורא זו המטרה העליונה והסופית של כל האנושות, כמו שכתוב "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם", ו"ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". החיבור בינינו ובין כל העולם, והבורא בתוכנו, זה נקרא "בית המקדש השלישי".

ניצה: בוא נסתכל על המונח שנקרא אהבה, מה זאת אהבה מהמקום של היהדות, ומה זאת אהבה מהמקום של הנצרות ומהמקום של האסלאם?

אני לא חושב שהיהדות, הנצרות והאסלאם, כמו שאנחנו מכירים אותם עכשיו, מטפלות בכלל באהבה. אני לא רואה בכלל שמישהו שם לפניו מטרה שאנשים יגיעו לאהבה. גם בתוך היהדות אני לא רואה שאהבה מהווה איזו בעיה, למה אנחנו לא נמצאים בזה וסובלים, ולמה אנחנו לא מודדים את עצמנו כלפי המושג הזה.

מהו המושג שנקרא אהבה? זאת שאלה שמצריכה שיחה בפני עצמה. לכן אני לא משייך לאף אחד מהם את עניין האהבה או הדבקות, אלא רק לחכמת הקבלה כי היא פנימיות של התורה, היא תורת אמת. חוכמת הקבלה מלמדת אותנו איך להתחבר בינינו כדי שיופיע בינינו הכוח העליון, ועל ידו נוכל להגיע למצב שכל העולם חוזר למצב הנכון.

זה מה שבעצם אנחנו צריכים לבצע, כמו שכותבים לנו המקובלים בספריהם. הספרים פתוחים ונמצאים באתר שלנו. המקובלים אומרים לנו שכל התהליך הזה צריך להתרחש ממש בימינו. בעל הסולם כתב כבר לפני מאה שנה שאנחנו נמצאים בדור המשיח. אנחנו גם רואים מה קורה אצלנו, באירופה, ובהפצת חכמת הקבלה. העולם נמצא ממש בחוסר אונים, אנחנו בהחלט נמצאים במצב שלפי כל הסימנים צריכים לגלות כמה שיותר מהר נחיצות לחיבור בין כולם. קודם בין בני ישראל, עלינו להביא להם את ההבנה שכל הצרות שיש בעולם, וגם הצרות שלנו, תלויות אך ורק בחיבור בינינו. אנחנו צריכים להיות בזה אור לגויים, להראות לכל העולם איך להתחבר נכון, אחרת כל העולם יישאר במשבר שמתגבר ומתפתח. אם אנחנו מתחברים בינינו, אנחנו מבטלים בזה את השנאה בינינו וגם את השנאה של כל האומות העולם כלפינו. את כל זה אנחנו צריכים להשתדל להפיץ. אנחנו נמצאים בדיוק בזמן, הפעולה הזאת היא הכי נדרשת.

אורן: מה בא אחרי עליית האסלאם הקיצוני, מה הדבר הבא שאתה רואה באופק ואמור לקרות?

הדבר הבא הוא שישראל עולה ומראה לכולם שהחיבור בין כולם, הוא ההצלה היחידה והנכונה לכל העולם.

(סוף השיחה)