להרבה אנשים יש חשש ממיסוד הקשר הזוגי. פוחדים להתחתן. במיוחד גברים, אבל היום גם נשים. מאיפה זה נובע? על מה זה יושב? מה יכול לעזור להתמודד?
סיפור מקרה: בני זוג חיו יחד שלוש שנים, גרו באותו בית, חלקו את חייהם. היו ודאי עליות ומורדות בקשר, אבל בסך הכול היה מצוין. נראה היה שזה הולך לכיוון מיסוד הקשר, אבל ככל שהדיבור על חתונה נעשה מוחשי, הגבר החל לקבל רגליים קרות. הסתלק מדי פעם, עד שבסופו של דבר עזב לגמרי. אחרי תקופה קצרה הוא ביקש לחזור, אבל בתנאי שלא מדברים על חתונה. הוא אוהב את האישה, רוצה להיות איתה, ומוכן להמשיך כמו שהיה.
מהו מקור הקושי של גברים להתחייב לקשר? הרי יש בחיים כל מיני התחייבויות שהם לוקחים על עצמם, בעבודה, בעסקים, בהלוואות ועוד, אז מה הבעיה עם חתונה?
העניין הוא שכל ההתחייבויות האחרות לא מורגשות לגבר כהתחייבות לנצח. נראה לו שבנישואין הוא מתחייב למשהו שממנו לא יוכל לברוח. ששמים עליו אזיקים, שהוא נכנס למין בית סוהר פנימי שממנו אין אפשרות יציאה.
מצד הטבע, הגבר נשאר תמיד ילד. וכמו אז בילדות, הוא מרגיש טוב כשהוא חופשי. חופשי! אימא מסתכלת עליו באהבה, והוא רץ לשחק בחצר, נהנה. מתישהו הוא חוזר הביתה, היא מכינה לו אוכל, מכבסת לו, עושה בשבילו הכול. זה נקרא בשבילו בית. שבכל רגע הוא יכול ללכת לאן שהוא רוצה, לברוח, לעשות חיים, להתלכלך בבוץ, ולחזור. תמיד מקבלים אותו בחום.
וכאן, בסיפור המקרה המתואר, כל עוד לא דובר על חתונה הגבר הרגיש שיש לו איזשהו חופש, שמאחוריו הדלת נשארת פתוחה. ופתאום, היא עומדת להיסגר. להפוך לקיר, לחומה. וזה הפחיד אותו נורא. זה מין מחסום פסיכולוגי, שאם עוברים אותו אז אחר כך אולי מתרגלים למציאות החדשה ואפשר לחיות ככה, אבל יש כאלה שמרגישים שבשבילם זה סוף העולם. נקודה.
צריך גם לזכור שבתרבויות קדומות גברים היו יוצאים לציד, לפעילויות גבריות, היו להם חיים שלמים מחוץ לבית, וגם אחרי שהתחתנו לקחו לעצמם נשים נוספות. כל זה תרם להרגשה שהם חופשיים, שהם לא נכנסים לאיזה צינוק.
לנשים קשה אולי להבין זאת, כי הן בנויות אחרת לגמרי. מצד הטבע, אישה רוצה להרגיש שייכת, שיהיה לה בעל, שהיא תהיה שלו. דווקא בהתקשרות לגבר היא מוצאת לעצמה השלמה. אבל היום, גם זה משתנה. יש לא מעט נשים שמעדיפות לא להתחתן.
האדם המודרני, גבר או אישה, מסתכל על החיים ואומר לעצמו: 'להשקיע עכשיו לפחות עשרים שנה בגידול ילדים?! לתת להם את כל החיים, כדי שאחר כך בקושי יסתכלו עליי כמו שרואים בהמון מקרים?! לא תודה, יש לי דברים יותר אטרקטיביים'. עידן האגו הגדול. המון פיתויים יש לעולם להציע, במקום חיתולים, חוגים וטרדות אינסופיות. ואם פעם נשים היו מוצאות קורת רוח בבניית משפחה, היום זה נתפס כמשהו שבא על חשבון קריירה, מימוש עצמי, התפתחות, צמיחה.
אז אנשים אומרים לעצמם: בשביל מה חתונה? טוב לנו, נהיה יחד, לא טוב, נתקדם לתחנה הבאה. ואם כן מרגישים צורך בילד, יש היום מגוון מודלים לממש כזה רצון גם בלי להתחתן. בלי להתחייב לקשר.
ומכל האמור עולה השאלה, האם אפשר לעשות משהו כדי להעצים את הרצון לחתונה, לילדים, למשפחה? או שזהו, והאנושות בדרך לסגור את הבסטה?
ובכן, הכול מתחיל ונגמר בהשפעת הסביבה. אנחנו יצורים חברתיים מטבענו, ונוטים לחשוב ולפעול כמו שנהוג בחברה. אם נשנה את היחס הכלל-חברתי לכל עניין הקשר הזוגי והמשפחתי, אז יש תקווה.
בגדול, המדרגה הבאה בהתפתחות הקשרים הללו קשורה למגמת ההתפתחות הכוללת של המין האנושי לאינטגרציה מלאה. כמו שכל הטבע הסובב אותנו מקושר בהדדיות ויוצר מארג חיים נפלא, כך צריכים לתפקד גם אנחנו, בני המין האנושי, מתוך בחירה והכרה. העולם של מחר יוכל להיות רק מחובר, ולשם כך האדם יצטרך לשדרג את יכולת ההתקשרות שלו לזולת ולחברה בכלל. התא הזוגי והמשפחתי ישמשו לנו כמעבדה ביתית לביצוע השדרוג הזה, ודווקא בתוכם נמצא את היכולת לפרוץ מעל כל מגבלות התפיסה. להיות חופשיים, בדרגה לגמרי חדשה. לגלות עולמות שלמים, מלאי תענוג והנאה. מתוך כך האהבה לבני הזוג והילדים תהיה מאיכות אחרת, הרבה יותר גבוהה. איש ואישה, זכו, שכינה ביניהם. כך מתוארת ההתקשרות הנעלה הזו במקורות החכמה.
ועכשיו בקטנה. טיפ מידי לחיזוק ההתקשרות בין גבר לאישה. מתוך הבנת הטבע, כדאי לאישה לתת לגבר הרגשה שהיא בשבילו כמו אימא. כולה אהבה. התענוג שלה זה לראות אותו נהנה, פורח, לא מוגבל. היא מצידה תעזור בכל מה שאפשר, ובזכות המסירות שלה הוא יכול להיות חופשי ומאושר. עם כזה יחס, הגבר ירגיש לידה כמו תינוק שכל הזמן בודק 'איפה אימא', 'אני לא יכול בלעדיה'.
בנוסף, חשוב ליצור קשר חם עם המשפחה של הגבר, בהנחה שהוא מחובר אליה כמובן, וכן עם מעגל חבריו. ללכת לבקר ולהזמין אלינו, לקנות מתנות, לדאוג לשלומם, לבשל, לאפות, לפנק מכל הלב. המטרה היא שהיקרים לגבר ירגישו את האישה קרוב, כחלק מהם, ואז הם יהיו אלה שיזרזו אותו למסד את הקשר, להביא ילדים, ועוד. כך אישה בונה את משפחתה בתוך המשפחה שלו.
לסיכום, תמיד כדאי לזכור שאנחנו יצורים חברתיים, ולכן אם רוצים לשנות משהו אצל מישהו, הכי חכם זה לגרום קודם לשינוי בסביבה שלו.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 24 – bit.ly/3OOKOEe