האם יש חוקיות בדבר הזה שנקרא חיים? למה לפעמים נראה שדווקא שניסינו להיות טובים, קיבלנו איזו סטירה לפנים? מי חי יותר טוב, אנחנו או חיות? מהם המעשים הנכונים שיכולים באמת לעזור לנו?
האדם מתחשב רק במה שטוב לו כרגע. אם אני מקבל עכשיו את מה שחסר לי זה מוגדר עבורי כשכר, ואם לא אז כעונש. אבל הטבע כולו זו מערכת אחת סגורה. מערכת אינטגרלית, שכל חלקיה קשורים זה לזה ומשפיעים זה על זה. אם היינו מסוגלים לחדור מבעד לתמונת המציאות, היינו רואים רשת קשר פנימית שמחברת בין כל פרטי הבריאה, הדומם, הצומח והחי. כל פרט מרגיש שייך לכלל המערכת ופועל לטובתה. לא לטובת עצמו או לטובת חלק מסוים במערכת, אלא לטובת המערכת כולה.
האדם מצד אחד שייך לעולם החי לפי גופו, וכנראה שבחלק הגופני שבו הוא מחובר לרשת בצורה אינסטינקטיבית כלשהי. מצד אחר, יש באדם גם חלק אנושי, ובחלק הזה הוא כביכול מנותק מהמערכת, שאותה הוא לא מרגיש ובה אינו מתחשב. אין לו קשר אינסטינקטיבי אליה, אין לו חיבור לרשת. כתוצאה מכך, הוא עושה מה שבא לו. צורת ההתנהגות הזו נקראת "אגו". וכך, מלכתחילה אנחנו נמצא בתפיסת עולם שגויה, ולכן גם ההגדרות שלנו לשכר ועונש הן בעצם שקריות.
למה זה צריך להיות אכפת לי? אם היה הכול דבש והחיים שלנו תותים, אז באמת לא הייתה אמורה להיות בעיה עם זה. אבל מבט מפוכח על התפתחות החיים מראה שמשנה לשנה הם נעשים קשים יותר ויותר. מבחינה חומרית אולי יש שפע, אבל בפנים, בתוך הלב משהו חסר. אנשים נמקים כל אחד בפינה שלו, כמו מחוסרי חמצן, מנותקים. אבל דווקא ממצב הניתוק הזה, שמסיים אלפי שנות התפתחות אגואיסטית, נצטרך להבין מהן הפעולות שיכולות להביא לנו שכר ועונש אמתיים. לשם כך יש להכיר בצורך להתקדם לחיבור אינטגרלי. חיבור כזה לרשת פירושו השתלבות נכונה במערכת, מתוך התחשבות עם כל פרטיה, כאמור. יהיה עלינו לגלות את המערכת, להבין כיצד היא פועלת, איך נוכל להיות חלקים אינטגרליים בתוכה ולהביא את כולה לאיזון.
האמצעי שיוכל לסייע לנו לגלות את המערכת זו שיטת החיבור של חכמת הקבלה, אשר חוקרת את התפתחות האדם, החברה והטבע. היא מלמדת שהמערכת עצמה דורשת הכרה והשתתפות פעילה מצדנו, ולא שנעשה פעולות כלשהן בצורה עיוורת. עד שלא נתחיל להכיר את המערכת, לפחות במקצת, לא נוכל לומר איזה פעולות שלנו נחשבות לטובות. ככל שנרחיב את גבולות העיגול הקטן שבו אנו מתקיימים עתה, כך נוכל בכל פעם להרגיש, להבין, להחליט ורק אז לפעול נכון.
מהי פעולה נכונה? לפי הקבלה, האדם בנוי מחומר שנקרא "רצון לקבל הנאה ותענוג". זהו רצון אגואיסטי שגורם לאדם לחשוב על עצמו בלבד. כדי להגיע לקשר הכרתי עם המערכת, על האדם לשנות את הרצון שלו מאגואיסטי לאלטרואיסטי, כלומר לטובת כלל המערכת. ודאי שגם הוא ייהנה מהקשר שלו למערכת, במקום הניתוק שהוא מרגיש עכשיו. לכן כל עבודתנו היא להפוך את הטבע שלנו מאינדיבידואליזם קיצוני לאינטגרליות שלמה עם המערכת. העבודה הפנימית הזו נקראת "תיקון". זהו שינוי מקצה לקצה, והמעבר הזה נעשה על ידי תיקון רצון האדם.
כשאנו מתחילים לתקן את "הרצון לקבל" שלנו מגלים שהוא לא רצון אחד, אלא כולל 613 (תרי"ג) חלקים שכולם אגואיסטיים. כל אחד מהחלקים האלה מורגש כרצון בפני עצמו, ואפשר לתקן אותם על ידי כוח מיוחד שטמון בעמקי הטבע. הכוח הזה נקרא "אור". כשמעוררים אותו לפעולה, הוא מברר את הרצון הכללי שלנו ומתקן את כל חלקיו לטוב. בכל פעם אנו מתקנים עוד רצון ועוד רצון, כך שיהיה מחובר למערכת הכללית, בעזרת כוח "האור המחזיר למוטב" שנקרא גם "תורה". כך מוגדר תהליך התיקון בחכמת הקבלה, הנחשבת לחכמת האמת.
יוצא שקיום תורה ומצוות לפי הקבלה פירושו תיקון רצונות האדם מצורה אגואיסטית לאלטרואיסטית. ככל שהאדם מתקן עוד ועוד רצונות שבו, הוא מרגיש את המערכת הכללית של המציאות יותר ויותר, וזה נקרא שהוא עולה בסולם הכרת המציאות. מטפס עוד ועוד שלבים ומדרגות, מרגיש יותר, מבין יותר, וכך מתקדם בגילוי המציאות האמתית. כל דבר שעוזר לו לתקן רצון נוסף נחשב עבורו לשכר, ולעומת זאת, כל ניתוק מהמערכת הוא מחשיב לעונש.
ביהדות מוזכרים עונשים כמו "כרת" ו"מיתה בידי שמיים". יש להם משמעות רוחנית עמוקה מאוד, אך בפשטות נאמר כך: כאשר מנתקים את האדם מהמערכת הכללית זה נקרא "כרת". "מיתה בידי בשמים" מדברת על נטרול המערכת האגואיסטית שבאדם, כמו הקרנות לחולה סרטן שממיתות את הגידול הסרטני שבגופו.
והכי חשוב: איך נוכל להבטיח לעצמנו פידבק חיובי מהמערכת? "ואהבת לרעך כמוך". זהו הכלל הגדול של התורה, ואין יותר מזה. יחס של אהבה מראה שנכללנו במערכת באופן אינטגרלי, ואז ודאי שהיא תפעל עלינו בצורה חיובית. ומה אם מישהו פתאום צועק עלינו או מבייש אותנו, לצורך הדוגמה? עלינו להבין שזהו חלק שעדיין לא מתוקן במערכת, וצריך לעזור גם לו לתקן את עצמו. ומה אם ניסינו להיות טובים, אבל באו לנו מהמערכת פידבקים שלהם לא ציפינו? גם הם באים רק כדי לכוון אותנו אל האהבה השלמה. עלינו להמשיך לפעול בכיוון זה, מעל מה שמצייר לנו השכל שלנו, וכך נגיע בכל פעם לשכל עליון ממנו.
דרך צלחה!
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 823, החוקיות הנסתרת של החיים – bit.ly/2kdnEYU