שיחה 20.10.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
שיחה עם הכלי הישראלי על המצב בארץ עקב המלחמה
קריין: אנחנו עכשיו בשיחה עם כל הכלי הישראלי, גברים ונשים, אנחנו נמצאים במציאות של מלחמה וכבר קרוב לשבועיים, לא מתאספים אלא צופים מהבתים בשיעור בצורה וירטואלית. איך אתה רואה את ההתנהלות שלנו בתקופה הזאת ובתקופה הקרובה?
כבר למדנו וממשיכים ללמוד שהכול תלוי בבני אדם. אומנם לא אנחנו משכנו את המלחמה עלינו, אבל זה שאנחנו נמצאים בה, זו כבר תוצאה מההתנהגות שלנו. לא יכולנו להעביר את השינויים שהיינו צריכים לקבל בדרך טובה, בדרך תורה ולא בסגנון של ייסורים ודברים קשים, והיום כבר אין מה לעשות, אנחנו נמצאים בכל הכוח במלחמה, וצריכים לעשות כאן הכוונה נכונה לכיוון הנכון מצדנו.
לכן מה שאנחנו לומדים בזמן האחרון, כל הקטעים כולם מכוונים לבירור מה בדיוק הבורא רוצה מאתנו, עוד ועוד. כל פעם בתחילת המדרגה, אנחנו מגלים עד כמה אנחנו לא בזה, ואחר כך רואים שאנחנו כן בזה ואיך אנחנו מחליפים דבר שכנראה נמצא, במצב הרצוי, הכול תלוי בנו.
אני מבין שכולכם מקבלים הרבה פניות ושאלות לכן אנחנו צריכים לראות בינינו, איך אנחנו יכולים לזרז את ההתפתחות שלנו, כדי לעבור את המצב הזה ככל היותר נעים ומהר וזה בכוחנו. אז בואו נשמע אתכם, מה שמעתם, מה אתם חושבים, מה אתם רואים. איך אנחנו יכולים להיות יותר קשורים לעם ואפילו להזרים לו את המחשבות והרצונות שלנו. כך נראה את המצב הולך ומיתקן.
שאלה: כתוב "בתוך עמי אנוכי יושבת", יש הרגשה מאוד חזקה שבגלל הפירוד שהיה לנו פה במדינה, יצאה החיצוניות הזאת כמו שאמרת, אולי לא פעלנו נכון. האם אנחנו כ"בני ברוך" ישראל, צריכים להיות מעורבים חברתית בדברים שקורים בחברה הישראלית? כרגע המלחמה משפיעה על כל אחד מאתנו, האם אנחנו ביומיום אמורים להיות יותר מעורבים?
אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות יותר מעורבים בדברי יומיום, אני לא חושב שדברי יומיום יכולים לתקן אותנו, או להביא לנו יותר התקרבות למטרת הבריאה. אני חושב שמה שאנחנו צריכים זה רק עוד ועוד לפרסם בצורה קצרה, שהעם יבין למה אנחנו מקבלים מכות, ודווקא אנחנו מקבלים מכות, למה זה מגיע לנו ככה. ושאנחנו נמצאים כבר במלחמה האחרונה, ואנחנו נמצאים על הקרקע שלנו, על פני כדור הארץ שהוא שלנו, ולכן אנחנו יכולים כך להגיד. אין לנו שום אפשרות להיטיב את מצבנו חוץ מדבר אחד, להתקרב זה לזה, להיות "כאיש אחד בלב אחד", סביב הארגון. וכך נבצע את הפקודה האחרונה של הבורא, להיות "כאיש אחד בלב אחד" ונהיה תלויים בו.
שאלה: הרבה פעמים סיפרת לנו שרב"ש היה מקשיב לחדשות כל שעה. אנחנו יכולים לראות איך בעל הסולם היה מעורב מאוד בחיי הקהילה היהודית, ובעם ישראל הגשמי. איך היה היחס שלהם לעולם הזה מבחינה זאת, איזה חלק ברוחניות זה היה תופס אצלם, המציאות שקורית סביבנו?
זה היה זמן אחר, לא היה קשר כמו היום על ידי כלי תקשורת, רדיו, טלוויזיה ועוד כל מיני אס-אם-אסים וכך כולם היו יודעים או לא יודעים, מה קורה במקומות שנאספים חיילים, צבאות וכן הלאה. זה היה המצב אז. היום אני לא חושב שזה בכלל היה ריאלי, כי במבצע האחרון שהיה, רב"ש לא היה בדאגה גדולה על מה שקורה. אבל בכל זאת, אנחנו צריכים להיות קשורים לצבא, במיוחד לחברים שלנו שנמצאים בצבא .
שאלה: מה הכוונה שזו המלחמה האחרונה?
כך אנחנו צריכים לראות כל פעם שאנחנו נמצאים במלחמות, לעשות כך, שכל פעם המלחמה תהיה המלחמה האחרונה. שלא נצטרך ממנה, להתחיל עוד מלחמה ועוד מלחמה וכן הלאה. זה המצב הרצוי, כדי שמלחמה כן תהיה פתרון לשלום.
שאלה: האם אחרי המלחמה הזאת שיש בה כוח חיצוני, אנחנו עדיין נישאר במלחמה הפנימית שיש בינינו? אנחנו רואים שאת המלחמה הפנימית בינינו, כאילו שמו בצד, אבל היא עדיין קיימת. איך אנחנו פותרים את המלחמה הפנימית הזאת בינינו?
זו תמיד בעיה, בזמן שאנחנו נמצאים בחיבור, כביכול לא קורה כלום. אבל כשאנחנו מתרחקים זה מזה, מיד מגיעות לנו כל מיני צרות, מלחמות ובעיות. גם הפעם, זה ממש נראה באופק שההתנהגות שלנו איש עם רעהו בעם ישראל, הייתה כל כך גרועה בין כל החלקים והמפלגות, שלא היה כאן שום פתרון, חוץ מלהביא אותנו למלחמה. לכן הבורא סידר לנו את זה כך. נקווה שנגיע לחיבור כזה, שנוכל להעריך את השלום יותר מהמלחמה, ונבין שעל ידי מלחמה, אנחנו לא נקבל אף פעם שום תוצאה טובה.
קריין: יש לנו שלושה חברים מעשיריית דרום, שהישובים שלהם בקו האש הראשון. שלושתם כרגע באילת בבתי מלון, והיום החברים מקבוצת אילת הזמינו אותם לשיעור ולסעודה, הצטרפו גם חברים מהערבה ויש להם שאלה.
שאלה: עברנו ועוד עוברים תקופה לא פשוטה, אבל ביום הראשון של הקרבות כל אחד עבר חוויות מאוד לא פשוטות. עכשיו אנחנו פליטים באילת, כל אחד עם הקהילה שלו. והקהילות האלה בטראומה רצינית, עם חברי קהילה שנהרגו או נעלמו. איך אנחנו יכולים איכשהו להסביר את העמדה שלנו, בני ברוך, בלי לפגוע בהם, בצורה עדינה. מה אתה היית אומר להם?
לא כל כך הבנתי את המצב שאתה מצייר לנו נכון להיום, שממנו אנחנו יכולים לפעול. מה הוא המצב?
תלמיד: לכל ישוב שנפגע בקרבות ביום שבת, נכנסו מחבלים, נהרגו אנשים, נעלמו אנשים, שאר האנשים נמצאים היום במלונות שונים באילת. פינו אותנו לכאן ואנשים נמצאים בטראומה רצינית. כחבר "בני ברוך", מה אני יכול לתרום להם, כאשר אנחנו יודעים שזו אוכלוסייה חילונית, בדרך כלל קיבוצים או מושבים שבאזור הזה?
אני מבין. להשתדל לעזור במה שאפשר בכסף, בביגוד, במזון, בלימוד, בתפילה זה העיקר עבורם. בואו נשתדל לבצע את זה. אלה מאות אנשים מבאר שבע ודרומה, קרוב לאילת ולסיני ואנחנו צריכים להבין אותם.
שאלה: אתמול בשעה 19:30 בערב, הייתה תפילה כלל עולמית של "שמע ישראל", ובדיוק בשעה הזאת כל הכלי העולמי הנשי גם קורא "שמע ישראל". האם זו לא קריאת השכמה לגילוי הבורא, כי בהרבה רשתות מתחילים לדבר על איזה מצב על אנושי, כאילו כוח עליון פועל פה. האם אנחנו בתקופה חדשה דווקא בגילוי הבורא? זה היה מאוד מרגש שכול העולם קורא "שמע ישראל".
כן. אני חושב שזה כך, רק האם להגיד את זה לכולם, אפילו למי שלא מסכים, למי שנגד, אני לא יודע. אבל צריכים להשתדל שאנחנו נהיה בפנים "בתוך עמי אנוכי יושבת".
שאלה בנוסף להסברה ופעולות עזרה בגשמיות, יש עכשיו בישראל המון תפילות שאנשים מעלים מתוך כאב, מתוך דאגה. האם התפקיד שלנו הוא לחבר איכשהו את כל התפילות האלה לתפילה אחת?
אני לא יודע אם אפשרי לעשות זאת מבחינה טכנית. בלב כשאנחנו מרגישים את הלבבות של החברים שלנו, שהם כמו העיניים שלנו בתוך העם, דרכם אנחנו מרגישים אותם ועלינו לעשות כמוהם. ומתוך זה שיש לנו קשר הרבה יותר פתוח והדוק עם הבורא מאשר לכלל, אז אנחנו נצליח גם להשתמש בקשר הזה ולעשות קו מאוד מיוחד בין הבורא לכל אדם בישראל.
שאלה: האם יש לנו יכולת להראות חברה לדוגמה דרך העשיריות שלנו לשאר העם?
אני חושב שטוב אם אנחנו נעשה תפילה קצרה בבוקר, ותפילה בערב. יש לנו שיעור בצהרים, ואולי כדאי שיהיה עוד שיעור בשעות המוקדמות של הערב. ולתת לשני אנשים מאיתנו שידברו, אבל מהלב, לקהל הישראלי, ובכלל למי שנכנס איתנו בקשר. להשתדל לקבל אותם בתוך הלב.
שאלה: היום אנחנו במבצע הפצה ארצי להסביר מה הסיבה למלחמה, ומה צריך לעשות. אם אדם שומע ומשתכנע, אז הוא יכול לבוא לקמפוס או להיחשף לחומרים שלנו, פחות או יותר. אם תיפתח לנו אפשרות בקרוב לטפל בעם, מה הדבר המרכזי הראשון שאפשר לעשות כדי לטפל בעם?
יש לנו אנשים שכל הזמן נמצאים בהפצה, הם צריכים לתת לנו עצה מה הכי טוב לעשות בעם. איך אנחנו יכולים להגיע למצב שהעם יבין אותנו, שנרגיש את ליבו של העם והוא ירגיש את ליבנו, ושנתחבר על ידי לכל הדברים האלה. נשתדל.
שאלה: נראה שאנחנו בתחילתו של אירוע גדול. האם אתה חושב שאנחנו בדרך להתגלגל למשהו הרבה יותר גדול? האם נכון לצד העבודה בינינו בתיקונים בכדי לתקן את המצב, גם להתארגן ברמה גשמית קהילתית?
אני לא כל כך מחובר עם הכלי החיצון שלנו כדי לקבוע כאן משהו נכון קדימה. אני חושב שיש לי הרבה תלמידים שכבר מעורבים בקהל הרחב, שנמצאים בקשר עם הקהל, עם כלל ישראל, והם יכולים לייעץ לכם מה לעשות.
החבר ודאי מרגיש אותם ומכיר אותם, אז דרכו אפשר להתקשר. אני סומך עליו דווקא, יש לו גישה נוחה לפתור את הבעיות.
אני לא חושב שיש לי עוד מה להגיד בקשר ליגיעות נוספות שאנחנו יכולים לעשות, להשפיע, להפיץ, לגלות, אלא כרגיל יהיה לנו שיעור היום בצהרים, ונמשיך מחר בבוקר עם שיר חדש בלב.
קריין: אנחנו מסיימים בכוונה ותפילה. נקרא ציטוט מהשיעור לסיום, "אני צריך לחבק את החברים שלי ולזוז קדימה, להעמיד את החברים שלי לפני הבורא".
(סוף השיחה)