שמאל ימין שמאל. עם ישראל חי? יהיה בסדר? בסוף הדברים מסתדרים לטובה?
אז זהו, שאם נמשיך באותה הדרך, בפנינו עתיד זוועה.
איך מרגישים 'עם אחד' עם מישהו שחושב ממש הפוך ממך? שמתנהג בצורה שמרתיחה אותך? שנותן לך הרגשה שבגללו, המדינה שלך בדרך לקריסה?
נעצור דקה.
נתאר לעצמנו שאנחנו בעל ואישה. יש לנו בית משותף, מיטה משותפת, מטבח משותף, ילדים, משפחה. ופתאום הדעות שלנו חלוקות לגבי איזה עניין פוליטי.
אז מה, מחר נתעורר בבוקר, נסתכל על זה ששוכב פה ליד, ונגיד לעצמנו: 'עם כזה בנאדם אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות יחד'?
פלורליזם זה טוב, ועושר דעות מביא להתפתחות, ואסור לאף אחד לדכא אף אחד. אבל, מעל הכול צריכה להיות הסכמה שאנחנו משפחה. ושלום המשפחה חשוב לנו יותר מכל דעה, שלי או שלך.
מחר אולי יהיו לנו דעות אחרות, וגם זה לברכה, אבל הערך העליון והקבוע הוא שאנחנו משפחה.
אם מישהו מתחיל להתייחס לדעה שלו כחשובה יותר מעצם הקשר עם בני הזוג או הילדים, אז זהו, התפרקה החבילה.
הישרדותה של ישראל תלויה בכך שנבנה כאן לפני הכול הרגשת משפחה. שניצור תהליכים שיקשרו בין הלבבות שלנו, עד שנרגיש חום וקירבה.
וזה עוד לא קרה פה, מאז קום המדינה. אנחנו קיבוץ גלויות, לכל היותר אחים לצרה. והאמת היא שגם זה כבר לא תופס בתקופה האחרונה.
"על כל פשעים תכסה אהבה", נאמר במקורות, וזהו כיוון הפעולה. קודם בונים אהבת ישראל, אחר כך יושבים לדבר על דעתי ועל דעתך.
הכול ייראה אז אחרת, נוכל לפתור בעיות מנקודת מבט עליונה.
ואולי אפילו נגלה שהמאמץ לפנות לאחרים מקום בתוך הלב, גרם לבעיות להתפוגג. יצר מציאות חדשה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 153 – bit.ly/3Y7dr2B