יש הרבה שיטות לפיתוח ארגוני ועסקי, מה מייחד את השיטה האינטגרלית?
קודם כל, השיטה האינטגרלית לא חוקרת את הארגון ואת האופן שבו הוא התנהל עד כה. היא שמה בצד את כל היחסים שיש בין אנשי הארגון, ועובדת על דבר אחד בלבד: להעלות את כולם לרמה חדשה של יחסים. אינטגרליים, משלימים, טובים.
השיטה האינטגרלית מדברת על טבע האדם, האגו, ומלמדת איך לנהל אותו בצורה נכונה, מאוזנת. היא לא מנסה להרוס או לכופף את האגו, אלא נותנת לאדם כלים לשימוש מושכל בו, באופן שיועיל לו ולכל הסביבה.
המטרה של השיטה האינטגרלית היא בניית הארגון כמשפחה. משפחה שמתפקדת היטב, מהווה דוגמה למערכת קשר בריאה, יציבה ומתקדמת ביותר. במשפחה כזאת כל חבר מרגיש תחושת שייכות חזקה, ומעוניין לתרום כמיטב יכולתו להצלחתה. מתוך הרגשה משפחתית חמה ייפתרו כל הבעיות שיש בין אנשי הארגון עכשיו.
בנוסף, הדבר יועיל לכל אחד מהם בחייו כפרט. בבית, בזוגיות, עם הילדים, וכן הלאה. למה? כי אנשי הארגון יקבלו לא סתם מצב רוח טוב אלא ממש גישה חדשה לחיים. ולכן, בכל מקום שבו יהיו, בבנק, בסופרמרקט, בסידורים, עם חברים, עם קרובים, בכבישים, הם יתנהגו אחרת ויזכו לתגובה חיובית מהסובבים.
תהליך הפיתוח של הגישה האינטגרלית דורש מסגרת זמן קבועה. אם התנאים מאפשרים זאת, מומלץ להקצות לכך שעה או שעה וחצי, פעמיים-שלוש בשבוע. בהתאם לשינויים שיקרו ביחסים בינינו, נראה מה כדאי לשנות בהתנהלות שלנו בארגון.
תוך זמן קצר, אפילו מספר שבועות, אפשר יהיה לראות ולמדוד איך התהליך מביא לשיפור: אנשי הארגון ירגישו קרובים יותר זה לזה, ישתפו פעולה, יסגרו ביניהם דברים בזריזות וברוח טובה, לא ימרחו את הזמן בישיבות סתמיות ויוציאו את כל האנרגיה על משחקי אגו, מאבקי כבוד ושליטה.
ככל שהם ירכשו את הגישה האינטגרלית האנשים יחסכו משאבים, זמן, כסף, חומרים, היצירתיות והתפוקה שלהם יעלו, היחס הלבבי למה שהם עושים, למקום שבו הם עובדים, לקולגות שאיתם הם פועלים. תחושת החיבור תביא לזרימה טובה יותר של תהליכים, להתייעלות גדולה בכל התחומים.
עיקרון נוסף אומר שהשיטה האינטגרלית לא דורשת מאמצים אישיים ממישהו, אלא עובדת על בניית אווירה חדשה בארגון. האווירה האינטגרלית שאנחנו בונים יחד הופכת עבורנו למעין חממה, סביבת גידול טובה, וממנה כולנו מקבלים הזנה.
בשיטה הזו מקיימים שיעורים, דיונים, סדנאות, תרגילים והפעלות מאתגרות. אנחנו לומדים להכיר את טבעו האגואיסטי של האדם, ואת מגמת ההתפתחות האינטגרלית לעבר חיבור משלים בין כולם לכולם.
אחד הכלים שעובדים איתם הוא משחק תפקידים. המשחק הוא כלי שיכול לשנות את האדם, כפי שאומר הפתגם "המשחק של היום הוא המציאות של מחר". אגב, בכל הטבע הסובב אותנו יצורים משחקים כדי לגדול, וגם לילדים שלנו אנחנו בונים משחקים מאתגרים שיפתחו אותם טוב.
עם זאת, בשונה מחוג תיאטרון שמטרתו לשכלל את יכולת המשחק של השחקן, בשיטה האינטגרלית המשחק הוא לא מטרה אלא אמצעי. אנחנו משחקים כדי לשנות את היחסים בינינו וכדי להתחבר זה אל זה, והמשחק מסייע לנו לעשות זאת ביתר קלות.
מה יש במשחק שעוזר לנו להתחבר? ראשית, הרגל. אני הרי לא שחקן תיאטרון, ולכן כשאני משחק אדם שנותן יחס טוב לאחרים, המשחק הזה אכן עובד עליי ומשפר אותי. שנית, במשחק יש פתיחות.
כאשר אני משחק, לא אכפת לי לומר למישהו בפני כולם דברים כמו: "אני מאוד מעריך אותך. מאוד. ממש מתפוצץ מרוב הערכה". כולם מבינים שזה משחק, ולכן אני מרשה לעצמי לדבר כך. אבל בו זמנית אני הולך ומשתנה לאט לאט, כי ההתנהגות החדשה הזו משפיעה עליי לטובה.
קל לי להתנהל במצב הזה בלי חשש להיפגע, כי לכאורה "זה לא באמת אני". כדי שהשפעת המשחק עליי תגדל, רצוי שהמשתתפים יחמיאו לי ויאמרו דברים בסגנון: "וואו, איזו דמות טובה לבשת, איך הצלחת! דווקא מאוד מתאים לך. זה ממש אתה!". כשאשמע את דבריהם, הרגשה טובה תתחיל להציף אותי מבפנים, ואוכל לסגל לעצמי התנהגות כזאת ביתר קלות.
חשוב להדגיש שמשחק כזה צריך לכלול רק תפקידים חיוביים, כאלה שיגרמו לי לשחק את ה"אני" הטוב ביותר שלי.
כלי מרכזי נוסף בשיטה האינטגרלית הוא סדנת חיבור. זהו שיח על פי כללים מיוחדים, שמאפשרים היווצרות קשר עמוק בין המשתתפים.
לסדנה יש מנחה שמעלה שאלה לדיון, כל אחד מדבר בתורו והאחרים מנסים להרגיש אותו, להיכלל בו, לספוג את דבריו לתוכם כאילו היו הכי חכמים בעולם.
בזמן ההקשבה אני שם את עצמי כקטן מול גדולים, כדי שאוכל להיות בעמדת קליטה של הדוברים. בזמן הדיבור אני שם את עצמי כגדול מול קטנים, כדי שאוכל להיות בעמדת שידור, הענקה של הטוב שבי לאחרים.
מצד הטבע אנחנו שונים, אבל המאמצים הללו שכולנו עושים, פעם להיות קטנים, קולטים, ופעם להיות גדולים, משדרים, עושים אותנו שווים. השוויון הוא ערך יסוד בשיטה האינטגרלית, והוא תנאי מקדים לחיבורים טובים.
ונקודה אחרונה באשר לייחודיותה של השיטה האינטגרלית, מזווית מבט רחבה. ההתקשרות האינטגרלית בין אנשי הארגון יוצרת התאמה לאינטגרליות שבכל מערכת הטבע, ונעה בכיוון של מגמת ההתפתחות האבולוציונית שמכניסה את כולנו לאותה סירה. התלות ההדדית שמתגברת בעולם המקושר, היא איתות מערכתי לכך שהמחר שלנו יכול להיות רק מחובר. ארגונים שיקדימו להפנים זאת, ירוויחו בגדול. ירכבו על הגל.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 120 – bit.ly/3G5Y3gh