חיים חדשים
שיחה 1028
מאמר השלום בעולם: השלמה בין ניגודים
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 18.03.07 – אחרי עריכה
אורן: היום בתכנית נרצה לשוחח עם הרב לייטמן על כמה תובנות מדהימות שמופיעות במאמר של הרב יהודה אשלג "השלום בעולם". בעל הסולם כתב את המאמר הזה בשנות הארבעים של המאה הקודמת, והדברים אקטואליים גם היום יותר מתמיד.
יעל: בעל הסולם כותב את אחד המאמרים המרכזיים שלו לקהל הרחב, "השלום בעולם", ומנסה להבין למה עד היום אין שלום בעולם, ומה אפשר לעשות כדי ליצור את השלום בעולם.
אנחנו יודעים שגם במדינה שלנו ובהסתכלות על העולם הוא נמצא כל הזמן במאבקים. גם אם נדמה לנו לרגע שמשהו נרגע, אחרי תקופה לא ארוכה שוב מתחילות התרחשויות, מדינה נגד מדינה, איומים, מאבקי כוח, מלחמות. אנחנו מכירים את זה אצלנו מול השכנים שלנו במדינת ישראל וגם בתוכנו. זאת אומרת, השלום הוא לא רק שלום בין מדינות, הוא גם שלום בין אנשים.
נרצה לברר בתכנית שלנו כמה עקרונות מרכזיים מתוך המאמר הזה. העיקרון הראשון שאיתו פותח בעל הסולם את המאמר אומר שכל דבר שיש בעולם הוא נצרך, הוא לא מיותר ויש לו זכות קיום ואסור לוותר עליו ועל כל אחד מהדברים. זאת אומרת שזה לא משנה וגם לדברים הטובים וגם לדברים הרעים יש מקום, והם הכרחיים לקיום העולם ולהתפתחות שלנו ושום דבר לא מיותר. נתחיל בכך שתסביר לנו קצת יותר לעומק את העיקרון הראשון.
מפני שהבריאה מיוצבת על ידי האור העליון שהוא השלם בתכלית השלמות, ומתוכו הוא מייצב את נקודת הבריאה שהפוכה ממנו, יש מאין, נקודה שחורה על רקע האור הלבן, והוא מתחיל לפתח את הנקודה הזאת, הוא מפתח אותה בכל מיני תכונות שלו. כשהתכונות של האור עוברות דרך הנקודה השחורה, הן בונות תכונות הפוכות מהאור. ואז יוצאת לנו מערכת שהיא ממש העתקה של האור העליון, של הבורא. ויוצא לנו נברא שנקרא "נברא" מהמילה "בר" ממדרגה, בריאה- בר, הכוונה "חוץ" מהבורא, שהוא הפוך מהבורא בתכלית ההופכיות. זאת אומרת בכל מיני אופנים, שיטות, חוקים, גישות, צורות שאנחנו עוד לא יודעים איזה, הכול הפוך בדיוק מהבורא, העתקה ממש שלמה לכל הצירים, לכל המובנים לכל התכונות.
הנברא הזה בסופו של דבר כשהוא מתפתח, הוא מגלה את ההפכיות שלו ומתחיל לראות שיש שם דברים כאלה שנראים לו מיותרים, הפוכים מהבורא ובלתי רצויים. ונראה לנברא שאם הוא ייפטר מהם, הוא יכול בזה להרוויח ולהתקרב לשלמות, לנצחיות, לכוח עליון. והגישה הזאת היא גישה לא טובה. הגישה הזאת נקראת "מתקני העולם". שמה שהבורא ברא בצורה הפוכה ממנו הם חושבים שאת ההפכיות הזאת אפשר בצורה כזאת למחוק, להחליף בצורה מלאכותית ואז יהיה טוב. אנחנו רואים בהמון מקרים שלנו בחיים שככל שאנחנו מתקדמים, בטכנולוגיה, בכוחות, בטכניקה, אנחנו יכולים לעשות נזקים גדולים מאוד בעולם, באדם עצמו ובכלל בכל המציאות הסביבתית. מפני שכוח ישנו אבל שכל לא.
אנחנו לא מבינים שהעולם מושלם. ורק יש לנו בעיה בהשלמת החלקים שלו בצורה הדדית, במערכת, בקומוניקציה הנכונה ביניהם. זאת הבעיה. ולהביא קשר בין כל החלקים אפשר אך ורק על ידי האדם שימשוך מלמעלה את כוח האור, שכוח האור יטפל בלקשור את כל החלקים האלה המנוגדים, השנואים זה על זה, ויקשור אותם בצורה הנכונה. אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה, אבל אנחנו מסוגלים לדרוש שיבוא כוח עליון ויעשה את זה. זה תיקון העולם שעלינו לבצע, רק לבקש. בלי להתערב בעצמנו בשום צורה אחרת בכל הבריאה.
יעל: לפני כן אני רוצה לדבר על התפיסה הזאת. לכל אחד מאתנו יש המון דברים שהוא מסתכל והם נראים לו מקולקלים, והוא היה רוצה לתקן אותם. כשאני מסתכלת אפילו על רמת הדומם, אז יש רעידות אדמה, שיטפונות, זיהום אוויר, וכל מיני תופעות שנראות לנו מיותרות.
בוודאי שכן, רק אנחנו לא יודעים את הסיבה וחושבים שאנחנו יכולים לתקן על ידי זה שנעשה איזה כיפוף בכוח. אנחנו לא מבינים שכל הדברים האלה נראים לנו מעוותים ומקולקלים מפני שכך אנחנו רואים אותם. אם נתקן את ההשתתפות שלנו, נרגיע בזה את כל חוקי הטבע, כל הצורות וכל תופעות הטבע.
יעל: זה אומר שיש הרבה מאוד דברים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל דברים לא טובים בעולם.
לא טובים באמת. אני מסכים שהם לא טובים, רק אני לא מסכים עם התיקון שלהם כמו שהאנושות חושבת.
יעל: אני עוד לא בתיקון. אני כרגע בגישה כמו שבעל הסולם אומר, שאנחנו בעצם אמורים להסתכל על הכול כתפיסה, שעם כל מה שיש לנו העולם מושלם. אבל אנחנו לא רואים אותו כמושלם אלא כמקולקל. יש הרבה מאוד דברים מקולקלים בדומם ובחי, יש וירוסים, מעופפים מעצבנים כמו יתושים, שמי צריך אותם בכלל? או ברמה של בני אדם בכל מה שקשור למערכות היחסים שלנו, תכונות שאנחנו מכירים בנו ונראות לנו תכונות איומות. ובעולם, אלה תופעות כמו אנטישמיות, טרור, ועוד תופעות כאלה באנושות ממש מזעזעות. אנחנו מזהים הרבה מאוד רוע ופגמים בעולמנו. כך זה נראה לנו. ואתה אומר שזה לא נכון ובעל הסולם אומר שכך זה רק נראה לנו כרגע כמשהו לא נכון.
ודאי שזה לא נכון היום, וזה לא נראה לי, זה באמת לא נכון. הדברים באמת מזיקים ולא טובים, יש מחלות וממש כוחות טבע הרסניים. זה נכון. אבל הטיפול בהם לא נכון בזה שאנחנו רוצים לעקור את הרע. וחכמת הקבלה אומרת, לא, אתה צריך לטפל בזה ולתקן את הרע, ובזה אתה תשלים את הטבע.
יעל: מה ההבדל בין לתקן לבין לעקור את הרע?
כי אין תופעה שהיא רעה בפני עצמה, אלא עכשיו היא מופיעה לנו בצורה הלא רצויה. אבל אם אנחנו יכולים להפוך אותה אז נוציא ממנה תועלת גדולה.
יעל: זאת אומרת שלכל תופעה כזאת יכול להיות שימוש.
אנחנו היום כבר מבינים שאסור לנו להרוג זאבים, או ציפורים, או עוד כל מיני כאלה אפילו שהם מזיקים במשהו. כי נראה לנו שהם מזיקים אבל לכל חיה ולכל פרט יש מקום בתמונת הטבע. אחרת אנחנו הורסים, ויש בעיה גדולה.
יעל: באיזון הכללי.
כן.
אורן: בוא נדבר על פנימיותו של האדם. בטבע אנחנו עוד יכולים להבין את הדברים שאתה אומר. אבל בתוכנו כבני אדם יש כל מיני נטיות ותכונות, גם ברמה הכלל אנושית שנראות לנו רעות, וגם ברמה הכי פרטית. גם אצלי בתוכי אני מזהה רשימה של כל מיני דברים שעל חלקם גדול הייתי מוותר.
אני מסכים אתך.
אורן: אם כך, איך אני צריך להתייחס לדברים שאומר בעל הסולם ששום דבר לא מיותר בעולם? וגם אם נראה לי שהוא לא בסדר והייתי שמח לבער אותו, להשמיד אותו ולהעלים אותו, זאת תהיה טעות. הכול נצרך בעולם. איך אני צריך להתייחס לזה ביחס לאותה חצי רשימה שאני מזהה בתוכי של כל מיני דברים שלא הייתי רוצה?
קודם כל, ברוך ה' שאתה לא יכול לעקור את זה מעצמך.
אורן: למה?
כי כמה שניסינו מימות עולם ועד היום לבער מהעולם, מבני האדם, ומכל מה שיש דברים שנראים לנו רעים, מזיקים ומיותרים, אנחנו לא הצלחנו באף אחד כי הבורא שומר על זה, ומביא לנו לאט לאט שֶכֶל לחשוב שאנחנו צריכים לעשות בזה שימוש מיוחד.
אורן: מה הצורך בכל הדברים שאני מזהה אותם כשליליים שנמצאים בקרבי?
לאזן אותם בדברים חיוביים. קוד ההצלחה בלראות את הטבע מושלם, זה איזון. אנחנו צריכים לאזן את הדברים. גם בנו יש מלא כוחות, תופעות למיניהן, כביכול שליליות. זה מפני שאתה עוד לא רואה עד כמה הן יכולות להשלים את התופעות ההפוכות, הכביכול חיוביות, ואז בין שתיהן אתה תראה עד כמה שתאום נפתח משהו חדש. ממש איזה אוצר של רגשות, השגות, כוחות, אנרגיה. ממש ממד חדש.
יעל: אתה מדבר בעצם על מצב מאוזן שהוא עדיף על פני מצב שיש בו רק טוב.
אין דבר טוב. לא יכול להיות טוב בלי רע.
אורן: למה?
כי כך בנוי הטבע. אתה לא יכול לעשות שום דבר. איך יכול להיות, האם יש פלוס בלי מינוס? זה לא קיים. תן לי איזו דוגמה בטבע, לא עם אדם, עם אדם אנחנו מאוד מבולבלים. תן לי משהו בטבע, דומם, צומח, חי שיש משהו אחד ללא השני, דבר אחד ללא השני כנגדו. אין. זה לא קיים. לא יכול להיות.
אורן: אז למה זה בנוי כך, שנותנים לי דבר שלילי, ואז אומרים לי, כמו שבעל הסולם אומר במאמר, "יש בך משהו שאתה מרגיש שהוא שלילי, חכה רגע. אל תרוץ לשרוף אותו ולכלות אותו ולהשמיד אותו". ואתה עכשיו עוד מוסיף ואומר, כי אם אתה תעשה את זה, זה יחסר לאותה שלמות מושלמת שהיא נבנית רק מאיזון. איזון בין משהו שעכשיו נראה לך שלילי למשהו שאתה עתיד לגלות, שהוא יהיה, לכאורה, חיובי. ודווקא בהשלמה ובאיזון ביניהם, יהיה הדבר הנפלא והבריאה המושלמת באמת.
כן.
אורן: אז למה זה בנוי כך?
כי יש בורא ויש נברא.
אורן: מה זה אומר?
כבר ביסוד של הבריאה, בריאה זה מהמילה "בר", חוץ מהבורא, אז יש לך מישהו שקיים חוץ מהבורא. מה זה חוץ? שיש לו תכונות אחרות מהבורא, הפוכות.
אורן: מי זה בכלל הבורא?
הבורא זה הכוח החיובי, של השפעה ואהבה.
אורן: ואיך הכנסת אותו עכשיו למגרש?
אני לא מכניס אותו, הוא נמצא במגרש מלכתחילה, זה הכוח הנצחי שבטבע. זה הטבע. הכוח החיובי המשפיע והאוהב. וכנגדו הוא ברא כוח שלילי שנקרא "נברא", כי נברא על ידי הבורא כשהוא הפוך בטבע שלו. לקבל, לרצות לבלוע להנאתו. אז יש לך שני כוחות, הכוח החיובי, הנתינה. והכוח השלילי, הקבלה. והם צריכים להגיע לאיזון, להשלמה. איך? שכוח הנברא יקבל את כל מה שהבורא רוצה לתת לו מצד אחד. ומצד שני, שהקבלה שלו תהיה כנתינה.
אורן: למי?
לבורא. אז יוצא, שהבורא נותן לנברא והנברא נותן לבורא. ואז הם מגיעים להשתוות.
אורן: אז הבורא נותן לנברא דברים לא טובים?
למה? לא.
אורן: כי אני מזהה בתוכי דברים לא טובים, מאיפה הם באו?
הם באו מהבורא.
אורן: וגם בעולם בכלל אני רואה דברים לא טובים, מאיפה הם באו?
כולם מהבורא, אבל זה מפני שהנבראים האלה שמקבלים מהבורא, נמצאים עימו בחוסר השתוות הצורה, בהפכיות הצורה.
אורן: אתה יכול להסביר?
כי הם לא מקבלים מהבורא כדי להידמות לו.
אורן: לא הבנתי. נתחיל מהדברים השליליים שאנחנו רואים בתוכנו וסביבנו, האם הם באים מהבורא?
הכול בא רק ממנו.
אורן: לשם מה?
כדי למלאות את הנברא, לתת לנברא תענוג.
אורן: אבל אלה לא דברים שעושים לנו טוב.
נכון, מפני שהנברא שמקבל את הדברים האלה, הוא מקבל אותם בצורה לא נכונה. לכן יש חכמה שנקראת "חכמת הקבלה" איך לקבל מהבורא וליהנות. איך לקבל מהבורא בצורה הנכונה. זו חכמה שלמה ומאוד עמוקה, מאוד מיוחדת, איך אני מקבל מהבורא כל טוב.
אורן: ואיך זה קשור לדברים השליליים שאני רואה בתוכי או סביבי בעולם?
שכל הדברים השליליים רק מצביעים לך, שאתה עדיין לא מסוגל לקבל בהם בצורה נכונה את מה שמגיע לך מהבורא.
יעל: אני רוצה לחזור למה שאורן תיאר לפני כן, לנטיות הלא טובות שיש בי למשל, או בכל אחד מאיתנו. במצב כזה כמו שתיארת, שהטבע מראש בנוי בצורה שיש בו גם חיובי וגם שלילי בצורה שווה, ושכנגד כל דבר חיובי קיים גם דבר שלילי. נניח שאני רוצה להוציא מתוכי איזו תופעה שלילית, מה יקרה אם אני מוציאה ממני תופעה שלילית?
לאט לאט את לומדת, יכול להיות שזה לוקח הרבה זמן, ויכול להיות אפילו כמה גלגולים שאדם חוזר לחיים האלה. אבל את לומדת שהשימוש בצורה השלילית כמו שזה מופיע בך, או נאמר אחרת, השימוש בצורה הטבעית, הישירה כמו שמופיעה בך כל תופעה ותופעה, הוא שימוש שמביא לכישלון.
אורן: לכן כדאי למחוק את הדברים השליליים, כדי לא להיכשל?
לא, אתה לא יכול למחוק, אתה יכול רק להפוך אותם.
אורן: אם אני אנסה למחוק אותם, מה יקרה?
אתה לא תוכל.
אורן: למה?
כי זה חוק הטבע, אי אפשר למחוק שום דבר, רק לתקן את השימוש שלו.
יעל: עם ילדים למשל, אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לשנות התנהגויות רעות להתנהגויות טובות. האם הגישה הזאת היא גישה נכונה, או לא נכונה לאור מה שאמרת?
עם הילדים זה נכון, זה נקרא "חינוך".
יעל: מה ההבדל בין חינוך לבין למחוק משהו אצלי?
ההבדל הוא בתיקון, כי חינוך זה לא תיקון. חינוך זה לתת לאנשים רגילים כך שהרגל נעשה לטבע שני. ואז בצורה כזאת, אדם מתנהג לטובת עצמו ולטובת הסביבה, אבל זה לא תיקון, אלא איזו צביעה של ההבחנות השליליות, שלא יראו כל כך שליליות.
אורן: ומה זה תיקון לעומת זאת?
תיקון זה כשאנחנו הופכים את כול התופעות השליליות האגואיסטיות האלה, לתופעות אלטרואיסטיות, אנטי אגואיסטיות, וזה כבר תיקונים שעושים על ידי המאור המחזיר למוטב, שנקרא "תורה".
אורן: אתה יכול לתת דוגמה לתיקון של משהו שלילי, שאפשר לצבוע אותו קצת כמו שאמרת קודם, כדי שהוא יראה לא כל כך נורא, לבין האופציה השנייה שאתה מתאר ואתה קורא לה "תיקון", שבו את השלילי אתה הופך לאנטי שלילי, או שלא הבנתי בדיוק מה. תן לי דוגמה שאני ארגיש.
נגיד שאני אדם שאוהב להצליח, להרוויח, לשלוט, אז אני הולך ללמוד להיות עורך דין. ואז, על ידי מה שרכשתי, את הידע, אני מסובב אנשים, עושה כל מיני פעולות, ואף אחד לא יכול להגיד שאני לא בסדר. אני מוצלח, אני משתמש בחוקי המדינה שבה אני חי, אבל בעצם, בזה אני גורם רע לבני אדם, רק בצורה חוקית. זה נקרא שאני צובע את הדברים השליליים בצבע שמותר לי.
יעל: אם אני חוזרת לחינוך ילדים, אז אתה אומר שיש שתי רמות, רמה ראשונה היא רמה של חינוך, שהיא רמה שבה אנחנו בעצם רק מעדנים את התכונות הבסיסיות שיש לכל אחד ואחד.
כן, אנחנו אומרים לילד תגיד "תודה" "בבקשה", "תחליף איתו במשהו, אתה תקבל פי כמה יותר ובלי מכות". כך אנחנו צובעים את ההתנהגות הרעה במשהו שיראה כהתנהגות טובה, אבל בעצם כל הכוונה שלנו היא עדיין להרוויח על ידי השני.
יעל: זאת אומרת, לא באמת שיניתי משהו מהותי בפנימיות של האדם, אלא בעצם רק לימדתי אותו איך להשתמש במה שיש לו.
איך לסדר אחרים.
יעל: איך להסתדר עם מה שיש לו בצורה קצת יותר נעימה, או צבועה בצבעים קצת יותר יפים, במקום שיהיו כל מיני שפיצים כאלה שאחר כך יהיה לנו קשה, שגורמים לנו בסופו של דבר לעוד יותר צרות בחיים.
מין פוליטיקה כזאת.
יעל: כן, איך להסתדר בחיים, זה מה שאתה אומר שהוא "חינוך", ואתה אומר שזה כן נדרש לבן אדם.
זה לא תיקון.
יעל: יש הבדל גדול בין זה לבין תיקון?
כן.
יעל: אלה הם שני המצבים עליהם אמרנו שלעקור זה משהו שהוא בכלל בלתי אפשרי, כי הטבע לא מאפשר את זה, למרות שאנחנו מנסים כל הזמן לעקור אבל זה לא קורה. אם כך, איך נכון להסתכל על הרע שאני רואה בעולם?
הכול ניתן לתיקון, זה הכול.
יעל: זאת הדרך היחידה?
כן.
יעל: איך להתייחס לזה במערכות יחסים למשל? כי אמרנו שהכול שלם.
הכול ניתן לתיקון. כל הבעיה היא שאנחנו צריכים לעבוד על המערכות האלה, להרכיב מערכות, לחנך אנשים, לקבוע איזה גבולות, ובצורה כזאת לחנך את העם ואת האנושות כולה. אבל רק לתקן. אנחנו לא יכולים לעשות עם בני אדם שום דבר חוץ מחינוך.
יעל: מהי הטעות הבסיסית שלנו בתפיסה שלנו?
שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים בלי חינוך, בלי להעביר לאדם ידע, רגש וניסיון איך לעשות את זה, הדגמה בחברה. זאת אומרת, ללמד אותו בצורה תיאורטית ופרקטית. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לתקן את העולם בלי זה.
אורן: אני רוצה לדייק פה. קודם הבדלת בין שני דברים, בין חינוך שמנסה לקחת את הרע שיש, ולצבוע אותו מעט בצבעים יותר יפים, שלא ידקור כל כך ולא יפריע לנו כל כך להתנהל בחיים. אמרת שלעומת זאת יש תיקון, שמשמעו לא לעשות איזו עטיפה חיצונית שהיא לכאורה בסדר, אלא ממש לתקן את הדבר מיסודו.
עכשיו אתה אומר שצריך את כל הרע שיש בעולם, אבל צריך להביא אותו למקום של תיקון דרך חינוך. בלבלת אותי עם השימוש בחינוך בשני אופנים שונים כשאתה מדבר עכשיו על חינוך שהוא כן יכול להביא לתיקון.
אני מדבר על חינוך כבחכמת הקבלה, שהיא מחנכת את האדם איך הוא צריך להשלים את הבריאה בצורה הנכונה. לא לצבוע, לא להיות פוליטיקאי עם אחרים, אלא איך שהוא משנה את עצמו כדי להיות מרכיב חיובי.
אורן: שזה נקרא "לתקן"?
כן.
אורן: לתקן את הדבר שנראה "רע" ואז גם מגלים שהוא לא כל כך רע ושהוא היה נצרך מלכתחילה?
הוא מיועד רק להיות טוב.
אורן: אני צריך בכל זאת כמה מילים על העניין הזה של לתקן. נתת לי קודם את הדוגמה של עורך הדין, שהייתה לו נטייה להרוויח, להצליח ולשלוט, והוא יודע עכשיו לסובב את כולם בשם החוק. אז נניח שזה הפורמט של להשתמש בדברים בצורה יפה, מין פוליטיקה כזאת. מה זה נקרא לתקן?
לתקן זה נקרא שאני מתקן את היחס שלי למציאות, לא כמו עורך הדין, כשאני במסווה מסדר את כולם.
אורן: אלא?
אלא שאני משנה את עצמי, את ההשתתפות שלי בבריאה, בצורה כזאת שאני משלים אותה בכל החלקים, בכוח הטוב, בהשפעה, באהבה. ואז, על ידי זה, כל הבריאה מיתקנת.
אורן: ומה עם כל השלילה שהייתה פה ביסוד התהליך, כל הדברים השליליים?
היא משלימה. היא מקבלת השלמה מההתנהגות החדשה שלי, ואז אני רואה עולם שכולו מאוזן.
אורן: "השלום בעולם" זהו שם המאמר. מהו המפתח הכי חשוב להתקדמות לעבר מצב של שלום בעולם?
לייצב כוח חיובי מכל בן אדם.
אורן: כלומר?
"ואהבת לרעך כמוך", מה יותר פשוט? פשוט מאוד, כל החינוך הוא "ואהבת לרעך כמוך".
אורן: יכול להיות עולם שיהיה בו שלום?
חייב להיות במוקדם או במאוחר, או על ידי יותר מכות, או פחות.
(סוף השיחה)