חומר רקע לשיחת "חיים חדשים", 658

מעל ימין ושמאל

מטרות:

• כיצד ניתן לגשר בין ימין ושמאל?

• כיצד ניתן ליישב מלחמה אידאולוגית ומחנאות פוליטית?

• האם קיימים ימין ושמאל כקונפליקט גם באדם וכיצד ניתן לגשר ביניהם?

• כיצד מתייחסת "חכמת החיבור" למרכיבי ימין ושמאל ומהו היחס הנכון ביניהם?

זרימה:

• איך יוצאים מזה?

• ימין ושמאל באדם

• היחס הנכון בין ימין ושמאל

פתיחה:

השנים האחרונות מאופיינות במצבים דרמטיים הולכים ומחריפים, מבצעים צבאיים, גל טרור, חרם על ישראל ובמקביל לכך הקצנה של מאבק אידיאולוגי בתוך החברה הישראלית, בין בעלי דעות הנחשבות שמאלניות לבין המחזיקים דעות שונות, הנתפסות כימניות. המאבק החריף למצב שנעשית דה לגיטימציה בין הצדדים. וכך מתחלקת החברה לשני מחנות וביניהם תהום עמוקה. נרצה כיום לברר את השוני הזה בעמדות, השלכותיו והסיכוי לגשר עליו.

• איך אתה רואה את המאבק המתקיים כיום בין ימניים לשמאלנים? 

• מה ההשלכות של החיים בחברה עם שסע אידיאולוגי שכזה? 

• האם המהפכים הפוליטיים במדינה מסמלים שינויים אמיתיים בעם? 

         איך היית מתאר את התהליך שעבר על האנשים בארץ? 

• כיצד אתה רואה את העם כעת? כיצד התהליך ימשיך לדעתך? 

• האם אנחנו מסוגלים להגיע למלחמת אזרחים? מלחמת אחים?

• באינטרנט נראה שהמלחמה כבר פרצה - האם אתה מסכים? 

איך יוצאים מזה? 

• איך יוצאים ממלחמה אידיאולוגית?

• איך עם ישראל היה מגיע להסכמה בעבר? איך הם הגיעו לדעה אחת ? 

• האם יתכן שההבדלים הם לא כל כך גדולים בעצם?

• איך יוצאים מהסבך הזה?

• האם אתה חושב שאפשרי בארץ להתרומם מעל למחנות פוליטיים?

• האם אתה רואה עתיד שבו בעם ישראל יהיה קונצנזוס ?

• מה חיבר בין עם ישראל בעבר? האם אפשרי להתחבר היום שוב?

• איך מתחברים אם אין תמימות דעים ?
  
  

ימין ושמאל באדם

• מהם ימין ושמאל בתוך האדם? 

• האם כל קונפליקט פנימי באדם ניתן לשייך למאבק בין ימין ושמאל?

• איך ניתן לגשר בין 2 החלקים האלה שבתוכנו? 

היחס הנכון בין ימין ושמאל

• מהו היחס הנכון בין ימין לשמאל? 

• כיצד "גישת החיבור" מגשרת בין ימין לשמאל? 

• כיצד "גישת החיבור" מתייחסת לכל אחד מהמרכיבים הבאים של ימין ושמאל:

  • סוציאליזם - קפיטליזם 

  • מעורבות ממשלתית-במשק יוזמה חופשית

  • שאיפה לשינוי - שמירה על סטטוס-קוו

  • הפרדת דת ומדינה

  • ההתנגדות להפרדת דת ומדינה

  • נושאים בטחוניים- התנחלויות, שטחים, תהליכי שלום מדיניים

השיח הפוליטי בישראל נע בעיקר סביב הציר הביטחוני-מדיני, זאת בניגוד למדינות אירופה שם החלוקה היא בעיקר על פי העמדות בתחום הכלכלי-חברתי. לפי הציר הזה מוגדרים גם מחנות השמאל והימין בכלל. החלוקה בין ימין ושמאל בפוליטיקה הישראלית נעשית בעיקר לפי הפרמטרים הבאים: היחס לפלסטינים, היחס להתנחלויות, ביחס לכלכלה, יחסי דת ומדינה ובחלוקת המשאבים הכלכליים של המדינה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

שמאל                                     ימין

- סוציאליזם                                       - קפיטליזם

- שוויוניות                                          - שמירה על

- חברתית                                            סטטוס קוו

- מעורבות                                          - יוזמה

 ממשלתית                                         חופשית

 במשק                     

- אוניברסליזם                                     - פרטיקולריזם

- שאיפה לשינוי                                 - לאומיות

- הפרדת דת                                       - התנגדות

 ומדינה                                          להפרדת דת ומדינה

יש לציין כי המושגים "שמאל" ו"ימין" מייצגים את הקטבים המתוארים על-ידינו בהקשר למתחים פוליטיים וחברתיים. אך אנשים רבים נמצאים במקומות שונים על הרצף בין שני הקטבים.

http://apps.education.gov.il/I01net/Docs/9036.doc

"שמאל" ו"ימין" בפוליטיקה

על פי מחקרם של דר' מיכל שמיר ורפאל ונטורה. המושגים "שמאל" ו"ימין" מהווים חלק בלתי נפרד מן הלקסיקון הפוליטי, וכסמלים פוליטיים נעשה בהם שימוש לא רק לתיאור המערכת הפוליטית אלא גם למטרות תקשורת, לגיוס בוחרים ולהבחנה בין זרמים ומחנות, למתן לגיטימציה ודה-לגיטימציה לקבוצות ולרעיונות פוליטיים. מקורם של המושגים "שמאל" ו"ימין" המושגים "שמאל" ו"ימין" קיבלו לראשונה משמעות פוליטית בצרפת של סוף המאה ה 18-, כאשר בעקבות כינוסה של האסיפה הלאומית בשנת 1789, בה ישבו אנשי האצולה בצד ימין והפטריוטים בצד שמאל, הפך "ימין" להיות כינויים של חברי האצולה והבורגנות הגבוהה שביקשו לשמר למלך זכויות מסויימות, ואילו "שמאל" הפך להיות כינויים של חברי המעמד הבינוני והנמוך שביקשו לבטל את מוסד המלוכה ולהקים רפובליקה. במהלך המאה ה19- עברה הבורגנות כולה לימין המתרס הפוליטי והעם הפשוט נשאר בשמאל, וכך קיבלו המושגים "ימין" ו"שמאל" משמעות יותר רחבה: הימין זוהה עם מי שביקש לשמור על הסדר החברתי הקיים והשמאל זוהה עם מי ששאף לשנות את הסדר החברתי בכיוון יותר שיוויוני. משמעות זו תופשת גם כיום, ונראה שהישרדותם של המושגים "שמאל" ו"ימין" בפוליטיקה קשורה בכך, שנושאי מחלוקת רבים בחברה מבטאים קיטוב בין השואפים לשנות את הסדר החברתי לבין השואפים לשמר את הקיים. מצרפת עבר השימוש במושגים "שמאל" ו"ימין" גם לארצות אחרות.

הצורך הפסיכולוגי במושגים "שמאל" ו"ימין" ותפקידם הפוליטי המושגים "שמאל" ו"ימין" משמשים כסכימה, כמסגרת ותבנית למיון של המציאות הפוליטית שסביבנו. ככאלה הם עוזרים לציבור הרחב, להתמודד עם עולם פוליטי, שאיננו מרכז הוויתם. בעזרתם ניתן לסמן בקלות יחסית "ידיד" או "אויב", "טוב" או "רע", שימוש זה בתוויות מבטא לעיתים יחס אמוציונאלי מכליל של האדם כלפי זולתו, מבלי לבחון בהקפדה את הדעות, העמדות והמעשים של הפרט, של הקבוצה או את הרעיון המאופיין באמצעות התוויות "שמאל" ו"ימין". המושגים "שמאל" ו"ימין" משמשים בידם של פוליטיקאים בפרוש המציאות, בגיוס תמיכה, בהגדרת קונפליקטים, ביצירת קואליציות, במתן לגיטימציה ודה-לגיטימציה לקבוצות, פרטים ותופעות. תפקידם הפוליטי של המושגים "שמאל" ו"ימין" בא לידי ביטוי באורח ממצה ומדגים במערכת הבחירות האמריקאית של 1984 כאשר הנשיא רייגן אמר על הדמוקרטים: " They have gone so left “they left America "הם הלכו כל כך שמאלה עד שהם השמילו ו/או "עזבו" את אמריקה" רוצה לומר, הנשיא רייגן ניסה למקם את הדמוקרטים בקצה "הלא נכון" של רצף שמאל-ימין כדי להרחיק מהם בוחרים פוטנציאלים. בטקטיקה דומה השתמשו פוליטיאים ישראלים במערכת הבחירות בישראל. התוויות "שמאל" ו"ימין" מכילות מרכיב אידיאולוגי ומרכיב פוליטי - מפלגתי ישנם אנשים ו/או מפלגות שאצלם המרכיב האידיאולוגי הוא המרכזי או לחילופין, המרכיב הפוליטי. ישנה יציבות רבה יותר בעמדות בקרב מומחים לנושא,וכמו כן בקרב קבוצות שהעמדות חשובות להם יותר באופן אישי. אצלם בד"כ המרכיב האידיאולוגי יהיה המרכזי. לעומתם, אצל רוב הציבור נמצא פחות חשיבה אידיאולוגית מופשטת. עבור מרבית הציבור, המרכיב הפוליטי הוא הדומיננטי, ו"שמאל" ו"ימין" משמשים בידם "כקיצורי דרך" הכרחיים להתמצאות במערכת הפוליטית וכאמצעי לרכישת זהות פוליטית וחברתית. התוויות מסייעות לבוחר להתמצא במערכת הפוליטית. קיימת שונות במשמעות הסמלים "שמאל" ו"ימין" ובחשיבותם גם בין מערכות פוליטיות וגם בתוך אותה מערכת לאורך זמן. במערכות רב-מפלגתיות, כמו במערכת הישראלית, התוויות תהיינה חשובות יותר מבמערכות דו- מפלגתיות (כמו בארה"ב המפלגה הרפובליקנית והמפלגה הדמוקרטית, ובאנגליה הלייבור והשמרנים). במערכות רב-מפלגתיות המציאות הפוליטית מורכבת יותר ומתעורר הצורך לארגן אותה. ככל שהתחרות בתוך המערכת מתגברת, יעשה שימוש רב יותר בתוויות, ולכן במערכות תחרותיות התוויות תהיינה חשובות יותר מאשר במערכות של מפלגה דומיננטית. כאשר מערכת מפלגתית נמצאת בתהליכי שינוי, התוויות תהיינה בעלות חשיבות. כאשר קיימת יציבות במערכת המפלגתית, המרכיב המפלגתי יהיה חזק (נאמנות למפלגה). כאשר ישנה מחלוקת אידיאולוגית בולטת וקיטוב (במיוחד אם הזהויות המפלגתיות נחלשו), המרכיב האידיאולוגי בתוויות "שמאל" ו"ימין" יהיה חזק.

המערכת הפוליטית הישראלית עברה שינויים מרחיקי לכת כך שכיום המערכת המפלגתית בישראל מאופיינת בתחרויות בין שתי מפלגות עיקריות באפשרות לחילופי שלטון. 5 - בקיטוב חברתי ופוליטי. - בריבוי מפלגות. במערכת כזו ניווכח, כי הסמלים "שמאל" ו"ימין" יהיו חשובים, שימושיים ובעלי מטען מפלגתי ואידיאולוגי כאחד. כפי שכבר נכתב, החשיבות והעקביות של המטען האידיאולוגי של התוויות, כמו גם התוכן האידיאולוגי שלהן, משתנים על פני הזמן, בהתאם לממדי המחלוקת בחברה ועוצמתם. בישראל מימד המחלוקת המרכזי הוא בנושא השטחים, אם כי השלכותיו רחבות בהרבה. מימד מחלוקת זה דחק מימדים אחרים, והוא המגדיר במידה רבה את המערכת המפלגתית ובהתאם לכך את הרצף של שמאל-ימין. המימד הכלכלי קיים, אך הקשר בינו לבין הרצף "שמאל-ימין" הוא חלש בהרבה מזה של שאלת השטחים. המימד הדתי משמעותי בעיקר עבור המחנה הדתי, אך אפילו בקירבו ישנן קבוצות שנושא השטחים, או המימד המדיני-בטחוני, נמצא חשוב יותר. המושגים "שמאל" ו"ימין" רחוקים אם כן מלהיות מושגים אנכרוסינטיים חסרי משמעות רלוונטיות בפוליטיקה הישראלית. עובדה היא כי פוליטיקאים, פרשנים, עיתונאים וחוקרים מרבים להשתמש בהם, וכך גם הציבור הרחב. מי שמחפש במושגים אלו אידיאולוגיה צרופה, ואת הקונפליקטים הכלכליים הקלאסיים, יעריך כי אבד עליהם הקלח. מי שמחפש, לעומת זאת, את המשמעות הפוליטית שמאחורי "שמאל" ו"ימין" במערכת הפוליטית הישראלית, ימצא כי היא שרירה וקיימת. עם כל זאת, יש לזכור את הגילגול שעברו המושגים מאז המהפיכה הצרפתית ועד היום, וכי המיקוד אשר עליו פועלים המושגים הינו פועל יוצא של הנושא שעליו חלוקה החברה: "שמאל וימין" .

מילון מושגים

אוניברסליזם - (מקור המושג בלטינית - אוניברסום, universum = עולם ומלואו, חלל כל העולם).

תפיסת עולם המתייחסת לערכים כלל אנושיים, הנוגעים לכל נפש בתבל. הדוגלים באוניברסליזם מבליטים את המשותף, השווה, הדומה והיחס לשלם בין קבוצות שונות על פני הייחודי שבכל קבוצה, יחד עם תחושת השייכות, המעורבות והארחיות, של הפרט כלפי כלל האנושות.

סוציאליזם - (מקור המושג בלטינית - סוציאל, socialis = חברתי). תנועה, תאוריה מדינית וכלכלית-חברתית, רבת זרמים וגוונים.

מטרתה להקים משטר חברתי-כלכלי שבו ההון, הכלכלה ואוצרות החומר והרוח יהיו קניינם המשותף של כל בני-האדם וימסרו להם על פי תוכנית וסדר שיוויוניים, אגב ביטול המעמדות.

פרטיקולריזם - (מקור המושג בלטינית - פרטיקולר, particularis = חלקי, נפרד). תפיסת עולם המבליטה את העצמיות והייחודיות מבחינה ערכית, תרבותית ואף מבחינת יעודה של קבוצה מסויימת.

שאיפת הקבוצה (בעולם, במדינה, בחברה וכיו"ב) להיות בלתי תלויה ככל האפשר במרכז, בשלם.

קפיטליזם - (מקור המושג בלטינית - קפיטל, capitalis = ראשי). תאוריה, משטר כלכלי המבוסס על הקניין הפרטי ועל היוזמה החופשית בחיי הכלכלה. ההון, אמצעי הייצור ומנגנוני ההשברה (שיווק התוצרת וחלוקתה) נמצאים בידיים פרטיות ו"משחקים" בשוק באופן חופשי. התערבות השלטונות בכלכלה מינימלית.

http://apps.education.gov.il/I01net/Docs/9036.doc