חוסר התמצאות. חוסר ודאות. איבוד שליטה. אפילו בעלי ההון לא יודעים מה ילד יום, תוך רגע עלולה להתחיל קריסה. ובמציאות כזו הפכפכה, כדי לשרוד, כדי להמשיך להתקיים בבטחה, יש צורך בתפיסה חדשה.
רוצים או לא, העולם שלנו משתנה. בלי ששאלו את פינו, הוא הופך למשהו אחר לגמרי. עד כה הייתה פירמידה ברורה של כוח, כסף, צבא, שליטה במשאבי טבע וכן הלאה, ואילו היום נוצרת תלות הדדית שמבלבלת כל נוסחה. גם שינויי האקלים והמשבר האקולוגי מאיימים להפוך את הקערה על פיה.
העולם נעשה לרשת אחת גדולה, וכל תנועה של מישהו משפיעה על האנושות כולה. אין אפשרות לבודד את עצמך, להישמר מפני הקישוריות החזקה. החיים סגרו אותנו כמו דגים ברשת, והיא מתחילה לעלות מתוך המים, מתגלה.
אנשים מן היישוב אולי יכולים להתעלם מהמגמה, אבל אלה שעומדים בראש הפירמידה חייבים להתעמק בה, ולבצע התאמות כבר מעתה. להלן מספר עקרונות וכיווני פעולה.
בגדול, מה שקורה לנו הוא שלב חדש באבולוציה האנושית. אנחנו עוברים ממצב של קיום ליניארי, אגואיסטי, כל אחד לעצמו, למצב של קיום עגול, אינטגרלי, כמו תאים בגוף אחד. קוד הקיום האינטגרלי מבוסס על חיבור, הדדיות, השלמה. כל הפרטים יוצרים יחד מערכת מאוזנת, בריאה.
במנגנון אינטגרלי, לא יכול להיות שמישהו יעשה רע לאחרים ויהיה לו טוב מזה, כי בסופו של כולנו בצלחת אחת. העיקרון הזה יתברר לנו יותר ויותר, לא רק בגבולותיה של חברה או מדינה, אלא ברמת האנושות כולה. וכשחושבים על מהות הדברים מבינים, שכדי להתאים למציאות שמתגלה נצטרך להחליף את הראש ממש, את כל יסודות התפיסה של הפרט והחברה.
העולם של מחר יכול להיות רק מחובר, וכדי להתנהל בו נכון נידרש למהפכה חינוכית-תרבותית כלל חברתית. מטרתה תהיה לבנות בנו הרגשה של עיגול, של מערכת, ובהתאם לזה גם שכל אינטגרלי וראייה עגולה. כאלו שמסוגלים לתפוס את הכול כחלקים מאותה תמונה, ולדאוג להרמוניה, לזרימה.
כלי התקשורת, שכיום עסוקים בעיקר בהפרד ומשול, מלאים ברכילות ולשון הרע, מספקים דוגמאות רעות של התנהגות אלימה – יכולים להפוך לכלי הפיתוח העיקריים של תפיסת הקשר החדשה. דרכם אפשר יהיה לספק לכל אדם השכלה אינטגרלית, מעין אוניברסיטה פתוחה, בשילוב עם דוגמאות לחיבור מעל כל ההבדלים, תרגילים להתקשרות הדדית משלימה, וכן הלאה.
ובאשר לבעלים של ארגונים וחברות במשק. אלה מהם שיקדימו לתפוס את מגמת ההתפתחות האמורה, יכולים לפעול במעגלי השליטה שלהם בהתאם לה.
כדאי לקחת בחשבון שהמצב האקולוגי לא יאפשר להמשיך לזהם את כדור הארץ עם תעשייה מיותרת, ושיהיה צורך לצמצם את כל הצריכה הלא חיונית. לכן, צריך לראות מה מהמוצרים והשירותים שלנו נכנס בגדר הלא-נחוץ, ולקבל החלטה אסטרטגית על סגירתם. אם לא נעשה זאת אנחנו, באופן מודע, החיים יעשו לנו את זה במפתיע, ואז ההתמודדות תהיה הרבה יותר קשה.
בתהליך הזה חשוב להחזיק בראש עיקרון מנחה: כולנו קשורים זה לזה, ולכן רוצים להתייחס אחד לשני בהתחשבות, בדאגה ובתמיכה. כמו במשפחה. חשוב לנו להביא את כלל העובדים בארגון להרגשה כזו, כי לשם כאמור האבולוציה מובילה. לכן, כדאי להקצות זמן איכות לפיתוח התפיסה האינטגרלית בתוך הארגון. יש בזה שיטה שלמה, כמובן, ונצטרך ללמוד ולתרגל אותה.
אם נחליט לסגור מוצרים או שירותים מסוימים, ננסה מאוד למצוא לאותם עובדים עיסוק אחר בארגון שלנו. יכולים להיות הרבה רעיונות בכיוון המשפחתי הזה, הנה למשל אחד שמשלב בין הצורך בהקצאת זמן לפיתוח התפיסה האינטגרלית ובין הצורך במציאת תעסוקה ופרנסה לכולם. אפשר להחליט יחד שמתוך דאגה כוללת, אנחנו משנים את מבנה המשרות בארגון שלנו כך: שני שליש מהיום עובדים, והמשימות מתחלקות בין כולם, ושליש מהיום משקיעים בלימוד ובפיתוח התפיסה האינטגרלית. במקביל, אם צריך, נוריד את המשכורות בארגון באחוז מסוים.
כלפי ציבור הלקוחות, שאיפתנו היא להוזיל ככל האפשר את המחיר לצרכן. לא באופן שיביא לפגיעה בנו כארגון, כמובן, אלא בעיקר על ידי קיצור השרשרת הארוכה שנמצאת בינינו לבין צרכן הקצה. לא חובה שהמון ידיים בדרך יעשו קופה, והמחיר הריאלי יעלה.
פיתוח התפיסה האינטגרלית בארגון יביא להרגשת קשר עמוק, חיבור טוב, הדדיות והשלמה. אנחנו נראה איך פוחתות התקלות והמריבות, האווירה נעשית יותר חמה. יתגברו שיתוף הפעולה, ההתייעלות, היצירתיות, החדשנות, הזרימה.
האחדות שתיווצר בינינו תעשה אותנו מתאימים לאחדות שבמערכת הטבע הגדולה, ובהדרגה נרגיש איך בכל דבר אנחנו זוכים לברכה. כוח אינטגרלי, מאחד, מחייה, יתגלה בינינו כמו נביעה, יביא תוספת אנרגיה, שכל, הרגשה. אנחנו נרגיש סיפוק בעשייה, ביטחון ושמחה, ונחוש שעלינו על הגל הנכון, על הנוסחה של הטבע לצמיחה.
חיבור לבבות, המפתח לשליטה ושגשוג בדרגה חדשה.
נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 70 – bit.ly/46vFXjk