האסטרונאוטים שיצאו לחלל החיצון דיווחו על תופעה מאוד מאוד מעניינת, כשהם יצאו החוצה כדי לגלות את החלל, הם חזרו עם תפיסה שונה לגמרי לגבי כדור הארץ שלנו. הם גילו שכשהם נמצאים בחלל העצום הזה, הם פתאום רואים את כדור הארץ כנקודה קטנה שצפה בחלל, עטופה באיזו אטמוספירה שברירית שבקושי מגינה עליו. הם פתאום הרגישו חמלה כלפי המין האנושי, הרגישו אחדות של הכול, ואהבה שהציפה אותם ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מה קרה לאסטרונאוטים שכביכול יצאו לחפש משהו בחוץ, אבל קיבלו דווקא שינוי בגישה שלהם עלינו? למה הם קיבלו את ההרגשה שיש אחדות לכל, שהכל מלא במשהו חי וזורם? האם הרגשת האחדות שהאסטרונאוטים חוו בחלל, תוכל להשפיע על האנושות באיזו צורה? האם אנחנו צריכים לצאת לחלל כדי להשתנות כבני אדם, כדי שהתפיסה שלנו תשתנה? איך נגדיר את המרחב הרוחני שאנחנו אמורים לשאוף להגיע אליו? איזו התפתחות פנימית צריכה לקרות באדם כדי להשיג את המימד הגבוה יותר בתודעה שלו? כיצד בא לידי ביטוי השינוי בתפיסת המציאות של האדם? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן.

אסטרונאוטים מספרים שמבט מהחלל על כדור הארץ משנה את הגישה לחיים.

נושאים מרכזיים בתוכנית:

• מהחלל מרגישים שיש כוחות-על, מציאות נוספת, שיש לכדור הארץ תפקיד שקשור בחיבור.

• כדור הארץ הוא מעין חללית, ועלינו להתארגן ל'קפיצת חלל', לממד חדש.

• אנו מצויים בעולם הזה לא כדי לריב זה עם זה, אלא כדי להתעלות יחד לממד עליון, ממד הרוחני.

• הטבע מותיר לאדם בחירה חופשית, לברר איך יוליד מעצמו משהו חדש, רוחני.

• בממד הרוחני אין הגבלות חומריות, גופניות, יש פיזיקה אחרת לחלוטין, הכול שונה.

• מדובר בשינוי מהותי, רכישת טבע אלטרואיסטי, דאגה לאחרים במקום דאגה לעצמי.

• האסטרונאוט אינו חווה את הממד הרוחני, אבל מרגיש שיש משהו שונה. הארה קטנטנה.

• לא מדובר בשינוי קוגניטיבי כמו שקורה כתוצאה משימוש בסמים, אלא בהיפוך הטבע לנתינה ואהבה.