"פרשת השבוע"

שופטים

בהשתתפות: שמואל וילוז'ני

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 15.06.2015 – אחרי עריכה

שמואל: הגענו לספר "שופטים". ספר "שופטים", נראה לי כל כך אקטואלי, אבל נראה לי כל כך רחוק מהמציאות שבה אנחנו חיים. ושוב, אני כל הזמן רוצה לחבר את המציאות עם פרשת השבוע ולראות איפה אנחנו מפספסים, ואיך אנחנו מצליחים לחזור לפסים, לשכל הישר.

איך אתה מעמיד שופטים ושוטרים בכל השערים שלך.

שמואל: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, אשר ה' א-לוהיך נותן לך, לשבטך, ושפטו את העם, משפט צדק". חבל על הזמן, איפה יש משפט צדק?

איפה? בכל מקום. לאן שאתה יוצא, נכנס, בכל דבר, שם חייב להיות שוטר, שומר, ששומר עליך ומכוון אותך רק לצדק. כך אתה צריך לעשות לבד. מה הוא אומר לך? "תעשה לך", אתה תעשה.

שמואל: "תיתן לך בכל שעריך".

כן. מה זה בכל השערים? מה שאתה משער, מה שאתה מכבד בתוך החיים שלך. לכל דבר שאתה מתייחס, אתה צריך למדוד את עצמך איך אתה מתייחס אליו. השוטר והשופט, האם באמת יש בך אותם כוחות שכך נקראים, ואתה יודע איך לכוון את עצמך בצורה נכונה, שיהיה דין צדק והכול יתקיים כמו שצריך, ללא שום קשר למה שאתה רוצה או לא רוצה, נעים לך או לא. אלא בכל השערים עומדים לך כוחות כאלה שלא נותנים לך לסטות.

שמואל: "לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים, יסלף דברי צדיקים. צדק צדק תרדופו עד חורמה". הלוואי והייתי יודע איך לתת שוחד.

נראה לך שאנחנו צריכים לסגור את הספר הזה.

שמואל: כן.

זה לא שייך לעם ישראל של היום.

שמואל: לא רק שלא שייך לעם ישראל. עם ישראל דוחה, גם אם מציעים לו את זה עכשיו, הוא לא קונה את זה. מי מאתנו לצערנו לא היה בבתי משפט וגם אני. ככל שאתה גדל יותר, פתאום אתה מגיע למקומות שבתור ילד לא הגעת. עם החיים אתה מוצא את עצמך מסתבך עם כל מיני דברים שאתה אומר, "איך הגעתי לשם? ואם הגעתי לכאן, האם פה אני באמת אקבל את הצדק, או האמת תצא לאור?". אנחנו סתם חולמים. אתה אומר "לא. צריך להמשיך". מה זה "צדק צדק תרדופו, עד חורמה"? איך רודפים את הצדק? מה זה שוחד ברוחניות?

כן, זו בעיה. שוחד ברוחניות זה כשהיצר הרע שלי מחליש אותי מאוד. הוא מביא לי כל מיני הצדקות, "לא נורא, אתה עייף. את זה תעשה בפעם הבאה, עכשיו זה לא כל כך נורא. אפשר טיפה לצאת לא בדיוק לפי הדין, לא בדיוק לפי החשבון. יש כאן רחמים מלמעלה", וכולי.

שמואל: אתה מתאר את זה יפה, אבל אלה החיים.

אתה ממשיך. מה זה, אלה החיים? אלה החיים שלך שאתה בנית. זה נקרא "צדק צדק תרדוף?"

שמואל: לא.

קודם כל אנחנו צריכים מערכת חינוך. מפני שבמערכת החינוך הזו אנחנו מקימים את דעת הקהל, שבאמת הצדק הוא למעלה מהכול. ופחות מזה אי אפשר, אין דבר כזה.

שמואל: בחברה כל כך מפולגת שכל אחד חושב שהצדק אצלו?

לכן אנחנו צריכים להתחיל בחינוך. אל תסתכל על מה שיש לך היום.

שמואל: ברור שלא. אני צריך להסתכל על מה שיהיה לי מחר.

אנחנו צריכים להקים מערכת חינוך חדשה, שתתחיל לחנך את האנשים.

שמואל: מי זה אנחנו? מה זה אנחנו צריכים להקים מערכת חינוך?

מי זה אנחנו? מי שקורא את פרשת "שופטים" ומרגיש שהתורה פונה אליו. שופטים ושוטרים תעשה לך בכל שעריך, בדיוק לפי זה תתנהג, ואין שום אפשרות להימנע ולברוח.

שמואל: אני צריך לקרוא את זה ולהגיד, "שמוליק, שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך. תבדוק את כל מה שאתה משער, תהיה שופט, תהיה שוטר. אתה רוצה כך, תחשוב למה אתה רוצה כך, האם זה בשביל עצמך או למען הסביבה".

לכן זה נקרא "שער", כמה אתה משער. על כל דבר ודבר כמה נקודות אתה נותן לו, חשיבות.

שמואל: חשיבות המטרה.

זה נקרא "שער".

שמואל: וזה מה שהאדם צריך להגיד לעצמו כל יום.

כל רגע. ואז, על ידי זה, אנחנו מתרגלים, כי יש דעה כללית והיא פועלת על כל אדם, ובצורה כזו מתקדמים. משתדלים לנקות את עצמנו מכל השוחד הפנימי, מזה שאנחנו חלשים. "אנחנו חלשים, לא נורא, בפעם הבאה. אף אחד גם לא רואה, אני אקח עוד כמה חברים איתי יחד, נתחלק בשלל".

שמואל: אתה מתחיל להכאיב לי, אתה מכאיב לי כל הזמן, אני לוקח את הדברים באופן אישי.

זה טוב מאד. אם אנחנו מגלים בפנים שאנחנו כאלה, כבר הגענו לפחות להכרת הרע. בלי זה אי אפשר לעשות תיקונים. העם שלנו עכשיו מגלה עד כמה כולו רקוב, ובאמת עד כמה צריכים כוח תיקון. ואין בנו שום דבר, אלא לדרוש אותו אנחנו יכולים.

שמואל: כן, אבל האם תבוא דרישה כזאת? צריכה לבוא דרישה אולטימטיבית, כמו שלפני כמה שנים היה ניסיון של מחאה ויש לה תוצאות. אומנם לא גדולות, אבל בפרספקטיבה של זמן זה בא ואנחנו רוצים את הדבר הזה, אנחנו רוצים חינוך עכשיו.

להתחיל זה מה שאתה רואה בפרשת שופטים. איך אתה שופט את עצמך, איך אתה מתפלל. מתפלל זה חוזר על עצמו, כשאתה בודק את עצמך איפה אתה לא בסדר ואתה עושה משפט לעצמך, אם אתה סניגור, קטגור, אם אתה שופט בדין ורחמים, קווים. איפה כל הדברים האלה? איך אתה נמצא למעלה מהחשבון של הבטן.

שמואל: של "עזוב אותך, תן לחיות, בחייך, תן לשתות, לאכול, מה אתה רוצה, מחר זה מסתיים".

אז אתה דואג לחמור שלך בלבד. לאט לאט.

שמואל: אני סתם עושה את זה דרמטי, אבל זה לא סתם, כי אלו באמת תגובות של החמור.

אבל לא דורשים פתאום סתם מאדם ברחוב שיעשה ככה. אבל אם אנחנו מכניסים את כולנו למערכת חינוך חדשה, נכונה, שנלמד איך להיות אנשים ישרים, איך לא לגנוב, איך לא להשתמש בזולת.

שמואל: את עשרת הדיברות.

סך הכול כן. ואם אנחנו באמת כך נעשה, אז זה לא יהיה קשה לאף אחד כי יש דעת קהל, כי אתה כבר פועל ונתמך בזה. אתה יכול להזמין את המאור המחזיר למוטב, הוא מגיע ועושה לך את כל התיקונים.

אנחנו בעצמנו לא צריכים לעשות שום תיקון, לא מסוגלים. אלא מה מבקשים מאיתנו? שאנחנו נזמין את כוח התיקון, כמו שאתה מזמין שרברב או חשמלאי הביתה. ומה התורה אומרת? "בבקשה, תזמין את המאור המחזיר למוטב, זה אני." מי זה אני? התורה. "בראתי יצר רע".

מה שאתה מגלה זה מה שהבורא ברא בך, אז למה אתה מתחיל להתבייש, למה אתה מתחיל להתרגז על עצמך שאתה כזה? אל תהיה ילד, זה לא אתה, זה הבורא ברא בך, בכוונה עשה לך שאתה תהיה רע. למה? כי אז תצטרך "תורה תבלין", שהיא תתקן לך את היצר הרע. במקום יצר רע יהיה לך יצר טוב.

תראה עד כמה הכול קל. אם אני מגלה משהו רע, זה הוא עשה. בשביל מה? שאני אבקש את התיקון, לא יותר מזה. אז עלי רק לבקש. שום דבר לא לעשות, אלא לגלות רע ולבקש שיהיה מתוקן. ועל זה אני צריך להקים מערכת שופטים, שוטרים, כדי לגלות את הרע בכל מקום, בכל פנייה, בכל ה"שערים" שלי. רק לגלות, אני בעצמי רק מבקש, ועל ידי זה אני קשור אליו.

שמואל: כי אני מבקש ממנו.

כן. ואז על ידי זה אני קונה חיבור עם הכוח העליון. כי בשביל מה הוא ברא את היצר הרע? כדי שיהיה לי קייס, שתהיה לי סיבה לפנות אליו.

שמואל: כי אחרת לא הייתי פונה אליו כשהכול בסדר.

כן.

שמואל: הוא בורא בי את החיסרון כדי שאני אבקש.

נכון. לכן, אם אני מלאך, אם אני משהו כזה שלא מגלה רע, אז אין לי הזדמנות לפנות לבורא. ואני לא צריך לאכול את עצמי על זה שאני רע, כי זה הוא עשה. ואני לא צריך לאכול את עצמי שעוד לא תיקנתי את עצמי, כי אני לא צריך לתקן את עצמי. הוא צריך לתקן אותי ויש לי רק לפנות כל פעם ולבקש.

שמואל: נורא קל.

כן. צריכים ללמד את האנשים איך לפנות נכון לבורא שיתקן אותנו.

שמואל: עכשיו, אתה הולך לשר החינוך.

"לוו עלי ואני פורע". פשוט מאד, אין שום בעיה.

שמואל: אין שום בעיה שמערכת החינוך שלנו פה, ואני חוזר למציאות היפה שלנו, שבה כל אחד מלמד כראות עיניו, איש באמונתו יחיה, כל אחד מלמד את האמונה שלו. אם האמונה שלי אומרת לפגוע בך, אז אני אעשה את זה, ואם לא, אז יצאת בזול. ובמקום שהאמונה תחייה את כולם עם אותה אמונה, היום כל אחד רואה את זה דרך כוונה אחרת.

כך הבורא סידר לנו, כדי שאנחנו כולנו נפנה אליו.

שמואל: בכל בית ספר היה צריך להיות המשפט המכונן, שהוא מהווה את המטרה של בית הספר, "ואהבת לרעך כמוך". פה מה שמלמדים זה "ואהבת לרעך כמוך".

נכון. ומה שמחוצה לזה, לפנות לבורא שיתקן, עד דרגת האהבה. וכך ייעשו החיים יותר קלים. זאת אומרת הכול מסודר, אין שום בעיה. לא להגיד שאין שום פתרון, נעזוב את זה, זה לא מציאותי, אלא תנסו ותראו שזה אפשרי.

שמואל: מה שאני אוהב בפרשה הזאת, "ואמרת אשים עלי מלך, ככל הגויים, אשר סביבותיי". פתאום נכנס הדבר הזה שנקרא "מלך", ואני אישית מאד אוהב את מושג המלוכה. אני לא יודע מה זה אפילו, אבל תמיד כשאני רואה באנגליה את המלכה, הדבר הזה ממלא. אבל אין לנו מלך. אז מה זה פתאום מבקשים מלך?

הוא אומר אם תרצה, זה לא שאתה חייב.

שמואל: אין חובת מלכות?

לא.

שמואל: מה אתה אומר על זה?

אתה צריך לבחור מישהו מהעם. אתה רואה איך עושים את זה.

שמואל: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: מִקֶּרֶב אַחֶיךָ,"

כן.

שמואל: "תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי," זאת אומרת, אי אפשר לעשות מלך ממקומות אחרים?

הוא צריך להיות יהודי, ומה זה יהודי? שנמצא בייחוד עם הבורא. זאת אומרת לא סתם איש. גם איך אתה יכול לבקש, איך אתה יכול לבחור? רק בתנאי שאתם כולם כבר מתוקנים איכשהו.

שמואל: את המלך הם ראו בסביבה שבה הם חיו, זאת אומרת, בקרב עמים אחרים, שם היה שלטון כזה של מלך וגם אנחנו רוצים, לא?

מה פתאום, איך זה שייך?

16:49