חיים חדשים

שיחה 501

להיכנס אל התנ"ך

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 15.01.15 – אחרי עריכה

אורן: שלום לכם, ותודה שאתם איתנו כאן ב"חיים חדשים", בסדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן.

אנחנו נרצה לשוחח היום עם הרב לייטמן על נושא מרתק שקשור לזהות שלנו כיהודים, כעם ישראל, כמדינת ישראל וכחברה ישראלית. בשורש האומה שלנו עומד ספר התנ"ך, וברבות השנים אנחנו זכינו לכינוי "עם הספר". נרצה להבין מה הספר הזה, כי רב הנסתר על הגלוי. לכל שני יהודים יש שלוש דעות בקשר לכל דבר שכתוב שם, לכן אנחנו רצוים לעשות סדר ולראות איך הרב לייטמן מתבונן על הדברים מתוך החכמה העתיקה, מתוך חכמת הקבלה, ואיך הם יכולים לעזור לנו כאן ועכשיו בחיים שלנו.

טל: הדיון מאוד מיוחד ועדין. אני זוכרת שבבית הספר לא התחברתי לספר הזה במיוחד, אבל אחר כך באוניברסיטה, התחלנו לגשת לספר הזה ממקום אחר, ניסנו להבין את המְשלים שבו, ואת התובנות שאולי יש בִפנים.

אני זוכרת שזו הייתה הפעם הראשונה שבתור אדם חילוני הרגשתי שהספר הזה שייך גם אליי במשהו, שגם בשבילי הוא רלוונטי. יש היום הרבה מאוד אנשים בחברה שלנו שמנסים לגשת אל הספר מכל מיני זוויות, כמו גישות פסיכולוגיות ואחרות, כי רוצים קשר, רוצים להרגיש שהוא שייך לנו. אנחנו מבינים שהוא חשוב, אבל כמו שהוא נלמד היום במערכות הפורמאליות, מאוד קשה לגשת אליו.

איך כל אחד ואחד מאיתנו יכול להרגיש שהספר הזה הוא גם שלו, ולא רק אם הוא דתי או חרדי, אלא שזה משהו שנכתב לכל אחד?

אם הייתי פותח את הספר לפני חמישים או שישים שנה בלשון המקורי, לא הייתי מגלה שם שום דבר. אני זוכר שפתחתי את הספרים של הסבא שלי, הם היו בעברית, ואני לא הבנתי כלום. לא הבנתי איך אפשר בכלל לקרוא דבר כזה, הכל מרובע, כל אות היא סך הכל ריבוע, לא ראיתי שוני בין האותיות, אין פסיקים, אין נקודות, אין שום דבר. ובכלל מההתחלה ועד הסוף, כל הספר הזה כביכול משפט אחד, בלי התחלה ובלי סוף, לא אותיות גדולות וקטנות, כלום.

זאת אומרת, אם אנחנו רוצים לפתוח את הספר בעברית, אז אנחנו צריכים לדעת עברית, ואם אנחנו צריכים לפתוח תנ"ך אז אנחנו צריכים לדעת יותר, כי זו לא רק השפה העברית, אלא שפת הענפים. כי כל מה שמדובר בספרים האלה, ולכן הם נקראים הספרים הקדושים, זה בשפת ההשפעה ולא בשפת הקבלה. זאת אומרת, מי שיכול להבין את מה שכתוב, זה אדם שנמצא בתכונת ההשפעה, האדם שפיתח וקיבל מלמעלה את התכונה הזאת. אנחנו נולדנו בתכונת הקבלה, אנחנו רוצים לקבל הכל, אני מתרחק מדבר שלא מביא לי תענוג ומתקרב למה שמביא לי תענוג, כך הגוף שלי פועל, בצורה אוטומטית. תראי איך את יושבת, איך את עושה כל מיני תנועות, הכל בהתאם לתענוג. אנחנו רודפי תענוג. זה הטבע שלנו, בכללות.

לכן מי שהופך את הטבע שלו, וזה נעשה רק על ידי צורת עבודה מיוחדת עם חכמת הקבלה, עם הכוח העליון, אז במקום לרדוף אחר תענוג מקבלה, הוא מתחיל לרדוף אחרי תענוג מהשפעה. זה לא כמו בעולם הזה, כאשר אני נותן משהו למישהו שאני אוהב, אז אני נהנה, כי הוא אוהב הדבר שאני נותן לו, ואני נהנה, לא, אלא שהתענוג הוא מכך שאני לא מקבל חזרה שום דבר, אני נותן בצורה חד סטרית. לכן מי שרוכש את התכונה הזאת, במידה שהיא מעל הטבע האגואיסטי שלו, הוא כאילו יוצא למעלה מהטבע שלו, ובהתאם לגובה שהוא מתעלה, נפתח לו הספר.

טל: זה לא משהו בשכל.

זה לא בשכל, זו תכונה פנימית שמאוד לא פשוט לרכוש אותה, אבל מי שרוכש אותה נקרא שהוא כבר בן עולם הבא.

טל: מה זה אומר?

זה נקרא "עולם הבא". המציאות כולה מציאות של השפעה, אהבת הזולת, היא לא אגואיסטית, היא לא כמו שאנחנו אוהבים את הזולת מפני שיש לנו מזה משהו. אי אפשר להסביר את זה, צריכים פשוט לבוא ולהכיר זאת מתוך השיעורים המיוחדים בחכמת הקבלה. הספר הזה נפתח במידה שאני נמצא ברמות של ההשפעה, יש 125 רמות שנקראות "מדרגות", בהתאם לזה אני מרגיש מה כתוב. וכשאני מרגיש מה כתוב, אני גם מתחיל להבין מה שכתוב. קודם הרגשה ואחר כך הבנה. הלב מבין. זה קודם כל צריך להיות בלב, ואחר כך המוח מבקר את הלב וגם מצטרף להשגה.

טל: זה משהו שכל אחד יכול לעושת?

כל אחד יכול, רק תלוי עד כמה הוא בשל לכך.

טל: מה זה אומר להיות בשל?

אנחנו כולנו מתקרבים לזה, במיוחד עם ישראל, אבל גם בין אומות העולם יש המון. גם בתנ"ך היו המון אנשים שבאו מאומות העולם. זאת אומרת, אחרי שעם ישראל בעצמו בא מאומות העולם, הרי אברהם קיבץ אותם מבבל, מי שרצה לבוא אליו בא, ואז הוא עשה מהם קבוצה ואחר כך קרה לה עם ישראל, לפי הכיוון, ישר- אל. היום יש הרבה אנשים ששייכים לאומות העולם שמגלים בתוכם את הנטייה לזה, את הרצון לכך.

השאלה כאן האם זה בכלל מעניין אם הם שייכים נניח לאותם עשרת השבטים שנעלמו בחורבן בית המקדש הראשון, או שהם האלפים שהלכו לאיבוד מאיתנו משך הגלות הארוכה שעברנו? אבל זה לא משנה, לפי חכמת הקבלה אנחנו חייבים לתת מקום לכל אחד ואחד. אין הבדל. אנחנו כמו אברהם אבינו, באותה צורה, מי שבא, מי שרוצה יש לו מקום, כל אחד יכול להתקרב ולהמשיך הלאה את הדרך הזאת.

אורן: זאת אומרת מי שמתעלה מעל הטבע שלו ובמקום לרצות כל הזמן לקבל, הוא מתחיל לפתח טבע נעלה יותר, הוא רוצה לאהוב ולתת בצורה טהורה, אז ככל שהאדם מתעלה יותר ויותר אל עבר האהבה והנתינה הטהורה, נפתח לו ספר התנ"ך.

מה הקשר בין היחס שלו למה שסובב אותו, לבין הרצון לגלות מה טמון בתוך הספר? זאת אומרת, אתה מדבר על אינטראקציות בין אנשים, איך אינטראקציה מסוג חדש או יחס חדש לזולת פותח לו את הספר, מה הקשר בין שני המישורים האלה?

העולם שלנו הוא העולם התחתון, הוא בכלל לא עולם רוחני אלא כולו חומרני. הוא בנוי בצורה כזאת שאם אנחנו בתוך החומר הזה, בתוך המקום בו אנחנו קיימים עכשיו, משתדלים לבנות סביבה שבה אנחנו מתנהגים כמו בעולם העליון, כמו ברמה האלטרואיסטית, בהשפעה, באהבת הזולת, אם אנחנו משתדלים, כאן בעולם הזה, לבנות אותה צורת התנהגות בין כמה אנשים, כמו שעשה פעם אברהם, כי זה בעצם אותו התהליך, בזה אנחנו בונים לעצמנו איזה כור, איזה מתקן שבו אנחנו משיגים את תכונת ההשפעה.

כי בחיבור בינינו אנחנו מתחילים לראות עד כמה אנחנו הפוכים, שונים, עד כמה חסרה לנו עוד תכונת השפעה, ואיך אני יכול להשיג אותה. "איש את רעהו יעזורו", אני עוזר לאחרים, הם עוזרים לי, וכך אנחנו מגיעים לחיבור. חיבור בין אגואיסטיים יכול להיות רק למעלה מהאגו הפרטי של כל אחד ואחד, כשכל אחד מתעלה מעל האגו שלו. זה כמו שיש כאן עשרה אנשים שמתעלים מעל האגו שלהם ומתחברים יחד, מעליהם. אם הם משיגים את צורת החיבור הזאת, אז ממנה הם מתחילים להרגיש כבר תופעות רוחניות, כי הם למעלה מהאגו, למעלה מתכונת הקבלה שבהם, וזו כבר תכונת ההשפעה. זאת אומרת כשהם כולם יחד, שזה נקרא "כאיש אחד בלב אחד", הם מתחילים כבר, בתוך האיחוד שלהם, באותה נקודת החיבור, באותה נקודת ההלחמה שיש ביניהם, הם מתחילים כבר להרגיש את מהות ספר התנ"ך כי הם משיגים את תכונת ההשפעה.

אורן: מה הקשר בין זה שהאדם הוא יותר רוחני, יותר אוהב, יותר משפיע, יותר נותן, לבין להבין זה שהוא מבין מה כתוב בתנ"ך?

כשהם מתנהגים כך בעולם שלנו, הם מביאים את עצמם לתכונת ההשפעה, ואז הם מבינים מה כתוב בספר, כי הספר נכתב בתכונת ההשפעה.

אורן: מה זה אומר?

כי את מה שכתבתי, אני כתבתי בשפת ההשפעה, לכן זה לא מספיק שאתה יודע עברית, אתה צריך לדעת שפה נוספת שנקראת "שפת הענפים". אם אתה לא יודע את השפה הזאת, אז העברית שם בשבילך היא היסטוריה או גיאוגרפיה, לא יותר מזה. לכן אתה רואה בספר את מה שאתה רואה בעולם הזה, מצרים בשבילך זה ארץ מצרים, המדבר בשבילך זה מדבר, אותו דבר ארץ ישראל. נוח עם התיבה שלו זה סיפור בשבילך, וכך כל הדברים בעולם שלנו, הר הרהרת, ים סוף. אתה חושב רק בצורה כזאת וזה לא נכון, אתה עדיין לא הגעת לשפה שבה הספר כתוב.

אורן: מה נכון לעשות?

ללמוד עוד שפה, ללמוד את שפת ההשפעה או שפת הענפים.

אורן: מהם שני המושגים האלה שאתה מזכיר, מה זה שפת השפעה ושפת הענפים?

זה אותו דבר. אתה צריך לדעת עוד שפה, כי זה קוד שאתה צריך כדי לפענח אותו.

אורן: את מה שכתוב בתנ"ך?

כן, כי אתה לא יודע על מה מדובר. אבל הקוד הזה הוא קוד פנימי אישי שלך. אתה צריך לתכנת את הרגש והשכל שלך, לתכנת את המוח והלב כך שאתה תקרא נכון את מה שכתוב שם. וכשזה יכנס בפנים לתאים המתוכנתים שלך, אז אתה תבין את מה שכתוב.

אורן: איזה תכנות אני צריך לעשות לעצמי?

התכנות הוא כולו ביסודו מושתת על אהבת הזולת, "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה". עליך להשיג את הכלל הזה, אפילו לא "ואהבת לרעך כמוך", אלא "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך".

אורן: זאת אומרת, ככל שאני אקפיד יותר לממש את הכלל "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", אני אוכל לחדור יותר אל מה שמקודד בתנ"ך?

ודאי. לא יותר, כי אתה באמת נמצא בפנים במשהו. ושם יש כבר דרגות בהתאם לכמה שאתה רוכש את תכונת ההשפעה, כשאתה שוב עושה את זה בעיגול עם החברים שלך, עם הקבוצה, כמו שאברהם יסד. כי אין כאן שום צורה אחרת, לכן אנחנו נמצאים בעולם הזה, כדי שאנחנו מעולם הזה נתעלה לעולם העליון.

אורן: מה זה "העולם העליון"?

עולם של השפעה, של אהבת הזולת נקרא עולם עליון, ועולם של אהבת עצמית נקרא העולם שלנו.

אורן: אני מבין שזה לא מקום פיזי אחר. מה זה עולם?

אני לא יודע איפה אנחנו נמצאים עכשיו, אני נותן לך הגדרה. המקום בו נמצאים הנבראים שאוהבים את עצמם, ואותו רגש, מוחא וליבא, זאת אומרת המוח והלב מכוונים לאהבה עצמית, זה נקרא "העולם הזה". וכשהמוח והלב מכוונים לאהבת הזולת, זה נקרא "העולם הבא". למה הבא? כי אנחנו צריכים להגיע לרמה כזאת, במוקדם או במאוחר כולם מגיעים, לכן נקרא הבא, הבא בתור.

אורן: התהליך שאתה מתאר הוא תהליך של שתי רמות יחס לכל מה שסביבי. באופן כללי אני מבין שיש אדם שמכוון לאהבה עצמית, ויש אדם שמכוון לאהבת הזולת.

כשהאדם שמכוון לאהבה עצמית פותח את ספר התנ"ך, הוא מבין אותו בצורה מסוימת. האם האדם שמכוון לאהבת הזולת, וכמו שאמרת יש בזה רמות של התעלות, מבין משהו אחר בספר, הוא רואה באותן המילים ובאותם הסיפורים משהו אחר?

משהו אחר לגמרי.

טל: כשהתחלתי לנסות לחפש את המשמעות הפסיכולוגית או היותר פנימית, היו המון דברים שקראתי ולא יכולתי להסכים איתם, כי פשוט לא התיישב על הדעת. איך יכול להיות שאברהם הולך לעקוד את הבן שלו, ועוד כל מיני סיפורים כאלה שפשוט קשה לאדם רציונאלי להסכים איתם. איך המעבר לגישה שאתה מתאר מאפשרת לנו ליישב את הדברים או לקבל את הדברים בצורה יותר נכונה, כך שיהיה בהם איזה היגיון?

לא יהיה לך שום הגיון, כי כל ההיגיון שלך בנוי על תשתית גשמית, זאת אומרת אגואיסטית, לכן את לא תביני אף מילה ממה שכתוב שם. אפילו לא מילה אחת. לכן אין ברירה, אלא לרכוש קודם את השפה, זה הכרחי. כמו שזה הכרחי למי שלא יודע עברית ורוצה לקרוא את הספר בצורה המקורית שלו, ממש כך.

טל: אם אני רוכשת את השפה, איך זה נראה פתאום, מה משתנה?

נניח שלושה אנשים, אורן הוא היסטוריון, את מומחית בגיאוגרפיה, אני המקובל, וכל אחד מאיתנו שקורא את ספר התנ"ך, צריך לעשות עכשיו איזה סיכום. לכן את תעשי סיכום לפי הגיאוגרפיה, לפי המקום ששם הם היו, מה נעשה שם וכולי. את תתחילי לצייר את הדברים שקשורים למזג האוויר ועוד. אורן כהיסטוריון יכתוב לנו מי היה שליט באותם זמנים ובאילו תקופות, בקיצור כמו היסטוריון. ואני לא שייך לגמרי, לא לזה ולא לזה, כי בשבילי גם המקומות וגם האנשים שפעלו באותם מקומות, אלה הן הבחנות אחרות לגמרי. אלה הבחנות פנימיות שבתוך האדם שמשתדל, על ידי זה שהוא מתחבר להבחנות האלה, להשיג את הכוח הפועל והמפעיל את אותן ההבחנות. כי אני מרגיש שהן בי, שזה פרעֹה, זה אברהם, זה משה, זה ארץ ישראל, זה עגל הזהב וכך הלאה. אני מרגיש בי בתוכי את כולם. וכשאני מרגיש כך את כולם ואני מתחיל לקרוא, אז אני לא קורא בקצב שלכם, כמוכם, אני עובר משלב לשלב, ממילה למילה כך שהכתוב מטפל בי. הספר משפיע עלי, ויחד עם זה שאני קורא את הספר, אני משתנה.

אני לא ממלא את הרגש ואת השכל שלי הנוכחיים, כי כשאני משתנה בתכונות השפעה, בזה אני מרחיב את כלי הקליטה שלי, ואז אני מגלה בתוכי עולם שלם שכולו עובד לפי תכונת ההשפעה בלבד. ספר התנ"ך בונה אותי יותר ויותר להכרת אותו כוח שבאמת מחזיק את כל המציאות, ואני רואה שאין מציאות, שכל המציאות היא סך הכל נמצא בי. כל הדומם, צומח, חי ומדבר נמצאים כולם בי, ואני הוא כל המציאות. ומה שמנהל את כל המציאות זה האור, הכוח המיוחד של השפעה ואהבה שסובב את כל העולם שלי, בעצם אותי. כך אני מגלה.

גם המורים שלי, גם אברהם, יצחק ויעקב הם חלקי העולם שלי. זאת אומרת, מה שאני סך הכל מגלה זה שהכל זה אני, שהספֵרה הגדולה הזאת כולה אני, ולזה אני קורא נשמה.

טל: האם כל אחד שפותח את הספר מקבל כזה טיפול מהספר?

כן, הוא מיועד לכך.

טל: גם אם אנחנו עדיין לא יודעים את השפה?

גם אם אנחנו לא יודעים את השפה, אבל נמצאים באיזה קשר עם הספר, זה בכל זאת מקרב אותנו. אבל בזמננו כולנו כבר מחויבים להתחיל מה שנקרא "לפתוח את הספר", יש מושג כזה בעברית, זאת אומרת לדעת על מה מדבר פנימיות הספר.

טל: גם בפעם הקודמת דיברנו על כך שאם בתקופת הגלות רק יחידים יכלו לעסוק בזה, אז היום זה כבר משהו שצריך להתעורר אליו, ולכן יש גם משיכה ורצון לפתוח את הספר.

אנחנו מנסים להבין את התנ"ך כיסוד של העם שלנו, איך נראה האמצעי הזה כשאנחנו משתמשים בו נכון?

במאות השנים האחרונות, בעצם מהאר"י והלאה, מהמאה החמש עשרה והלאה, הוסר האיסור על לימוד חכמת הקבלה, כי מהאר"י והלאה אנחנו נכנסנו לימות המשיח. האר"י נקרא אצלנו "משיח בן יוסף", לכן כל המקובלים שחיו אחרי האר"י התחילו, כל אחד בצורתו, בדרגתו, לגלות. העיקר בשבילנו הוא בעל הסולם, הרב יהודה אשל"ג שחי במחצית הראשונה של המאה העשרים, כל מה שהוא כתב מיועד ממש לדורנו. גם בנו הבכור, הרב ברוך אשל"ג, המורה שלי. כי מה שהם כתבו, זה ממש כדי שאנחנו נוכל להיכנס בטוח לאותה קומה שנייה, ולפתוח את ספר התנ"ך בצורה הנכונה.

אורן: האם כל מה שדיברנו כאן הוא רלוונטי גם לאנשים אתיאיסטים, לאנשים שלא מאמינים?

לא צריך לזה שום הקדם, שום דבר. חכמת הקבלה לא דורשת כלום מהאדם, רק שירצה, חוץ מרצון שום דבר.

אורן: מהו הרצון שצריך להיות?

רצון לגלות את מקור החיים שלי. זה רצון פנימי מתוך הלב שנקרא "נקודה שבלב". אם יש את זה לאדם, הוא יכול לבוא וללמוד. כל אחד. הוא יכול להיות מאומות העולם, אין שום הבדל. הרב שמואל, רבי עקיבא, הרבה, עשרות אנשים מאז היו מהגֵרים.

אורן: מה הקשר בין מקור החיים שלי, לבין האהבה שהיא התכונה שפותחת את הספר?

כי זו התכונה של הכוח העליון, הבורא. אם יש לנו השתוות, אם יש לנו רצון להידמות אליו, בצורת קשר כאן, אז אני מגלה את הכוח העליון. כל הקבלה היא רק כדי לגלות את הבורא, את הכוח העליון. מתוך זה האדם מבין באיזה עולם הוא חי ואיך הוא צריך לחיות, לשם מה, את כל אותן השאלות שבעצם רציתי לפתור לעצמי כשהייתי ילד.

אורן: נראה לי שכל ילד רוצה, רק שאחר כך אנחנו שוכחים אותן בדרך, כי ההורים לא יודעים לענות עליהם.

לכן אנחנו צריכים לפנות לעם ולעזור.

אורן: תודה רבה הרב לייטמן, תודה טל, ותודה גם לכם שהייתם איתנו. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב, "חיים חדשים".

(סוף השיחה)