חיים חדשים

שיחה 700

מנהגי שבת

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- 16.08.03 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו נרצה ללמוד כמה דברים מהרב לייטמן שקשורים ליום השבת. שבת הוא היום הכי כיפי שיש לנו בשבוע, יום מאד מיוחד. ננסה להתבונן בו קצת יותר לעומק ולראות איך כל מיני מנהגים שאנחנו מכירים בו יכולים אולי לתת לנו כמה מחשבות על קשרים טובים יותר בינינו, על אהבה בין אנשים, על עולם יפה יותר.

יעל: את שבת כולנו מכירים, יש לנו שירי שבת מאד מוכרים. כבר בגן שרנו, "מי אוהב את השבת? אימא ואבא, סבתא וסבא", כל העולם כמעט, כולנו אוהבים את השבת. ובאמת יש לנו הרבה מאד מנהגים שאנחנו מקיימים ביום שבת.

המנהג הראשון שאני רוצה לדבר עליו הוא מנהג הדלקת נרות. למה אנחנו מדליקים נרות, ולמה דווקא בערב שבת, ביום שישי בערב?

מה שאנחנו עושים אלה הכול סימנים. מתוך זה ששבת זה אור, זה כוח מיוחד שמגיע אלינו, כתוצאה מהתיקונים שלנו שעשינו במשך ששת הימים. האמת, יום ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, נקראים בחכמת הקבלה "חסד", "גבורה" "תפארת", "נצח", "הוד". אלה תיקונים מיוחדים שאנחנו צריכים לעשות על האגו שלנו. בוא נגיד שאין ימים, אין לילות, אין בכלל שמש, ירח, כדור הארץ שמסתובבים ונותנים לנו כזו הרגשה שמשהו משתנה עם האור והחושך. אין. נניח שאנחנו חיים על כדור הארץ והוא סטטי, אין לא יום ולא לילה, כל הזמן מאיר האור, כאילו אנחנו נמצאים בקוטב. ואז אנחנו צריכים לתקן את עצמנו, ומתקנים את עצמנו, את הרצון האגואיסטי שלנו שאנחנו צריכים לתקן.

אנחנו כולנו רצון אגואיסטי, רצון לקבל, כמו שכתוב, "בראתי יצר רע", אומר הבורא.

יעל: רצון לקבל מה?

רצון לקבל הנאה ותענוג. כל אחד מאיתנו רק את זה רוצה. כולי רוצה רק ליהנות. כל תא שלי, כל העצבים, כל המערכות, הלב, המוח, לא חשוב מה, כל חלק וחלק בגוף, כל איבר, כל אחד רוצה ליהנות, להחזיק את עצמו בצורה הכי טובה, הכי נוחה. או שמדובר בצורה אנרגטית שאני לא מבזבז אנרגיה, שאני חי בצורה הכי נוחה, בלי מאמצים, אפשר גם לדבר על הידרופינים, אבל בסך הכול זה מה שאנחנו רוצים.

אבל בצורה כזאת אדם פועל כבהמה, כמו כל חי בעולם הזה. יש לנו עוד חלק מיוחד בנו, בפנים, בתוכנו שהוא רצון. הרצון לא נמצא באיזה מקום, כי חס ושלום אם נחתכים איברים מהגוף, מזה הרצון לא נעשה יותר קטן. אז יש בנו, בתוכנו רצון, במה שאנחנו שונים מעולם החי, ונקראים "בני אדם". איזה רצון? רצון להשגת הא-לוהות. אנשים שיש בהם רצון כזה, הם פעם התחברו לאברהם בבבל העתיקה.

יעל: מה זה "להשיג את הא-לוהות", מה הם באמת רוצים?

הם רצו להשיג את מטרת החיים, "בשביל מה אני חי", זאת השאלה שמבדילה בין הבהמה לאדם. בהמה לא שואלת "בשביל מה אני חי". יש הרבה אנשים שאני שואל אותם, "אתם שואלים בשביל מה אתם חיים?", והם עונים "לא. בשביל מה לי לשאול? חיים מפני שחיים, זהו". היום בעולם שלנו יש הרבה אנשים ששואלים, לא מקבלים תשובה, ונכנסים לדיכאון וכן הלאה. אבל השאלה הזאת היא בדיוק מבדילה בין אדם שנקרא "בהמה" ובין אדם שנקרא, "אדם".

אדם הוא זה ששואל "בשביל מה אני חי", זאת אומרת הוא מתייחס לאותו כוח שברא בו את הרצון הזה דווקא המיוחד שנקרא "אדם", כדי להידמות לבורא, כדי לפתוח, לגלות את הכוח העליון. אנשים כאלו, כשהם מתחילים לשאול על זה, זה כמו שכתוב במדרש על אברהם אבינו, שהוא התחיל לשאול, בשביל מה ולמה ואיך זה נעשה, והוא גילה כך את הכוח העליון. בגלל שהיה משבר גדול בבבל באותם הזמנים, הוא התחיל לקרב לעצמו הרבה אנשים שאולי גם הם רצו לגלות, והצטרפו אליו, כמו שכותב רמב"ם, אלפים.

יעל: והם חיפשו יחד את מטרת החיים.

כן, והם כולם רצו לגלות את מטרת החיים. ואז התגלה להם. מה התגלה? שהאגו שלנו הוא נברא דווקא, ובאנשים האלה במיוחד. מה זאת אומרת האגו? זה אותו רצון להכיר את הכוח העליון, להשיג בשביל מה אני חי, ואותו רצון דווקא הוא צריך לתקן את עצמו, שאדם על ידי הרצון הזה רוצה לרכוש את הכול, הוא רוצה משהו מיוחד.

אז מתגלה כך, שתכנית הבריאה היא לתת לאדם כוחות שהוא יוכל להכיר את הכוח העליון שמנהל אותו, ובזה שהוא מכיר את הכוח העליון שמנהל אותו הוא מדמה את עצמו לכוח העליון הזה, ולכן הוא ייקרא "אדם", מהמילה דומה.

יעל: מה זה מדמה את עצמו לכוח העליון?

הכוח העליון הזה הוא כוח של השפעה ואהבה. השפעה ואהבה זו התכונה שלו. בנו זה גם צריך לעבוד בצורה כזאת, כהשפעה לזולת ואהבת הזולת. זולת הכוונה, כל מה שיש מחוצה לי, כמו שכלפי אותו הכוח העליון זה כל מה שיש מחוצה לו. אם אני בצורה כזאת מתייחס לכל המציאות, גם לדומם, גם לצומח, גם לחי, ובמיוחד לבני אדם, אני בזה מעמיד את עצמי דומה לבורא. אני לא יודע מי הכוח העליון הזה, אבל ביחס שלי לזולת, למה שנמצא מחוצה לי, אני מעמיד את עצמי כמו שהבורא כלפי הבריאה.

יעל: נעשה דומה לו בתכונות.

ואז אני נמשך להיות אדם, כביכול. ולכן, אני מחפש איך לעשות זאת. ואז אברהם וכל הכיתה הגדולה שלו שהוא חיבר, גילו שיש כוח מיוחד בטבע שנקרא "האור", "כוח ההשפעה", "כוח האהבה", "כוח הבורא", שאם אדם מאד רוצה להידמות לאותו כוח, אז הוא מקבל השפעה ממנו.

איך? פשוט מאד, אם אנחנו בינינו נתחיל לארגן, נתחיל להתארגן בצורה כזאת שנהיה בהשפעה אחד לשני, אפילו באהבה אולי אחד לשני, מה זה אחד לשני? "ואהבת לרעך כמוך", תעשה לחברך מה שטוב לך, ואל תעשה לשני מה ששנוא עליך, אז בצורה כזאת אנחנו מביעים את היחס שלנו להידמות לבורא. ואז אנחנו נקבל את הכוח העליון הזה, כוח ההשפעה והאהבה, הוא יתלבש בנו, הוא יאיר בנו, ונוכל כך להתייחס לכולם. כשאנחנו כך משתדלים לתקן את עצמנו בנשמה שלנו, מה זאת אומרת "בנשמה שלנו"? באותו רצון ששייך לדרגת האדם, לשאול בשביל מה אני חי ולהכיר בשביל מה אני חי, אז אני פתאום מתחיל להרגיש שאותו רצון אצלי מתחלק לכמה חלקים, מהקל לכבד לפי עוצמת הרצון, וגם לפי האופי של הרצון הזה.

אנחנו קוראים לרצון הזה "חסד", "גבורה","תפארת", "נצח", "הוד" והמקשר ביניהם בין כולם נקרא "יסוד". ואם אני מתקן כך את הרצונות האלו, את הרצון שבי על ידי הכוחות האלו שאני מקבל מלמעלה, את הכוח הזה המחזיר למוטב, אז אני מגיע למצב שאני מתוקן. וכשאני בסך הכול מתוקן, במיוחד בחלק שנקרא "יסוד", כי היום השישי מסמל לנו את כל שבוע הימים כאילו, אורז אותו, את התיקון שעשיתי במשך שבוע ימים, ואני מגיע למצב שיש לי רצון לקבל מתוקן, אז אני מקבל בתוך הרצון הזה אור מיוחד, כוח מיוחד. ואני מקבל אותו עבור מה שהשגתי במשך כל שבוע הימים, וגם מקבל תוספת, מה שנקרא "תוספת שבת".

יעל: שזה בונוס?

כן. ואז נקרא שאני "מדליק שני נרות", שהם כנגד שני האורות האלו שאני מקבל.

יעל: מה האורות האלו עושים בתוך בן האדם?

הם מתקנים את הנשמה וממלאים את הנשמה. הם ממלאים את הנשמה וגם מעלים אותה, ממלאים ומעלים אותה לדרגה של ההשגה הרוחנית שנקראת "עולם הבא". לכן שבת נקראת, "מעין עולם הבא".

אורן: ומה זה בדיוק הנשמה שעליה אתה מדבר?

אותו רצון המתוקן בעל מנת להשפיע שיהיה דומה לבורא נקרא "הנשמה".

אורן: לא הבנתי. מהי הנשמה?

אני נברא ברצון האגואיסטי, "בראתי יצר הרע". אם אני את הרצון הזה מתקן מעל מנת לעשות טוב לעצמי בלבד על חשבון כל הזולת, לההיפך, לעשות טוב לכולם, ואת התיקון הזה אני ודאי לא מסוגל לעשות, אלא על ידי אותו מאור המחזיר למוטב שנקרא "תורה", אז כשאני מגיע לזה, אני מתחיל להיות בכוח השפעה לזולת. באותו רצון המתוקן להשפיע לזולת אני מתחיל להרגיש נוכחות של האור העליון, של הבורא שנמצא בי. ולכן אז המצב הזה נקרא "שבת".

מה קורה כאן? היה לי רצון הרע, תיקנתי אותו לרצון הטוב, וברצון הטוב אני מקבל גם כן מילוי.

יעל: שזה האור.

שזה האור. לכן אני כאן נמצא בתוספת מאד מיוחדת, חוץ מתיקון גם מילוי, זו תוספת שבת. ואז לפי התוספת הזאת אני מתחיל להכיר ולהרגיש את העולם העליון. אני כאילו עולה בהרגשה ובהשגה שלי מלהרגיש רק את העולם הזה, להרגיש גם את המציאות היותר רחבה, שנסתרת מבני האדם הרגילים ומתגלה רק למקובלים.

יעל: אז בעצם שבת זה לאו דווקא משהו שקשור לימי השבוע, זה סוג של "מצב" שקורה אחרי שאתה עושה איזו סדרה של תיקונים ומתמלא באור מסוים שעוזר לך להרגיש את אותה הרגשה של אהבה ושל כל מה שאמרת לפני כן.

לכן זה מובא בכל הברכות והתפילות שאנחנו קוראים בשבת, ובשירים, מנהגים, מאכלים, תוספת סעודה, שני לחמים, הדלקת נרות וקידוש, ועוד ועוד כאלה דברים.

יעל: הדלקת נרות נעשית לפני כניסת שבת.

כן. ודאי.

יעל: לָמה?

כי אסור בתוך השבת להדליק אש, זה נקרא "תיקון". להדליק משהו זה נקרא "תיקון", ותיקונים בשבת אסור לעשות כי הם כנגד זה שגמרנו את כל התיקונים.

יעל: שהמצב מושלם ולא צריך לתקן אותו כרגע.

כן.

יעל: אז בעצם קיבלתי את האור לפני כניסת השבת, זה מה שאתה אומר?

כן, בעצם את האורות אני מתחיל לקבל מהשעה החמישית של היום השישי. לכן זה נקרא "יום השישי". "ה", שנקראת שישי, מסמלת לנו שמהשעה החמישית של יום השישי כבר מתחיל האור להתקרב אליי, בכניסת השבת הוא כבר נכנס.

יעל: כשמברכים על הנרות בדרך כלל מקובל לשאת איזו ברכה, האישה גם מבקשת איזו ברכה למשפחה. על מה כדאי לחשוב, לבקש, בעת הדלקת נרות?

זה כתוב בספרים. פשוט צריך לחשוב. אני ממליץ לחשוב על כך שאנחנו באמת חייבים לעשות את התיקונים על האגו שלנו ולהגיע לאהבת הזולת. זו מצווה שכוללת את הכל, לכן זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה", כי זה כולל את כל יתר התיקונים. שבכל תיקון ותיקון פרטי אני צריך לחשוב איך אני מתקרב ל"ואהבת לרעך כמוך".

יעל: ולמה דווקא אישה מדליקה את הנרות?

כי אישה מסמלת לנו רצון לקבל מקולקל, שזה נוקבא, נקב, חיסרון. ולכן היא כאילו גרמה לגילוי הרע בעולם, הרע היה גם קודם, היא רק גרמה לגילוי הרע, ובזה היא גם גורמת להביא אותנו לדרגה יותר גבוהה, לשבת. לכן יש לה דווקא את הזכות להדליק נרות שבת.

יעל: מקובל לכסות את הפנים ואת העיניים.

כן. אלה מנהגים שאנחנו עושים בהסתרה. לפי ההסבר האמיתי, זה מפני שאסור לנו ליהנות משום דבר, מכל שכן מהאורות של שבת, בעל מנת לקבל. כי כל התיקונים שלנו הם בעל מנת להשפיע, שנגיע להשפעה ולאהבת הזולת, שנצא מחוצה לנו, ולכן זה סימן, אנחנו מכסים את העיניים אחרי שמדליקים נרות.

יעל: שבעצם ההנאה לא תהייה שלי אלא של האחרים?

כן, הסתרה כזאת, זה מנהג. כל מה שאנחנו עושים בעולם הזה ללא השגה רוחנית הכל נקרא מנהגים. כי מצוות אמיתיות זה נקרא תיקון תרי"ג הרצונות האגואיסטיים, על ידי המאור המחזיר למוטב, שהם יהיו כבר בעל מנת להשפיע.

יעל: כשאישה מדליקה נרות בערב שישי, האם יש בזה איזו ברכה, משהו מיוחד שהמשפחה מקבלת?

כן, אלה כל הברכות של השבת. והבעל אומר "יום השישי ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם".

יעל: אבל מה מקבלים מזה? אני בתור אישה חילונית כדאי לי להדליק נרות?

לעשות כדאי, כי קודם כל זה מנהג עממי, ואם כל העם מקיים יש בזה כבר איזו הסכמה, טעם, זה מחזיק את העם, נותן לעם מסגרת. אבל אני כמקובל אומר שאנחנו צריכים בכל זאת כבר לעבור מקיום המנהגים לקיום המצוות במעשה. זאת אומרת, שנתחיל לתקן את האגו שלנו הפנימי ולעלות באמת לדרגות הרוחניות בסולם המדרגות עד הגובה של שבת.

יעל: כשמדליקים נרות בשבת, מה קורה אצלך ביחס כמקובל, מה מרגיש אדם שבאמת מרגיש את העולמות האלה? מה יש שם? כי אני אישית רק מדליקה נר.

את יכולה לספר לילד קטן מה את מרגישה באירוע כלשהו, שבו אנשים מבוגרים מרגישים? את יכולה לספר את זה לתינוקת נניח שיש לך, בת שנה או שנתיים? זה בלתי אפשרי להעביר. ודאי. לזה צריכים לפתח כלים חדשים ברגש ובשכל.

יעל: אני רוצה לעבור לקידוש של שבת, שהיא בעצם ברכה שנאמרת לפני סעודת שבת. מה המשמעות של טקס הקידוש?

אם את רוצה ללמוד את זה אני מוכן להראות לך מקורות, אולי אחרי שנים תוכלי להבין מה זה. אם את שואלת על הקיום הגשמי, אז אפשר לקרוא בשולחן ערוך איך לעשות את זה, אם את שואלת על המהות הרוחנית, אז דיברנו על זה, אנחנו נכנסים לדרגה שנקראת "שבת", למצב הרוחני שנקרא "שבת"

יעל: ולמה מקדשים על היין?

"יין" זה כנגד אור חכמה. מתגלה בשבת אור מיוחד שנקרא "אור חכמה".

יעל: ולמה עושים את הקידוש דווקא לפני הארוחה ולא אחרי?

כי ככה סדר גילוי האורות. כי "לחם" כבר מסמל לנו אור חסדים.

יעל: יש פיוט מאוד מיוחד ששרים בשבת, "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון".

כן, נכון. זח מפני שהנשמה שלנו כוללת י-ה-ו-ה, כך המבנה שלה, ארבעה חלקים, ואנחנו מתקנים אותם גם בג' קווים. לכן אנחנו שרים את ארבעת המשפטים האלו, "שלום עליכם", כל משפט שלוש פעמים, אנחנו שרים שנים עשר משפטים בסך הכל. מפני שזה ארבע י-ה-ו-ה, ובכל אחד שלושה קוים, ג' קווים, אז כנגד זה אנחנו שרים את השיר הזה שמסמל לנו תיקון שלם שעשינו על הנשמה שלנו.

אורן: אבל מי אלה המלאכים ששרים להם? אני שר מגיל אפס ואף פעם לא ראיתי מלאך.

אלה הכוחות שמתקנים את הרצון לקבל שלנו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. לכן הם נקראים "מלאכים". מזה שהם כוחות המגיעים מלמעלה ומתקנים, ושהם מגיעים ומתקנים "מלכות", מלכות זה אותו רצון לקבל שלנו שהיה אגואיסטי ועכשיו, על ידי התיקונים, תוקן בעל מנת להשפיע.

אורן: אפשר לראות מלאכים?

זה כוח, אתה יכול לראות כוח? אתה יכול לראות רק את התוצאה מהעבודה של הכוח. האם אתה רואה כוח חשמלי? אתה רואה שזה משהו שמסובב, משהו שמחמם. את הכוח עצמו אי אפשר לראות. כמו כוח המשיכה, אתה יכול לראות אותו? אתה יכול רק לראות את פעולת הכוח, איך אתה עוזב משהו והוא נופל. את פעולת הכוח על האדם אנחנו יכולים לראות.

אורן: מה הפעולה של המלאכים האלה שבאים בשבת?

שאתה נעשה אדם מיוחד, אתה מתייחס לאחרים יפה וטוב, בהשפעה, באהבה, אתה לא מזיק לזולת, זה כלפי הסביבה. וכלפי הרוחניות, אתה מתחיל לגלות את הרוחניות, לראות את הרוחניות לפי כמה שיש בך את הכוח הזה. עד כמה שאתה רוכש כוח השפעה ואהבה אתה מתחיל לזהות את העולם העליון.

אורן: מה זה העולם העליון?

זו אותה מערכת כוחות שפועלת עלינו, ובסך הכל כל המערכת הזאת נקראת "בורא". לכן היא נקראת בורא מהמילים בוא וראה, שאתה יכול לבוא, להגיע לכזה מצב תיקון, שאתה תראה את הפעולות, הכוחות האלה עליך.

אורן: יש לגבי שבת מושג כזה שנקרא "עונג שבת", משתדלים שהכל יהיה כאילו כזה משובח ויפה, הבגדים, האוכל, הכל הכי טוב.

אצלנו תענוגים בשבת זה אם באמת זכית לתיקון של האגו שלך, של היצר הרע, "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", אז יקבל את האורות האלו, גילוי הבורא, המערכת העליונה, העולם העליון, אז תתענג ואז באמת תרגיש שזה מעין עולם הבא, גן עדן, חלק מגן עדן.

אורן: מה זה גן עדן?

זה נקרא שמלכות מתחברת ל"עדן", שזה הבינה. כוחות הרצון לקבל מתחברים עם כוח הרצון להשפיע ויחד הם פועלים בלקבל על מנת להשפיע, ואז בזה אתה מתחיל לקבל את המציאות העליונה שנסתרת מכולנו, עכשיו אנחנו נמצאים בהסתרה. ואתה מקבל את זה, מרגיש את זה, ומתחיל להבין אז בשביל מה אתה חי, למה שאלת "בשביל מה אני חי?", ועכשיו הגעת לתשובה בשביל מה אתה חי. והשבת, המושג "שבת", נותן לך באמת תשובה על מהות החיים, על מטרת החיים.

אורן: מה התשובה?

כדי להשיג את העולם הנצחי, השלם, לזה צריכים להגיע. כמו שכתוב בהגדרת חכמת הקבלה, "חכמת הקבלה זה גילוי הבורא לנברא בעולם הזה". כשאתה חי כאן בעולם הזה, מגיע לך לגלות גם את העולם העליון ולחיות בשני העולמות, ואז אתה עובר לחיי נצח. ככה, כמו שאתה.

אורן: לא מתים? מה זאת אומרת חיי נצח?

לא מתים, לא מרגישים את המוות. כמו שאתה לא מרגיש שנופלות לך שערות, כשהן מתות, כך אתה לא מרגיש גם כשהגוף מת, כי עלית בינתיים לדרגה יותר עליונה רוחנית, לדרגת ה"אדם".

אורן: אז הגוף של האדם שתיקן את עצמו כן מת.

כן, אבל הוא לא מרגיש אותו שהוא מת.

אורן: מה הוא כן מרגיש?

הוא מרגיש שהוא ממשיך לחיות. עבר לאדם הרוחני.

אורן: זו הנשמה של האדם?

כן.

אורן: איך זה קשור לשבת? איך הנשמה של האדם קשורה לשבת?

אתה דיברת על התענוגים בשבת, לתענוג הזה צריכים להגיע, לתענוג הרוחני, הנצחי, כמו שכתוב על השבת "מעין עולם הבא". בהצלחה.

(סוף התוכנית)