האזנה לקטעים נדירים מתוך שיעוריו של הרב המקובל ברוך שלום אשלג, בתוספת ביאור של תלמידו וממשיך דרכו, הרב לייטמן.
רב"ש: "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים", כי יראת שמים צריך להיות אתערותא דלתתא. אז מה שהוא אומר, אם בן אדם מתפלל, גם כן כבר נקרא אתערותא דלתתא.
אם כן מה שמתפלל, כבר נקרא עבודה.
לכן אני משתמש עם המשל שלי, מה שנתתי פעם: שאברך נוסע לשבת לרב'ה שלו, הגברת שלו שואלת אותו: בשביל מה אתה נוסע?
אז הוא אומר: אני אוהב את המשפחה שלי יותר, הרהיטים יותר, הדירה ביותר, ולכן אני נוסע לרב'ה, כדי שיהיה לי אהבה לא לך, לא לילדים, לא לרהיטים, לא לבית, לא לפרנסה – אז אשתו תיתן לו לצאת, אם הוא אם, חס ושלום, יקיים באמת?
עכשיו אני שואל על ... בעצמו, על האברך. הוא בעצמו כן ירצה, אם הוא יודע שהוא יאבד טעם בפרנסה, טעם בחיים, הוא ייסע?
נמצא, הרצון בעצמו זה כבר עבודה. אם אין לו רצון, הוא מתפלל מדוע אין לי רצון, כבר נקרא גם בחינת אתערותא דלתתא.
אם בן אדם.. נגיד לא הרבה, נעשה ציור מופשט, למעלה מהדעת – אדם כל יום יחשוב, לכל הפחות שתי שעות רצופות: "מדוע אני לא דואג על רוחניות? מדוע אין לי רוחניות? מדוע חסר לי יראת שמים?", שעתיים בלבד.
ר' לייטמן: [שעתיים] רצוף ...
רב"ש: תעשו ציור למעלה מהדעת ... ... אז זה נקרא תפילה.