closedmaterial_ingest_2012-09-10_12-33-08_mlt_o_rav_2012-09-10_rawmaterial_haim-hadashim_n71.wmv

שיחה עם רב

חיים חדשים

שיחה 71

שיחה 10.09.12- אחרי עריכה

אורן: שלום לכם ותודה שאתם מצטרפים אלינו לסדרת השיחות "חיים חדשים" עם הרב לייטמן. שלום הרב לייטמן.

שלום.

אורן: שלום לך ניצה מזור.

ניצה: שלום.

אורן: אנחנו מדברים בשיחות האחרונות על כסף, וגם היום אנחנו ממשיכים לדבר על כסף, אני מקווה שיהיה לכם מעניין. הרב לייטמן, הנושא שהיינו שמחים לפתוח יחד איתך היום הוא נושא טעון. אנחנו רוצים לדבר במסגרת ההבנה שלנו את הכסף, על תופעה מאוד מיוחדת שאפשר להסתכל ולזהותה והיא "כסף והראש היהודי". יש איזו משוואה כזאת שנמצאת בציבור ש"יהודים = כסף = קומבינה".

רשמתי לעצמי כל מיני אסוציאציות שעולות לי בראש כשאני חושב על הנושא של "כסף והראש היהודי" והן, תחכום, מניפולציות, חכמת חיים, כסף, יזמוּת, מסחר, הזדמנויות, חוש ריח, נוודות, יצירת קשרים, יעוץ מאחורי הקלעים, אסטרטגיה, תכנון, זריזות מחשבתית, תפיסה מהירה, המצאות, וקומבינות. יש פה איזה משהו שאפשר לזהות אותו.

כן.

אורן: השאלה היא מה קורה פה? לא שמעתי אף פעם בחיים שלי הסבר למה כסף ויהודים זה הולך ביחד? מה יש פה, מה הסוד, מה הקוד היהודי הזה?

אין כאן כל כך סוד. זה ברור.

אורן: מה ברור?

היינו בגובה הרוחני.

אורן: מה זה "היינו בגובה הרוחני"?

כך היינו לפני חורבן בית המקדש. כל העוצמה הפנימית שיש לנו, היא מזה שאנחנו היינו קרובים לרוחניות.

אורן: רק נגדיר את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. מטרתנו בשיחה הזאת היא לייצר הסברה לקהל הרחב. "כסף והראש היהודי", מה הסוד הגדול שיש פה?

אם מדובר על יהודים, צריכים להתחיל מאברהם אבינו, היהודי הראשון.

אורן: יוסף כבר היה במצרים, למה הביאו אותו?

זה היה אחרי זה.

אורן: אז מה יש בדבר הזה, שיהודים וכסף הולכים יחד?

יהודים זה לא עם, אלא זה סוג מיוחד של בני אדם שיש להם זיקה לרוחניות, להתפתחות הרוחנית, שיש להם דחף להתפתחות הרוחנית. אני לא מדבר על היהודים של היום, אני מדבר על מה שנמצא ביסוד של האנשים. ואברהם אבינו, במשבר שהיה בבל העתיקה לפני בערך 3500 שנה, משבר שדומה למשבר שלנו, פרסם שם את חכמת הקבלה, ורצו לזרוק אותו. נמרוד רצה לזרוק אותו מבבל, ואברהם אבינו יצא משם ולקח איתו כמה אלפי אנשים שהצטרפו אליו, לא כדי לבוא לארץ כנען הגשמית, שעכשיו היא ארץ ישראל, אלא להגיע להשגה הרוחנית.

האנשים הללו נקראים היהודים, כי הם מגיעים להשגה הרוחנית דווקא על ידי האיחוד ביניהם. הם גם נקראים עברים, מפני שהם היו עוברים מהרצון האגואיסטי, שהתפרץ בבבל כמו שהיום הוא מתפרץ לעינינו בעולם שלנו, לרצון האלטרואיסטי, לרצון להשפיע, לאהבת הזולת. היה להם דחף להגיע לדעת לפתוח את הטבע, להכיר את כל המהות של הבריאה. האנשים האלה הצטרפו לאברהם. הייתה להם את הנטייה המיוחדת הזאת.

ומזה שהוא ארגן את הקבוצה הזאת הם נקראים "בני אברהם", כי הוא היה המורה שלהם. והקבוצה הזאת יצאה מבבל, וכמו שגם רמב"ם כותב על כך, אלפי איש הלכו עם אברהם, הם התנתקו מבבל והלכו לארץ כנען, והוא לימד אותם. משך הזמן באמת נעשה מהם עם, הם התחתנו, גדלו במספרם וכן הלאה. זאת אומרת, בנוסף למה שיש לכל בן אדם, שהוא מסתדר בעולם הזה, הוא חי, מסדר את החיים שלו, להם היה עוד דבר נוסף, הייתה להם נטייה גדולה מאוד להבין את הבריאה, הסוד שלה, מהות החיים, מה הטעם בחיים, תכנית החיים, מטרת החיים, הסיבה לחיים, הייתה להם שאלה מהותית על קיום האדם בעולמו.

והיכולת הזאת לפתוח את הבעיה הגדולה הזאת היא עמדה להם, והם באמת הגיעו לזה, והם התקיימו בגובה הרוחני. מה זה "הרוחני"? בחיבור ביניהם הם גילו את סוד הבריאה. מהו "סוד הבריאה"? אותו הכוח שנותן חיים. כי ברגע שאנחנו מתחברים בינינו, אנחנו מייצרים בינינו אותו כוח המחבר, אותו כוח המחייה את כל הבריאה. כי אנחנו כמו תאים בגוף, שכל תא ותא הוא נפרד, אבל יחד עם זה כשהם מתחברים ביניהם כדי לשמור על הגוף עצמו, על שלמותו, אז נוצר שם כוח החיים, יש זרימה ביניהם והתְרבות וחיוּת. אם בני אדם כך מתחברים ביניהם, בצורה כזאת שכולם מסורים לאיחוד שביניהם כדי לייצר את מהות החיים ביניהם, מהות חדשה שהיא המשותפת ביניהם, הם יכולים להרגיש את כוח החיים החדשים המשותפים האלה ביניהם.

לזה הם הגיעו, הם גילו את הכוח הטמון בטבע. כי אם התאים, החלקים שהם מלכתחילה נפרדים, מתחברים ביניהם, הם יוצרים מהות חדשה שנקראת חיים. וכמו שאצלנו בצורה הטבעית התאים שלנו מתחברים יחד ויוצרים את הגוף הגשמי שלנו, אז אם כל אחד ואחד מאיתנו, כתא בודד יתחבר יחד עם האחרים, על ידי "ואהבת לרעך כמוך", על ידי חיבור בינינו, גם אנחנו נייצב בינינו גוף שמתחיל לגלות בתוכו חיים. אבל חיים שהם כבר בדרגה האנושית, בדרגה גבוהה יותר מהחיים הגשמיים של הגוף שלנו, ברמה גבוהה יותר. והרגשת החיים האלה היא נקראת "החיים הרוחניים".

היכולת הזאת, שנמצאת בבני אדם בודדים בעולם שלנו, היא יכולת מאוד מיוחדת. כי אם הם מתחברים יחד למרות האגו של כל אחד ואחד, היא מקנה להם את הרגשת החיים הרוחניים, חיים מעל חיי הגוף. הגוף חי מזה שהוא מחובר מהתאים הגשמיים, זו הרמה הביולוגית, וכאן, מתחברים ברמה גבוהה יותר, ברמה האנושית, שלא קיימת בעולם שלנו. אבל אם בני אדם עושים כך, אז הם מגלים את זה, והחיים שלהם כבר לא תלויים בגוף.

הם יכולים לחיות בגוף שלנו או לא, התאים מתפרקים, הגוף מת, אבל אם אותם הכוחות שיש בכל אדם ואדם יכולים להתחבר ביניהם, אז הם מייצבים איזה מין גוף מהכוחות שלהם, גוף רוחני. הוא נקרא "רוחני" מפני שהוא לא מלובש בדיוק בבשר שלנו. ואז האנשים שעובדים עם הכוחות הללו שיש להם בנוסף לגוף הגשמי שלהם, מייצבים איזו מהות שהיא לא תלויה בכלל בחיים הגשמיים, וזה הגוף הרוחני, המשותף. הגוף הזה נקרא "כנסת ישראל", "שכינה", או "נשמה הכללית", "נשמה". יש לו הרבה שמות.

ואז בני האדם האלה שייצבו את הגוף הזה, נמצאים בהרגשת החיים הרוחניים, בדרגה גבוהה יותר מרמת החיים הגשמיים. הגופים יכולים למות, והחיות הזאת נשארת, כי מלכתחילה הכוח הזה שישנו באדם, שלפי זה הוא נקרא "יהודי", כי הוא יכול לבצע את האיחוד עם האחרים, הכוח הזה הוא כוח נוסף, שלא שייך לגוף. אם רק מחברים את הכוחות האלה, אז הם מייצבים לעצמם פלטפורמה כזאת, יסוד, לחיים רוחניים.

זה מה שהם עשו, לפי שיטת אברהם שהיה כולו חסד, אהבה, שלימד אותם איך לממש את הפוטנציאל הזה שיש בהם. וזה נקרא עם ישראל. זאת אומרת, "עם" זה נקרא חיבור של אותם האנשים שיש בהם מהטבע אותו הכוח המיוחד, או שזה נקרא נקודה שבלב, ניצוץ, חלק א-לוה ממעל, יש לזה כל מיני שמות. ובעצם זה יסוד של כל היהודים והיהדות.

ואחר כך מה קרה לכל אותה הקבוצה במשך הדורות, זה שהם התרבו, וגם לימדו את הילדים שלהם מהרגע שנולדו איך להיות מחוברים מעל האגו שלהם, יחד כולם ב"איש לרעהו יעזורו", "ואהבת לרעך כמוך", "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", "כל ישראל חברים" וכולי, כל אותן הסיסמאות כביכול, המדברות על איחוד, על החיבור. אין זאת באף אומה אלא זה אופייני לאומה הזאת, כי היא התחברה לאומה דווקא מתוך העיקרון הזה.

זאת אומה שמלכתחילה קיימת רק לפי העובדה הזאת, שיש בה אנשים שונים, משבטים שונים שהיו בבבל, מחמולות למיניהן, מ"עמים" שונים, באותם הזמנים כל עם מנה כמה אלפי בני אדם. ואם לאדם היה את הרצון הזה שהוא גבוה מהחיים, מה שנקרא "רצוננו להשיג את מלכנו", לדעת את מלכינו, זאת אומרת, לגלות את סוד החיים, אז מכל המקומות הם כולם באו לאברהם, כי הוא היה כוהן בבלי ידוע, החכם, והשתמשו בכוח הנוסף הזה שבתוך האדם, שנקרא הנקודה שבלב, ניצוץ, חלק א-לוה ממעל, כדי להתחבר ביניהם בצורה הנכונה.

אבל אחרי שהגיעו לארץ ישראל והתחברו עוד יותר חזק ביניהם, התחיל האגו שבהם לגדול. וזה בצורה הטבעית, לפי המנוע הפנימי שיש בחברה האנושית, שכולה מתקדמת ומתפתחת. והם התחילו להתפתח יותר, האגו שבהם התחיל לגדול. והאגו גדל במיוחד כדי שהם יהיו צריכים להתחבר עוד יותר חזק, למרות האגו ביניהם, כי הכוחות האלה, שלילי וחיובי, כוח הפירוד שזה האגו וכוח החיבור שזה ההשפעה ההדדית, אהבה הדדית, תלויים זה בזה, ובונים זה את זה. עד כמה שיש לך יכולת להתחבר יותר, בא האגו עוד יותר, כדי שעל ידו, מעליו אתה תבנה את כוח החיבור עוד יותר חזק. וכך אתה נכנס להרגשת הטבע, להרגשת חיים גבוהים עוד יותר, וזה נקרא שאתה עולה בסולם הרגשת החיים, בסולם הכרת החיים.

והם הצליחו בהתחלה, ובאמת הגיעו לרמה מאוד גבוהה של חיבור, והשגת פנימיות החיים. בכוח שזרם בחיבור ביניהם למרות האגו, הם יצרו את הגוף הרוחני שביניהם, רצונות המחוברים יחד בהדדיות, כמו בגוף אחד, בלב אחד, כפי כתוב "כאיש אחד בלב אחד", בערבות הדדית.

ופתאום הגיעה איזו תקופה שהם לא יכלו להתמודד עם האגו הגובר והתחילו לרדת. זאת אומרת בכל אגו שהיה מתווסף, הם כבר היו משתמשים בכוח הרוחני שבהם כדי לשרת לאגו. העיסוק שלהם שהיה עיסוק רוחני, להגביר את החיבור ביניהם על ידי האגו, עכשיו נעשה ההפך, על ידי החיבור ביניהם לממש את האגו שיותר ויותר גובר בהם. וזה כבר נקרא "עבודה זרה", שהיא הפוכה ממה שיהודים צריכים לעשות כדי להתייחד, להתחבר. וזה נקרא "ירידה".

הם ירדו וירדו בשימוש הרוחני למען האגו הגשמי, עד שלגמרי יצאו מהרגשת החיים הרוחניים. זה כמו גוף שהם יצרו, שהיה יותר חולה, יותר זקן, יותר נטול כוחות עד שהוא מת. זאת אומרת, הפסיקה בו זרימת החיים בין הרצונות שלהם, הם כבר לא היו מחוברים יחד בלבבות שלהם, כלומר ברצונות ביניהם, וזה כבר נקרא "חורבן". וכשהפסיק הקשר הרוחני ביניהם, נשאר איזה קשר גשמי, אבל זה לא אופייני להיות כל כך בקשר ביניהם. זה לא שייך להם כמו יתר העמים שיש ביניהם קשר ברמה הגשמית. הם גם יצאו לגלות, כי המקום איפה שנמצאים האנשים שמחוברים יחד, דווקא אלה שיש להם יכולת להתחבר, נקרא "ארץ ישראל". והמקום הזה מיועד רק לאנשים שכולם הולכים להתחבר יחד ביניהם. ואחרת לא.

אחרת אין להם מה לעשות במקום הזה, מקום שאין בו שום דבר שכדאי לחיות בו, לא אוצרות אדמה ולא כלום. מי יכול להחיות את המקום הזה? רק אותם האנשים שמחוברים ביניהם בצורה רוחנית, ברוח, בוויתור הדדי. ואחרת לא. כל עוד האנשים האלה חיים כאן באיזו מגמה של חיבור, אז המקום הזה פורח. ברגע שהם יוצאים מכאן מפני שעוזבים את מגמת החיבור, אז המקום הזה נכנס לחורבן. ואנחנו רואים שמשך כל ההיסטוריה היו חיים כאן כמו במדבר.

יהודים שיצאו לגלות והתפזרו מארץ ישראל לכל מיני ארצות הגולה, היו מחוברים ביניהם לפי אותו הזיכרון, לפי אותם המנהגים שהיו להם, להתפלל יחד, לעשות כל מיני מנהגים אחרים, שכל המנהגים ההם היו פעם לא מנהגים אלא פעולות רוחניות שהיו גורמות להם לחיבור בכל מיני דרגות רוחניות.

הם היו מתחברים ביניהם בצורה כל כך גבוהה, ברצונות בעוצמה כזאת גדולה, שזה היה מתבטא כמו בפסיכולוגיה גבוהה מאוד פנימית של בני האדם, בצורה שאנחנו לא משיגים, כי הרצונות האלה הם רצונות שמתגלים רק בהשפעה, בחיבור הדדי, באהבה. ברצונות האלה הם היו מקיימם כאלה חיבורים שנקראים תפילין, תלית, נטילת ידיים, כשר וטרף, ימי עורלה, ברית מילה, כל מיני כאלה דברים. זאת אומרת, תיקונים, חיבורים ברצונות שביניהם. וכשהם נפלו מהגובה הזה, אז מה שנשאר להם זה רק הקיום הגשמי של כל הפעולות האלה. הקיום הרוחני זה נקרא "קיום מצוות", ציווי, שהיו צריכים להגיע לחיבור, שכל פעולה ופעולה פנימית, רצונית כזאת, הייתה מחברת ביניהם. ונשארו רק מנהגים, זאת אומרת, פעולות גשמיות שאף אחד לא יודע למה זה רומז, אלא כך זה. אלה מנהגים אופייניים ליהודים שבעולם שלנו.

והם נשארו בקשר ביניהם כי הם יודעים אותה השפה, ואותה התרבות ואותם המנהגים, וכך הם נשארו קשורים ביניהם בכל ארצות הגולה. וכל אותה עוצמה שהייתה להם בחיים הרוחניים, אפילו שנעלמו החיים רוחניים מהם, אבל בכל זאת אותה יכולת פנימית להיות גם בחיבור למרות שעכשיו הם נמצאים בפירוד, מקנה להם חכמה ויכולת מיוחדת בכל מיני העסקים שבעולם הזה. במדע, בתרבות, בהתפתחות מעל ההכרחי שבני אדם בעולם הזה עושים.

ויש על זה הרבה מחקרים ואנחנו רואים שאותם העמים, איפה שלא היו יהודים ביניהם במשך ההיסטוריה, נשארו בצורה שהיא די קרובה ליסודם, כמו כל האינדיאנים שבאמריקה, ההודים, הסינים וכן הלאה. ואילו העמים ששם היו יהודים, למרות שהיהודים עברו שם כל מיני תקופות לא נעימות והיו מדוכאים וכן הלאה, אבל העמים האלה לקחו מהם גם תרבות, גם דת וגם גישה להתפתחות. ואנחנו רואים במשך ההיסטוריה, שבין הרופאים, המהנדסים, החכמים, הכלכלנים, אותם האנשים שהיו מזיזים את הטכניקה, הטכנולוגיה הרפואה, המדע בהרבה מקומות, תמיד נמצא איזה יהודי שהוא המארגן, שהוא המבצע את הפעולות. וכך הם היו מתקדמים.

חוץ מזה, נשאר להם הלימוד, אפילו הלימוד הגשמי. גם היום ידוע לנו שמי שלומד תלמוד הוא מתפתח. כי בתלמוד מדובר על עבודה בשני קווים, בקו של יצר הרע ובקו של יצר הטוב, פרוד וחיבור, בית שמאי בית הילל. ובלימוד הזה שאתה לומד, אתה תמיד נמצא בין שני הכוחות, כוח הפירוד וכוח החיבור, וכל הזמן אתה דן ביניהם, כל הזמן אתה נמצא בלברר מה כדאי ולמה כדאי, בזה להיות או בזה להיות, איך יותר להרוויח משני הכוחות האלה בכל מקרה ומקרה בצורה האופטימאלית, במקסימום. ולכן מי שעוסק בזה הוא נעשה מטבע הדברים יותר חכם, כי הוא מפתח את הגישה שלו בצורה רב גונית, עשירה, פתוחה, לכל מקרי העולם. וכך מתפתח האדם אם הוא לומד את הדברים האלה כבר מהגיל הקטן ביותר.

באף אומה לא היה בכלל נהוג שצריכים ללמד ילדים קרוא וכתוב. לא היה דבר כזה. עד היום יש אנשים בעולם שלא יודעים קרוא וכתוב, מספיק לאדם אם הוא יודע לדבר. מאז שיצאו מבבל אצל יהודים אף פעם לא היה דבר כזה, שלא ידעו לקרוא ולכתוב, שלא ידעו לעשות חיבורים, שלא ידעו מתוך הספרים שלהם על הכוכבים, על הטבע, הדומם, הצומח, החי, המדבר, על התהליך שאנחנו לומדים. כי הלימוד הזה שאדם לומד על עצמו, ואיך הוא צריך להיות מחובר עם אחרים, ואיך הוא צריך להיות מחובר בהתאם לטבע, באיזון עם הטבע, הוא כולל את כל המדע. ואז כולם כך התפתחו.

זאת אומה שאף פעם לא ידעה מה זה להיות לא מלומד. לעומתם כל השכנים חיו בצורה מאוד לא מפותחת. אירופה המתגאה שהיא כזאת מתקדמת, עד לפני מאה שנה, רוב האנשים עוד לא ידעו קרוא וכתוב. ולפני חמש מאות, אלף שנה או אלפיים, הם היו מאוד לא מתקדמים.

אז אתה כאן נתקל בתופעה מאוד מיוחדת שהיא לא שייכת לעולם שלנו. שיש בעולם שלנו קבוצה שהיא כאילו באה בחללית מאיזה כוכב אחר, והיא מתקיימת לפי החוקים של אותו הכוכב, בהשפעה, באהבה הדדית, בהרגשה הדדית ובהרגשת החיים של אותו הכוכב. ואחר כך כשהם נחתו על פני כדור הארץ אז הם התקלקלו. ולכן, אפילו שהתקלקלו ונמצאים כאן כזרים לרוח האנושית הרגילה, ומשתמשים כאן במה שיש בעולם שלנו, והגישה שלהם היא מתוך מה שהם לקחו מהכוכב שלנו, אבל בפנימיותם יש להם תכונות מיוחדות, יכולת מיוחדת, ואפילו שהם משתמשים ביכולת הזאת לעסקים הארציים, כפי שנהוג על פני כדור הארץ, יש להם לזה נטייה מיוחדת.

למרות זאת כשהם חיו בארצות הגולה, הם היו חייבים להיות כמה שפחות בולטים. והדאגה שלהם הייתה רק להחזיק את עצמם בחיים, בקיום, וכמה שיותר להיות בטוחים היום או מחר, עד כמה שזה היה אפשרי בין השונאים והאויבים והברברים האלה שהם חיו ביניהם.

מפני שיהודים היו משתמשים בשפה אחת בארצות שונות, אז הייתה להם יכולת להתקשר ביניהם. ומפני שהם לא היו קשורים כל כך לקרקע, אז הם התחילו מסחר. לכל מקום שאני בא בארצות הפזורה יש יהודים, וכולם מדברים באותה השפה. אני הולך יחד איתם למקום שנקרא בית הכנסת לשם כולם באים, אני נפגש שם עם כל היהודים באותה העיירה או כפר, ומכיר את כולם. ואז אנחנו עושים בינינו איזה עסק, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להבטיח את עצמנו להיום או למחר יותר חזק, איזה סחורות אני יכול להביא לכאן ולשם.

וודאי שהם נמשכו למסחר בדברים שאפשר להסתיר אותם יותר בקלות, ושהשווי שלהם יהיה כמה שיותר גדול במשקל קטן. זאת אומרת, זהב, יהלומים, כל מיני דברים כאלה שאדם יכול באמת לקחת איתו לכל מקום אם הוא צריך לברוח.

הם לא נמשכו להיות ממש קשורים לקרקע, כי הם לא היו בטוחים מה יקרה מהיום למחר, מפני שהם תמיד נמצאו בין אוכלוסייה עוינת. והם ידעו שרק אם הם חזקים במדע, בחכמה, בדברים שיצטרכו אותם, אז מכך יש להם איזה ביטחון למחר. ואנחנו רואים איך השתמשו ביהודים בספרד, בגרמניה, באנגליה, בכל מקום. היו מושכים אותם לזמן מה, ואחר כך זורקים או שורפים אותם וכן הלאה.

ההיסטוריה הייתה מתגלגלת בצורה הזאת הרבה זמן. אבל איך שלא יהיה, מפני שלא היה להם עסק באדמה, בזמן שכולם חיו מהאדמה, ולא הייתה להם דרך איך לחיות, איך להאכיל את עצמם, אז הם למדו רפואה, וכל מיני מקצועות שאפשר להשתמש בהם בכל מקום. כמה שפחות שיהיה להם רכוש גדול, אלא רכוש קטן שתמיד אפשר לקחת אותו לדרך, והרכוש הפנימי של האדם עצמו. והיה להם את הקשרים ביניהם, כך שהרבה קשרים שהתפתחו דרך יהודים גרמו לכל המסחר הבינלאומי והתעשייה ולכל הדיפלומטיה, ולעוד הרבה דברים להתפתח. אז וודאי שכסף ומסחר זה היה שייך להם קודם כל.

מתוך זה שכולם ידעו קרוא וכתוב, הם היו יכולים לעשות חשבונות, לחשב אחוזים, ואחוזים על אחוזים, וכל מיני חשבונות כאלה שאנשים הרגילים לא היו מבינים מה קורה כאן. זאת אומרת, הייתה להם אפשרות לעשות חשבונות בכלכלה, שהאחרים לא הבינו איך הם מצליחים לעשות זאת. היום זה מובן, כי בכל בית ספר לכלכלה לומדים איך לעשות את הריבית על הריבית וכן הלאה. אבל האנשים שחיו אז לא הבינו, וזו הייתה באמת נחלת היהודים.

וודאי שהכסף היה מאוד חשוב להם, כי זה הכיסוי לכל הבעיות. כל מלך, כל שליט בכל מקום, היה צריך כסף, כי הם לא ידעו מה לעשות איתו בדיוק, הם היו מפזרים אותו לכל מיני דברים, לשטויות, למלחמות. והיהודים היו יכולים לספק להם אותו ולהבטיח לעצמם איזה מין חיים בטוחים תחת השליטה של אותו האדון. כך עד היום הזה.

אז וודאי שחוץ מזה שהייתה להם הצטיינות מיוחדת בכוח על טבעי, הייתה להם גם ידיעה בשפות, בחשבון, בהיסטוריה, בגיאוגרפיה ועוד, מה שלא היה לאף אחד מהעמים שהם חיו ביניהם. והכל זה מהתורה,

ומפני שהמנהגים שלהם הם בהתאמה לשורש העליון, אז המנהגים הללו ששמרו על בריאותם, למשל נטילת הידיים או המקווה, או כמו איך להכין את האוכל, איך לשמור על הכשרות. כל הדברים האלה, הם בעצם חוקי בריאות, לעומת חוסר חוקים וחוסר התרבות המינימאלית באירופה, שזה היה מביא לאירופה כל מיני מגיפות, והיהודים דווקא לא היו כמעט נגועים מזה.

באירופה לא היה נהוג להתרחץ, הייתה איזו מחשבה שהרחצה מביאה מחלות, ולכן לא היו מתרחצים. היהודים היו חייבים לפני שבת להיכנס למקווה, ואחרי מחזור להיכנס למקווה וכולי, הם היו גוזרים ציפורניים, היו מעבדים את האוכל, לא היו אוכלים אוכל שאינו מבושל דיו, "שיעור מאכל בן דרוסאי", לא מעובד, לא רחוץ נכון וכן הלאה.

לעומת התרבות שהייתה בכל ארצות הפזורה, להם הייתה תרבות בריאה מאוד מאוד. ולכן זה גם פגע בדמות שלהם, כי חשבו שיש להם איזה כוחות, ושהם דווקא רוצים שכולם יהיו חולים סביבם בעוד הם בעצמם נשארים בריאים. אין לי מילים. יש הרבה מה לומר בעניין זה, כתוב על כך בהרבה מאוד ספרים.

בקשר לכסף, זה כך כמעט עד היום הזה. אם כי היום כבר אין כל כך הבדל. אבל הייתי אומר שעד היום הזה זה נמסר בגנים, שבכל זאת יש להם יכולת להיות יותר מוצלחים בכל מיני מקצועות של מדע, של החיבור, של המסחר וכן הלאה. מסחר זה גם חיבור. כל מה ששייך לחיבור בין בני אדם רק בדרגות הגשמיות, בזה הם היו מצליחים.

ועד היום הזה, פחות או יותר, זה עוד נראה. אבל במאה האחרונה התחלנו כבר לרדת לרמה הרגילה שיש היום. לא הייתי אומר שיהודים היום הם יותר מוצלחים במסחר לעומת אומות העולם, כי ירדנו לגמרי לדרגה של כל העמים, זה סוף הגלות.

ניצה: אתה נתת לנו רקע היסטורי מאוד נרחב שכלל באמת את השורש הרוחני של העם היהודי.

שאותו הם איבדו, להיהפך.

ניצה: הם איבדו אותו לטובת הכסף. כשמסתכלים עלינו במציאות היום, אף אחד לא חוזר אחורה לשורש הרוחני. אבל אפילו בכמה מאות השנים האחרונות של ההיסטוריה, אנחנו נתפסים בעיני הציבור כאנשים מאוד חכמים. הראש היהודי זה משהו שתמיד מוצא פטנטים, ממציא כל מיני דברים, הוא מניפולטיבי, הוא סוחר טוב. וזה משהו שבאמת קיים בתודעה הכללית של כולם.

זאת אומרת, כולם מסכימים עם זה. קודם אתה יחסת את זה לעובדה שהם למדו וקראו. ודרך החכמה שהם קיבלו משם, אז ניתנה להם איזו אפשרות, אולי אפילו יתרון על פני אחרים שלא עשו זאת. אבל בשנים האחרונות, החלק הזה של הלימוד הוא כבר מאוד מנותק מהעם היהודי. ובכל זאת יש לו איזה כישרון מאוד מיוחד.

כי עדיין זה נמצא בגן הרוחני שבאדם. היכולת הזאת, הפוטנציאל הזה נמצא.

ניצה: זאת אומרת, יש איזה חוש מיוחד.

כן, אבל הייתי אומר שהוא הולך ונכחד.

ניצה: אבל למרות שהוא הולך ונכחד מהמקום שאולי אתה רואה אותו, עדיין בכל פעם שעולה איזו סוגיה של משבר כלכלי בעולם, מתוך מאמרים ונתונים שהוצאנו גם לאחרונה, לא דברים ישנים, אנחנו רואים שתמיד יש איזה מין משולש כזה שקושר בין משבר כלכלי, יהודים ואנטישמיות. זה משהו שתמיד מתעורר.

כן.

ניצה: ותמיד מייחסים לנו הרבה יותר מכפי שבאמת קורה בפועל.

זה עדיין לא יגמר, מפני שהכוח הזה חייב להביא אותנו לשימוש הנכון בכל היכולת המיוחדת שנמצאת בנו. האנטישמיות עוזרת, היא שומרת על היהודים. והיא דוחפת אותנו בסופו של דבר לקיים את התפקיד שלנו. אמנם שמאוד קשה לנו לקבל זאת, אבל אומות העולם ממש מקיימות בזה תפקיד מיוחד, לשמור את עם ישראל כמה שאפשר יחד. כמו הזאבים שגורמים לכבשים להתחבר יחד ולהיות כמה שיותר צמודים זה לזה.

וחוץ מזה, אם אנחנו כבר מדברים על אנטישמיות, לסלק אנטישמיות אפשר רק בתנאי שאנחנו בפה גלוי מדברים על התפקיד האמיתי שלנו בכל העוצמה והאמת הפתוחה והקבועה.

אורן: מה התפקיד שלנו?

התפקיד שלנו הוא שוב להתחבר בינינו לאותו החיבור מעל האגו שלנו כמו שהיינו פעם. וכשאנחנו נהיה מחוברים, למשוך לחיבור הזה את כל אומות העולם. או אפשר להגיד כך, הם בעצמם ימשכו לזה וגם ירצו להיות יחד איתנו בחיבור. ולא דורשים חוץ מזה מאיתנו שום דבר. אנחנו אף פעם לא נהיה בעיניהם טובים, מכובדים, מועילים, אלא אך ורק בתנאי שאנחנו בדיוק נקיים את התפקיד הזה.

ניצה: אתה מדבר באמת מהרובד שאתה רואה. זאת אומרת, ממקום שהוא יותר גבוה, רוחני. כשאנחנו מסתכלים על זה מהכיוון של הצופים שלנו, השורש הרוחני של העם היהודי הוא משהו שהוא לא כל כך זוכר אותו. ומה שהוא כן רואה זה את ההתמודדות שלו היום עם התדמית של היהודי המניפולטיבי, זה שעושה כסף, זה שכל הזמן מאשימים אותו בכל. הוא גם זה שתמיד כאילו נמצא מאחורי הקלעים, הוא כאילו מושך בחוטים. הוא גם מקפיד הרבה פעמים לא לשים את עצמו בפרונט, הוא לא נמצא בקדמת הבמה, הוא המבשל מאחור.

וזו שאלה שמאוד מעניינת אותנו, כי אנחנו רוצים בסופו של דבר למצוא את החיבור הזה, ולהבין זאת קודם כל מהנקודה שאנחנו מזהים כרגע. השורש הרוחני הוא כאילו מאחור, אנחנו עוד לא מגיעים לשם, נגיע אולי בהמשך. האם תוכל להתמקד בזה.

אבל זה לא השורש.

ניצה: זו כבר התוצאה.

כן.

ניצה: אבל זה מה שאנחנו רואים.

מה אנחנו רואים?

ניצה: במציאות שלנו היום אנחנו חווים מצב שמצד אחד בכל העולם מדמים אותנו ונותנים לנו תדמית כזו.

וזה בצדק.

ניצה: ושהמשברים הכלכליים איכשהו תמיד מתקשרים אלינו באיזשהו אופן.

זה גם כן בצדק.

ניצה: והדבר הכי מעניין זה שבמדינה שלנו יש ריכוז של הרבה מוח יהודי, ואנחנו לא מצליחים לעשות כסף.

כאן ודאי שלא תהיה לנו שום הצלחה. כאן במקום הזה תהיה לנו הצלחה רק בחיבור.

ניצה: וזה משהו שנורא מעניין אותנו. אנחנו דיברנו בינינו איך יכול להיות שבחו"ל אנחנו עושים הרבה כסף ופה בישראל לא מצליחים.

אנחנו כאן נוכל לעשות תשתית נכונה, שמתקיימת פחות או יותר, אבל לא מוצלחת. זאת אומרת במדינת ישראל נוכל לעלות מעל דרגת הקיום ההכרחי, אך ורק בתנאי שאנחנו נתחיל להתחבר בינינו. בינתיים אנחנו חיים בזמן ההכנה. אנחנו כאילו מכינים את התשתית בשבילנו כדי להתחיל להתחבר. אבל אנחנו חייבים להתחיל להתחבר אחרי שבנינו עכשיו את התשתית, ובאמת גמרנו אותה וכבר נמצאים אפילו מעבר לזה. רק בתוכנית הזאת של החיבור בינינו תלויה הפריחה שלנו, ההצטיינות, החיזוק, הביטחון, הבריאות של העם והמדינה. רק בכך.

לא תהיה במדינה הזאת שום התקדמות. אנחנו נחפש עוד אלף שנה גז ונפט וכל מיני דברים, נרצה להיות במשהו מיוחדים כמו כל הארצות האחרות, שיהיה לנו משלנו, כלום לא יהיה לנו משלנו. הבאר שלנו היא לא באר נפט, זה משם, זה מלמעלה. אנחנו צריכים להתקשר לשם ומשם לשאוב, ואז את זה יקנו מאיתנו כל העולם. מה שאנחנו נוכל להוציא מהבאר שלנו בלבד, שזה שלנו ממש, ירצה כל העולם לקבל. זה לא בארות נפט וגז ומים ועוד משהו שם. זה מה שאנחנו צריכים. ואז ארץ ישראל באמת תהיה פורחת, אחרת לא.

אנחנו לא נוכל לעלות, אנחנו תמיד נבזבז את הכסף על כל מיני מלחמות ועל כל מיני בעיות, גניבות, מה שלא יהיה. פתאום יתגלה משהו שחייבים לעשות. לא יעזור לנו שום דבר. אנחנו לא ניכנס למשבר כמו כל העולם, למשבר שהוא יגמור אותנו, אלא אנחנו נהיה בינתיים במצב שאנחנו חייבים להתחיל להתפתח רוחנית. זאת אומרת בכל העולם המשבר הוא גשמי, אצלנו המכה הזאת היא באה עם ההיבט הרוחני, כדי לחייב אותנו לחיבור ולהתפתחות הרוחנית. אין לי מילים כל כך לבטא את זה, נמצא במשך הזמן.

אבל זה מה שאנחנו צריכים להבין, שכאשר חזרנו לארץ ישראל אנחנו קיבלנו כאן הזדמנות לגאולה. עשינו תשתית, הכנו את עצמנו, עכשיו אנחנו נמצאים במרכז של כל העולם שכל השנאה לאט לאט, כל הפוליטיקה, כל הנשק, הכל מרוכז אלינו. אם אנחנו רוצים להמשיך, אנחנו יכולים להמשיך רק עם כוח החיבור בינינו. זהו. כאן בעולם שלנו אין לנו כוח, למרות שיש לנו טילים, פצצות אטום, זה לא יעזור כלום, לא נוכל להשתמש בזה, לא נוכל. רק בלייצר את הכוח הרוחני נהרוס את כל אלה שפונים אלינו ורוצים לאכול אותנו, נהפוך אותם משונאים לאוהבים, לידידים. רק על ידי זה. ולהכניס אותם גם לחיבור זו המטרה שלנו, הייעוד שלנו.

ניצה: אתה אמרת קודם שמסחר זה גם חיבור. אנחנו רגילים כרגע לחבר מזומנים. תנסה להרחיב קצת, מה זה אומר שמסחר זה גם חיבור. בוא ננסה להבין את הקשר.

אנחנו עסקנו פעם בחיבור בין בני אדם בדרגה הרוחנית מעל האגו. איך היינו יכולים עוד יותר להתחבר, ועוד יותר לוותר, ועוד יותר להתכלל זה עם זה, ועל ידי זה להוציא עוד יותר כסף, מסך, כיסופא יותר גדול, ולהשיג עוד יותר תענוגים עליונים, להיות בהשגות עוד יותר גדולות. זאת אומרת רווח ברור מהחיבור.

אחר כך כשהתחלנו להיפרד ונכנס היצר הרע בחשבונות שלי, אז אני התחלתי לעבוד עם היצר הרע, עם הנתון הזה לא כדי להתעלות עליו אלא להכיל אותו, אבל כביכול באותה המערכת באותן התוכנות שכבר נמצאות בי. ואז יוצא שאני עוסק בחיבור כדי למלא את האגו שלי, אבל אני עוסק בחיבור.

לכן כדאי לי לקחת סחורה לשם, ומשם לכאן, וזה לזה, וזה לכאן, להוא לתת בריבית ובינתיים אני מקבל ממנו. וכך אני עושה אלף ואחד קשרים, וכל זה לא כדי לעלות למעלה אלא כדי למלא את הקופסה שלי. אבל היכולת הזאת היא נמצאת. היא לא נמצאת באדם הרגיל. בראש היהודי זה נמצא כמעט בכל אחד, אז אחד הוא סוחר קטן, אחד הוא סוחר גדול. באומות העולם היום זה כבר נמצא, אבל גם בצורה מאוד פשוטה. אחרי שנבנתה המערכת, אז הם משתלבים בה, אבל מלכתחילה הם לא היו יכולים לבנותה. אנחנו רואים איזה מסחר או איזו תעשיה הייתה באסיה, בסין ויפן לפני שהתחברו לאירופה עכשיו, והתרבות האירופאית למעשה היא התרבות שלנו שקיבלה התפתחות.

אורן: לא הבנתי את זה עד הסוף. אמרת שבראש היהודי יש יכולת של מסחר. אמרת אחד סוחר קטן אחד סוחר גדול.

אתה למדת תלמוד.

אורן: כן.

על מה מדובר שם? איך לעשות משתיים שלוש, מימין ושמאל קו אמצעי. מה זה קו אמצעי? אתה מחבר שני קווים יחד. זה נקרא "רווח". הכוח האגואיסטי מצד שמאל, כוח ההשפעה האלטרואיסטי מצד ימין, איך אני מקבל ואיך אני נותן, ואיך משניהם אני מרוויח משניים. זה החשבון.

אורן: לא תפסתי עד הסוף. אמרת שבראש היהודי יש איזו תכונה ייחודית שמאפיינת את היהודים. אמרת שכולם סוחרים, אחד קטן ואחד גדול.

מדובר קודם כל על תכונת החיבור. תכונת היהודים היא ייחוד, חיבור, לכן הם נקראים "יהודים". בא יצר רע, ועל ידי יצר הרע אני יכול להתחבר עוד יותר חזק, או על ידי יצר הרע אני יכול עם היכולת שלי לחיבור להרוויח יותר. אתה רוצה את זה, והוא רוצה את זה, ואני נמצא כאן באמצע ביניכם, ואז אני אקח את זה ממך וזה ממנו, ואני אתן לך ממנו ואתן לו ממך, ולי יישאר הרווח.

אורן: אבל למה זה רע בעיניך, אתה מגדיר את זה כדבר שלילי.

אני לא מרגיש את זה כרע. אני מרגיש שהעבודה הזאת היא רעה מפני שהיא לתוך הרצון לקבל. זה לא לתוך הרצון להשפיע, כי היהודים היו צריכים לעלות את עצמם מעל האגו. אבל כשהם הפסיקו לעבוד בעבודה הרוחנית לעשות חיבור מעל לאגו, כי האגו היה כל הזמן מעלה אותם לחיבור גבוה יותר ויותר, אז הם התחילו להשתמש בחיבור לטובת האגו שלהם. לא באגו לטובת החיבור אלא בחיבור לטובת האגו. וזה נקרא "עבודה זרה", לא יהודית, אבל כך הם התקיימו. לכן הקיום הזה נקרא "גלות".

אורן: לא הבנתי את זה עד הסוף. האם מסחר זה רע? נניח אני מחבר בין שניכם, היא צריכה משהו שלך יש אותו, אני בא באמצע לוקח ממך ונותן לה.

וממנה אלי.

אורן: כן, אני עושה כל מיני קישורים. אמרת שתכונת היהודים זה חיבור.

כן. זה ביסוד שלנו, זה נובע מרוחניות.

אורן: האם זה רע להשתמש ביכולת הזו למסחר? האם מסחר זה רע בעיניך?

לא, היכולת הזאת היא לא רעה, אלא איך שאתה משתמש בה. אם זה כל החיים שלך, אם זה כל הייעוד שלך, בשביל זה אתה קיים, אז זה רע, כי זה לא נכון לחיות בשביל זה. כי אתה קובר את עצמך בחיים האלה, זאת אומרת חזרת לבבל.

אורן: כלומר המסחר הוא לא רע, זה רע אם זה כל החיים. ולכן היהודים הם במשהו לא בסדר כי הם רק במסחר?

כן.

אורן: מה הם צריכים להוסיף למסחר כדי שהוא לא יהיה רע?

הם צריכים לקיים את המסחר רק לצורך הקיום, וכל יתר הכוחות שלהם לחיבור, שההצטיינות תהיה באמת לחיבור. שלא לחבר רק בין ג'פרי וג'ון ולעשות מהם כמה אחוזים. הם צריכים להתחבר ביניהם לקיום הרוחני. ואז בכך הם יטפלו באנטישמיות, הם בכך יטפלו בהשגת הכוח עליון ויהיה להם תמיד גם קיום גשמי בטוח. כך אין להם לא זה ולא זה.

אורן: נתת דוגמא עכשיו עם ג'פרי וג'ון. נניח שאתם זה ג'פרי וג'ון ואני היהודי. אז לי יש מהגֵן הזה שאני נושא בתוכי לאורך ההיסטוריה, יכולת לחבר. הבנתי שזו התכונה המיוחדת ביהודים. תכונת היהודים זה חיבור.

כן.

אורן: אז אני יודע לעשות ביזנס עם ג'פרי וג'ון, וזה עשיתי בהיסטוריה של אלפיים שנה.

בזמן הגלות.

אורן: ועכשיו אתה אומר שאני צריך להוסיף, שזה בסדר שאני אמשיך לעשות עסקים עם ג'פרי וג'ון כי זו התכונה המיוחדת שלי, אבל על זה אני צריך להוסיף עוד איזה חיבור בין ג'פרי וג'ון. האם רק אני יכול להניע את החיבור הזה?

כן.

אורן: אמרת שמסחר שהוא לצורך הקיום זה לא רע. זו נניח קומה ראשונה.

לצורך הקיום בלבד. הוא גם כך נגמר.

אורן: מעליה אתה רוצה שעכשיו נבנה קומה שנייה.

כן.

אורן: שגם כאן אני עושה את הקישוריות?

אתה חייב.

אורן: זה לא שרק חייב, זה בלעדי? רק אני יכול לחבר את ג'פרי וג'ון?

כן.

אורן: איזה חיבור אני צריך לעשות ביניהם בנוסף למסחר שאני מכיר?

חיבור רוחני.

אורן: מה פירוש?

חיבור ברצונות.

אורן: אילו רצונות?

שיתקשרו כולם ברצונות זה לזה לאנושות אחת. כמו שפעם יהודים היו מקושרים רק ביניהם. אתה יצאת לגלות כדי לחבר בין כולם. אתה צריך להיות הדבק של כל האנושות, שאתה נמצא בין כולם ואתה מדביק אותם זה לזה וזה לזה. הם לא יכולים להיות דבוקים זה לזה. אתה צריך להיות אותו הדבק כי בך יש את תכונת ההשפעה, יכולה להיות תכונת ההשפעה, מה שבהם לא יכולה להיות. אז אתה לוקח אותם כחלקים של המערכת האחת וביניהם אתה המוליך. הצינור שקושר ביניהם.

אורן: זה איזה מסחר חדש.

כן, זה מסחר חדש, מסחר רוחני.

אורן: הזמן שלנו להפעם נגמר. תודה רבה הרב לייטמן, תודה לך ניצה, ותודה גם לכם. יש מסחר חדש, תבואו, נעשה הרבה כסף. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב ולהתראות.

(סוף השיחה)