כל דבר שאנחנו משיגים, להנאה ממנו מוצמדת תווית של 'פג תוקף'. כל החיים אנחנו רצים, משקיעים, שואפים להגיע להישגים ולפעמים גם מצליחים, אבל כל דבר שאנחנו משיגים, בסוף משאיר אותנו ריקניים. כשקולטים שזה לא מקרי עולה שאלה כואבת: האם פעם נזכה להיות מאושרים?
פיצוח סוד האושר דורש הכרה עמוקה של המנגנון הבסיסי שממנו אנחנו עשויים. זהו רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות מכל רגע בחיים. בהגדרה טכנית, אושר הוא הרגשת מילוי בתוך הרצון לקבל, אך יש הבדל מהותי בין להיות מאושרים לכמה רגעים או ימים, לבין להיות באמת מאושרים. מלאים, שלמים, נצחיים. אין לנו מושג במה מדובר, אבל עמוק בפנים, לזה בדיוק אנחנו משתוקקים.
אוכל טוב, סקס, בילויים, תרבות, אומנות, עושר, קריירה, מעמד, בית יפה, רכב מדהים, משפחה מקסימה, ילדים טובים, מימוש עצמי, השקעה בתחביבים – מה שלא נוסיף לרשימה, עובד בצורה דומה. יש לנו רצון להשיג דבר מה, אנחנו פועלים בכיוון הזה, וחשים הנאה כשזה אכן מגיע אלינו. ממלא. כך אנחנו מנסים למשוך לתוכנו כל מיני דברים שיעשו לנו טוב.
לאורך ההיסטוריה השתכללנו, המצאנו כל מיני מילויים חדשים, צבעוניים, מרגשים. אבל העיקרון תמיד זהה: למשוך לתוכנו פנימה, להתמלא. בסטטוס הזה, שהוא טבעי לגמרי, אנחנו מוגבלים. כמה אפשר כבר לאכול, לצורך הדוגמה, מתישהו נסתמים. שלא לדבר על כך שפעמים רבות אנחנו זה בזה מתנגשים. כל אחד מושך לעצמו, על חשבון האחרים. נלחמים, עצבניים, מותשים.
ובו בזמן, האושר הגדול מצוי לא בהשגת מילויים כאלה או אחרים לעצמנו, כלומר בהכנסתם מן החוץ אל הפנים, אלא בשדרוג אופן הפעולה של הרצון ליהנות. אם נלמד את השיטה לכוון אותו כלפי חוץ, לאחרים, או אז נוכל להרגיש מילויים מתגברים, בלתי פוסקים.
התנאי הבסיסי לזה הוא פיתוח אהבה לזולת. כשזה קורה, המילוי שלנו הוא לא מכך שאנחנו מתמלאים אלא מהאפשרות שנפתחת לנו למלא אחרים. זו הצורה היחידה שבה ההנאה לא מתפוגגת, כיוון שהיא לא מוגבלת על ידי הכלים הפרטיים, הקטנים והמוגבלים. כל בני האדם עומדים לרשותנו, אנחנו יכולים למלא אותם, לפחות ביחס טוב מצידנו, ולהרגיש איך אנו עצמנו מתמלאים בעוד ועוד אושר, בלי גבול, בלי מחסומים.
במבט רחב רואים שבימי קדם היינו יותר קרובים זה לזה, חיינו בשבטים, במשפחות גדולות, בחמולות. הרגשנו יותר מחוברים, דאגנו זה לזה, ולכן החיים היו יותר פשוטים ורגועים. במשך הזמן האגו של כל אחד גדל, הרחיק אותנו איש מרעהו, הפך אותנו לזרים ומנוכרים. אמנם פיתחנו עולם שלם וטכנולוגיות מדהימות, אבל בהרגשה הפנימית אנחנו רחוקים מלהיות מלאים. שמחים. מאושרים.
כיום, כשהעולם שבו אנחנו חיים הופך להיות מקושר כל כך, והתלות ההדדית מראה שכולנו כמו יושבים בתוך סירה אחת, אין לנו ברירה אלא ללמוד להתקרב מעל האגו הענק שמפריד בין אנשים ובין עמים. זה נחוץ להישרדותנו כמין אנושי אל מול האיומים הגלובליים, וגם לאושר של כל אחד ואחד מאיתנו כפרטים.
השיטה האינטגרלית מלמדת איך ליצור חיבור נכון בין אנשים, איך להתעלות מעל הטבע האגואיסטי לטבע חדש של אהבה לזולת. לומדים בה על טבע האדם, טבע העולם ומגמת ההתפתחות הכוללת. כמו שכל הטבע הסובב אותנו הוא מערכת אחת אינטגרלית, שכל פרטיה מקושרים בהדדיות ויוצרים את מארג החיים, כך צריכים לתפקד גם אנחנו, בני האדם, אבל מתוך בירור, הכרה ובחירה חופשית.
התרגול המעשי של השיטה האינטגרלית מתבצע בקבוצות קטנות, ואחד הכלים המרכזיים שלה הוא סדנת חיבור. בסדנה כזו משוחחים על הדברים היותר חשובים בחיים, לפי כללי דיבור מיוחדים שמסייעים לבניית קשר אינטגרלי בין המשתתפים. המטרה היא ליצור רגש ושכל כוללים, לבנות את עצמנו כאיש אחד בלב אחד, בהתאמה לכוח הטבע הכללי שכולו מאוחד. בהדרגה, אנחנו מגלים אותו בינינו כמקור משותף של כוח חיים, מקור עליון של אושר, של אהבה, של מילויים. כולם דואגים לכך שהמקור הזה לא יתייבש, שתגבר הנביעה שלו, שתרומם אותנו יחד לגבהים חדשים.
בשורה התחתונה, סוד האושר הוא בחיבורים נכונים. באהבה. בהשלמה בין אנשים.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 246 – bit.ly/3AbPtJg