ערכי שוויון ואהבה הם בנשמת היהדות והם שורש דתנו המקורית ולא הדת שהתפתחה בתקופת הגלות.
נושאים מרכזיים בתכנית:
כל דת רואה עצמה כנעלה על האחרות, ההבדל הוא אם ראייה זו מובילה לפגיעה באחרים.
היהודים הם לא עם כשאר העמים, האנושות הייתה מתפתחת מעט מאוד ללא היהודים.
קיימת שנאה כלפי היהודים מכיוון שהם לא מובילים את העולם למטרת הבריאה.
מצד תכלית הבריאה, היהודי אחראי להתפתחות האנושות על ידי יחס מצידו כלפי אומות העולם כשל הורה לילד.
הטענה הנאצית שהגזע הארי הוא עליון נבעה מתוך רצון להרע לאחרים, לעומת זאת ייחודיות היהודים ותפקידם מוגדרים בתכנית הבריאה כרצון להטיב לאחרים.
עוד מימי קדם היהודים היו מיוחדים, הם העניקו לעולם את "ספר הספרים" ופיתחו את האנושות. כתוצאה משנאת חינם שפרצה בין היהודים והחריבה אותם קמו הדתות.
בימינו חובה לחזור למימוש ייעודנו להביא את האנושות "למטרה הסופית", למצב שבו כולם יהיו כ"אחד", ללא גזענות. אבא הוא "עליון" כלפי ילדיו, הטבע ייעד אותו לספק להם אהבה, התפתחות וחיים.
אמנם החורבן והגלות השכיחו מהיהודים את תפקידם, אך הם עומדים כנגד שבעים אומות העולם ולכן עליהם להתחבר.
לכל אורך ההיסטוריה הצטרפו אל היהודים אנשים שרצו בחיבור ואהבה, היהדות היא אידיאולוגיה ולא לאום.
היהודים הם עם שנבחר להוביל את כל המין האנושי אל איחוד ואהבה בין כולם.
תפקיד היהודים הוא ללמד את אנשי העולם להיות טובים זה לזה ומתוך כך לגלות כוח מיוחד של חיבור ואהבה.
היהודים שואפים שילדיהם יישארו במסגרת העם היהודי משום שכך יוכלו ללמוד על תפקידם ולממשו.
היהדות מבוססת על עיקרון "ואהבת לרעך כמוך". לעבר עיקרון זה עלינו לקדם את האנושות.