תכנית עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 04.06.20 – אחרי עריכה

צעדים ראשונים בקבלה

זמן רוחני

גלעד: אנחנו בתוכניתנו "צעדים ראשונים בקבלה". אנחנו משוחחים בעצם עם תלמידים שמתחילים את הלימוד, והם כבר למדנו כמה וכמה דברים, והיום נדבר על נושא מאוד מרתק, מאוד מעניין, זמן ברוחניות.

אני מוכן.

גלעד: כן, יש לנו 30 דקות לעשות את זה. אז קודם כל יש גם זמן בגשמיות, יש זמן ברוחניות, מה ההבדל ביניהם?

זמן בגשמיות תלוי בכדור הארץ והשמש שמסתובבים זה סביב זה, וזמן ברוחניות תלוי רק בנו עד כמה שאנחנו נמשכים לחיבור בינינו, בזה אנחנו ממהרים את הזמן.

גלעד: כן, אפשר להגדיר מהו זמן ברוחניות?

זה מספר הפעולות הרוחניות שאנחנו יכולים לעשות.

גלעד: זאת אומרת, זה לא תלוי בכלל לא קשור בכלל לזמן שאנחנו מכירים?

לא אין זמן, כאילו שיצאת לחלל ואין לך זמן, אין לך שעון ואין לך כלום ואתה התנתקת מכל הרגשת הזמן, מהדופק שלך, כלום.

גלעד: זה לגמרי לא ברור. אם יצאתי לחלל אז יצאתי לשבוע לחלל, אז יש זמן.

טוב, לא נתווכח על זה כי זה לא מובן לנו, אם כך תפנה לאיינשטיין הוא יגיד לך.

גלעד: כן האמת יש המון דעות על זמנים, גם לאיינשטיין יש דעה משלו על זמנים.

כן זה ברור. כן אצלנו זה פשוט למעלה מהזמן, אז מה זה הזמן? אין זמן. זמן זה מספר פעולות שאני יכול לעשות, פר כמה זמן? אין זמן.

גלעד: אין זמן, זאת אומרת זה לא שייך בכלל?

לא.

גלעד: אני יודע שיש שיר שאתה מאוד אוהב, לא כתבו אותו מקובלים אבל בתרגום מרוסית זה נקרא "יש רגע קט ותחזיק בו חזק".

כן.

גלעד: נכון, מה זה אומר?

שבאמת חוץ מהרגע בגשמיות אין שום דבר, ואם אנחנו מחזיקים באותו רגע ורוצים תוך הרגע הזה לבצע פעולה הכי חשובה בחיים, אז אנחנו חיים.

גלעד: ומה הפעולה הכי חשובה בחיים?

חיבור, השפעה.

גלעד: זאת אומרת, שברגע שאנחנו באמת רוצים חיבור והשפעה אנחנו יוצאים מהזמן הגשמי, יוצאים למימד אחר?

כן.

גלעד: אז אני לא אשאל אותך מה יש שם, כי אתה אומר שזמן אין שם.

אין זמן, אין מקום, אין כלום.

גלעד: ומה כן יש?

רק השפעה.

גלעד: השפעה זאת תכונה, השפעה זה הרגשה?

השפעה זה נתינה. רק מה שאני מסוגל לתת לזולת. ובזה אני רוכש את התכונה הזאת של השפעה ואני נכנס למימד אחר. כי כל העולם שלנו נראה לי כך מפני שאני נמצא בתכונת הקבלה וכל המימד העליון הוא יראה אחרת מפני שאני עובר לתכונת ההשפעה.

גלעד: ושם בתכונת ההשפעה זה כבר פשוט מצב קיים?

זה מצב שהוא נפתח לי בהתאם לכמה שאני פותח בי את תכונת ההשפעה.

גלעד: אני בכל זאת רוצה להקשות כי אני בטוח שמה שנאמר עד עכשיו, ברור שהוא לא מובן, כי מצב שאתה לא נמצא בו אתה לא יכול לתאר אותו.

כן.

גלעד: כשאנחנו קוראים בספרי הקודש, בתורה נאמר שהיא מדברת על רוחניות בלבד, אז רואים שמשה עלה להר והיה שם 40 יום, ומתושלח חי 969 שנים. יש מושגים של זמן, ברור זה הזמן שלנו, אז למה הם כן מדברים על זמן?

הם לא מתכוונים לזמן, אלא מספר הפעולות שעשה האחד ועשה השני.

גלעד: אז בוא נכניס את זה רגע לפרופורציה. מה זה יום, מה שבוע, מה זה חודש, מה זו שנה, אלא מושגים משתמשים בספרים?

כן.

גלעד: אז מה יש בכל זאת?

מספר פעולות הנתינה שאדם עושה, הן נקראות "הזמן הרוחני".

גלעד: אז מהו יום?

פעולה רוחנית, פעולת השפעה.

גלעד: שהיא מתחילה אנחנו יודעים מלילה, בדרך כלל ביהדות סופרים מרגע ששוקעת השמש, נכון?

לא, אל תערבב זמנים גיאוגרפיים שבהם אתה נמצא על פני כדור הארץ לבין זמן רוחני. זמן רוחני זה כשאנחנו לא נמצאים על פני כדור הארץ ובכלל ביקום שלנו.

גלעד: כן, אבל בכל זאת גם הזמנים הגשמיים נקבעו לפי שורש רוחני.

על מה אתה רוצה לדבר, שאנחנו עומדים על הקרקע, על כדור הארץ?

גלעד: לא, אני רוצה לשאול שאלה כזאת, מה זה שקודם בא לילה ואחר כך בא יום, וכל זה ביחד נקרא "יום"?

לילה זה נקרא שהאדם נמצא במצב שהוא נמצא ברצון לקבל שלו ואז קובע שזה חושך, זה לילה, זה נגד הבורא, וקובע שזה ממש חשוך ולילה, אבל הוא מבין שכל העבודה שלו מתחילה בזה שכך הוא מרגיש בכלים הטבעיים שלו, ברצונות שכך הוא נברא. ואחר כך כתוצאה מהיחס שלו שהוא כזה שלילי לרצון לקבל שלו, מגיע לו יום, שמתחיל להאיר את הרצון שלו, הוא מתחיל להבין שאפשר להשתמש בו דווקא בהשפעה, באהבה, וזה נקרא שמגיע במקום לילה, יום.

גלעד: ואז זה נקרא שהוא עובר מצב שלם, בגלל זה, זה נקרא יום שלם?

כן, יום ולילה זה יום אחד.

גלעד: היום הזה מתרחש או שהוא בעצמו הופך את הלילה ליום, או שהוא מזמין אותו, מה קורה שם?

זה סדר הפעולות שעוברות על האדם וכך הוא קובע את הפעולות האלה שזה לילה וזה יום.

גלעד: זאת אומרת, הן עוברות עליו או שהוא בעצמו שותף בתהליך הזה?

הם עוברות עליו בשיתוף שלו, ודאי.

גלעד: נאמר על דוד המלך כתוב שהוא מעורר את השחר ולא השחר מעורר אותו.

כן, נכון.

גלעד: זה רק מדרגת דוד המלך או שזה כל דבר?

לא, כל אחד שנמצא ברוחניות.

גלעד: זאת אומרת, האדם בעצמו שותף לתהליכים שעוברים עליו ומהווה חלק מזה.

כן, נכון.

גלעד: והוא קובע את הזמנים.

כן.

גלעד: אז מה זה עכשיו "ישראל שמזרזים את הזמנים"?

שמי שמזרז את הזמנים ורוצה לעבור כמה שיותר מהר כל פעם מחושך לאור, מחושך לאור, מקבלה להשפעה, מקבלה להשפעה, הוא נקרא שמכוון ישר לבורא, לכן הוא נקרא "ישראל", "ישר א-ל".

גלעד: ומה המשמעות שהוא מזרז את הזמנים? הזמנים הם לא יהיו אם הוא לא יהיה שותף שם, נכון?

לא, ודאי שמדובר כלפי האדם.

גלעד: אז מה זה נקרא שהוא מזרז את הזמנים?

שהוא משתדל כמה שיותר מהר לעבור מחושך ליום, מקבלה להשפעה.

גלעד: למה לעבור כמה שיותר מהר?

כי כל ההתקרבות שלו לבורא היא בכמה הוא נמצא בתכונת ההשפעה.

גלעד: אז הוא צריך לקבל עכשיו מצב חושך, עכשיו מצב אור, הוא צריך לקבל, להסכים.

לא, הוא לא מקבל. אלא הכוח העליון, התוכנית העליונה היא מביאה אותו לחושך, ואז הוא עושה כל מיני פעולות שהופכות את החושך לאור.

גלעד: זה ברור, כבר אמרנו שהוא שותף בתהליך הזה. אבל מאיפה המוטיבציה לזרז את התהליך, למה ישראל מזרזים?

כי בכמה שהוא מעביר את עצמו מחושך לאור, מחושך לאור, התהליך הזה הוא תהליך הצטברותי, אז בסופו של דבר כל הלילות הופכים להיות ללילה אחד וכל הימים הופכים להיות ליום אחד. וכך יום אחד ולילה אחד זה מה שמביא אותו לביצוע הנכון. הוא קיבץ את כל הרצונות לקבל בלילות ואת כל הרצונות להשפיע בימים, וכך יש לו עכשיו יום אחד לה'.

גלעד: מה שאתה מדבר עליו עכשיו מתרחש מתוך זירוז הזמנים, או שזה כך בכל מצב מעבר מלילה ליום?

בכל מצב.

גלעד: בכל מצב הוא אוגר את כל הלילות ואת כל הימים, ובעצם עושה הפרדה ביניהם.

כן.

גלעד: אני מקווה שאנחנו מדברים מובן כי אנחנו משתדלים לדבר למתחילים.

זה עניינך, אני לא יודע, אני לא מכיר את המתחילים, אני מדבר איתך, ומשתדל להגיד ברור.

גלעד: אז עבר יום ועוד יום, ופתאום אנחנו אומרים שיש דבר כזה שבוע. יש אפילו שבת, יש יום א' יום ב' כל יום הוא שונה.

כל לילה וכל יום יש להם תכונות שונות. אין יום דומה לחברו ואין לילה דומה לחברתה.

גלעד: אז למה יש מצב כזה שנקרא "שבת", שהוא נפרד מכל היתר והוא אחר?

ישנה מערכת שהיא עובדת בקפיצה. אחרי שישה ימים יש לנו שבת, סיום של השישה ימים. ואחר כך עוד נכנסים לאותו לופ ועוד ועוד. כך מתקדמים לארבעה שבועות, לחודש, מחודש לשנה וכן הלאה.

גלעד: ולמה דווקא שבע, למה העולם נברא דווקא בשבעה ימים, ואנחנו מדברים על מושג "שבע", מה יש בו שדווקא בשביעי הכול משתנה?

כן. זה נובע מתוך זה שהקשר בין רצון לקבל ורצון להשפיע, בין לילה ויום, קבלה והשפעה הוא כזה, שאחרי שישה ימים הוא נותן תוצאה מיוחדת, שהתוצאה הזאת היא נקראת "שבת". שבה לא עושים שום תיקונים אלא רק מסיימים את כול התיקונים הקודמים, שישה תיקונים שעברנו בשישה לילות ובשישה ימים.

גלעד: מאיפה זה נובע? עד היום למדנו על מושג שנקרא "עשר", דברנו על עשירייה, דברנו על שלמות שזה עשר.

זה תא, שעל התא הזה עוברים התיקונים, הוא כולל עשרה. אבל מתוך העשרה יש לך שלושה שנקראים "ראש" ושבעה שנקראים "גוף", כאלה הבחנות. והעיקר זה ההבחנה האחרונה, המלכות, שהיא כנגד שבת.

גלעד: זאת אומרת, הראש לא צריך תיקונים ולכן לא סופרים עשר אלא סופרים רק שבע?

ובשבע צריכים תיקונים בשישה, והשביעי זה סיכום. לכן נקרא "שבת" שלא ניתן לתיקונים, לעבודה.

גלעד: שבוע כזה הוא יחידה אחת שלמה, ואחריו בא עוד שבוע ועוד שבוע ויש פתאום ארבעה שבועות, אנחנו קוראים לזה "חודש".

כן.

גלעד: יש גם מולד הלבנה וכל מיני מושגים, הם מברכים על זה.

יש בזה הרבה, כל מיני תופעות, ואנחנו צריכים להתחיל לעבוד איתן ואז נראה מה הן מסמלות.

גלעד: אז מה זה המושג הזה "חודש" ברוחניות?

חודש זה חידוש. שישנן עוד כאלה פעולות בתוך המערכת שהן עושות לנו שדרוג אחרי 30 יום. זה 28,29,30 צריכים לראות מה הן התוצאות האלה. שבוע לא משתנה, חודש כבר משתנה, שנה עוד יותר משתנה, יש מעוברת יש רגילה ויש שינוי בכמה שנים.

גלעד: אז חודש כזה יש לו גם שם בפני עצמו ויש כאלה 12 יחידות. למה 12?

כי יש לנו תיקונים כאלה בסדר של הרצון לקבל והרצון להשפיע, שהם מתחלפים לפי שש ושביעי זה בשבוע, אחר כך מספרי החודש, שיש שם עניין של חידוש המלכות, זאת אומרת התיקונים האלה ארבעה שבועות בחודש, ויש 12 או 13 חודשי השנה, ויש שנים. הכול מגיע לסיבובים מיוחדים מה שיש לנו במערכת, שהרצון לקבל מקבל תיקונים עד שמגיע להידמות לרצון להשפיע. זו המהות של כל התיקונים.

גלעד: וכשנאגרים כל אלה זה כבר נקרא "שנה".

כן, שנה, שמשנה.

גלעד: ואז שוב מתחילים מחדש.

כאילו מחדש, זה כבר לא חדש כי בכל זאת זה סיבוב אחר. בכל זאת יש לך עוד איזה מספר שהוא קופץ, זו כבר לא שנה כמו שהייתה, מוסיפים למספר הזה. ויש לנו סך הכול 6000 שנה ועוד הרבה פרטים.

גלעד: 6000 שנה זה מושג, נכון?

לא, זה סיבובים שאנחנו צריכים לקיים כדי להגיע לתיקון השלם, שזה כנגד חג"ת נה"י שהתאספו במלכות.

גלעד: האנושות עוברת.

האנושות לא עוברת כלום.

גלעד: האדם עובר.

האדם שעובר אז הוא עובר, ואם לא עובר אז הוא נמצא בחיי בהמה ואין לו מה לעשות הוא לא עובר כלום.

גלעד: מה זה שנות חיי אדם? אומרים שמתושלח חי 969 שנים.

זה מספר ההבחנות שעוברים כל מיני חלקי הנשמה הכללית. ככה זה נקרא זה לא לטוב ולא לרע, זה רק אומר עד כמה כדור הארץ נמצא כך וכך מיליארד שנה קיים. מזה הוא נעשה יותר חשוב מהאדם? לא. זה לא אומר שום דבר על מתושלח לעומת האחרים.

גלעד: זה לא שייך לחיים הגשמיים או משהו כזה, בשום צורה שהיא?

לא.

גלעד: אנחנו יודעים גם על מקובלים ענקים כמו האר"י שנפטר אם אני לא טועה בגיל 38.

כן.

גלעד: ורבי נחמן מברסלב אני חושב שהיה בן 32.

כן.

גלעד: זאת אומרת, אנשים יכולים לעבור תיקון שלם של ששת אלפים שנה?

זה לא שייך לזמנים שלנו. אני לא חושב שמדובר על מתושלח שחי בעולם הזה.

גלעד: בכל זאת אני רוצה לעשות איזו השוואה קטנה. כי אנחנו חיים בעולם שלנו הגשמי ופה יש זמן, יש שעון והנה אמרנו שהתוכנית שלנו היא שלושים דקות, אז בעוד שתיים עשרה דקות אנחנו צריכים לסיים אותה. זה זמן גשמי אין מה לעשות וזה זמן שכולם מסכימים עליו.

כן.

גלעד: מאיפה בא הדבר הזה שנקרא "זמן גשמי" שאנחנו מסכימים עליו?

כי אנחנו נמצאים בכוח אחד שנקרא "כוח האגו" שלנו ואנחנו נמצאים רק תחתיו. הוא קובע והוא מנהל אותנו ולכן אנחנו נמצאים בכוח אחד שכל הזמן קובע לנו מה לעשות, איך אנחנו מרגישים, איך אנחנו חיים ולכן זה נקרא שיש לנו שעון מכאני. מה שאם כן אם אנחנו נכנסים למערכת שיש שם שני כוחות, גם הכוח שפועל בנו עכשיו זה האגו שלנו, הרצון לקבל ואז יכול להיות שיהיה בנו גם רצון להשפיע הפוך ממנו. אז אנחנו נמצאים בין שני הכוחות ואז הזמן שלנו משתנה.

גלעד: זאת אומרת, יש פה כבר ממד נוסף שהוא הממד הרוחני?

כן.

גלעד: ואז המקובל חי גם בזה וגם בזה?

כן, המקובל חי בזה ובזה.

גלעד: זאת אומרת, הוא יודע שיש זמן שהוא זמן גשמי. אבל הוא גם יכול באותו זמן לעשות אין סוף תיקונים. הרבה תיקונים.

לעצמו הוא חי בזמן הרוחני ובקשר לאנושות הוא חי בזמן הגשמי.

גלעד: לפני שמגיעים לזמן הרוחני יש גם מה שנקרא "זמן פסיכולוגי". נאמר יכול עכשיו מישהו לצפות בתוכנית ולהגיד שהתוכנית משעממת, אני לא מבין כלום ועד שהיא תיגמר עברו אלף שנה. או שהוא יושב ומקשיב קשב רב ואומר "וואו איך עברה חצי שעה, זה היה כמו דקה היה מאוד מעניין". למה יש את ההבדלים האלה וזה לא רוחני העניין הזה, זה לגמרי גשמי, נכון?

נכון.

גלעד: מה זה הזמן הפסיכולוגי הזה שעובר מהר?

זמן פסיכולוגי, זה שהוא לא עובר לא לפי המערכת רוחנית ולא לפי המערכת הגשמית, אלא לפי המערכת הפנימית של האדם.

גלעד: איך יכול להיות משהו שהוא לא רוחני ולא גשמי, מאיפה נולד פתאום דבר כזה?

הפסיכולוגיה שלנו. כך אנחנו מרגישים את הזמן נעים או לא נעים, אם אני לחוץ או לא וכן הלאה. זה פסיכולוגיה, היחס של האדם למושג הזמן שהאדם נותן, כך שלפעמים חמש דקות זה כמו חמש שעות. האדם על ידי הרצון לקבל שלו יכול או למתוח את הזמן או לכווץ אותו. כי זמן זה הרגשת האדם ואין זמן באמת.

גלעד: מאיפה זה נובע?

מתוך הרצון לקבל שלנו. מתוך כמה שאני מעריך איפה שאני נמצא, באיזה במצב שאני נמצא. אם אני מעריך את המצב הזה, אני מוכן להישאר בו. אם אני סובל אני רוצה לברוח, כל רגע זה ממש סבל והזמן מורגש כנמשך.

גלעד: זאת אומרת, כמה שאנחנו יותר נהנים מהמצב.

הזמן קצר יותר.

גלעד: אז עכשיו נעשה סדר. יש זמן שאמרנו שהוא הזמן בשעון, והוא קשור לרצון לקבל הכללי, שכולנו תחתיו?

זה זמן אסטרונומי.

גלעד: מה זה אומר אסטרונומי?

שלא תלוי באדם.

גלעד: מה זה אומר שלא תלוי באדם?

כי אתה הולך לישון אתה קם, אתה רואה איזה שעה כמה זמן עבר. בשבילך אתה היית מנותק והזמן בינתיים עבר.

גלעד: אבל בכל זאת יש לזה שורש. אמרנו קודם שזה הרצון לקבל.

לא, השורש זה סיבוב כדור הארץ.

גלעד: וסיבוב כדור הארץ לא בא מהרצון לקבל?

לא כדאי ככה לדבר כי אתה מתבלבל.

גלעד: אנחנו מנסים לחבר את הכול.

אתה לא תוכל לחבר את הכול יחד למערכת אחת, כי העולם שלנו כלפי הרוחניות הוא לא קיים, אתה לא תוכל לעשות ממנו איזה חלק מהרוחניות.

גלעד: זאת אומרת, כשאנחנו אומרים זמן אסטרונומי, זה מתוך חוסר יכולתנו לקשר את הכול לאחד?

כשאנחנו מסתכלים על הכוכבים ונראה לנו שכל מה שאני עכשיו רואה זה קיים. וכל זה קיים ברצון לקבל שלנו הפנימי ואז אני לפי זה קובע. אבל הרצון הזה הוא מנותק מהמציאות הרוחנית מפני שזה רק רצון לקבל.

גלעד: כן. אבל על אותו רצון לקבל פועלות שתי תופעות, אחת זה הזמן האסטרונומי והשנייה זה הזמן הפסיכולוגי, שזו גם פעולה של הרצון לקבל.

אם אתה רוצה לדבר על פסיכולוגיה, זה משהו אחר. בפסיכולוגיה, יכול להיות שאני ישנתי עשרים שעות ופתאום קמתי וכאילו עבר רגע. אין לזה שום קשר למציאות, אלו תופעות ביולוגיות שמתרחשות בגופי.

גלעד: אז יש זמן אסטרונומי, זמן פסיכולוגי וזמן רוחני, ואין שום קשר בין שלושת אלה.

איך אני יכול לקשור? את הזמן הפסיכולוגי שלי אני אפילו לא יכול לקשור לזמן האסטרונומי. אני מסתכל על השעון, ישנתי עשר שעות, אני מרגיש שישנתי אולי דקה אחת, רק התנתקתי מהמצב הקודם ושוב אני קם.

גלעד: אז ברור שאי אפשר לקשור ביניהם. אבל חשבתי שאולי בגלל שנבין מה הוא השורש הרוחני של הדבר, מזה אפשר יהיה להבין למה יש תופעות כאלה.

השורש הרוחני של הזמן שלי זה הרצון לקבל שלי. בתוך הרצון לקבל שלי יש רצון לקבל כללי שזה של היקום נגיד, אסטרונומי, ויש רצון לקבל שלי פרטי שאני בו נמצא. ואז יש לי שני שעונים, שעון אחד שהולך לפי הרגשה פנימית שלי שהזמן רץ, ושעון שני שהוא מכני, תיק תק. זה מה שיש לנו בעולם הזה, סובייקטיבי ואובייקטיבי.

חוץ מזה יש לנו זמן רוחני, שהוא לא שייך לא לאסטרונומיה ולא לפסיכולוגיה שלי אלא למשהו אחר, למספר פעולות השפעה שאני מסוגל לבצע. תוך כמה זמן? אין זמן. זאת אומרת, אם אני עכשיו עושה איזו פעולת השפעה, ואחר כך, שזו בעיה להגיד מה זה אחר כך, עוד פעולת השפעה, אז הן נקראות שסמוכות זו לזו ואין זמן ביניהן, אחת אחרי השנייה.

גלעד: ויש קשר בין אחת לשנייה?

סיבה ומסובב. אם עשיתי במשך עשר שנים שתי פעולות רוחניות, אז אני חי ברוחניות שתי שניות, שנייה ואחר כך עוד שנייה. זה הכול.

גלעד: ואם הפוך, בתוך דקה עשית מאה פעולות רוחניות, אז יכול להיות שחיית מאה ימים בדקה הזאת?

כן. תלוי בעוצמה, זה או דקות או שניות או שנים וכן הלאה.

גלעד: בהתפתחות הרוחנית של המקובל, ההתפתחות משמעותה שהוא מגביר את קצב השינויים האלה?

כן, בעיקר זה הקצב.

גלעד: בעיקר על זה מדובר. בכל זאת התחיל להיות פה איזשהו סדר בדברים.

מה קובע את המעבר ממדרגה למדרגה של מקובל, נאמר משנה לשנה?

מדרגה יותר עליונה ממנו. כמו שבחיים שלנו, אני לא קובע שבוע, יום, חודש, זה התופעות שמעלי.

גלעד: זאת אומרת, יש איזו תכנית, איזה סדר פעולות שכל אחד צריך לעבור.

מדרגות. מדרגה יותר עליונה היא קובעת מתי אני צריך להשתנות, מאיזה מצב לאיזה מצב וכן הלאה.

גלעד: יפה. אם כך אנחנו התחלנו לעשות פה איזשהו סדר בזמנים. הזמן שלנו עוד מעט יסתיים, יש לנו עוד כמה דקות.

תלוי לפי איזה שעון.

גלעד: כן. אז לפי השעון הרוחני מה זה נקרא שאדם מתחיל פתאום לחשוב ולהיות קשור לעשירייה שלו, יותר נזכר בעשירייה, יותר רוצה להיות בה?

כאן אנחנו מגיעים לשאלה אחרת, יחס האדם לכל מערכת השעונים האלה שהוא נמצא בהם. לפי איזה שעון הוא רוצה לעבוד, לפי איזה זמן, לפי איזה ציר זמן הוא רוצה לשייך את עצמו. אנחנו כאן כבר מעל איינשטיין. ואז חשוב לנו מאוד לדעת איך אנחנו יכולים להשפיע על הזמנים. ברוחניות אנחנו יכולים להשפיע על הזמנים לפי הקצב, כמה שאני מחייב את עצמי לעשות פעולות השפעה, פעולות חיבור, פעולות אהבה, התקרבות זה לזה, לפי זה אני ממהר את הזמן.

גלעד: זה כבר תלוי בסביבה שאדם בוחר לעצמו?

כן. זה כבר סביבה, עשירייה, קבוצה, לימוד, כל מיני אמצעים שאנחנו נעזרים בהם.

גלעד: ויש פה גם השפעה הדדית. נאמר אם אני עכשיו חושב עליך שאתה תזרז את הזמנים שלך ואתה עלי, אנחנו מתחילים לעזור אחד לשני.

כן.

גלעד: ננסה לעשות איזה סיכום. מה זה זמן ברוחניות?

מספר פעולות. זה נמצא בספר שלנו "תלמוד עשר הספירות".

גלעד: כל מה שאתה אומר אפשר להביא ציטוטים של בעל הסולם ורב"ש.

מספר הפעולות שהרצון לקבל שלנו עובר נקרא "זמן".

גלעד: מה עלינו לעשות כדי לזרז את הזמן הזה, כדי להיכנס באמת לזמן הרוחני?

לעשות יותר פעולות, כמה שיותר. כמה בדקה? אין דקה. כמה שתעשה זהו, זה הזמן.

גלעד: אבל יש יכולת כן להשפיע, בזה שאנחנו מתחילים להיות ערבים זה לזה?

יותר קרובים זה לזה, כן.

גלעד: להיכנס למצב שבו אנחנו מבינים את האחריות אחד על השני, ובזה כל אחד משפיע על עצמו.

נכון. נשתדל לזרז את הזמן.

גלעד: אנחנו ממש קיבלנו כלים היום איך לזרז את הזמן.

בהצלחה.

גלעד: תודה רבה הרב לייטמן.

נעוף. תודה.

(סוף התכנית)