נשמת אדם הראשון

מושגי יסוד בחכמת הקבלה

נשמת אדם הראשון

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 08.05.22- אחרי עריכה

אורן: בתוכנית שלנו כאן אנחנו מנסים בכל פעם לקחת מושג אחד מתוך החכמה האדירה של הקבלה ולהסביר אותו בצורה הכי פשוטה וגם הכי נוגעת ברגש עבור מי שמתחיל להתעניין בחכמת הקבלה. והמושג שלנו היום הוא "נשמת אדם הראשון".

בהרצאות שלך באינטרנט כשאתה מצייר את נשמת אדם הראשון, אתה מצייר הרבה מאוד נקודות, ואז אתה מחבר אותן עם הרבה מאוד קוים ונוצר מין מבנה מרושת. מה אתה רוצה להעביר בשרטוט, איזה רגש?

הנקודות הן הרבה נשמות פרטיות, קטנות, קטנטנות, שמחוברות יחד והחיבור הזה נקרא "נשמת אדם הראשון". הבורא ברא נשמה אחת והנשמה הזאת נמצאת בכל אחד, וכל אחד מרגיש אותה במשהו, אפילו בזה שהוא חי וקיים ועכשיו שומע אותי.

מטרת הקיום של נשמת אדם הראשון היא שכל אדם ואדם יוכל להשיג את כל הנשמה הזאת כאילו שהיא נמצאת בו, כאילו שהוא האדם הראשון. הדבר קצת מבלבל אותנו אבל בהמשך אנחנו מבינים למה זה קורה, איך זה קורה, ואנחנו מסכימים לכך ומתקרבים למושג הזה, עד שהנשמה מאירה בכל אחד ואחד מאיתנו בצורה כללית ושלמה.

אורן: אמרת שנשמת אדם הראשון היא המקור לכל הנשמות שלנו. מה הכוונה שנשמה מסוימת היא מקור לכל הנשמות האחרות?

כולנו מרגישים את אותה הנשמה במידה ובצורה שהיא מאירה בכל אחד מאיתנו.

אורן: המידה הזאת שונה בין אדם לאדם?

ודאי.

אורן מהי אותה נשמה, היא נשמה כללית?

כן, היא נשמה כללית שכביכול מתחלקת לכל אחד ואחד ומעוררת את האדם, מקרבת אותו לגילוי הנשמה.

אורן: קוראים לנשמה הזאת "נשמת אדם הראשון", מה הכוונה שנשמה היא ראשונה?

היא מה שהבורא ברא, עיצב, ואת אותו עיצוב אנחנו חייבים להשיג, כל אחד וכולנו יחד.

אורן: למה לא מדברים על נשמת אדם שני, נשמת אדם שלישי?

כי אין, נשמת אדם הראשון זאת הנשמה שברא הבורא, ואחר כך היא התחלקה לשש מאות אלף נשמות שנקראות "ששים ריבוא נשמות", ולעוד חלקים שונים, ובכל אחד ואחד מבני האדם יש חלק קטן מזה.

אורן: כשאתה אומר שבהתחלה הבורא ברא רק נשמה אחת, איפה זה נמצא על ציר ההתפתחות האבולוציוני, מתי הייתה ההתחלה?

ההתחלה הייתה הרבה לפני שהעולם הזה נוצר.

אורן: כמה זמן לפני שהעולם הזה נוצר?

אין ציון זמן, אז לא היה קיים מושג הזמן. הזמן מתחיל מזה שאדם מרגיש שהוא נמצא בעולם הזה.

אורן: איך נשמת האדם הראשון קשורה אליי?

יש לך חלק ממנה.

אורן: לכל אחד יש חלק ממנה?

לכל אחד. ומה שמעניין שבכל אחד היא מאירה בכל שלמותה.

אורן: מה זה אומר?

שכל אחד יכול להשיג את כולה.

אורן: אז יש בי חלק מהנשמה או את כולה?

בינתיים לא את כולה, אבל כשאדם משיג הוא יכול להשיג את כולה.

אורן: אמרת שהנשמה הזאת התפצלה להרבה מאוד חלקים, אפילו אמרת לשש מאות אלף חלקים. מה זה אומר שנשמה מתפצלת?

המושג הזה הוא באמת מאוד אוורירי ולא מובן, אבל כך נוח לנו להגדיר ולחלק כדי לדבר על ההשגה שלנו שהיא הדרגתית, חלקית, שאנחנו מתחילים אותה ממספר קטן, מעוצמה קטנה, ומגלים יותר ויותר את הנשמה הזאת בכל כוחה.

אורן: מה אנחנו צריכים להשיג?

אנחנו צריכים להשיג את הבורא.

אורן: איך הוא קשור לנשמת אדם הראשון?

הבורא מאיר דרך אותו כלי שנקרא "נשמה".

אורן: נשמת אדם הראשון?

כן.

אורן: הבורא מאיר בה?

כן.

אורן: ואת זה אנחנו צריכים להשיג?

כן.

אורן: זה מין מצב כזה?

כן.

אורן: הפיצול של הנשמה הכללית נקרא בקבלה גם "שבירה". מה זה אומר שנשמה נשברת, הרי היא לא כוס?

היא בדיוק כמו כוס שיש בה משקה והכוס נשברת והמשקה נשפך החוצה.

אורן: כך הנשמה נשברה?

כן. הכלי של הנשמה, הרצון של הנשמה נשבר והמילוי של הרצון הזה נשפך החוצה.

אורן: אחרי שקרתה השבירה הזאת בנשמה, מה בעצם שבור?

כוח הקליטה של הרצון לקבל שיש בנשמה התרסק לרסיסים, להרבה מאוד חלקים.

אורן: אפשר לדבר על רסיסים אחרי השבירה?

כן.

אורן: מה יש בכל רסיס כזה?

יש בו רצון לקבל, ובתוך הרצון לקבל יש קצת אור מהאור הכללי שהיה ממלא את הנשמה השלמה. הנשמה השלמה התחלקה לששים ריבוא, לשש מאות אלף חלקים.

אורן: למה היא נשברה?

היא נשברה מפני שהרצון לקבל שמחזיק את האור לא יכול להמשיך להחזיק את אותו אור בהשתוות הצורה עם האור, בהשפעה.

אורן: מה הפריע לו?

הפריע לו הרצון לקבל שגדל בו, גבר בו, ואז הוא לא יכול להיות בהשתוות עם הרצון לקבל הזה.

אורן: אומרים שהשבירה של הנשמה הכללית קרתה בגלל איזה חטא קדום, מה היה החטא שהביא לשבירה?

החטא הוא שאותו רצון לקבל רצה לקבל לעצמו את אותו מילוי.

אורן: על מי אנחנו מדברים כשאתה אומר אותו רצון לקבל, של מי זה?

זה לא "של מי", הרצון לקבל נקרא "אדם הראשון".

אורן: תסביר לי פשוט.

הרצון לקבל שהבורא ברא נקרא "אדם הראשון".

אורן: זה לא בן אדם, זה רצון?

כן, רצון.

אורן: מה הוא רוצה לקבל?

הוא רוצה לקבל וליהנות מהמילוי. המילוי שלו זה האור העליון שהבורא ממלא אותו ומחדש אותו כל הזמן, ואז אותו הרצון לקבל שנקרא "אדם" כל הזמן צריך להחזיק את עצמו כדי לקבל את המילוי, אבל בהשתוות הצורה עם המילוי.

אורן: מה זה אומר?

כמו שהמילוי בא מהמשפיע באהבה, גם הרצון שהמילוי ממלא אותו צריך להיות בהשפעה, באהבה למי שממלא אותו. שתהיה צורה הדדית ביניהם.

אורן: יפה. זו אהבה הדדית כזו.

כן. וזה מה שהתחיל להיות, אבל אחר כך אותו רצון שנקרא "אדם" הרגיש בו יחס כל כך גבוה, גדול, מאוד מתוק, שלא יכול היה להחזיק את עצמו, ובמקום להתייחס לבורא, לנותן, למשפיע לו באותו היחס, זאת אומרת לחשוב על המשפיע, על הנותן, על האוהב, הוא כביכול שכח, יצא מהכוונה הזאת שהוא רוצה לקבל אך ורק כדי להרגיש את הנותן ולהביע כלפיו הידידות מצידו בחזרה, וזה מה שקרה.

ולכן הוא התחיל ליהנות בעצמו, עד כדי כך הייתה ההנאה גדולה, ובזה יוצא שהוא נעשה הפוך מהבורא וזה מה ששבר אותו, זה מה שחילק בין הבורא לנברא, וזה נקרא שאדם הראשון "נשבר". אותה הכוונה שלו להיות כמו הבורא באהבה, בחיבור לבורא, זה מה שנעלם ממנו. ואז הרצון שלו התחיל להרגיש רק תענוג בלבד בלי לשייך אותו לבורא וליחס של הבורא אליו, וזה נקרא "שבירה", "חטא אדם הראשון". במה הוא חטא? שהפסיק להחזיר לבורא אותה רמה של אהבה וחיבור, הרגשה, כמו שהבורא התייחס אליו.

ומאז התרחקו זה מזה לפי חוסר השוויון ביחס ביניהם, והנברא נמצא בניתוק מהבורא. ובזה הנברא התחלק להרבה חלקים, יש לו כבר הרבה רצונות זרים, שונים, ואנחנו צריכים לחבר את הנברא הזה בחלקים שלו בחזרה לרצון אחד שיהיה מכוון להחזיר את עצמו לבורא באותה הצורה הדדית כמו שהבורא אליו. זה כבר תיקון.

אורן: זה מקסים איך שתיארת את זה עכשיו. החטא זה שהפסקנו להחזיר אהבה?

כן.

אורן: זה מדהים. איך מערכת היחסים הזו קשורה או שלא קשורה למה שכתוב בתחילת ספר בראשית על בריאת העולם, בריאת האדם? איך אותו אדם שעליו מדובר שם קשור או לא קשור לנשמת אדם הראשון?

זה בדיוק מה שקרה ומה שאנחנו לומדים, רק במילים אחרות. אתה יכול להסביר את זה בצורה טכנית, רגשית, אתה יכול להסביר את זה בצורת מבנה כמו בשרטוטים, גיאומטריות וכן הלאה. לא חשוב, אבל המהות של הדברים היא שהיה רצון אחד שהבורא התייחס אליו באהבה, והרצון הזה מלכתחילה היה כך. אבל שהרגיש את היחס של הבורא אליו, ולא יוכל להנות לו. זה עניין של התפתחות פנימית של הרצון, הוא הרגיש שלא מסוגל להחזיר לבורא אותו יחס כמו שהבורא אליו וזה נקרא "חטא".

אורן: בהקשר הזה של נשמת אדם הראשון והסיפור בספר "בראשית", מי זאת "חוה"?

הרצון לקבל של אדם נקרא "חוה", הרצון להשפיע של האדם בחזרה לבורא נקרא ה"אדם".

אורן: ומי זה ה"נחש"?

ה"נחש" שנמצא בין שניהם ומעורר אותם כדי שהם יחשבו רק על המילוי.

אורן: מה זו אותה האכילה האסורה מעץ הדעת?

זה נקרא "אכלתי ואוכל עוד"1

אורן: מה זה אומר?

שחוץ מזה שאדם טעם פעם אחת והרגיש שזה מרחיק אותו מהבורא אם הוא מקבל לעצמו על מנת לקבל, ואם היה עוצר אז היה יכול חזור לתיקון ולהמשיך. אבל הוא לא יכול היה, זה כבר היה מתוכנן מראש, ואז הוא אמר "אכלתי ואוכל עוד". זאת אומרת הוא מודע לזה ומבין שלא מסוגל, שכך צריך להיות, והוא ממשיך ואוכל.

אורן: אם אני מבין פה, כל הסיפור זה שכביכול האדם פתאום מתחיל להתרכז בהנאה שלו, בתענוג שלו, ומפסיק להחזיר אהבה למי שנותן לו אהבה?

כן, כן.

אורן: כתוב בתורה שהאדם נברא רק ביום השישי, לפניו נבראו כל הדומם, הצומח והחי. מה זה אומר לנו בהקשר לנשמת אדם הראשון?

שנשמת אדם הראשון היא הכי מפותחת, הכי חשובה, שהיא כוללת את כל הנשמות הקודמות לה. וכשהיא מגיעה לחטא ומתקנת את החטא בעתיד, אז בזה יתוקנו כולם.

אורן: אז בוא נלך עכשיו לאיזה סיכום ביניים, תן לי הגדרה הכי פשוטה וברורה, איך היית מגדיר את המושג "נשמת אדם הראשון"?

האמת שנשמת אדם הראשון זה כל הרצון ליהנות שיש בבריאה. בכולם, בדומם, צומח, חי, מדבר, בכל הנבראים, בכל הצורות שהיו ויהיו וישנן, כולם ביחד הם רצון של נשמת אדם הראשון.

אורן: אומרים בקבלה שכל בני האדם הם חלקים מאותה נשמה כללית, נשמת אדם הראשון, כאילו כמו איברים בגוף אחד. אתה יכול להסביר למה הכוונה שכולנו נשמה אחת?

כי שייכים לאותו הרצון לקבל שהבורא ברא, ולאותו מילוי שהיה באותו רצון לקבל שהבורא ברא, ואותו המילוי בעצם זה הבורא עצמו, ויוצא שאנחנו כולנו שייכים לאותה הנשמה.

אורן: למשל יש בי חלק מסוים שנשבר מאותה נשמה?

כן.

אורן: איפה הוא, מה זה?

הרצון שלך.

אורן: איזה רצון?

רצון לקבל, רצון ליהנות, רצון לחיות.

אורן: הוא שבור?

הוא שבור מזה שהוא חלק מכל יתר הרצונות שנמצאים בכל יתר הנבראים, בדומם, בצומח ובחי וגם בבני אדם.

אורן: למה אני לא מרגיש שכל אלה וגם אני זה נשמה אחת?

כי אתה אגואיסט, כי אתה מרגיש רק את עצמך, וזה חלק, תוצאה משבירת אדם הראשון. שנשמתו התחלקה לחלקים, וכל המטרה שלנו זה תיקון שאנחנו צריכים לעשות כדי לחבר את כולם יחד.

אורן: איך אתה מגדיר את התיקון?

לחבר את כל הרצונות יחד להיות "כאיש אחד בלב אחד".

אורן: תיכף תגיד לי את מה בדיוק לחבר ואיך, אבל אם נניח שאני אצליח לחבר את כל החלקים האלה, זה נקרא שהרכבתי מחדש את נשמת אדם הראשון?

אמת.

אורן: האם זה כביכול תהליך פסיכולוגי שאני צריך להגיד לעצמי "אורן, אתה רואה סביבך הרבה אנשים, בעלי חיים, צמחים ואת כל היקום הזה והכול בך"?

הכול הוא באמת אתה.

אורן: האם אני צריך להגיד את זה לעצמי, לשכנע את עצמי?

כן.

אורן: האם יש פה משהו מעבר לשכנוע עצמי, משהו פסיכולוגי?

להשיג שזה באמת כך.

אורן: מה זה אומר להשיג?

להרגיש, לראות בכל החושים שלך, בשכל וברגש שהכול זה אתה.

אורן: במה זה תלוי שאני אוכל להרגיש את זה ברגש ובשכל?

ככל שתתקן את עצמך באהבת הזולת.

אורן: מה זה אומר לתקן את עצמי באהבה?

מתוך האגו שלך שאתה חי וקיים בו עכשיו, אתה צריך לתקן את הרצון שלך להיות לא אגואיסט אלא אלטרואיסט.

אורן: האם זה להחזיר את אותה אהבה שנעלמה בחטא, בשבירה?

כן.

אורן: כתוב בקבלה שלא חסר לבן אדם בחיים שלו שום דבר חוץ מלצאת וללקט את כל החלקים האלה של הנשמה שהתפזרו ממנה. איך אני אוסף את החלקים האלה?

על ידי חיבור, על ידי אהבה, על ידי התקרבות.

אורן: מה יש באהבה שהיא מחברת את חלקי הנשמה שלי אליי?

זוהי האהבה - היא עוזרת לנו להיות מחוברים לרגש אחד, לשכל אחד, לרצון אחד, כמו לגוף אחד.

אורן: מה מרגישים בנשמת אדם הראשון כשקצת מצליחים לעשות את זה?

מרגישים שאנחנו חוזרים למצב המתוקן.

אורן: זה כיף?

על זה כתוב "טעמו וראו כי טוב ה'".

אורן: מה אומר הפסוק הזה?

"טעמו", כלומר תנסו להתחבר כך ולראות שזו באמת מטרת הבריאה.

אורן: ממה בדיוק נהנים בנשמת אדם הראשון?

מזה שבחיבור בינינו אנחנו מגלים את הכוח העליון שממלא אותנו ואנחנו יכולים להרגיש אותו בנו.

אורן: מה יקרה כשנחזור להרגיש כמו נשמה אחת?

נרגיש את הבורא שממלא אותנו.

אורן: האם הוא אותו האור הגדול שהיה בהתחלה והסתלק?

כן.

אורן: ואם אני רוצה שהוא יחזור?

תבנה כלי מתוקן.

אורן: זה נקרא להרכיב את הנשמה?

כן.

אורן: האור הזה מאיר רק בנשמה שהיא לא שבורה, שהדביקו אותה?

כן.

אורן: נניח שנצליח בזה, מה יקרה לכל הבעיות שיש היום בעולם? יש המון בעיות בעולם מכל מיני סוגים.

כולן הן רק מתוך שבירה.

אורן: למה אתה מתכוון?

בגלל שהרצון שלנו נשבר להרבה מאוד חלקים ואנחנו מפורדים, מרוחקים, שבורים, לכן אנחנו רואים כך את המציאות. ככל שנתחבר בינינו, אז נראה את המילוי שלנו כמילוי אחד, הבורא יתגלה כאחד, והרצונות שלנו יהיו בתמיכה הדדית כאחד ולא יהיה שום פירוד בעולם.

אורן: האם זה לא קצת מפחיד להרגיש שאתה מחובר לאיזו מערכת כזאת ענקית?

כשאתה מתפלל אתה אומר, "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד".

אורן: מה הקשר?

אנחנו צריכים לחזור לאותו מצב שבו יש לנו רצון אחד ומילוי אחד - זה תיקון העולם.

אורן: מה זה אומר להכיר נשמות? אני יודע מה זה להכיר אנשים אחרים.

בכל אדם ואדם יש רצון שצריכים לעורר אותו לחיבור עם האחרים, ולגלות באותו חיבור עם האחרים כוח עליון שנקרא "בורא", שנקרא כך מהמילים "בוא וראה". אנחנו צריכים להגיע לחיבור בינינו ולגלות אותו כתוצאה מהחיבור.

אורן: לפי ההסבר הזה, יוצא שכל האבולוציה שלנו כבני אדם, כמין אנושי, מטרתה ללמוד להחזיר אהבה?

כן, בסך הכול להתחבר יחד. בכל התפילות כתוב, רק להתחבר ולהחזיר את האהבה בינינו.

אורן: לימדת אותי היום המון דברים מדהימים בקשר למושג "נשמת אדם הראשון". מה לדעתך הכי חשוב שאני אזכור?

שהעיקר בשבילנו הוא חיבור, חיבור בין בני אדם, בכל הצורות שיכולות להיות רק חיבור לטובת הזולת.

אורן: מה אתה מאחל לי באופן אישי כאדם שמתחיל עכשיו להתעניין בחכמה הזו של הקבלה ורוצה להתפתח מבחינה רוחנית, בקשר למושג "נשמת אדם הראשון"?

לחזור הביתה למצב הכי טוב, הכי בטוח, הכי מתוק, ולמצוא בזה יחס יפה, חם, בטוח עם כל בני האדם. אין שום הפסק, פירוד, ריחוק, וזה מה שאתה מגלה ומעביר לכולם.

(סוף השיחה)


  1. (בראשית רבה יט, יב)