חיים חדשים

שיחה 560

חג מתן תורה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן - 03.05.15 – אחרי עריכה

אורן: אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על "מתן תורה". חג השבועות מתקרב, ואנחנו עומדים לחגוג את חג "מתן תורה". כשמסתכלים על המדינה שבה אנחנו חיים, על החברה הישראלית, לא מוצאים כל כך הרבה סיבות לחגיגה ולמסיבה.

ננסה להתבונן בשני הדברים האלה, גם בערך הזה של "מתן תורה", וגם בחברה שלנו, בקיטוב, בפילוג, בשנאת האחים ששוצפת וגועשת, ולראות לאן אנחנו הולכים, ואיך אנחנו עושים ביחד את החיים שלנו כאן יותר טובים.

ניצה: חג השבועות הוא חג מאד משמח. אנחנו בישראל מאד אוהבים לחגוג אותו, הוא חג שזכה גם להרבה כינויים, "חג הקציר", "חג הביכורים", ובעיקר "חג הגבינות". היום נדבר על "מתן תורה". חג השבועות כחג "מתן תורה". נרצה להבין מה כל כך מיוחד במעמד הזה של "מתן תורה", מה בכלל קיבלנו שם.

אנחנו יודעים שקיבלנו את עשרת הדיברות. אבל כשאני מסתכלת על החברה הישראלית היום, אני רואה שאנחנו מקיימים אחד לאחד את עשרת הדיברות, רק להיפך. כתוב "לא תגנוב", וגונבים, "לא תחמוד", וחומדים. הנושא של ניצול הזולת, חוסר האכפתיות, ובכלל, כל מה שקורה בחברה הישראלית, הוא באמת נושא מאד כאוב. וזה באמת מעלה הרבה מאד שאלות.

שאלתי את עצמי אפילו, האם א-לוהים לא טעה שהוא נתן דווקא לנו, עם ישראל את התורה, מה בעצם הוא נתן לנו, והאם מה שהוא נתן לנו אולי גרם לזה שאנחנו נראים כך היום. זה מעלה הרבה שאלות, זה לא ברור.

מה זה הרגע הזה של "מתן תורה"? מה זה אותו רגע מיוחד, ואיך הוא קשור לחברה שלנו עכשיו, למה שאנחנו חווים היום בחברה הישראלית?

זה לא קשור בשום צורה לחברה שלנו. יש עניין של נתינת התורה, "מתן תורה", ויש עניין של קבלת התורה. הבעיה שלנו היא, שאמנם בעבר הגענו למצב של נתינת התורה, אבל אנחנו לא קיבלנו אותה. והיום וודאי שאנחנו רחוקים מזה. לכן זה נקרא, שאנחנו "בגלות".

ניצה: מה זאת אומרת, "לא קיבלנו את התורה"?

אין לנו שום דבר. יש לנו ספר שכתוב עליו "תורה".

ניצה: ספרי התורה, חמשה חומשי תורה.

אבל הם לא "התורה". "התורה" זה האור העליון, המאור המחזיר למוטב, שמתקן את הטבע הרע שלנו, הטבע האגואיסטי, ומביא אותנו לחיבור, לאהבה הדדית, "ואהבת לרעך כמוך". כאשר אנחנו נקיים את זה ממש בצורה שלימה, ביחסים בינינו, זה יקרא, "מימוש התורה". "התורה" זה האור.

כתוב "בראתי יצר רע", ואצל היהודים היצר הרע הוא הכי גרוע מכל העולם. לכן אנחנו נקראים, "עם קשה עורף". וכדי לתקן את עצמנו, קיבלנו תורה, שזה "המאור המחזיר למוטב". השתמשנו בתורה הזאת בעבר זמן מה, בזמנים של בית המקדש הראשון והשני, ונפלנו מזה. זה נקרא, "חורבן בית המקדש". ואחר כך יצאנו לגלות. מה זה "לגלות"? לגלות מהקיום של התורה, מהקיום של האהבה, של "ואהבת לרעך כמוך". היום אנחנו בכלל לא מסתכלים על זה, היום אף אחד לא מדבר על אהבת הזולת, היום הכל נעשה בצורה חיצונית, פורמלית לגמרי, וזה לא שייך לתורה.

ניצה: כשאתה אומר ש"לא קיבלנו את התורה", אתה מתכוון לזה שלא כולנו באמת מקיימים את מצוות התורה על פי הדת?

אני לא יודע מה זה "על פי הדת". אני יודע שכתוב בתורה, "ואהבת לרעך כמוך", ורבי עקיבא, שממנו קבלנו את כל התורה, אומר ש"זה כלל גדול בתורה". "גדול", זאת אומרת, שהכלל הזה, כולל את הכל, וחוץ ממצות "ואהבת לרעך כמוך", אין יותר מצוות. כל היתר, שהוא אומר "כלל", נכללות באותה מצווה. אני צריך להסתכל, האם מה שאני עושה כאיש דתי נכלל באותה מצווה או לא, האם על ידי זה אני מתקרב לאהבת הזולת, לאהבת ישראל, או אני מתרחק אפילו. אולי אני דווקא עושה פילוג בעם, מביא שנאה, מנצל את האחרים. אני צריך לראות, האם זאת התורה שקיבלנו.

קיבלנו אמצעי עליון, כי התורה היא "תורת האור". זה איזה כוח עליון שמשפיע עלינו בתנאים מיוחדים, אם אנחנו מקיימים אותם, והוא יכול לתקן אותנו, הוא יכול לשנות את הטבע שלנו, כך שאנחנו נגלה גם את העולם העליון, שאנחנו נפתח את העיניים, ונראה איפה אנחנו באמת נמצאים. התורה היא תורה נצחית. אנחנו גם יכולים להגיע לחיי נצח, אבל זה בתנאי שאנחנו באמת מבררים מה זה נקרא, "תורה", ומה זה נקרא המצווה הזאת, "ואהבת לרעך כמוך", שהיא כלל כל המצוות.

ואז אנחנו מתחילים ללמוד "בראתי יצר רע". הבורא אמר פשוט מאד, "אני בראתי את היצר הרע בכל אחד, ובכולכם יחד, ויש "תורה תבלין", שהיא יכולה להפוך את היצר הרע ליצר הטוב". זאת אומרת, היצר, הרצון נשאר, ובמקום שאני אשתמש בו לטובת עצמי, אני אשתמש בו לטובת הזולת. את ההיפוך הזה בשימוש ברצון שלי אני יכול לעשות על ידי המכשיר שנקרא "תורה", "המאור המחזיר למוטב".

כאשר אני לומד מהו הרצון הזה שלי, היצר, הרצון הרע, אז אני מגלה שהוא כולל תרי"ג חלקים, תרי"ג רצונות, שבסך הכל זה נקרא, "היצר הרע". ואת תרי"ג הרצונות האלה אני חייב לתקן אחד אחד, מהקל לכבד, משימוש לטובת עצמי, לשימוש לטובת הזולת. זה חייב להיות חד וחלק, לכאן או לכאן, זה לא יכול להיות באמצע גם לעצמי וגם לזולת. לכן זה נקרא, "שאני חייב לקיים תרי"ג מצוות", תרי"ג תיקונים של הרצונות הפרטיים שלי, מרע לטוב כלפי הזולת. ואז אני מגיע לכלל, שכתוצאה מכל התיקונים האלה אני מגיע לאהבה.

את שיטת התיקון הזאת אנחנו קיבלנו. כתוב בתורה על "חטא עץ הדעת", כתוב "יצר לב האדם רע מנעוריו", ושאנחנו צריכים לתקן את עצמנו. לזה ניתנה התורה. אנחנו צריכים לעשות את זה, ואז להראות בזה דוגמה לאומות העולם, זה נקרא, "להיות אור לגויים". זה בעצם כל העניין. לכן יש גם כל מיני אזהרות בתורה. כל מה שאנחנו מקבלים, לטובה או לרעה, בחיים שלנו, הגורל שלנו תלוי רק בקיום של התנאי הזה, "ואהבת לרעך כמוך". האם אנחנו מתקדמים ליישומו או לא?

ניצה: אמרת שלעם ישראל יש יצר רע גדול. אנחנו יכולים לראות את זה, ואנחנו רואים שיש לזה כל מיני ביטויים. למה בעצם? מה זה היצר רע הגדול הזה שיש בעם שלנו?

"כי זה לעומת זה עשה א-לוהים".¹ ככל שאנחנו מתפתחים יותר, כפי שגם האנושות כולה מתפתחת, לפי האבולוציה, היצר שלנו גדל יותר. אנחנו רוצים יותר דברים, אנחנו מסוגלים יותר לחקור את הטבע, להוציא ממנו מה שטוב לנו. אנחנו נעשים רחוקים יותר זה מזה. אנחנו יכולים יותר לעשות פעולות כאלה חכמות כדי להרוויח, כדי להוציא משהו לטובת עצמנו, לרעת הזולת.

ניצה: יותר מניפולטיביים?

כן, ברור. וכל זה מפני שהרצון שלנו כל הזמן מתגלה יותר ויותר. לנו נראה שהוא מתפתח מדור לדור, אבל הוא מתפתח רק לעינינו, בעצם הוא רק מתגלה יותר. הוא נמצא בנו באופן נסתר, ומרגע לרגע, משנה לשנה, מדור לדור, הוא יותר ויותר מתגלה.

אם אנחנו מסתכלים נניח על סרטים מלפני חמישים שנה, על ספרים שנכתבו לפני מאה שנה או מאתיים שנה, אנחנו מרגישים כמה שהם היו פרימיטיביים, פשוטים, נאיביים, לעומת מה שקורה היום. זה אומר על התפתחות היצר, היצר הרע שבנו. לכן הגענו היום למצב שהרצון שלנו נעשה כל כך מפותח, שהוא מתקשר לכולם, מעל למדינות, ומעל לאוקיאנוסים, ומעל הכל, סביב כדור הארץ. פיתחנו את האינטרנט, ואת כל הדברים האלה, כל זה כדי להגיע לרצון גלובלי, אחד, אינטגרלי כזה, אגואיסטי גדול, שבו אנחנו מתבשלים ממש כמו בסיר אחד, כל האנושות. זה הזמן שחכמת הקבלה אומרת, שהגיע הזמן שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו.

אורן: אתה אומר שלאדם יש יצר רע, והוא צריך לתקן אותו.

כן.

אורן: והכוח שיכול לתקן את היצר הרע הזה, זו התורה.

כן.

אורן: מה זה "יצר רע"?

שאני רוצה לעשות רע לזולת. אני רוצה להרוויח משהו לעצמי, ובדרך כלל זה על חשבון הזולת. זה תמיד על חשבון הזולת, כי אנחנו נמצאים במערכת אינטגרלית, כללית כזאת. זה לא יכול להיות שאני מרוויח משהו, וזה לא בא על חשבון מישהו, רק שעלי אני לא מזהה את זה. זה כמו אנשים שגונבים מהחברה, מהמדינה, והכסף הזה בעצם היה צריך ללכת לטובת הציבור, רק שמישהו גונב אותו.

אורן: במעמד הר סיני, א-לוהים אומר לעם ישראל, "לא תגנוב".

כן.

אורן: מה יעשה האדם? אמרת שלאדם יש יצר רע.

הוא לא יכול לא לגנוב. כל רגע גונבים.

אורן: אז למה א-לוהים אומר לו שם "לא תגנוב"?

כי עשרת הדיברות האלה נותנים לנו את ההכוונה הנכונה. אם אנחנו נחלק את כל הרצון שלנו לעשר דרגות, כנגד זה אנחנו מקבלים את עשרת הדיברות, עשר המצוות העיקריות. וזה כנגד עשר הספירות.

אורן: לפי ההסבר שלך בן אדם לא יכול לקיים את מה שא-לוהים אומר לו, "לא תגנוב", כי הוא יצר אותו עם יצר רע, והוא רוצה לגנוב.

כן, אבל לזה יש לך תורה.

אורן: מה זה "תורה"?

זה שאתה יכול להזמין את המאור המחזיר למוטב, כוח מיוחד הטמון בטבע, כוח הטוב, והוא יעשה ממך, מהיצר הרע שלך, יצר טוב. אתה לא מסתכל על היצר שלך, על הרצונות שלך כרעים, כי על ידם אתה ממלא את עצמך, אתה מרוויח בחיים, אתה מסדר את החיים שלך, אתה לא מרגיש שהם רעים. אבל כאשר תבדוק את עצמך כלפי התנאי הזה, "ואהבת לרעך כמוך", אתה תראה שאתה כולך רע.

אורן: כאשר במעמד הר סיני א-לוהים אומר לעם ישראל, "לא תגנוב", חוץ מהצו הזה, הוא גם נותן להם את הכוח הזה שמתקן?

כן. כתוב, "בראתי יצר רע, בראתי תורת תבלין.". מה זה התבלין הזה שמוסיפים ליצר הרע, יצר שהוא רע במיוחד? התבלין הזה מתקן את הרע לטוב. היצר נשאר, רק השימוש שלו ברע כלפי הזולת, הופך להיות לטוב כלפי הזולת.

אורן: אמרת קודם באחד ההסברים שלך ש"התורה זה משהו נצחי".

כן.

אורן: הכוח הזה שמאפשר לבן אדם לא לגנוב קיים גם עכשיו?

כן, וודאי.

אורן: הוא זמין?

כל הזמן, בכל רגע. אנחנו חיים בעולם שהכוח הטוב הזה רק נסתר, כי אנחנו לא מזמינים אותו. אנחנו מתקיימים רק בכוח הרע.

אורן: אם מסתכלים על מה שקורה היום, רואים שיש חגיגה של היצר הרע.

כן.

אורן: לתוך החגיגה הזאת, האם אפשר להזמין את הכוח הטוב, המתקן הזה?

כן.

אורן: איך?

התורה מספרת לנו איך לעשות את זה.

אורן: איך?

על ידי זה שאנחנו מתאספים באיזו חברה, ומחליטים שאנחנו נתחיל להתייחס זה לזה בצורה יפה, טובה. כל אחד יבטל את עצמו כלפי האחרים, נתקשר בינינו, נשתדל להיות שווים בקשר בינינו, וכן הלאה. על ידי הקשר בינינו אנחנו מזמינים את הכוח הטוב.

את זה אפשר להרגיש ממש מתרגיל אחד קטן. אם נניח נשב במעגל עם עשרה אנשים, נתחיל לדבר על החיבור בינינו, עד כמה אנחנו יכולים לדכא את הרע שבנו, ולהבליט את כוח הטוב שבנו, אפילו שהוא לא כל כך נמצא, אבל נתחיל לשחק שאנחנו כביכול אנשים טובים אחד כלפי השני, ונרצה שזה באמת יקרה, אז מיד, תוך כמה דקות, נתחיל להרגיש שהכוח הזה עולה, והוא מופיע בינינו. ועל ידי הכוח הזה אנחנו יכולים להתחיל לתקן את עצמנו פעם אחר פעם, כל הזמן, יותר ויותר. עד שבאמת הטבע שלנו ישתנה מרע לטוב.

אורן: אם אני מבין פה את כל התהליך, לאדם יש יצר רע.

הרצון שלו כולו לעצמו. כנגד אהבת הזולת, לכן הוא נקרא רע. זה לא שאני רוצה סתם ליהנות מהחיים, ללכת לבלות, לשכב כל יום על הספה ולאכול עשר ארוחות צהרים, זה לא היצר הרע. היצר הרע הוא רק ביחס שלי כלפי הזולת, כאשר אני רוצה לנצל אותו במקום לאהוב אותו.

אורן: ואז באה התורה ואומרת "לא תגנוב", "לא תרצח" לא תחמוד" לא תנאף" לא ולא.

זה הכל כלפי הזולת.

אורן: ואתה אומר שנותנים לאדם כוח, שיכול לתקן את כל היצרים השליליים האלה שבו.

נאמר שהיום יושבים אנשים ורוצים לבנות ביניהם יחסים טובים. מעל לכל היחס השלילי, רוצים להתחיל לבנות חברה חדשה מתוקנת יותר. אמרת שהם יוכלו לעשות את זה רק אם יהיה להם את הכוח המיוחד הזה, שהוא כוח נצחי שקוראים לו כוח התורה.

השאלה היא, איך מביאים אותו. היום הכוח השלילי שוטף את החברה הישראלית, מפרק אותה לגמרי, מפורר כל מערכת יחסים, בזוגיות, במשפחה, בעבודה, בחברה בכלל, במגזרים, בקיטובים. אינסוף יצר רע. איך מארגנים את הכוח החיובי, שאתה קורא לו כוח התורה? האם יושבים, פותחים ספר בראשית מתחילים לקרוא? או פותחים וקוראים על מעמד הר סיני? מה עושים, מאיפה מביאים את הכוח החיובי הזה, את הקסם הזה?

יש שיטה שהיא נקראת חוכמת הקבלה, שמדברת על איך להשתמש ב"תורה" באותו כוח האור, כוח הטוב שנמצא בטבע אבל נסתר. איך אנחנו יכולים להוציא אותו ולהשתמש בו נכון, שיתקן אותנו. חוכמת הקבלה מדברת דווקא על זה.

אורן: איפה הכוח המתקן הזה נסתר, איפה הוא נמצא?

הוא נמצא כאן.

אורן: איפה כאן?

כאן, נסתר, נעלם. איפה נמצאים גלי הרדיו? כאן. מאיפה אני יודע? מזה שיש לי מקלט ואני יכול לקלוט אותם. אותו דבר הכוח הזה, הוא נמצא בכל מקום כמו גלים.

אורן: איזה מין כוח זה?

כוח הטוב. זה נקרא "המאור המחזיר למוטב".

אורן: זה כוח התורה?

כן.

אורן: הוא כוח נצחי?

כן.

אורן: איזה מקלט צריך כדי להביא אותו אל החיים שלנו?

כאשר אנחנו עושים בינינו, בין כל עשרה אנשים, מניין, חיבור כזה, ואנחנו משתדלים להיות באותו הטבע, באותה המגמה, כמו הכוח הטוב הזה.

אורן: אם אנשים משתדלים לקיים ו"אהבת לרעיך כמוך" הם בונים בעצם מקלט לכוח הזה?

כן. ואז הוא מתגלה ביניהם.

אורן: את התהליך הזה הבנתי. אני רק לא מבין את הקשר לספרים של התורה.

הספרים של התורה כולם מדברים רק על זה, איך אנחנו נתקשר זה עם זה, בצורה יפה, טובה, באהבה כללית זה לזה. "כל ישראל חברים", "ואהבת לרעיך כמוך", "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", ועוד ועוד, כל האימרות האלה. כל התורה זה רק כדי להגיע לחיבור שנקרא אהבה.

אורן: מה התורה רוצה מהאדם, שיקרא ספרי תורה, או שיתחבר לאנשים באהבה?

שיתחבר לאנשים באהבה.

אורן: אז בשביל מה יש ספרי תורה?

כדי לכוון את האדם נכון לזה.

אורן: על הקבלה אומרים שהיא תורת הנסתר. אמרת שהכוח הזה הוא נסתר. שאלתי אותך איפה הוא, אמרת שהוא פה כמו גלי רדיו. אבל אני לא רואה אותו.

הקבלה היא השיטה שעוזרת לי לגלות את הכוח הנסתר, לכן היא נקראת חוכמת הנסתר, או חוכמת הקבלה. איך לקבל את הכוח הזה, איך להשתמש בו.

ניצה: מה בעצם קיבלנו במתן תורה?

במתן תורה מאוד רצינו להיות כאיש אחד בלב אחד, והיינו עומדים סביב הר של שנאה.

אורן: למה שנאה?

כי זה היצר הרע שהתגלה בינינו.

אורן: אבל אמרת שרצינו להיות באהבה מאוד גדולה.

לכן רצינו לצאת מן השנאה ולהיות באהבה הדדית. לכן קיבלנו תורה.

אורן: התבלבלתי קצת עם השנאה ואהבה.

אם אני ואתה סתם בני אדם שמכירים זה את זה, אנחנו צריכים תורה? אנחנו צריכים כוח שיתקן את היחסים בינינו? לא. אם אנחנו מגלים שאנחנו נמצאים בשנאה הדדית, בריחוק הדדי, כמו שאתה אמרת על החברה ישראלית, ואתה רואה שאנחנו נמצאים במצב שצריכים להתחיל להשתמש בתורה, לכן נגלית היום חוכמת הקבלה. אלפי שנים היא הייתה נסתרת, ולמה היא מתגלה היום? מפני שאנחנו נמצאים בדיוק במצב כדי להתחיל להשתמש בה.

אורן: זה כאילו הפוך, כי בישראל של היום שנאת האחים הולכת וגוברת, היא ממש מאיימת להחריב אותנו מבפנים, בלי שיבואו אויבים מבחוץ. מבפנים אנחנו מחריבים אחד את השני.

כן, אנחנו תמיד כך. הפסדנו רק מתוך הפרוד בינינו.

אורן: אתה אומר שאפשר יהיה להתמודד עם שנאת האחים אם נוסיף ו"אהבת לרעיך כמוך" לחיים שלנו. אבל זה בדיוק הפוך, יש שנאה.

אז אתה מבין, שאתה צריך את כוח התיקון. אם אתה לא כל כך שונא אחרים, אם לא מגלים לך את השנאה, אם אתה לא מגלה יחסים כאלה עם אחרים, אתה לא זקוק לתורה. לכן כתוב "בראתי יצר רע". אתה מגלה שאתה כולך רע כלפי הזולת, ואז אתה זקוק לתורה "לתורה תבלין". לכן מעמד קבלת התורה זה נקרא "הר סיני".

אורן: אבל אולי במעמד הר סיני הם הרגישו כעם אחד, היום אנחנו כבר לא מרגישים כמו עם אחד.

הם לא הרגישו, הייתה להם רק נכונות להגיע לזה. הם נשאלו "האם אתם רוצים להגיע לזה או כאן יהיה מקום קבורתכם?"

אורן: אני לא בטוח שהיום יש נכונות. כי היום הזרות בינינו בפלגים השונים בחברה הישראלית, היא כל כך גדולה, שתחושת השייכות כבר מתנתקת. יש חלקים בחברה הישראלית שאני לא מרגיש אליהם שום קשר, וגם הם לא מרגישים אלי שום קשר. חלקים אחרים לא מרגישים שום קשר לחלקים אחרים, וזה הולך וגדל. יש פירוד על בסיס סוציו אקונומי, על בסיס מזרחים אשכנזים, על בסיס דתיים חילונים, חרדים, ועוד.

לכן, אנחנו צריכים לצאת מהמסתור הזה שאנחנו נמצאים בו, ולספר לכל העם מה הייעוד שלו. כי אחרת לא תהיה לנו זכות קיום כאן.

אורן: היום עשרת הדיברות שוב הופכות להיות רלוונטיות לחיים שלנו?

בטח, דווקא עכשיו, כשאתה נמצא בארץ ישראל פיזית, וקיבלת הזדמנות לחזור לארץ ישראל ולחיות כאן בצורה עצמאית. ובשנאה הזאת שמתגלה מיום ליום יותר ויותר, ובהכרה שמתגלה לכל אחד ואחד, דווקא זה הזמן, שאתה צריך להבין שאתה זקוק לכוח התיקון.

אורן: בוא ניקח נניח את "לא תגנוב". כל מגזר היום בישראל מאשים את המגזר האחר שהוא גונב מהכיס הכללי של כולם, אלה את אלה, ואלה את אלה. מה עושים עם זה? באים אומרים "חבר'ה, התורה אומרת לנו "לא תגנוב", התורה אומרת לנו ו"אהבת לרעיך כמוך"", הרי זה עובר אלף קילומטר מעל ראשם.

ההיפך, יכול להיות שדווקא האנשים האלה צריכים לתת לנו דוגמא על חיבור ואהבה, ויחס יפה לכולם. דווקא עליהם אומרים שהם גונבים יותר.

אורן: בדיוק. ואם תשאל אותם, הם יגידו שזה הצד השני. איך לחברה כל כך קרועה ומפולגת, אתה בא עם התורה שאומרת "לא תגנוב", אתה בא עם התורה ואומר "ואהבת לרעיך כמוך", זה כאילו לא רלוונטי.

כך היה גם בקבלת התורה, היינו אחרי מצרים, שם התגלה כל הרע בינינו, שנקרא "פרעה", וגילינו את החושך הנורא שבינינו, היינו במ"ט שערי טומאה, כמו שכתוב. אז זכינו לגילוי כוח החיבור, לגילוי אור התורה. זה דווקא "יתרון אור מתוך חושך". לכן גם היום, כשאנחנו נמצאים במצב כזה שאף אחד לא מתחשב בשני, וכולם שונאים זה את זה, דווקא היום אנחנו ראויים לגילוי אור התורה.

אורן: למה הכוח הזה, שאתה קורה לו אור התורה, הוא נסתר?

הוא נסתר כי אתה לא משתמש בו. כוח הרע מתגלה דרך היצר שלך, דרך הרצונות שלך. וכוח הטוב לא מתגלה. תתחיל לעשות פעולות כמו שכתוב בחוכמת הקבלה. זו חוכמה לא גדולה, דווקא. תתחיל להוציא את הכוח הטוב מהמסתור לגילוי, ואתה תראה שיש לך שני כוחות, מינוס ופלוס, רע וטוב, ואתה תוכל לאזן ביניהם, לחיות בעולם שאתה בעל הבית על כל מה שאתה עושה. ואתה תראה עולם שכולו פתוח.

אורן: מה אתה מאחל לנו לחג מתן תורה?

שאנחנו נבין שיש מתן תורה. כל יום ויום אדם צריך להגיד שיש מתן תורה, אלא שעלינו להגיע לקבלת התורה. לקבל תורה, זה מה שחסר.

אורן: זה לא עניין לדתיים חילוניים חזרה בתשובה.

לא, זו אותה השיטה, אותו האמצעי, איך לתקן את עצמינו לאהבת הזולת, לאהבת ישראל.

(סוף שיחה)

---

1. קוהלת, פרק ז' י"ד↩